האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

תסמונת התעלה הרדיאלית - Radial tunnel syndrome

מתוך ויקירפואה

גרסה מ־08:26, 6 בפברואר 2011 מאת Nachi (שיחה | תרומות) (דף חדש: {{מחלה | תמונה= | כיתוב תמונה= | שם עברי=תסמונת התעלה הרדיאלית | שם לועזי=Radial Tunnel Syndrome | שמות נוספים= | ICD-...)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)


תסמונת התעלה הרדיאלית
Radial Tunnel Syndrome
יוצר הערך ד"ר מתן אלעמי-סוזין
 



תסמונת התעלה הרדיאלית נגרמת עקב לחץ של העצב הרדיאלי בתוך התעלה הרדיאלית. קיימים חמישה אתרים בתוך התעלה הרדיאלית שעלולים להפעיל לחץ על העצב. האתר השכיח ביותר הוא כשה-Posterior interosseous nerve עובר דרך ה-Arcade of Frohse (הקצה הקריבני של שריר ה-Supinator). תסמונת זו מאופיינת ככאב באמה ללא חולשה.

אבחנה

אנמנזה

המטופלים הטיפוסיים מדווחים באנמנזה על תנועות נישנות המערבות אקסטנציה של שורש כף היד עם פרונציה של האמה, כמו באנשים העוסקים בעבודת כפיים קשה או באתלטיקה. לעתים קרובות המטופל ילין על כאב מעל השרירים האקסטנסורים, מעט רחיקנית ל-Lateral epicondyle.

בדיקה גופנית

הבודק עשוי להפיק רגישות למגע מעל השרירים האקסטנסוריים, כ-8 ס"מ רחיקנית ל-Lateral epicondyle. אתר רגישות נוסף הוא ה-Arcade of Frohse. הבודק עשוי להפיק כאב גם על ידי התנגדות לסופינציה כשהמרפק באקסטנציה.(2) כאב זה עשוי להחמיר כאשר מבצעים אותו תמרון, אך הפעם גם שורש כף היד באקסטנציה. אם למטופל יש Lateral epicondylitis, הכאב יוחמר כששורש כף היד של המטופל יהיה בפלקסיה יותר מאשר באקסטנציה.(14) בדיקה נוספת מבוצעת על ידי התנגדות לאקסטנציה של האצבע האמצעית של המטופל, כשמרפקו באקסטנציה. תמרון זה יוגדר כחיובי אם הוא יפיק את תסמיני המטופל.

דימות / אלקטרומיוגרפיה

אין שימוש לצילומי רנטגן, CT או MRI במצב זה. הערך של בדיקות הולכה עצבית מוטל בספק.

אבחנה מבדלת

יש להבדיל את תסמונת התעלה הרדיאלית ממצב כרוני ועקש של Lateral epicondylitis. תסמונת התעלה הרדיאלית מלווה כ-10% ממקרי Lateral Epicondylitis. ל-Posterior interosseous nerve syndrome יש הסתמנות דומה, אך באופן טיפוסי יש גם מעורבות מוטורית (חולשת שרירים) בנוסף לכאב באמה.

טיפול

הטיפול בעיקרו שמרני וכולל שינויים בפעילות, NSAID's וקיבוע. פיזיותרפיה גם יעילה בשילוב עם האמצעים האחרים. יש לשים לב לטכניקה שהמטופל משתמש בה בפעילויות המייצרות את התסמינים. מומלץ לשקול טיפול ניתוחי רק לאחר שישה חודשי טיפול שמרני ללא שיפור, או אם הכאבים בלתי נסבלים.

דגלים אדומים

ביבליוגרפיה

קישורים חיצוניים

המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר מתן אלעמי-סוזין