חסימת מעיים - Bowel obstruction
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
עקרונות בכירורגיה | ||
---|---|---|
שם המחבר | ד"ר צבי קויפמן | |
שם הפרק | כירורגיה של המעי הדק | |
חסימת מעיים משמעה חוסר יכולת להעביר את תוכן המעי לאורך המעי ולפלוט את הצואה.
אטיולוגיה
חסימות המעי נחלקות לשני סוגים: חסימות מכניות וחסימות פראליטיות. החסימות נחלקות לפי גורמיהן:
- גורמים הקשורים לדופן המעי, כגון פוליפים וסעיפים, היוצרים התפשלות של המעי, הפרעות בזרימה ובניקוז הדם בדופן המעי, בצקת וחסימה של הנהור. בילדים ההתפשלות אינה מלווה בפתולוגיות של דופן המעי. סיבות אחרות הקשורות בדופן המעי הן היצרויות הנגרמות על־ידי מחלות דלקתיות של המעי, כגון מחלת קרוהן, הקרנות, ניתוחים, שאתות, מתן טבליות אשלגן כלוריד, היצרויות מולדות המלוות איטמות (atresia) או דופליקציות של המעי הדק.
- גורמים בנהור המעי, כגון בזואר (bezoar) בילדים שהתפתחותם תקינה, במפגרים, או בחולים שבוצעו בהם ניתוחי קיבה, gallstone ileus, עקב אבן הנפלטת מכיס המרה למעי דרך נצור מכיס המרה למעי (biloenteric fistula), מקוניום בילדים הלוקים באי־ספיקה לבלבית.
- גורמים חיצוניים היוצרים לחץ, או חודרים למעי, עלולים לגרום לחסימת הנהור. גורמים אלה הם השכיחים שבקרב הסיבות לחסימות המעי הדק במבוגרים. הידבקויות בין לולאות המעי, הנוצרות לאחר ניתוחי בטן, או דלקות בבטן, הן הסיבות השכיחות לחסימת מעי.
המנגנון שבו נוצרת החסימה יכול להיות:
- פתלת (volvulus) סביב ההידבקויות (לולאת מעי הדבוקה בשיאה וסובבת סביב ציר ההידבקות).
- הרניאציה בין הידבקויות.
- לחץ ישיר של סרכה (adhesion) על המעי.
גורמים חיצוניים אחרים הם בקעים כלואים, שאתות או מורסות, היוצרים לחץ מבחוץ על דופן המעי וגורמים לחסימתו. מלרוטציות מולדות של המעי, צקום תוך־צפקי בעל מזו ארוך או סיגמה ארוכה בעלת מזו ארוך יכולים, בעזרת כוחות הניע (פריסטלטיקה), לגרום לפתלת של הכרכשת.
1 | הידבקויות | 60% | |
2 | בקעים כלואים | 15% | |
3 | שאתות | 15% | |
של המעי הדק | (3%) | ||
חיצוניות | (12%) | ||
4 | אחרות | 10% |
1 | שאתות |
2 | פתלת |
חסימות פראליטיות נובעות מהפרעות בהתכווצות המעי עד חוסר ניע של המעי. חסימות אלה הן תגובתיות, ולכן תמיד יש לחפש את הסיבה לחסימה מחוץ למעי. הסיבות השכיחות לחסימות הללו הן ניתוחי בטן, הפרעות מטבוליות, ובייחוד היפוקלמיה קשה, משניות להתרחבויות חדות של דרכי המרה או השתן, שברים בעמוד השדרה, דימומים אחור־צפקיים, דלקת הצפק, איסכמיה של המעי ועוד.
ראו גם
- לנושא הקודם אנטומיה ופיזיולוגיה של המעי הדק
- לנושא הבא: חסימת מעיים
- לתוכן העניינים
- לפרק הבא: כירורגיה של התוספתן
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר צבי קויפמן, מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד, מרכז רפואי מאיר, כפר סבא