כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "גישה להידרופס עוברי - Evaluation of hydrops fetalis"
מתוך ויקירפואה
(←ראו גם) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ערך בבדיקה}} | {{ערך בבדיקה}} | ||
| − | {{ | + | {{מחלה |
| − | | | + | |תמונה= |
| − | |תמונה= | + | |כיתוב תמונה= |
| − | |שם | + | |שם עברי= גישה להידרופס עוברי |
| − | |שם | + | |שם לועזי= Evaluation of hydrops fetalis |
| − | | | + | |שמות נוספים= |
| − | | | + | |ICD-10= |
| − | | | + | |ICD-9= |
| − | | | + | |MeSH= |
| − | | | + | |יוצר הערך= דר' מאור ממן |
|אחראי הערך= | |אחראי הערך= | ||
| − | }} | + | }} |
{{הרחבה|הידרופס עוברי}} | {{הרחבה|הידרופס עוברי}} | ||
'''[[הידרופס עוברי]]''' הוא הצטברות נוזל בשני מדורים או יותר, כמו למשל בית חזה, בטן ועור. חשוב להבחין בין הידרופס חיסוני ללא חיסוני. מרבית המקרים הם הידרופס לא חיסוני . קיימת רשימה ארוכה של גורמים להידרופס לא חיסוני. בשלב ראשון [[קומבס]] לא ישיר (Indierct coombs) יעזור להבחין בין הידרופס חיסוני ובין לא חיסוני. הסיכוי להישנות תלוי באתיולוגיה. | '''[[הידרופס עוברי]]''' הוא הצטברות נוזל בשני מדורים או יותר, כמו למשל בית חזה, בטן ועור. חשוב להבחין בין הידרופס חיסוני ללא חיסוני. מרבית המקרים הם הידרופס לא חיסוני . קיימת רשימה ארוכה של גורמים להידרופס לא חיסוני. בשלב ראשון [[קומבס]] לא ישיר (Indierct coombs) יעזור להבחין בין הידרופס חיסוני ובין לא חיסוני. הסיכוי להישנות תלוי באתיולוגיה. | ||
| שורה 71: | שורה 71: | ||
* לנושא הבא: [[טרומבוציטופניה אלואימונית – Alloimmune thrombocytopenia]] | * לנושא הבא: [[טרומבוציטופניה אלואימונית – Alloimmune thrombocytopenia]] | ||
| − | |||
| − | |||
{{ייחוס| ד"ר מאור ממן, מרכז רפואי רבין, בילינסון-השרון}} | {{ייחוס| ד"ר מאור ממן, מרכז רפואי רבין, בילינסון-השרון}} | ||
גרסה מ־18:24, 1 במאי 2013
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
| גישה להידרופס עוברי | ||
|---|---|---|
| Evaluation of hydrops fetalis | ||
| יוצר הערך | דר' מאור ממן | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – הידרופס עוברי
הידרופס עוברי הוא הצטברות נוזל בשני מדורים או יותר, כמו למשל בית חזה, בטן ועור. חשוב להבחין בין הידרופס חיסוני ללא חיסוני. מרבית המקרים הם הידרופס לא חיסוני . קיימת רשימה ארוכה של גורמים להידרופס לא חיסוני. בשלב ראשון קומבס לא ישיר (Indierct coombs) יעזור להבחין בין הידרופס חיסוני ובין לא חיסוני. הסיכוי להישנות תלוי באתיולוגיה.
הידרופס לא חיסוני
ערך מורחב – הידרופס עוברי לא אימוני - Non-immune hydrops fetalis
אתיולוגיה:
- מומים לבביים 22% : הפרעות קצב ומומים מבניים.
- מומים כרומוזומליים 13%: טריזומיה 21 (Trisomy 21), טרנר טריפלואידיות (Triploidy).
- הפרעות של מערכת הדם 10%: אנמיה, דימום מעובר לאם (FMH, Fetomaternal Hemorrhage).
- מומים מבניים נוספים: היגרומה כיסתית (Cystic hygromas), בקע סרעפתי ,דלף עורקי-ורידי (Arteriovenous shunt), כוריואנגיומה (Chorioangioma).
- זיהומים 7%.
- תאומים 6% : תסמונת מעבר דם בין עוברים (TTTS, Twin-to-Twin Transfusion Syndrome).
- תרופות: Indomethacin.
- סיבה עלומה- 18%.
הגישה להידרופס
- אנמנזה
- מוצא אתני (תלסמיה, מחלות חילוף חומרים).
- עבר משפחתי (תלסמיה, מחלות חילוף חומרים).
- חשיפה לזיהומים.
- חשיפה לתרופות (Indomethacin).
- בדיקה
- שלב ראשון: קומבס לא ישיר- להבחין בין הידרופס חיסוני ובין לא חיסוני.
בהמשך:
- על-שמע
- סקירת מערכות (מומים אנטומיים).
- דופלר (Doppler) לזרימת שיא סיסטולית בעורק מח תיכון (MCA-PSV, Middle Cerebral Artery Peak Systolic Velocity) לשלילת אנמיה.
- על-שמע לב (מומי לב) + אק״ג (אלקטרוקרדיוגרמה- Electrocardiogram) עוברי .
- קריוטיפ (Karyotype).
- תגובת שרשרת של פולימרז (PCR, Polymerase Chain Reaction) לציטמגלווירוס (CMV, Cytomegalovirus), טוקסופלזמה (Toxoplasma), פרוו-וירוס (Parvovirus).
דגימת דם עוברי (Cordocentesis)- לשקול בשאלה של המוגלובין עוברי, אלקטרופורזה להמוגלובין העוברי, תפקודי כבד, מחלות אגירה.
- בדיקות דם לאמא
- ספירת דם לאנמיה (תלסמיה).
- המוגלובין אלקטרופורזיס (Hemoglobin electrophoresis)-תלסמיה.
- דם לסוג וסקר (אם לא נלקח עד כה).
- סרולוגיה ל- פרוו-וירוס, TORCH (Toxoplasmosis, Other, Rubella, Cytomegalovirus, Herpes simplex virus-2) .
- מבחן KB (Kleihauer-Betk) - לשלול דימום מעובר לאם.
סיכוי להישנות: תלוי באתיולוגיה.
דגלים אדומים
ביבליוגרפיה
קישורים חיצוניים
ראו גם
- לנושא הקודם: הידרופס עוברי לא אימוני - Non-immune hydrops fetalis
- לנושא הבא: טרומבוציטופניה אלואימונית – Alloimmune thrombocytopenia
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר מאור ממן, מרכז רפואי רבין, בילינסון-השרון