הבדלים בין גרסאות בדף "הערכת בשלות ריאתית של העובר - Assessment of fetal lung maturity"
מתוך ויקירפואה
שורה 18: | שורה 18: | ||
שיטות להערכת בשלות ריאתית של העובר: | שיטות להערכת בשלות ריאתית של העובר: | ||
− | * '''יחס לציטין (L, {{כ}}Lecithin)/ ספינגומילין (S, {{כ}}Sphingomyelin)''': לפני שבוע 34, ספינגומילין ולציטין הנם בריכוז שווה, ולאחר 34 שבועות | + | * '''יחס לציטין (L, {{כ}}Lecithin)/ ספינגומילין (S, {{כ}}Sphingomyelin)''': לפני שבוע 34, ספינגומילין ולציטין הנם בריכוז שווה, ולאחר 34 שבועות הלציטין עולה. כאשר 2<L/S, הדבר מעיד על סיכוי נמוך למצוקה נשימתית. היחס מנבא את הצורך בהנשמה, יותר ממשקל או גיל ההיריון. |
− | **יחס גדול מ-2 מנבא | + | **יחס גדול מ-2 מנבא העדר [[תסמונת מצוקה נשימתית של היילוד]] (RDS, {{כ}}Respiratory Distress Syndrome) ב-98% |
− | **יחס בין 1.5-1.9 מנבא ש- 50% יפתחו תסמונת מצוקה נשימתית של היילוד | + | **יחס בין 1.5-1.9 מנבא ש- 50% יפתחו תסמונת מצוקה נשימתית של היילוד |
− | **יחס קטן מ-1.5 מנבא ש- 73% יפתחו תסמונת מצוקה נשימתית של היילוד | + | **יחס קטן מ-1.5 מנבא ש- 73% יפתחו תסמונת מצוקה נשימתית של היילוד |
− | :לציטין וספינגומילין נמצאים בדם ובצוֹאַת הָעֻבָּר (Meconium). בדם היחס 1.3-1.5, כאשר הדם יכול להעלות וגם להוריד את היחס. צואת העבר מורידה את היחס L/S ומייצרת בטעות יחס בשלות. לכן במקרים של דימום או של צואה עוברית, נשתמש בפוספטידיל גליצרול (Phosphatydil glycerol). | + | :לציטין וספינגומילין נמצאים בדם ובצוֹאַת הָעֻבָּר (Meconium). בדם היחס עומד על 1.3-1.5, כאשר הדם יכול להעלות וגם להוריד את היחס. צואת העבר מורידה את היחס L/S ומייצרת בטעות יחס בשלות. לכן במקרים של דימום או של נוכחות צואה עוברית, נשתמש בפוספטידיל גליצרול (Phosphatydil glycerol). |
{|border="1" align="center" | {|border="1" align="center" | ||
שורה 39: | שורה 39: | ||
|} | |} | ||
− | * '''פוספטידיל גליצרול''': מופיע אחרי שבוע 35 ועולה מהר בין 37-40 שבועות. הוא סמן להבשלה מלאה של הריאות, והוא נבחן במבחן צִמּוּת (Agglutination) שאורך 20-30 דקות. לצורך המבחן נדרשים 1.5 מ״ל (מיליליטר) של מי שפיר בלבד. אם מוצאים אותו אז | + | * '''פוספטידיל גליצרול''': מופיע אחרי שבוע 35 ועולה מהר בין 37-40 שבועות. הוא סמן להבשלה מלאה של הריאות, והוא נבחן במבחן צִמּוּת (Agglutination) שאורך 20-30 דקות. לצורך המבחן נדרשים 1.5 מ״ל (מיליליטר) של מי שפיר בלבד. אם מוצאים אותו אז הדבר מלמד שלא תהיה תסמונת מצוקה נשימתית של היילוד. |
− | :בנוכחות [[סוכרת]] יש צורך ביחס 2<L/S | + | :בנוכחות [[סוכרת]] יש צורך ביחס 2<L/S, ובנוסף גם נוכחות פוספטידיל גליצרול, שמגביר את פעילות לציטין וספינגומילין. הימצאותו מחזקת ממצא של בשלות ריאתית. |
:הוא אינו מצוי בצואת עבר/דם/הפרשות נרתיקיות. | :הוא אינו מצוי בצואת עבר/דם/הפרשות נרתיקיות. | ||
− | *'''TDx/FLM {{כ}}(Fetal Lung Maturity)''': מודד יחס של חֹמֶר פְּעִיל פָּנִים לאלבומין (SAR, {{כ}}Surfactant Albumin Ratio) במי | + | *'''TDx/FLM {{כ}}(Fetal Lung Maturity)''': מודד יחס של חֹמֶר פְּעִיל פָּנִים לאלבומין (SAR, {{כ}}Surfactant Albumin Ratio) במי השפיר ללא סַרְכֶּזֶת (Centrifuge). נותן תוצאה תוך 30 דקות, ודורש 1 מ״ל של מי שפיר. ערך גדול מ-50 מנבא בשלות ב-100%. שיעור אבחון בשלות בטעות הוא קטן מאוד. אפשר לבדוק מיד עם ירידת מי השפיר בשבועות 30-36. {{כ}}50% מהעוברים שיראו מבחן לא בשל יפתחו תסמונת מצוקה נשימתית של היילוד. |
− | *'''מדד יציבות הקצף (FSI{{כ}}, Foam Stability Index)''': נקרא גם מבחן הניעור (Shake test). ערבוב החֹמֶר פְּעִיל פָּנִים במי | + | *'''מדד יציבות הקצף (FSI{{כ}}, Foam Stability Index)''': נקרא גם מבחן הניעור (Shake test). ערבוב החֹמֶר פְּעִיל פָּנִים במי השפיר עם אתנול (Ethanol) ליצירת קצף יציב. אם יש ערך 47<FSI, הסיכוי שתהיה תסמונת מצוקה נשימתית של היילוד הוא אפסי. מדד זה מושפע מצואה עוברית ומדם. |
− | *'''עכירות (Turbidity)''': בדיקה בהסתכלות. במהלך השליש הראשון-השני להיריון, מי השפיר צהובים וצלולים. בשליש השלישי הם חסרי צבע. משבוע 33-34 יש עננות ועכירות עם וַרְנִית (Vernix). אם לא ניתן לקרוא עיתון | + | *'''עכירות (Turbidity)''': זוהי בדיקה בהסתכלות. במהלך השליש הראשון-השני להיריון, מי השפיר צהובים וצלולים. בשליש השלישי הם חסרי צבע. משבוע 33-34 יש עננות ועכירות עם וַרְנִית (Vernix). אם לא ניתן "לקרוא עיתון" מבעד למי השפיר, כלומר קיימת עכירות במידה גבוהה, זה מלמד על כך שהריאות בשלות. |
*'''Lumdex FSI''': בודק ספיחת אור באורך גל 650 ננומטר. | *'''Lumdex FSI''': בודק ספיחת אור באורך גל 650 ננומטר. | ||
− | *'''מדידת DPPC{{כ}} (Dipalmitoylphosphatidylcholine)''' | + | *'''מדידת DPPC{{כ}} (Dipalmitoylphosphatidylcholine)''': זהו החלק הפעיל של לציטין. (חֹמֶר פְּעִיל פָּנִים מורכב מ-10% חלבון ו-90% שומן. 80% מהשומן הוא לציטין ו- 50% מהלציטין הוא DPPC). |
− | *'''גופיפים למלריים (Lamellar)''': זוהי צורת המאגר של חֹמֶר פְּעִיל הפָּנִים שהופרש למי השפיר על ידי פנאומוציט מסוג 2 (Pneumocyte type 2). גודלם כגודל טסיות. ניתן למדוד באותו | + | *'''גופיפים למלריים (Lamellar)''': זוהי צורת המאגר של חֹמֶר פְּעִיל הפָּנִים שהופרש למי השפיר על ידי פנאומוציט מסוג 2 (Pneumocyte type 2). גודלם של הפנאומוציטים כגודל טסיות. ניתן למדוד באותו המכשיר, נדרשים פחות מ-1 מ״ל של מי שפיר והבדיקה אורכת 15 דקות. |
:ספירה של 30,000-55,000 מנבאת מאוד לבשלות. | :ספירה של 30,000-55,000 מנבאת מאוד לבשלות. | ||
− | :מתחת ל- 10,000 מנבא | + | :ספירה של מתחת ל- 10,000 מהווה מנבא לסיכון משמעותי לתסמונת מצוקה נשימתית של היילוד. |
בהריונות עם סוכרת, [[עיכוב בגדילה התוך רחמית]] (IUGR, {{כ}}Intrauterine Growth Restriction), {{כ}}וקבוצת דם Rh, יש עדיפות לבדוק את היחס L/S על פני השיטות האחרות. | בהריונות עם סוכרת, [[עיכוב בגדילה התוך רחמית]] (IUGR, {{כ}}Intrauterine Growth Restriction), {{כ}}וקבוצת דם Rh, יש עדיפות לבדוק את היחס L/S על פני השיטות האחרות. |
גרסה מ־08:58, 9 בדצמבר 2013
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
הערכת בשלות ריאתית של העובר | ||
---|---|---|
Assessment of fetal lung maturity | ||
יוצר הערך | דר' מאור ממן | |
ישנן 3 קטגוריות במדידת והערכת הבשלות הריאתית של העובר:
- מדידת חֹמֶר פְּעִיל פָּנִים (Surfactant)
- מדידת תפקוד חֹמֶר פְּעִיל פָּנִים (Shake test)
- הערכת עכירות (Turbidity) של מי השפיר
שיטות להערכת בשלות ריאתית של העובר:
- יחס לציטין (L, Lecithin)/ ספינגומילין (S, Sphingomyelin): לפני שבוע 34, ספינגומילין ולציטין הנם בריכוז שווה, ולאחר 34 שבועות הלציטין עולה. כאשר 2<L/S, הדבר מעיד על סיכוי נמוך למצוקה נשימתית. היחס מנבא את הצורך בהנשמה, יותר ממשקל או גיל ההיריון.
- יחס גדול מ-2 מנבא העדר תסמונת מצוקה נשימתית של היילוד (RDS, Respiratory Distress Syndrome) ב-98%
- יחס בין 1.5-1.9 מנבא ש- 50% יפתחו תסמונת מצוקה נשימתית של היילוד
- יחס קטן מ-1.5 מנבא ש- 73% יפתחו תסמונת מצוקה נשימתית של היילוד
- לציטין וספינגומילין נמצאים בדם ובצוֹאַת הָעֻבָּר (Meconium). בדם היחס עומד על 1.3-1.5, כאשר הדם יכול להעלות וגם להוריד את היחס. צואת העבר מורידה את היחס L/S ומייצרת בטעות יחס בשלות. לכן במקרים של דימום או של נוכחות צואה עוברית, נשתמש בפוספטידיל גליצרול (Phosphatydil glycerol).
הנשמה | תמיכה נשימתית | |
---|---|---|
L/S <1 | 24% | 60% |
L/S >2 | 3% | 30% |
- פוספטידיל גליצרול: מופיע אחרי שבוע 35 ועולה מהר בין 37-40 שבועות. הוא סמן להבשלה מלאה של הריאות, והוא נבחן במבחן צִמּוּת (Agglutination) שאורך 20-30 דקות. לצורך המבחן נדרשים 1.5 מ״ל (מיליליטר) של מי שפיר בלבד. אם מוצאים אותו אז הדבר מלמד שלא תהיה תסמונת מצוקה נשימתית של היילוד.
- בנוכחות סוכרת יש צורך ביחס 2<L/S, ובנוסף גם נוכחות פוספטידיל גליצרול, שמגביר את פעילות לציטין וספינגומילין. הימצאותו מחזקת ממצא של בשלות ריאתית.
- הוא אינו מצוי בצואת עבר/דם/הפרשות נרתיקיות.
- TDx/FLM (Fetal Lung Maturity): מודד יחס של חֹמֶר פְּעִיל פָּנִים לאלבומין (SAR, Surfactant Albumin Ratio) במי השפיר ללא סַרְכֶּזֶת (Centrifuge). נותן תוצאה תוך 30 דקות, ודורש 1 מ״ל של מי שפיר. ערך גדול מ-50 מנבא בשלות ב-100%. שיעור אבחון בשלות בטעות הוא קטן מאוד. אפשר לבדוק מיד עם ירידת מי השפיר בשבועות 30-36. 50% מהעוברים שיראו מבחן לא בשל יפתחו תסמונת מצוקה נשימתית של היילוד.
- מדד יציבות הקצף (FSI, Foam Stability Index): נקרא גם מבחן הניעור (Shake test). ערבוב החֹמֶר פְּעִיל פָּנִים במי השפיר עם אתנול (Ethanol) ליצירת קצף יציב. אם יש ערך 47<FSI, הסיכוי שתהיה תסמונת מצוקה נשימתית של היילוד הוא אפסי. מדד זה מושפע מצואה עוברית ומדם.
- עכירות (Turbidity): זוהי בדיקה בהסתכלות. במהלך השליש הראשון-השני להיריון, מי השפיר צהובים וצלולים. בשליש השלישי הם חסרי צבע. משבוע 33-34 יש עננות ועכירות עם וַרְנִית (Vernix). אם לא ניתן "לקרוא עיתון" מבעד למי השפיר, כלומר קיימת עכירות במידה גבוהה, זה מלמד על כך שהריאות בשלות.
- Lumdex FSI: בודק ספיחת אור באורך גל 650 ננומטר.
- מדידת DPPC (Dipalmitoylphosphatidylcholine): זהו החלק הפעיל של לציטין. (חֹמֶר פְּעִיל פָּנִים מורכב מ-10% חלבון ו-90% שומן. 80% מהשומן הוא לציטין ו- 50% מהלציטין הוא DPPC).
- גופיפים למלריים (Lamellar): זוהי צורת המאגר של חֹמֶר פְּעִיל הפָּנִים שהופרש למי השפיר על ידי פנאומוציט מסוג 2 (Pneumocyte type 2). גודלם של הפנאומוציטים כגודל טסיות. ניתן למדוד באותו המכשיר, נדרשים פחות מ-1 מ״ל של מי שפיר והבדיקה אורכת 15 דקות.
- ספירה של 30,000-55,000 מנבאת מאוד לבשלות.
- ספירה של מתחת ל- 10,000 מהווה מנבא לסיכון משמעותי לתסמונת מצוקה נשימתית של היילוד.
בהריונות עם סוכרת, עיכוב בגדילה התוך רחמית (IUGR, Intrauterine Growth Restriction), וקבוצת דם Rh, יש עדיפות לבדוק את היחס L/S על פני השיטות האחרות.
ביבליוגרפיה
- Williams, Gabbe 338
ראו גם
- לנושא הקודם: מחלות רקמת החיבור בהיריון - Connective tissue disease during pregnancy
- לנושא הבא: תסמונת מעבר דם בין עוברים - Twin to twin transfusion syndrome
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר מאור ממן, מרכז רפואי רבין, בילינסון-השרון