כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק חוזר לאנשי מקצוע להזנת התינוק והפעוט - Infant and toddler feeding guide for healthcare professionals
 | ||
|---|---|---|
| מדריך לאנשי מקצוע להזנת התינוק והפעוט | ||
| ||
| תחום | תזונה, ילדים | |
| מספר החוזר | bz01_2021 | |
| קישור | באתר משרד הבריאות | |
| תאריך פרסום | 11 מאי 2021 | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – תזונה בילדים
מבוא
חוזר זה מתווה מדיניות להזנת תינוקות ופעוטות ומיועד לעוסקים במקצועות הבריאות בקהילה ובבתי החולים. ההנחיות מכוונות להבטחת תזונה מיטבית בילדות ולקידום הבריאות, בטווח הקצר ובטווח הארוך. אין כוונת מדריך זה לתת הנחיות לתינוקות ופעוטות הזקוקים לטיפול תזונתי מיוחד או להוות תחליף לייעוץ רפואי או תזונתי של תזונאי. כמו כן, המדריך אינו מתיימר להוות סקירה של הספרות המדעית הענפה בנושא. ההמלצות המובאות במדריך מתבססות על המלצות גופים מובילים בעולם ודעת מומחים בתחום תזונת תינוקות ופעוטות[1][2][3]. מחקרים רבים שעוסקים בתזונת תינוקות אינם מבוססים על ניסויים קליניים משום שאינם ברי-ביצוע או שאינם אתיים מסיבות שונות. במקרים בהם לא נמצאו ראיות מדעיות תומכות, מובאות המלצות המקובלות על סמך ניסיון ארוך שנים. המדריך המובא כאן מחליף את המדריך הקודם של משרד הבריאות וההסתדרות הרפואית בנושא הזנת תינוקות (2012). פורום הוועדה כלל את נציגי משרד הבריאות, ועדת התזונה של איגוד רופאי הילדים (רופאי ילדים, מומחים בנאונטולוגיה, בגסטרואנטרולוגיה ובתזונה), נציגים מקצועיים של משרד הבריאות ונציגים משירותי בריאות כללית.
הערה: לאורך התדריך השימוש בלשון זכר (תינוק) מכוון לשני המינים (תינוק ותינוקת).
- מועד תחולה: מיום הפצת החוזר
- מטרה: הבטחת תזונה מיטבית לגילאי לידה עד 3 שנים, לקידום בריאות ומניעת תחלואה בטווח הקצר והארוך
- קישורים לחוזר: חוזר זה מחליף חוזר 25/12 מיום 13.12.2012
- מסמכי ייחוס: מסמכים וקישורים המוזכרים בנוהל זה
הגדרות
- הנקה בלעדית (exclusive breastfeeding) - הזנה בחלב אם בלבד, ללא כל תוספת של נוזלים כלשהם או מזון אחר, פרט לתוספי ויטמינים ומינרלים
- הנקה חלקית (partial breastfeeding) - הזנה בחלב אם בחלק מן הארוחות, ובתרכובת מזון לתינוקות (תמ"ל) או גם במזונות אחרים בארוחות האחרות במהלך היממה
- הזנה משלימה/נוספת (complementary feeding) - מוגדרת על ידי ארגון הבריאות העולמי כ"תהליך שבו חלב אם אינו עונה על הדרישות התזונתיות של התינוק החל מגיל חצי שנה, כך שיש צורך באספקת מזונות נוספים". הזנה משלימה נחוצה הן מבחינה תזונתית והן מבחינה התפתחותית, ומהווה שלב חשוב במעבר ההדרגתי מהזנה בחלב אם בלבד לתזונה המבוססת על התפריט המשפחתי
- תרכובת מזון לתינוק - מוצר המיועד לתזונת תינוקות במקום חלב אם, באופן מלא או חלקי (תמ"ל: מהלידה ועד גיל 6 חודשים, תמ"ל המשך: מגיל 6 חודשים ועד שנה)
- תזונה מאוזנת ומגוונת - תזונה בהתאם להמלצות התזונתיות החדשות בישראל, המבוססת על מגוון מזונות שלמים, הקרובים למצבם הטבעי והמוכנים באופן ביתי
- תפריט צמחוני - תפריט המבוסס בעיקר על מזונות מהצומח. יכול לכלול גם מזונות שונים מהחי כגון: ביצה או מוצרי חלב בתדירות מסוימת. יש חשיבות לגיוון של המזונות הנאכלים, ולהדרכה של תזונאית-דיאטנית
- תפריט טבעוני - מבוסס אך ורק על מוצרים מהצומח, בשל כך קיים חשש לחסר ברכיבים תזונתיים, המחייב הדרכה של תזונאית-דיאטנית
הנקה
המלצות
- הנקה היא הנורמה בהזנת תינוקות. מומלץ להתחיל להניק מיד לאחר הלידה. הנקה בלעדית מומלצת עד סביבות גיל 6 חודשים, והמשך הנקה בתוספת מזון משלים לחלב, לפחות עד גיל שנה ואף יותר מכך, וכל עוד ההנקה מתאימה לאם ולתינוק
- הזנה משלימה תעשה בסביבות גיל 6 חודשים, וכשהתינוק מראה סימני מוכנות (ראו סעיף 11)
- ההנקה אינה מומלצת במקרים נדירים. במקרים אלו על האחות/יועצת הנקה/הרופא/תזונאית-דיאטנית ליידע את ההורים על הצורך בהזנה חלופית
- לטובת בריאות האם, קיימת חשיבות לכך שתזונת האם המיניקה תהיה מאוזנת ומגוונת בעת ההנקה על פי המלצות משרד הבריאות לתזונת נשים הרות ומיניקות
רקע
ארגון הבריאות העולמי WHO (אב"ע) המכוון את המלצותיו למדינות מתפתחות ומפותחות, ממליץ על הנקה בלעדית למשך 6 החודשים הראשונים לחיים והמשך ההנקה בתוספת הזנה משלימה כל עוד מתאים לאם ולתינוק.[1][2] דפוסי הגדילה של תינוקות יונקים שונים מאלה של תינוקות הניזונים מתמ"ל[3]. על כן פיתח אב"ע עקומות גדילה, המבוססות על תינוקות יונקים בלבד. העקומות פורסמו ב-2006 והוכנסו כעבור מספר שנים לשימוש גם בישראל[4].
מטה-אנליזות שנערכו על השפעות ההנקה על בריאות תינוקות ואימהות במדינות מפותחות בטווח הקצר והארוך[5][6][7][8], הצביעו על כך שהנקה מפחיתה את השכיחות של התופעות הבאות בתינוקות: דלקת אוזן תיכונה בתינוקות, זיהומים במערכת העיכול, זיהומים בדרכי הנשימה, NEC בפגים, תסמונת מוות בעריסה, השמנה בילדים, פגם בסגר הפה. בנוסף, באימהות מיניקות פוחת הסיכון לסרטן השד, סרטן השחלות, מחלות לב וכלי דם וסוכרת סוג 2.
הסיכון יורד ככל שמשך ההנקה עולה, בעיקר בהנקה ממושכת, מעל שנה[9][10][11]. אנשי הצוות הרפואי, העובדים עם אימהות ותינוקות (רופאים/ות, אחים/ות, תזונאיות-דיאטנים/ות) צריכים לעודד את ההנקה על ידי הדרכה על עקרונות ההנקה ויישומה לפני הלידה ולאחריה, חלקם מבוססים על עשרת הצעדים לבתי חולים ידידותיים לתינוק של ארגון הבריאות העולמי (BFHI)[12]. להלן העקרונות:
- עידוד מגע עור לעור והתחלת הנקה מיד לאחר הלידה
- הנקה לפי דרישת התינוק
- עידוד השהייה בתנאי ביות בבתי היולדות (rooming in) (ללא הפרדה)
- הימנעות ממתן תמ"ל או נוזלים אחרים לתינוק היונק
- הימנעות ממתן מוצץ ובקבוקים לתינוק עד להתבססות ההנקה
- המשך ההנקה עם החזרה לעבודה ואפשרות לשימוש במשאבות לשאיבת חלב על פי עקרונות לשאיבת חלב אם ואחסונו
- הכרת דפוסי הגדילה של תינוק יונק (השונים מאלו של תינוק המקבל תמ"ל)
- התאמת הטיפול התרופתי לאם מיניקה
- הפנייה בעת הצורך לאנשי מקצוע בתחום ההנקה
- המשך ההנקה במצבי חולי מסוימים, גם כאשר על האם והתינוק להיפרד
תוספי תזונה
המלצות
- מתן תוסף של ויטמין D3 לכל תינוק (יונק ושאינו יונק) החל מהלידה ועד שנה לחיים, בתום החודש ה-12. המינון היומי המומלץ הינו: 400 יחידות בהתאם למידה הבינלאומית (יחב"ל) של ויטמין D3 מדי יום.
- מתן תוסף ברזל לכל תינוק מתום החודש הרביעי עד שנה וחצי לחיים, בתום החודש ה-18. מינון התוסף הינו: 7.5 מיליגרם ליממה עד תום החודש השישי ו-15 מיליגרם ליממה מתחילת החודש השביעי ועד תום החודש ה-18 (מניעה ראשונית של חסר ברזל). עם זאת, ניתן להפסיק את תוסף הברזל בגיל 12 חודשים בפעוטות שביצעו ספירות דם ולא נמצאו אנמיים, כפי שמתבטא בערך המוגלובין גבוה מ-11 גרם לדציליטר וללא מחסור בברזל כפי שמתבטא בערך MCV של 74 ויותר. פעוטות עם אנמיה יש להפנות לרופא המטפל לצורך מתן טיפול בברזל במינון מתאים.(הערות 13 14 15 16 17) יש לבצע סקירה של רמת ההמוגלובין לכל התינוקות החל מגיל 9 חודשים על פי נוהל משרד הבריאות.
תוסף ויטמין D
תינוקות יונקים: קהילות מסוימות בישראל אינן חושפות את עורן לשמש (למשל נשים חרדיות, נשים בדואיות, מוסלמיות אדוקות). בנוסף, נשים רבות מקיימות את המלצת משרד הבריאות ומגינות על עורן בפני השמש. בגופן של נשות קבוצות אלה עשוי להיות מחסור בוויטמין D. כתוצאה מכך תהיה השפעה גם על רמות הוויטמין אצל התינוק.
תינוקות הניזונים מתמ"ל: למרות שבתמ"ל מצוי ויטמין D, הכמות שמקבל התינוק תלויה בנפח התמ"ל שהוא אוכל. במחקרים שנעשו על תינוקות שקיבלו תמ"ל נמצאו רמות נמוכות של ויטמין D בדם.
מאחר ולא ניתן לזהות את כל התינוקות הנמצאים בסיכון למחסור בוויטמין זה ומאחר ואין סיכון בתוספת שלו ברמות המומלצות על ידי משרד הבריאות על פי ה-DRI's (400 יחב"ל), ממליצים שירותי בריאות הציבור לתת לכל תינוק 400 יחב"ל ויטמין D3 מדי יום החל מהלידה ועד גיל שנה.(הערות 14 15 16 17).
ביבליוגרפיה
- ↑ 1.0 1.1 Dina MdIMaggio, Amand Cox, Anthony F. Updates on infant nutrition. Pediatrics in review 2018 38:10:449-62.
- ↑ 2.0 2.1 WHO. Global strategy for infant and young child feeding. Geneva 2003.
- ↑ 3.0 3.1 Kramer MS, Guo T, Platt RW, et al. Breastfeeding and infant growth: biology or bias? Pediatrics 2002;110:343-7.
- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה4 - ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה5 - ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה6 - ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה7 - ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה8 - ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה9 - ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה10 - ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה11 - ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה12