דלקת ריאות הנרכשת בבית החולים - טיפול - Hospital acquired pneumonia - antibiotic therapy
שם הספר: שימוש מושכל באנטיביוטיקה ונהלים למניעת זיהומים | |
---|---|
שם המחבר | פרופ' עמוס ינון, פרופ' יחיאל שלזינגר, דר' דוד רווה |
שם הפרק | דלקת ריאות הנרכשת בבית החולים - טיפול - Hospital acquired pneumonia - antibiotic therapy |
מוציא לאור | |
מועד הוצאה | תשע"א – 2010 |
מספר עמודים | 196 |
הקדשה | ספר זה מוקדש לפרופ' חיים הרשקו בהוקרה עמוקה |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – דלקת ריאות, טיפול אנטיביוטי
טבלה 1: אפידמיולוגיה
מס' | האפיון | הערה |
1. | הגדרה |
|
2. | שכיחות |
|
3. | תמותה |
|
מניעת דלקת ריאות במונשמים – המלצות בדרגה גבוהה בלבד (Level I)
- הימנעות מאינטובציה חוזרת ושימוש ב- non-invasive ventilation כאשר מצבו של החולה מאפשר זאת
- continuous aspiration של הפרשות מאזור ה- subglottis – כאשר ניתן לבצע זאת.
- תנוחת החולה בזווית של 450 – 300 במקום שכיבה אפרקדן מונעת אספירציה
- הזנה אנטרלית עדיפה על מתן הזנה פאר-אנטרלית. כך נמנעים זיהומים הקשורים בעירוי מרכזי, וכן נמנעת אטרופיה של רירית המעי הקשורה ב- bacterial translocation
טבלה 2: גורמי סיכון בלתי תלויים לשכיחות ותמותה מדלקת ריאות נוזוקומיאלית
מס' | משתנה | odds ratio |
1. | שכיחות (incidence) | |
אספירציה של תוכן קיבה | 5.1 | |
אינטובציה > 1 | 5.0 | |
COPD | 1.9 | |
PEEP | 1.7 | |
משך הנשמה > 3 ימים | 1.2 | |
2. | תמותה | |
הידרדרות בתפקוד הכלייתי | 11.9 | |
מחלת רקע מחמירה | 8.8 | |
טיפול אנטיביוטי שאינו מתאים | 5.8 | |
ניתוח | 3.4 | |
הלם | 2.8 |
טבלה 3: אבחנה מבדלת של דלקת ריאות נוזוקומיאלית
מס' | אבחנה מבדלת |
---|---|
1. | אי-ספיקת לב |
2. | ARDS (Adult Respiratory Distress Syndrome) |
3. | תסחיף ריאתי |
4. | דימום ריאתי |
5. | תרופתי (כגון כימותרפיה) |
6. | מחלה אחרת, כגון: SLE vasculitis, סרטן ריאות |
טבלה 4: חלוקה של דלקת ריאות נוזוקומיאלית על פי ATS
מס' | קבוצה | המחוללים השכיחים |
---|---|---|
1. |
|
|
2. | דלקת ריאות קלה-בינונית בכל מהלך האשפוז עם גורמי סיכון נוספים: |
|
3. | דלקת ריאות קשה המופיעה
|
|
תרביות עקרות מדרכי הנשימה התחתונות יכולות לעזור בקבלת החלטה להפסקת טיפול אנטיביוטי, אם לא חל שינוי בטיפול ב־72 השעות האחרונות לפני הבדיקה. יש לשקול צמצום טווח הטיפול האנטיביוטי על פי תוצאות תרביות מדרכי הנשימה התחתונות.
טבלה 5: הטיפול האמפירי בדלקת ריאות נוזוקומיאלית
סעיף | סוג דלקת הריאות על פי עיתוי וחומרה[8] | הטיפול המומלץ |
---|---|---|
א. |
|
1. IV cefuroxime 750 mg x 3, או 2. IV ceftriaxone 2 gm x 1. |
ב. | דלקת ריאות קלה-בינונית מלווה בגורמי סיכון במהלך האשפוז. | 1. במקרה של ניתוח בטן או אספירציה מסיבית: כמו בסעיף א' 1–2, ובנוסף metronidazole 500 mg x 3 |
ג. | דלקת ריאות קשה עם
בחולים אלה חובה להתייעץ עם רופא למחלות זיהומיות בטרם תחילת הטיפול, 24 שעות ביממה, והייעוץ חייב להירשם בתיק החולה. |
1. מתן IV amikacin[9] על פי חישוב פינוי קריאטינין (ראה בפרקים המתאימים), ובנוסף: 2. IV ceftazidime, או |
משך הטיפול האנטיביוטי
משך קצר של 7–8 ימים מומלץ בחולים עם דלקת ריאות הנרכשת בבית החולים, כולל VAP, אם חל שיפור קליני במצבם, אם הפתוגן הגורם אינו Pseudomonas ואם לא התרחשו סיבוכים במהלך הטיפול.[10]
הערות שוליים
- ↑ G. Höffken, et al. Chest 2002; 122:2183-96.
- ↑ ATS and IDSA guidelines. Am J Respir Crit Care Med 2005; 71:388-416.
- ↑ A. Torres, et al. Am Rev Resp Dis 1990; 142:523-8.
- ↑ Cunha BA. Med Clin N Am 2001; 85:79-114.
- ↑ * לאיסוף דגימות לתרבית כמותית (quantitative) בעזרת BAL (bronchoscopic alveolar lavage) או ל- endotracheal aspirate עשויה להיות השלכה טיפולית חשובה.
- ↑ ATS. Am J Respir Crit Care Med 2005; 171:388-416.
- ↑ אם מאובחנת דלקת ריאות שמתפתחת תוך כדי מתן טיפול אנטיביוטי – רצוי להתייעץ.
- ↑ הפתוגנים הצפויים בכל אחד מהסוגים מוצגים בטבלה 4 לעיל.
ATS. Am J Respir Crit Care Med 2005; 171:388-416.
Cross JT, et al. Med Clin N Am 2001; 85:1583-94. - ↑ במקרה של פינוי קריאטינין פחות מ-30 סמ"ק, לא יינתן amika.
בחולים מונשמים ב-ICU או במחלקות יישקל מתן IV meropenem, עם או בלי vanco, עם או בלי sulbactam. - ↑ Chastre J, et al. JAMA 2003; 290:2588-98