כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "לוח חיסון מבוגרים המומלץ על ידי משרד הבריאות - 2013 - Vaccines recommended for adults by the israeli ministry of health"
מתוך ויקירפואה
| שורה 71: | שורה 71: | ||
ב-2012 נרשם בישראל החיסון החי המוחלש נגד שלבקת חוגרת - הרפס זוסטר. הוא מומלץ לאנשים מגיל 60 שנה ומעלה במנה חד פעמית. | ב-2012 נרשם בישראל החיסון החי המוחלש נגד שלבקת חוגרת - הרפס זוסטר. הוא מומלץ לאנשים מגיל 60 שנה ומעלה במנה חד פעמית. | ||
| − | |||
| − | |||
==קבוצות סיכון== | ==קבוצות סיכון== | ||
| שורה 113: | שורה 111: | ||
* עולים חדשים ומהגרים אחרים בהתאם למצב האפידמיולוגי בארץ המוצא. | * עולים חדשים ומהגרים אחרים בהתאם למצב האפידמיולוגי בארץ המוצא. | ||
* עובדי מעבדה שבמהלך עבודתם נחשפים לחיידקים חיים (כגון מרכז ארצי למנינגוקוקים). | * עובדי מעבדה שבמהלך עבודתם נחשפים לחיידקים חיים (כגון מרכז ארצי למנינגוקוקים). | ||
| − | |||
===זיהומים פנוימוקוקיים=== | ===זיהומים פנוימוקוקיים=== | ||
| שורה 140: | שורה 137: | ||
** עובדי מעבדה, אשר עוסקים ישירות בדגימות ביולוגיות בהן עלולים להימצא נגיפי פוליו. | ** עובדי מעבדה, אשר עוסקים ישירות בדגימות ביולוגיות בהן עלולים להימצא נגיפי פוליו. | ||
** עובדי בריאות. | ** עובדי בריאות. | ||
| + | |||
| + | ===שפעת (בתרכיבים מומתים)=== | ||
| + | |||
| + | #מומלץ לכל אדם בכל גיל.{{ש}}עדיפות יש לתת לאנשים עם מחלות ממושכות: | ||
| + | # אנשים בכל גיל עם מחלות ממושכות. | ||
| + | #* [[מחלת לב וכלי דם]] נרכשת או מולדת, כולל [[מחלת לב שיגרונית]] | ||
| + | #* [[טרשת עורקים]] | ||
| + | #* [[יתר לחץ דם - Hypertension|יתר לחץ דם]] | ||
| + | #* [[אי-ספיקת הלב]] | ||
| + | #* [[גנחת הסימפונות - Asthma|קצרת הסימפונות ]](אסטמה) | ||
| + | #* [[ברונכיטיס]] ממושך | ||
| + | #* [[פיברוזיס ציסטי]] | ||
| + | #* [[ברונכיאקטאזיס]] | ||
| + | #* [[אמפיזמה]] | ||
| + | #* [[שחפת]] | ||
| + | #* [[סוכרת]] | ||
| + | #* מחלות מטבוליות ממושכות אחרות עם נטיה מוגברת לפתח זיהומים | ||
| + | #* מחלות ממושכות של הכליות ודרכי השתן | ||
| + | #* מחלות מלוות דיכוי המצב האימונולוגי לרבות AIDS ומחלות ממאירות | ||
| + | #* חולים אשר מקבלים טיפול מדכא חסינות | ||
| + | #* חוסר דם ממושך | ||
| + | #* בני בית של כל המפורטים לעיל | ||
| + | # אנשים בכל גיל הנמצאים במוסד סגור או סגור למחצה, בו תנאי החיים מעודדים הפצה מהירה של הנגיף לאחר חדירתו, לדוגמה: בתי אבות, בתי חולים פסיכיאטרים. | ||
| + | # נשים הרות או נשים בתקופת משכב הלידה. | ||
| + | # עובדי הבריאות. | ||
| − | + | ||
| − | 1. | + | 1. |
| − | |||
* מחלת לב וכלי דם נרכשת או מולדת, כולל מחלת לב שיגרונית, טרשת עורקים, יתר לחץ דם, אי ספיקת הלב, קצרת הסימפונות (אסטמה), ברונכיטיס, כרוני, פיברוזיס ציסטי, ברונכיאקטאזיס, אמפיזמה, שחפת, סוכרת | * מחלת לב וכלי דם נרכשת או מולדת, כולל מחלת לב שיגרונית, טרשת עורקים, יתר לחץ דם, אי ספיקת הלב, קצרת הסימפונות (אסטמה), ברונכיטיס, כרוני, פיברוזיס ציסטי, ברונכיאקטאזיס, אמפיזמה, שחפת, סוכרת | ||
* מחלות מטבוליות כרוניות אחרות עם נטיה מוגברת לפתח זיהומים | * מחלות מטבוליות כרוניות אחרות עם נטיה מוגברת לפתח זיהומים | ||
גרסה מ־14:32, 24 בינואר 2013
| המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת | ||
|---|---|---|
| ||
| שם הפרק | נספח מס' 6ב - לוח חיסון מבוגרים[1] המומלץ על ידי משרד הבריאות, 2013 | |
| עורך מדעי | פרופ' חוה טבנקין, ד"ר אמנון להד - איגוד רופאי המשפחה | |
| מוציא לאור | ההסתדרות הרפואית בישראל, האגף למדיניות רפואית, איגוד רופאי המשפחה בישראל | |
| מועד הוצאה | מהדורת 2013 | |
| מספר עמודים | 249 | |
| קבוצת גיל החיסון |
18 - 26 שנים | 27 - 49 שנים | 50 - 64 שנים | + 65 שנים |
|---|---|---|---|---|
| אסכרה-פלצת/ אסכרה, פלצת, שעלת |
חיסון ראשוני כולל שתי מנות של חיסון נגד אסכרה ופלצת ברווח זמן של 6 - 8 שבועות ומנת דחף 6 - 12 חודשים לאחר המנה השנייה, מנת דחף כל 10 שנים לאחר חיסון ראשוני. מנה אחת בסדרת חיסון ראשוני / דחף רב שנתי תינתן בתרכיב נגד אסכרה, פלצת ושעלת. | |||
| חצבת, חזרת, אדמת | שתי מנות ברווח זמן של 4 שבועות [2] | |||
| אבעבועות רוח | שתי מנות ברווח זמן של 4 שבועות [3] | |||
| נגיף פפילומה אנושי | 3 מנות במועדים: 0, 2-1, 6 חודשים [4] | |||
| שפעת | מנה אחת כל שנה. [5] | מנה אחת כל שנה. [6] | ||
| דלקת כבד A | שתי מנות ברווח זמן של 6 – 12 חודשים | |||
| דלקת כבד B | שתי מנות ברווח זמן של 4 שבועות, מנה שלישית – 5 חודשים לאחר המנה השנייה. | |||
| זיהום פנוימוקוקי | 1 – 2 מנות, מנה שנייה תינתן 5 שנים לאחר מנה ראשונה [7] | מנה אחת [8] | ||
| זיהום מנינגוקוקי | 1 – 2 מנות ברווח זמן של 5 שנים . [9] | |||
| שיתוק ילדים | שתי מנות ברווח זמן של 6 - 8 שבועות ומנת דחף – 6 - 12 חודשים לאחר המנה השנייה. | |||
| המופילוס אינפלואנזה B | מנה אחת | |||
| מקרא | לכל האוכלוסיה | לקבוצות סיכון [10] | ||
ב-2012 נרשם בישראל החיסון החי המוחלש נגד שלבקת חוגרת - הרפס זוסטר. הוא מומלץ לאנשים מגיל 60 שנה ומעלה במנה חד פעמית.
קבוצות סיכון
דלקת כבד B
- עובדי מערכת הבריאות אשר עלולים להיות במגע פיזי עם חולים או הפרשותיהם.
- עובדים שעקב עבודתם נמצאים בסיכון מוגבר לבוא במגע פיזי עם חומר ביולוגי מזוהם ב-HBsAg כגון: עובדי חברות קדישא המטפלים בנפטרים, סוהרים, שוטרים במחלקות מסוימות כמו, מחלקת סמים.
- צוות ומטופלים במוסדות למפגרים ובמוסדות לחולי נפש, כולל בתי ספר לחינוך מיוחד וכדומה.
- חולים המקבלים טיפול ע"י המודיאליזה.
- חולים המקבלים לעתים קרובות עירויי דם ומוצרי דם כגון, חולי המופיליה או תלאסמיה.
- אנשים שמשתמשים בסמים בהזרקה.
- גברים המקיימים יחסי מין עם גברים.
- אנשים שאובחנו כסובלים ממחלת מין, לרבות נשאי HIV) HIV חיוביים) וחולי AIDS; אנשים שהיו להם יותר משותף אחד ליחסי מין במשך 6 החודשים האחרונים.
- כל הפונים למסגרות רפואיות המטפלות באנשים בסיכון גבוה להיות חיובי ל-HBsAg כגון, מרכזי AIDS, מרפאות מין, מרכזי גמילה, מרכזי Methadone וכדומה.
- מגעים מיניים ומשפחתיים, המצויים במשק בית משותף עם בני אדם חיוביים ל-HBsAg.
- נפגעי פיגוע המוני.
- עצירים ואסירים.
- נפגעי תקיפה מינית.
- חולים הסובלים ממחלת כבד ממושכת, לרבות אלה שנדבקו בנגיף דלקת כבד C.
- נוסעים לארצות בהן שיעור ההימצאות של נשאי HBsAg גבוה ולאלו שמטרת נסיעתם כרוכה בסיכון כגון: קבלת טיפול רפואי (כולל טיפול שיניים), חשיפה לדם, יחסי מין מזדמנים וליוצאים למכה.
דלקת כבד A
- אנשים שנוסעים לארצות היפראנדמיות לדלקת כבד נגיפית A.
- אנשים בסיכון עקב הרגליהם: משתמשים בסמים וגברים המקיימים יחסי מין עם גברים.
- אנשים הסובלים ממחלת כבד ממושכת, לרבות אלה שנדבקו בנגיף דלקת כבד C.
- אנשים שנוטלים תרופות הפטוטוקסיות.
- אנשים לפני השתלת כבד (עדיף) או אחריה.
- אנשים המטופלים ע"י גורמי קרישה (clotting factors), הניתנים בהזרקה.
- אנשים עם חסר Glucose-6-phosphate dehydrogenase deficiency) G6PD).
- עובדי מעבדה הבודקים נגיף דלקת כבד A.
- עובדים, לרבות עובדי מעבדה, המטפלים בקופים (non-human primates).
מחלה מנינגוקוקית
- אנשים עם הפרעות בפעילות הטחול (אנטומית או תפקודית): העדר טחול כגון, congenital asplenia או אחרי כריתת טחול (functional asplenia ;(splenectomy, כגון sickle cell diseases.
מומלץ על מתן החיסון לפחות שבועיים לפני כריתת הטחול. - אנשים עם ליקויים אימונולוגיים כגון, חסר factor H ,D ,properdins ובמרכיבי המשלים 5-9 C או 3 (terminal complement deficiency).
- אנשים עם ליקויים אימונולוגיים, כולל חיוביים ל-HIV.
- נוסעים לאזורים אנדמיים או לאזורים עם התפרצות המחלה או עם סבירות גבוהה להתפרצות.
- עולים חדשים ומהגרים אחרים בהתאם למצב האפידמיולוגי בארץ המוצא.
- עובדי מעבדה שבמהלך עבודתם נחשפים לחיידקים חיים (כגון מרכז ארצי למנינגוקוקים).
זיהומים פנוימוקוקיים
- קבוצת סיכון גבוה (מומלץ על מתן מנה אחת של החיסון)
- אנשים עם מחלות ממושכות (chronic disease) כגון:
* סוכרת ומחלות מטבוליות ממושכות אחרות.
* מחלות ממושכות של לב וכלי דם.
* מחלות ממושכות של ריאות ודרכי הנשימה כגון: ברונכיטיס ממושך, שחפת, cystic fibrosis, emphysema-! chronic obstructive pulmonary disease.
* שחמת (cirrhosis), אלכוהוליזם.
* דליפת נוזל חוט השידרה (CSF leaks) עם סיכון לדלקת עוצבה חוזרת. - בני 65 שנים ומעלה, במיוחד אלה הנמצאים במוסדות.
- אנשים עם מחלות ממושכות (chronic disease) כגון:
- קבוצת סיכון גבוה במיוחד (מומלץ על מתן שתי מנות של החיסון ברווח זמן של 5 שנים)
- אנשים עם הפרעות בפעילות הטחול (אנטומית או תפקודית): העדר טחול כגון, congenital asplenia או אחרי כריתת טחול (functional asplenia ;(splenectomy כגון sickle cell diseases.
מומלץ על מתן החיסון לפחות שבועיים לפני כריתת הטחול . - אנשים עם ליקויים במערכת החיסון עקב:
* מחלה ממאירה כגון: לויקמיה, לימפומה, מחלת multiple myeloma ,Hodgkin וכל תהליך ממאיר במח העצם או במערכת הלימפטית .
* טיפול מדכא חסינות (כגון, טיפול בהקרנות, בחומרים ציטוטוקסיים). מומלץ על מתן החיסון שבועיים לפחות לפני התחלת הטיפול .
* זיהום HIV, עם או בלי סימנים קליניים .
* השתלת אברים ומח עצם - מושתלי שתל שבלולי (cochlear implant).
- חולים עם תסמונת נפרוטית או אי-ספיקת כליות ממושכת וחולים שמטופלים ע"י דיאליזה.
- אנשים עם הפרעות בפעילות הטחול (אנטומית או תפקודית): העדר טחול כגון, congenital asplenia או אחרי כריתת טחול (functional asplenia ;(splenectomy כגון sickle cell diseases.
מחלה הנגרמת ע"י Hib
- אנשים בכל גיל עקב מצבים הבאים
- הפרעה בפעילות הטחול (אנטומית או תיפקודית): העדר טחול כגון congenital asplenia או לאחר כריתת טחול; functional asplenia כגון ב-sickle cell disease.
מומלץ על מתן החיסון לפחות שבועיים לפני כריתת הטחול. - מחלת Hodgkin וממאירויות אחרות: רצוי לחסן 10-14 ימים לפני התחלת כימותרפיה או 3 חודשים ויותר לאחר סיומה.
- זיהום HIV עם או בלי סימנים קליניים.
- לאחר השתלת מח עצם.
שיתוק ילדים
- מומלצת מנת דחף אחת אחרי גיל 18 שנים.
- נוסעים לארצות בהן קיים סיכון להעברת המחלה.
- קבוצות בסיכון לחשיפה תעסוקתית לנגיף הפוליו:
- עובדי מעבדה, אשר עוסקים ישירות בדגימות ביולוגיות בהן עלולים להימצא נגיפי פוליו.
- עובדי בריאות.
שפעת (בתרכיבים מומתים)
- מומלץ לכל אדם בכל גיל.
עדיפות יש לתת לאנשים עם מחלות ממושכות: - אנשים בכל גיל עם מחלות ממושכות.
- מחלת לב וכלי דם נרכשת או מולדת, כולל מחלת לב שיגרונית
- טרשת עורקים
- יתר לחץ דם
- אי-ספיקת הלב
- קצרת הסימפונות (אסטמה)
- ברונכיטיס ממושך
- פיברוזיס ציסטי
- ברונכיאקטאזיס
- אמפיזמה
- שחפת
- סוכרת
- מחלות מטבוליות ממושכות אחרות עם נטיה מוגברת לפתח זיהומים
- מחלות ממושכות של הכליות ודרכי השתן
- מחלות מלוות דיכוי המצב האימונולוגי לרבות AIDS ומחלות ממאירות
- חולים אשר מקבלים טיפול מדכא חסינות
- חוסר דם ממושך
- בני בית של כל המפורטים לעיל
- אנשים בכל גיל הנמצאים במוסד סגור או סגור למחצה, בו תנאי החיים מעודדים הפצה מהירה של הנגיף לאחר חדירתו, לדוגמה: בתי אבות, בתי חולים פסיכיאטרים.
- נשים הרות או נשים בתקופת משכב הלידה.
- עובדי הבריאות.
1.
- מחלת לב וכלי דם נרכשת או מולדת, כולל מחלת לב שיגרונית, טרשת עורקים, יתר לחץ דם, אי ספיקת הלב, קצרת הסימפונות (אסטמה), ברונכיטיס, כרוני, פיברוזיס ציסטי, ברונכיאקטאזיס, אמפיזמה, שחפת, סוכרת
- מחלות מטבוליות כרוניות אחרות עם נטיה מוגברת לפתח זיהומים
- מחלות כרוניות של הכליות ודרכי השתן
- מחלות מלוות דיכוי המצב האימונולוגי לרבות AIDS ומחלות ממאירות
- חולים אשר מקבלים טיפול מדכא חסינות
- חוסר דם ממושך
- בני בית של כל המפורטים לעיל*
2. בני 50 שנה ומעלה, בריאים. 3. אנשים בכל גיל הנמצאים במוסד סגור או סגור למחצה, בו תנאי החיים מעודדים הפצה מהירה של הנגיף לאחר חדירתו, לדוגמה: בתי אבות, בתי חולים פסיכיאטרים. 4. נשים הרות או נשים בתקופת משכב הלידה.
- החיסון ינתן בתרכיבים מומתים בכל גיל. עם זאת, ניתן לחסן בתרכיב חי-מוחלש עד גיל 49 שנים.
5. עובדי הבריאות*.
הערות שוליים
- ↑ 1.0 1.1 החל מגיל 18 שנים.
- ↑ אנשים שנולדו לפני 1957 ואינם עובדי בריאות נחשבים מחוסנים. לאנשים שנולדו אחרי 1957 (לרבות עובדי בריאות) מומלץ לתת 2 מנות חיסון ברווח זמן של 4 שבועות. כמו כן, לעובדי בריאות שנולדו לפני 1957 מומלץ לתת מנה אחת של החיסון.
- ↑ לילידי 1993 ואילך.
- ↑ התכשיר רשום בישראל לנשים עד גיל 45 שנים. ההמלצה העיקרית היא לחיסון לפני גיל תחילת יחסי המין.
- ↑ אנשים עד גיל 49 שנים, בריאים ללא הוריות נגד: ניתן לחסן בתרכיב מומת או בתרכיב חי-מוחלש.
- ↑ בתרכיב מומת בלבד.
- ↑ מספר המנות (1 או 2) תלוי במחלת רקע של המועמד (ראו בתדריך החיסונים פרק "חיסון נגד זיהומים פנוימוקוקיים" ו-״קבוצות סיכון", עמודים 6-3).
- ↑ לאדם שחוסן לפני גיל 65 שנים מומלצת מנה שניה אחרי גיל 65 ו-5 שנים לפחות לאחר מנה ראשונה.
- ↑ שתי מנות לאנשים עם סיכון מתמשך לחשיפה.
- ↑ ראה הפירוט הר״מ.