הבדלים בין גרסאות בדף "הערכת בשלות ריאתית של העובר - Assessment of fetal lung maturity"
מתוך ויקירפואה
(←ראו גם) |
|||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ערך בבדיקה}} | {{ערך בבדיקה}} | ||
− | {{ | + | {{מחלה |
− | | | + | |תמונה= |
− | |תמונה= | + | |כיתוב תמונה= |
− | + | |שם עברי= הערכת בשלות ריאתית של העובר | |
− | |שם | + | |שם לועזי= Assessment of fetal lung maturity |
− | | | + | |שמות נוספים= |
− | | | + | |ICD-10= |
− | | | + | |ICD-9= |
− | | | + | |MeSH= |
− | | | + | |יוצר הערך= דר' מאור ממן |
|אחראי הערך= | |אחראי הערך= | ||
− | }} | + | }} |
− | |||
3 קטגוריות: | 3 קטגוריות: | ||
#מדידת סורפקטנט. | #מדידת סורפקטנט. | ||
שורה 63: | שורה 62: | ||
* לנושא הקודם: [[מחלות רקמת החיבור בהיריון - Connective tissue disease during pregnancy]] | * לנושא הקודם: [[מחלות רקמת החיבור בהיריון - Connective tissue disease during pregnancy]] | ||
* לנושא הבא: [[תסמונת מעבר דם בין עוברים - Twin to twin transfusion syndrome]] | * לנושא הבא: [[תסמונת מעבר דם בין עוברים - Twin to twin transfusion syndrome]] | ||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
גרסה מ־14:08, 2 במאי 2013
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
הערכת בשלות ריאתית של העובר | ||
---|---|---|
Assessment of fetal lung maturity | ||
יוצר הערך | דר' מאור ממן | |
3 קטגוריות:
- מדידת סורפקטנט.
- מדידת תפקוד הסורפקטנט (shake test).
- הערכת turbidity של מי השפיר.
- יחס לציטין / ספינגומיילין: לפני שבוע 34,S ו-L בריכוז שווה. אחרי 34 שבועות לציטין עולה. 2<L/S ---> סיכוי למצוקה נשימתית נמוך. היחס מנבא את הצורך בהנשמה יותר ממשקל או גיל ההיריון.
- יחס גדול מ-2 פרדיקטור להעדר RDS ב-98%.
- יחס בין 1.5-1.9 ---> 50% יפתחו RDS.
- יחס קטן מ-1.5 ---> RDS 73% .
- SH L יש בדם ובמקוניום. בדם היחס 1.3-1.5. דם יכול להעלות וגם להוריד את היחס. מקוניום מוריד את היחס L/S ומייצר יחס בשלות בטעות. לכן במקרים של דימום או מקוניום נשתמש בפוספטידיל גליצרול.
הנשמה | תמיכה נשימתית | |
---|---|---|
L/S <1 | 24% | 60% |
L/S >2 | 3% | 30% |
- פוספטידיל גליצרול- מופיע אחרי שבוע 35 ועולה מהר בין 37-40 שבועות. הוא מרקר להבשלה מלאה של הריאות. הוא נבחן במבחן אגלוטינציה שאורך 20-30 דקות. לצורך המבחן נדרשים 1.5 מ״ל של מי שפיר בלבד. אם מוצאים אותו - אין RDS.
- בנוכחות סכרת יש צורך ביחס 2<L/S וגם בנוכחות פוספטידיל גליצרול, שמגביר את פעילות לציטין וספינגומיילין. הימצאותו מחזקת ממצא של בשלות ריאתית.
- הוא אינו מצוי במקוניום/דם/הפרשות נרתיקיות.
- TDx/FLM: מודד יחס של סורפקטנט לאלבומין (SAR) במי שפיר ללא צנטריפוגה. נותן תוצאה תוך 30 דקות. דורש 1 מ״ל של מי שפיר. ערך גדול מ-50 מנבא בשלות ב-100%. שיעור אבחון בשלות בטעות - קטן מאוד. אפשר לבדוק מייד עם ירידת מי השפיר בשבועות 50% .30-36 מהעוברים שיראו מבחן לא בשל יפתחו RDS.
- Foam Stability Index: נקרא גם Shake Test. ערבוב הסורפקטנט במי שפיר עם אתאנול ליצירת קצף יציב. אם יש ערך 47<FSI הסיכוי שיהיה RDS הוא אפסי. מושפע ממקוניום ודם.
- Turbidity: בדיקה בהסתכלות. במהלך טרימסטר II- I, מי השפיר צהובים וצלולים. בטרימסטר III הם חסרי צבע. משבוע 33-34 יש עננות ועכירות עם ורניקס. אם לא ניתן לקרוא עיתון - הריאות בשלות.
- Lumdex FSI: בודק ספיחת אור באורך גל 650 nm.
- מדידת DPPC - החלק הפעיל של לציטין. (סורפקטנט מורכב מ-10% חלבון ו-90% שומן. 80% מהשומן הם לציטין. 50% מהלציטין הוא DPPC).
- גופיפים למלריים: זוהי צורת המאגר של הסורפקטנט שהופרש למי השפיר ע״י פנאומוציטים type II. גודלם כגודל טסיות. ניתן למדוד באותו מכשיר. נדרשים פחות מ-1 מ״ל, 15 דקות.
- ספירה של 30,000-55,000 פרדיקטיבית מאוד לבשלות.
- מתחת ל- 10,000 ---> סיכון משמעותי ל-RDS.
בהריונות עם סכרת, Rh ,IUGR, יש עדיפות לבדוק את היחס L/S על פני השיטות האחרות.
ביבליוגרפיה
- Williams, Gabbe 338
ראו גם
- לנושא הקודם: מחלות רקמת החיבור בהיריון - Connective tissue disease during pregnancy
- לנושא הבא: תסמונת מעבר דם בין עוברים - Twin to twin transfusion syndrome
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר מאור ממן, מרכז רפואי רבין, בילינסון-השרון