בדיקות סקר באוכלוסייה לשם גילוי זוגות בסיכון ללידת ילדים עם מחלות תורשתיות חמורות - חוזר משרד הבריאות - Prenatal genetic carrier screening for serious genetic diseases

ערך זה הוא חוזר משרד הבריאות סגור לעריכה
בדיקות סקירה באוכלוסייה לשם גילוי זוגות בסיכון ללידת ילדים עם מחלות גנטיות חמורות
תחום	גנטיקה , מיילדות
מספר החוזר	11/2016
סימוכין	274741016
קישור	באתר משרד הבריאות
תאריך פרסום	19 אוקטובר 2016

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – מעקב היריון ובדיקות סקר טרום היריון

הקדמה

בחוזר הנוכחי

• פרוט בדיקות הסקר הגנטיות החדשות המומלצות שנוספו מאז החוזר הקודם ב- 2013 באוכלוסייה הכללית.
• פרוט בסעיף 6.1 לעניין הפניה לייעוץ גנטי וזאת מעבר לביצוע בדיקות הסקר.

בכבוד רב

ד"ר עמיהוד זינגר

מנהל המחלקה לגנטיקה קהילתית

מטרה

לקבוע כללים והנחיות לביצוע בדיקות סקר גנטי באוכלוסייה הכללית לשם גילוי זוגות בסיכון ללידת ילדים עם מחלות תורשתיות חמורות (להלן: בדיקות סקר גנטי).

מועד תחולה

מיום הפצת החוזר.

חוזר זה מבטל ומחליף את החוזר

חוזר ראש שירותי בריאות הציבור מס׳ 07/2013 מיום 27/02/2013 בנושא:"בדיקות סקר באוכלוסייה לשם גילוי זוגות בסיכון ללידת ילדים עם מחלות תורשתיות חמורות".

רקע

מחלות תורשתיות הן לרוב נדירות ומופיעות בתדירות שונה באוכלוסיות שונות. עם ההתקדמות שחלה בהבנת הבסיס הגנטי של המחלות, ניתן לבצע בדיקות לאיתור של חלק מהנשאים הבריאים של המחלות התורשתיות השכיחות יחסית.

אמות מידה

ההמלצות על ביצוע בדיקות סקר גנטי באוכלוסייה הכללית מתבססות על כל אמות המידה הבאות:

• מחלות תורשתיות חמורות במיוחד:

מחלה תורשתית מוגדרת כחמורה במיוחד אם היא גורמת לתמותה בגיל צעיר או לתחלואה ולסבל רב, ללא אפשרויות ריפוי. במחלות אלו הדרך להתמודדות עם הסבל היא לשקול מניעת לידתם של ילודים החולים במחלה או גילוי וטיפול בשלב מוקדם מאוד (בחלק מן המחלות).

• מחלות תורשתיות המתאפיינות בשכיחות גבוהה יחסית באוכלוסייה הנבדקת:

מחלה תורשתית נחשבת כשכיחה יחסית כאשר הסיכוי שייוולד ילד חולה גבוה מ-1:15,000 לידות. במחלות אוטוזומאליות רצסיביות שכיחות זו מבטאת שיעור נשאים בריאים של כ-1:60.

• יכולת גילוי של לפחות 90% מהנשאים הבריאים במחלה הנבדקת:

סקירה של האוכלוסייה מתבצעת כאשר קיימת יכולת לגלות מעל ל 90% מנשאי המוטציות בגנים הקשורים למחלה התורשתית הנבדקת באותה האוכלוסייה.

שימושים אפשריים לתוצאות של סקר גנטי

על פי תוצאות בדיקות הסקר יקבע האם הזוג נמצא בסיכון מוגבר ללידת ילד עם מחלה תורשתית חמורה. מידע על רמת סיכון הוא חשוב לצורך קבלת החלטות. למשל, זוגות יכולים להסתייע בבדיקות הסקר על מנת לקבל החלטה בדבר הקמת תא משפחתי, או לאבחון מצב העובר במהלך ההיריון ולשקול ביצוע סיום היריון במקרה של עובר חולה. בחלק מהמחלות המידע יכול לשמש לאבחון של הילוד ולטיפול בו מיד לאחר לידתו. קיימת גם אפשרות של מניעת היריון עם עובר חולה על ידי ביצוע הפריה חוץ גופית ואבחון טרום השרשתי (PGD).

תמיכה מדעית

• ארגון הבריאות העולמי - WHO) World Health Organization)
• איגוד הגנטיקאים הרפואיים בישראל

פירוט ההנחיות

הפנייה לביצוע בדיקות סקר גנטי

ביצוע בדיקות סקר גנטיות מומלץ לכלל האוכלוסייה, גם לנשים ולזוגות שאין לגביהם מידע מוקדם בדבר סיכונים מוגברים ללידת ילודים הלוקים במחלות גנטיות-תורשתיות חמורות. כמו כן מומלצת הפניה חוזרת בכל היריון, בשל מיידע חדש, שינויים וחידושים הנערכים מעת לעת בבדיקות הסקר.

במקרים הבאים יש להפנות לייעוץ גנטי בהקדם האפשרי

• פונים שחולים במחלה גנטית (או חשד למחלה גנטית) - לגבי כל אחד מבני הזוג.
• פונים שבמשפחה שלהם או של בני זוגם ידוע להם על מחלה גנטית או חשד למחלה גנטית.
• פונים שבמשפחתם המורחבת/שבט/חמולה ידוע להם על מחלה גנטית או חשד למחלה גנטית, אשר שייכים לקבוצות באוכלוסייה בהם נהוגים נישואי קרובים במשך דורות.
• זוגות היודעים על נשאות למחלה גנטית מסוימת אצלם או באחד מקרובי משפחה יופנו לייעוץ גנטי. המידע הרלוונטי עבורם באשר לבדיקות סקר גנטי יימסר להם ע"י נותן הייעוץ הגנטי.

מועד ביצוע בדיקות

המועד המועדף לביצוע בדיקות סקר גנטי הוא לפני הקמת תא משפחתי ו\או בעת תכנון היריון. ניתן לבצע את הבדיקות גם בזמן היריון אך רצוי בשלב מוקדם ככל האפשר. מטופלים המיועדים לביצוע טיפולי פוריות יש להפנות לביצוע בדיקות הסקר לפני תחילת טיפולי הפוריות . לתוצאת הבדיקה תתכן ותהייה חשיבות בבחירת תהליך טיפולי הפוריות לדוגמה אבחון טרום השרשה (PGD).

מסירת מידע

בדיקות סקר גנטיות תבוצענה רק לאחר שלפונים יימסר מידע על ידי גורם מוסמך לתת ייעוץ גנטי, או על ידי איש צוות רפואי אשר עבר השתלמות בנושא ופועל בהנחיית רופא גנטיקאי.

המידע אודות הבדיקות הגנטיות המומלצות יתבסס על הרשומות המופיעות בנספח ומפורסמות באתר האינטרנט של משרד הבריאות, המחלקה לגנטיקה קהילתית והחלטות האיגוד הגנטי הרפואי הישראלי.

המידע אודות הבדיקות והרלוונטיות יתבסס על נתוניהם האישיים, כולל מוצא אתני או מקורה הגיאוגראפי של משפחתם של כל אחד מבני הזוג:

• באוכלוסייה היהודית על פי העדה ו\או ארץ המוצא.
• באוכלוסיות הערבית והדרוזית על פי דת וישוב המוצא ו\או השבט.
• באוכלוסיות אחרות על פי המוצא האתני.

בעת מסירת המידע יש לידע את הפונים על קיומן של בדיקות נוספות שאינן כלולות ברשימות שבנספח, אשר עשויות לגלות נשאות למחלות נוספות בחלקן חמורות פחות או נדירות יותר וכדי.

ביצוע בדיקות הסקר

הפונה יחליט אילו בדיקות הוא מעוניין לבצע. האחריות להחלטה לביצוע (או אי ביצוע) בדיקות נשאות, מוטלת על הפונים.

הבדיקות המומלצות אשר הפונה בחר לבצע יבוצעו תמיד במרוכז. כל מוסד רפואי המבצע בדיקות סקר גנטי מחויב לדאוג לביצוען של כל הבדיקות המומלצות לרבות אלו שאינן מבוצעות באותו מוסד. כמו כן באחריותו למסור למטופל את כל התוצאות וכל ההמלצות הנדרשות.

מסירת תוצאות

גילוי ממצא של נשאות מחייב מתן הסבר רלוונטי לנשאות ע"י יועץ גנטי או רופא גנטיקאי כולל ההמלצות המתאימות. גילוי זוג בסיכון (שני בני הזוג נשאים של אותה מחלה) מחייב מתן יעוץ גנטי ע"י יועץ גנטי או רופא גנטיקאי.

תוצאות בדיקות הסקר הגנטי יועברו לנבדקים בהתאם לדרכי התקשורת שנמסרו על ידם, ואלו יהיו אחראים להעבירן לרופא המטפל.

המכתב המסכם את התוצאות יכלול המלצה להתעדכן לפני כל הריון אודות עדכונים בבדיקות הסקר הגנטי (תוספת מחלות חדשות או מוטציות חדשות למחלות מוכרות).

תחולה

החוזר חל על כל העוסקים בטיפול בנשים הרות או בנשים המתכננות להרות, לרבות הגורמים המפנים ליעוץ גנטי או הנותנים יעוץ גנטי.

נספח - הבדיקות המומלצות לסקר גנטי בישראל

הרשימות מפורסמות באתר האינטרנט של משרד הבריאות, המחלקה לגנטיקה קהילתית http://www.health.gov.il/genetics, הבדיקות נעשות ללא תשלום באוכלוסייה בסיכון.

בדיקות מומלצות לסקר גנטי בקרב יהודים

• בדיקות למרבית האוכלוסייה

• CYSTIC FIBROSIS
• SPINAL MUSCULAR ATROPHY
• FRAGILE X (תסמונת X שביר)

• בדיקות נוספות על פי עדה:

• יהודים ממוצא אשכנזי:

מחלת טיי זקס (Tay Sachs)

דיסאוטונומיה משפחתית (Familial dysautonomia)

מחלת קנבן (Canavan disease)

• יהודים ממוצא צפון אפריקני:

תלסמיה ( Thalassemia)

מחלת טיי זקס (Tay Sachs)

• יהודים ממוצא מרוקאי:

מחלת Progressive cerebello cerebro atrophy - PCCA1

מחלת Progressive cerebello cerebro atrophy - PCCA2

• יהודים ממוצא תימני:

מטכרומטיק לויקודיסטרופי (MLD metachromatic leukodystrophy )

• יהודים ממוצא עירקי:

תלסמיה ( Thalassemia)

מחלת קוסטף (3MGA)

מחלת Progressive cerebello cerebro atrophy - PCCA1

• יהודים מאזור אגן הים התיכון או ממוצא כורדי, אירני ומהמדינות האסיאתיות של ברית המועצות לשעבר:

תלסמיה ( Thalassemia)

• יהודים ממוצא בלקני:

מחלת טיי זקס (Tay Sachs)

דיסאוטונומיה משפחתית (Familial dysautonomia)

• יהודים ממוצא פרסי:

מחלת אשר (Usher 2a)

• יהודים ממוצא קווקזי:

מחלת Infantile cerebral cerebellar atrophy ICCA

• יהודים ממוצא בוכרה:

מחלת MTHFR

בדיקות מומלצות לסקר גנטי בקרב ערבים ודרוזים (לא כולל שבטים בדואים בנגב)

• למרבית האוכלוסייה:

תלסמיה ( Thalassemia)

CYSTIC FIBROSIS

SPINAL MUSCULAR ATROPHY FRAGILE X (תסמונת X שביר)

• בדיקות נוספות על פי דת וישוב המוצא ו\או השבט כאשר מוצא של שני בני זוג מהקהילה המפורטת בטבלה:

• ערבים מוסלמים (לא בדואים) מהגליל ומאזור המשולש

Niemann-Pick type A,B disease

• ערבים ממוצא נוצרי

Cockayne syndrome, Albinism, CPSl-def

• שבטים בדואים בגליל

Pendred syndrome

ישובים בהם מתבצעות בדיקות הסקירה	מחלות
אבו גוש (מוסלמים)	Congenital nephrotic syndrome, hyperoxaluria
אבו סנאן (דרוזים)	Maple syrup urine disease, Tay Sachs disease, CPTII
ירושלים א-טור/ הר הזיתים (מוסלמים)	Non ketotic hyperglycinemia
בוסמת טבעון (שבט בדואי)	Bartter and Gitelman syndrome
בועיינה - נוג׳ידאת (מוסלמים)	Molybdenum cofactor deficiency, Pycnodysostosis, HGM, hyperoxaluria
בוקעתה (דרוזים)	Hyperoxaluria I, hyperoxaluria III
בית ג׳אן (דרוזים)	Mucolipidosis III
בענה (מוסלמים)	Wolman disease
ג׳אבל מוכאבר (מוסלמים)	Krabbe, Stuve Wiedemann, CDG type II
ג׳וליס (דרוזים)	Retinitis pigmentosa, hyperoxaluria I, thyrosinemia III, Multiminicore Disease
ג׳יסר א-זרקא (מוסלמים)	Mental retardation, non syndromic, spinal muscular dystrophy related disease, Primary microcephaly hereditary (MCPH), Basel-Vanagaite-Smirin-Yosef Syndrome,
ג׳ת בגליל (דרוזים)	Wilson disease
גוש חלב	Congenital thyroid hormone and glucocorticoid deficiency
דבוריה (מוסלמים)	Cerebral dysgenesis, neuropathy, ichthyosis and keratodermia (CEDNIK)
דיר אל אסד (מוסלמים)	Epidermolysis bullosa, Wolman disease, severe combined immune deficiency, spinal muscular dystrophy related disease, Progressive Familial Intrahepatic Cholestasis (PFIC) type II
דלית-אל-כרמל (דרוזים)	Krabbe disease
חורפייש (דרוזים)	Ataxia telangiectasia
חוסנייה (שבט בדואי)	Pompe
טובא - זנגריה (שבט בדואי)	Congenital insensivity to pain with anhidrosis , limb girdle muscular dystrophy
עיבלין (נוצרים)	Albinism
מג׳אר (נוצרים), חורפיש, סאג׳ור שבט בדואי בנגב	Ataxia telangiectasia (AT)
שבט בדואי בנגב	Bardet Biedl syndrome
ירכא	Cerebrotendinous xanthomatosis
כל הערבים נוצרים, כיסרא	Cockayne syndrome
שבט בדואי בנגב	Congenital insensivity to pain
שבט בדואי בנגב	Cystinuria +
דיר אל אסד	Epidermolysis bullosa
כיסרא	Fanconi A
שבט בדואי בנגב	Growth hormone deficiency
שבט בדואי בנגב	Glycogen storage disease 1
שבט בדואי בנגב	Hemolytic uremic syndrome
שבט בדואי בנגב	Hyperinsulinism
אבו גוש	Hyperoxaluria
כל השבטים הבדאוים בנגב, סלאמה, כמאנה	Hypoparathyroidism, retardation, dysmorphism
שבט בדואי בנגב	Infantile Bilateral Striatal Necrosis (IBSN
שבט בדואי בנגב	Infantile NeuroAxonal Dystrophy (INAD)
שבט בדואי בנגב	Infantile Sialic Acid Storage Disease (ISSD)
גאבר מוקאבר, צור בחר עיר הכרמל	Krabbe
משהד	Leber amaurosis
סאג׳ור	Mitochondrial depletion
פקיעין ,שבט בדואי	Maple syrup disease
שבט בדואי בנגב עילוט, אזור בירושלים	Non ketotic hyperglycinemia
נעים	Pendred syndrome
סלאמה, כמאנה	Pelizaeus-Merzbacher like disease
ירכא	Prolidase deficiency
עילוט	Pseudo rheumatoid dysplasia
ג׳סר א-זרקא	Spinal muscular dystrophy related disease SMARD
גיסר א-זרקא	Syndrome with mental retardation
פקיעין, שבט בדואי	Tay Sachs disease
סלאמה, כמאנה	Ventricular tachycardia