כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק בדיקות סקר באוכלוסייה לשם גילוי זוגות בסיכון ללידת ילדים עם מחלות תורשתיות חמורות - חוזר משרד הבריאות - Prenatal genetic carrier screening for serious genetic diseases
 | ||
|---|---|---|
| בדיקות סקירה באוכלוסייה לשם גילוי זוגות בסיכון ללידת ילדים עם מחלות גנטיות חמורות | ||
| תחום | גנטיקה , מיילדות | |
| מספר החוזר | 11/2016 | |
| סימוכין | 274741016 | |
| קישור | באתר משרד הבריאות | |
| תאריך פרסום | 19 אוקטובר 2016 | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – מעקב היריון ובדיקות סקר טרום היריון
הקדמה
- בחוזר הנוכחי
- פרוט בדיקות הסקר הגנטיות החדשות המומלצות שנוספו מאז החוזר הקודם ב- 2013 באוכלוסייה הכללית.
- פרוט בסעיף 6.1 לעניין הפניה לייעוץ גנטי וזאת מעבר לביצוע בדיקות הסקר.
בכבוד רב
ד"ר עמיהוד זינגר
מנהל המחלקה לגנטיקה קהילתית
מטרה
לקבוע כללים והנחיות לביצוע בדיקות סקר גנטי באוכלוסייה הכללית לשם גילוי זוגות בסיכון ללידת ילדים עם מחלות תורשתיות חמורות (להלן: בדיקות סקר גנטי).
מועד תחולה
מיום הפצת החוזר.
חוזר זה מבטל ומחליף את החוזר
חוזר ראש שירותי בריאות הציבור מס׳ 07/2013 מיום 27/02/2013 בנושא:"בדיקות סקר באוכלוסייה לשם גילוי זוגות בסיכון ללידת ילדים עם מחלות תורשתיות חמורות".
רקע
מחלות תורשתיות הן לרוב נדירות ומופיעות בתדירות שונה באוכלוסיות שונות. עם ההתקדמות שחלה בהבנת הבסיס הגנטי של המחלות, ניתן לבצע בדיקות לאיתור של חלק מהנשאים הבריאים של המחלות התורשתיות השכיחות יחסית.
אמות מידה
ההמלצות על ביצוע בדיקות סקר גנטי באוכלוסייה הכללית מתבססות על כל אמות המידה הבאות:
- מחלות תורשתיות חמורות במיוחד:
- מחלה תורשתית מוגדרת כחמורה במיוחד אם היא גורמת לתמותה בגיל צעיר או לתחלואה ולסבל רב, ללא אפשרויות ריפוי. במחלות אלו הדרך להתמודדות עם הסבל היא לשקול מניעת לידתם של ילודים החולים במחלה או גילוי וטיפול בשלב מוקדם מאוד (בחלק מן המחלות).
- מחלות תורשתיות המתאפיינות בשכיחות גבוהה יחסית באוכלוסייה הנבדקת:
- מחלה תורשתית נחשבת כשכיחה יחסית כאשר הסיכוי שייוולד ילד חולה גבוה מ-1:15,000 לידות. במחלות אוטוזומאליות רצסיביות שכיחות זו מבטאת שיעור נשאים בריאים של כ-1:60.
- יכולת גילוי של לפחות 90% מהנשאים הבריאים במחלה הנבדקת:
- סקירה של האוכלוסייה מתבצעת כאשר קיימת יכולת לגלות מעל ל 90% מנשאי המוטציות בגנים הקשורים למחלה התורשתית הנבדקת באותה האוכלוסייה.
שימושים אפשריים לתוצאות של סקר גנטי
על פי תוצאות בדיקות הסקר יקבע האם הזוג נמצא בסיכון מוגבר ללידת ילד עם מחלה תורשתית חמורה. מידע על רמת סיכון הוא חשוב לצורך קבלת החלטות. למשל, זוגות יכולים להסתייע בבדיקות הסקר על מנת לקבל החלטה בדבר הקמת תא משפחתי, או לאבחון מצב העובר במהלך ההיריון ולשקול ביצוע סיום היריון במקרה של עובר חולה. בחלק מהמחלות המידע יכול לשמש לאבחון של הילוד ולטיפול בו מיד לאחר לידתו. קיימת גם אפשרות של מניעת היריון עם עובר חולה על ידי ביצוע הפריה חוץ גופית ואבחון טרום השרשתי (PGD).
תמיכה מדעית
- ארגון הבריאות העולמי - WHO) World Health Organization)
- איגוד הגנטיקאים הרפואיים בישראל
פירוט ההנחיות
הפנייה לביצוע בדיקות סקר גנטי
ביצוע בדיקות סקר גנטיות מומלץ לכלל האוכלוסייה, גם לנשים ולזוגות שאין לגביהם מידע מוקדם בדבר סיכונים מוגברים ללידת ילודים הלוקים במחלות גנטיות-תורשתיות חמורות. כמו כן מומלצת הפניה חוזרת בכל היריון, בשל מיידע חדש, שינויים וחידושים הנערכים מעת לעת בבדיקות הסקר.
- במקרים הבאים יש להפנות לייעוץ גנטי בהקדם האפשרי
- פונים שחולים במחלה גנטית (או חשד למחלה גנטית) - לגבי כל אחד מבני הזוג.
- פונים שבמשפחה שלהם או של בני זוגם ידוע להם על מחלה גנטית או חשד למחלה גנטית.
- פונים שבמשפחתם המורחבת/שבט/חמולה ידוע להם על מחלה גנטית או חשד למחלה גנטית, אשר שייכים לקבוצות באוכלוסייה בהם נהוגים נישואי קרובים במשך דורות.
- זוגות היודעים על נשאות למחלה גנטית מסוימת אצלם או באחד מקרובי משפחה יופנו לייעוץ גנטי. המידע הרלוונטי עבורם באשר לבדיקות סקר גנטי יימסר להם ע"י נותן הייעוץ הגנטי.
מועד ביצוע בדיקות
המועד המועדף לביצוע בדיקות סקר גנטי הוא לפני הקמת תא משפחתי ו\או בעת תכנון היריון. ניתן לבצע את הבדיקות גם בזמן היריון אך רצוי בשלב מוקדם ככל האפשר. מטופלים המיועדים לביצוע טיפולי פוריות יש להפנות לביצוע בדיקות הסקר לפני תחילת טיפולי הפוריות . לתוצאת הבדיקה תתכן ותהייה חשיבות בבחירת תהליך טיפולי הפוריות לדוגמה אבחון טרום השרשה (PGD).
מסירת מידע
בדיקות סקר גנטיות תבוצענה רק לאחר שלפונים יימסר מידע על ידי גורם מוסמך לתת ייעוץ גנטי, או על ידי איש צוות רפואי אשר עבר השתלמות בנושא ופועל בהנחיית רופא גנטיקאי.
המידע אודות הבדיקות הגנטיות המומלצות יתבסס על הרשומות המופיעות בנספח ומפורסמות באתר האינטרנט של משרד הבריאות, המחלקה לגנטיקה קהילתית והחלטות האיגוד הגנטי הרפואי הישראלי.
המידע אודות הבדיקות והרלוונטיות יתבסס על נתוניהם האישיים, כולל מוצא אתני או מקורה הגיאוגראפי של משפחתם של כל אחד מבני הזוג:
- באוכלוסייה היהודית על פי העדה ו\או ארץ המוצא.
- באוכלוסיות הערבית והדרוזית על פי דת וישוב המוצא ו\או השבט.
- באוכלוסיות אחרות על פי המוצא האתני.
בעת מסירת המידע יש לידע את הפונים על קיומן של בדיקות נוספות שאינן כלולות ברשימות שבנספח, אשר עשויות לגלות נשאות למחלות נוספות בחלקן חמורות פחות או נדירות יותר וכדי.
ביצוע בדיקות הסקר
הפונה יחליט אילו בדיקות הוא מעוניין לבצע. האחריות להחלטה לביצוע (או אי ביצוע) בדיקות נשאות, מוטלת על הפונים.
הבדיקות המומלצות אשר הפונה בחר לבצע יבוצעו תמיד במרוכז. כל מוסד רפואי המבצע בדיקות סקר גנטי מחויב לדאוג לביצוען של כל הבדיקות המומלצות לרבות אלו שאינן מבוצעות באותו מוסד. כמו כן באחריותו למסור למטופל את כל התוצאות וכל ההמלצות הנדרשות.
מסירת תוצאות
גילוי ממצא של נשאות מחייב מתן הסבר רלוונטי לנשאות ע"י יועץ גנטי או רופא גנטיקאי כולל ההמלצות המתאימות. גילוי זוג בסיכון (שני בני הזוג נשאים של אותה מחלה) מחייב מתן יעוץ גנטי ע"י יועץ גנטי או רופא גנטיקאי.
תוצאות בדיקות הסקר הגנטי יועברו לנבדקים בהתאם לדרכי התקשורת שנמסרו על ידם, ואלו יהיו אחראים להעבירן לרופא המטפל.
המכתב המסכם את התוצאות יכלול המלצה להתעדכן לפני כל הריון אודות עדכונים בבדיקות הסקר הגנטי (תוספת מחלות חדשות או מוטציות חדשות למחלות מוכרות).
תחולה
החוזר חל על כל העוסקים בטיפול בנשים הרות או בנשים המתכננות להרות, לרבות הגורמים המפנים ליעוץ גנטי או הנותנים יעוץ גנטי.
נספח - הבדיקות המומלצות לסקר גנטי בישראל
הרשימות מפורסמות באתר האינטרנט של משרד הבריאות, המחלקה לגנטיקה קהילתית http://www.health.gov.il/genetics, הבדיקות נעשות ללא תשלום באוכלוסייה בסיכון.
בדיקות מומלצות לסקר גנטי בקרב יהודים
- בדיקות למרבית האוכלוסייה
- CYSTIC FIBROSIS
- SPINAL MUSCULAR ATROPHY
- FRAGILE X (תסמונת X שביר)
- בדיקות נוספות על פי עדה:
- יהודים ממוצא אשכנזי:
- מחלת טיי זקס (Tay Sachs)
- דיסאוטונומיה משפחתית (Familial dysautonomia)
- מחלת קנבן (Canavan disease)
- יהודים ממוצא צפון אפריקני:
- תלסמיה ( Thalassemia)
- מחלת טיי זקס (Tay Sachs)
- יהודים ממוצא מרוקאי:
- מחלת Progressive cerebello cerebro atrophy - PCCA1
- מחלת Progressive cerebello cerebro atrophy - PCCA2
- יהודים ממוצא תימני:
- מטכרומטיק לויקודיסטרופי (MLD metachromatic leukodystrophy )
- יהודים ממוצא עירקי:
- תלסמיה ( Thalassemia)
- מחלת קוסטף (3MGA)
- מחלת Progressive cerebello cerebro atrophy - PCCA1
- יהודים מאזור אגן הים התיכון או ממוצא כורדי, אירני ומהמדינות האסיאתיות של ברית המועצות לשעבר:
- תלסמיה ( Thalassemia)
- יהודים ממוצא בלקני:
- מחלת טיי זקס (Tay Sachs)
- דיסאוטונומיה משפחתית (Familial dysautonomia)
- יהודים ממוצא פרסי:
- מחלת אשר (Usher 2a)
- יהודים ממוצא קווקזי:
- מחלת Infantile cerebral cerebellar atrophy ICCA
- יהודים ממוצא בוכרה:
- מחלת MTHFR
בדיקות מומלצות לסקר גנטי בקרב ערבים ודרוזים (לא כולל שבטים בדואים בנגב)
- למרבית האוכלוסייה:
- תלסמיה ( Thalassemia)
- CYSTIC FIBROSIS
- SPINAL MUSCULAR ATROPHY FRAGILE X (תסמונת X שביר)
- בדיקות נוספות על פי דת וישוב המוצא ו\או השבט כאשר מוצא של שני בני זוג מהקהילה המפורטת בטבלה:
- ערבים מוסלמים (לא בדואים) מהגליל ומאזור המשולש
- Niemann-Pick type A,B disease
- ערבים ממוצא נוצרי
- Cockayne syndrome, Albinism, CPSl-def
- שבטים בדואים בגליל
- Pendred syndrome
| ישובים בהם מתבצעות בדיקות הסקירה | מחלות |
|---|---|
| אבו גוש (מוסלמים) | Congenital nephrotic syndrome, hyperoxaluria |
| אבו סנאן (דרוזים) | Maple syrup urine disease, Tay Sachs disease, CPTII |
| ירושלים א-טור/ הר הזיתים (מוסלמים) | Non ketotic hyperglycinemia |
| בוסמת טבעון (שבט בדואי) | Bartter and Gitelman syndrome |
| בועיינה - נוג׳ידאת (מוסלמים) | Molybdenum cofactor deficiency, Pycnodysostosis, HGM, hyperoxaluria |
| בוקעתה (דרוזים) | Hyperoxaluria I, hyperoxaluria III |
| בית ג׳אן (דרוזים) | Mucolipidosis III |
| בענה (מוסלמים) | Wolman disease |
| ג׳אבל מוכאבר (מוסלמים) | Krabbe, Stuve Wiedemann, CDG type II |
| ג׳וליס (דרוזים) | Retinitis pigmentosa, hyperoxaluria I, thyrosinemia III,
Multiminicore Disease |
| ג׳יסר א-זרקא (מוסלמים) | Mental retardation, non syndromic, spinal muscular dystrophy
related disease, Primary microcephaly hereditary (MCPH), Basel-Vanagaite-Smirin-Yosef Syndrome, |
| ג׳ת בגליל (דרוזים) | Wilson disease |
| גוש חלב | Congenital thyroid hormone and glucocorticoid deficiency |
| דבוריה (מוסלמים) | Cerebral dysgenesis, neuropathy, ichthyosis and keratodermia (CEDNIK) |
| דיר אל אסד (מוסלמים) | Epidermolysis bullosa, Wolman disease, severe combined
immune deficiency, spinal muscular dystrophy related disease, Progressive Familial Intrahepatic Cholestasis (PFIC) type II |
| דלית-אל-כרמל (דרוזים) | Krabbe disease |
| חורפייש (דרוזים) | Ataxia telangiectasia |
| חוסנייה (שבט בדואי) | Pompe |
| טובא - זנגריה (שבט בדואי) | Congenital insensivity to pain with anhidrosis , limb girdle muscular dystrophy |
| טורען (מוסלמים) | Ataxia telangiectasia |
| ירכא (דרוזים) | Argininosuccinic aciduria, carbamoyl phosphate synthetase I deficiency, Cerebrotendinous xanthomatosis, prolidase deficiency |
| כיסרא (דרוזים) | Cockayne syndrome, Fanconi A, hyperoxaluria I |
| כמאנה (שבט בדואי) | Pelizaeus-Merzbacher like disease, ventricular tachycardia, hypoparathyroidism, retardation, dysmorphism |
| כפר ינוח (דרוזים) | Hyperoxaluria I, Cockayne syndrome, Kohlschiitter-Tonz, Leprechaunism |
| כפר כנא (מוסלמים) | Smith Lemli Opitz |
| כפר מנדא (מוסלמים) | Hypophosphatasia |
| כפר קאסם (שבט בדואי) | Infantile bilateral striatal necrosis (Strionigral degeneration) |
| מג׳אר (דרוזים) | Maple syrup urine disease, Pompe, Hurler |
| מג׳אר (מוסלמים) | Mitochondrial DNA depletion syndrome |
| מג׳אר (נוצרים) | Ataxia telangiectasia (AT), Sandhoff |
| מגדל כרום (מוסלמים) | Factor 7 deficiency |
| מגדל שמס (דרוזים) | Cockayne |
| מ'ערר | Cardio-cutaneous syndrome |
| משהד (מוסלמים) | Cerebral dysgenesis, neuropathy, ichthyosis and keratodermia (CEDNIK), Biotinidase deficiency, Leber amaurosis |
| נחף (מוסלמים) | Complex hereditary spastic paraparesis, Autosomal recessive progressive Leukoencephalopathy |
| סאג׳ור (דרוזים) | Mitochondrial DNA depletion syndrome, Wilson disease, ataxia
telangiectasia |
| סולם (מוסלמים) | POC1A deficiency |
| עיבלין (נוצרים) | Albinism |
| שבט בדואי בנגב | Cystinuria + |
| דיר אל אסד | Epidermolysis bullosa |
| שבט בדואי בנגב | Growth hormone deficiency |
| שבט בדואי בנגב | Glycogen storage disease 1 |
| שבט בדואי בנגב | Hemolytic uremic syndrome |
| שבט בדואי בנגב | Hyperinsulinism |
| אבו גוש | Hyperoxaluria |
| כל השבטים הבדאוים בנגב, סלאמה, כמאנה | Hypoparathyroidism, retardation, dysmorphism |
| גאבר מוקאבר, צור בחר עיר הכרמל | Krabbe |
| פקיעין ,שבט בדואי | Maple syrup disease |
| נעים | Pendred syndrome |
| עילוט | Pseudo rheumatoid dysplasia |
| פקיעין, שבט בדואי | Tay Sachs disease |