כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק פריון - Fertility
| פריון | ||
|---|---|---|
| Fertility | ||
| ||
| שמות נוספים | פוריות | |
| יוצר הערך | ד"ר לאור גל | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – פוריות
פריון האשה
מערכת הרבייה הנקבית
מערכת הרבייה הנקבית מורכבת ממספר איברים המחוברים זה לזה. ניתן לחלק מערכת זו לחלק חיצוני ולחלק פנימי. החלק הפנימי של המערכת מכיל את הרחם, החצוצרות והשחלות ואילו החלק החיצוני מורכב מן הערייה והנרתיק כאשר צוואר הרחם הוא האזור המחבר בין הרחם לנרתיק.
ערייה
החלק החיצוני ביותר של מערכת הרבייה הנשית, המורכב משפתיים גדולות – חיצוניות ושפתיים קטנות – פנימיות יותר, דגדגן ופתח השופכה. זהו איבר מיני, הזוכה לעיצבוב רב ואחראי להפקת עונג בגירוי.
נרתיק
תעלה שרירית המחברת בין חלקה החיצוני של מערכת הרבייה הנשית לפנימית. תעלה זו מהווה מאגר לזרע לאחר קיום יחסים.
צוואר הרחם
מבנה צר וגלילי המהווה את קצהו התחתון של הרחם. הצוואר מייצר ריר צווארי המורכב מ-90 אחוזים מים. הרכבו משתנה במהלך המחזור הנשי, כאשר לעיתים הוא מהווה מחסום לזרע ולעיתים כמתווך המאפשר לו מעבר אל תוך הרחם. צוואר הרחם נפתח מעט בעת הווסת על מנת לאפשר את הנשירה של שכבת הציפוי של הרחם – המתבטאת כדימום הויסתי. בעת הלידה הצוואר מתקצר, מתרכך ונפתח עד קוטר של 10 סנטימטרים על מנת לאפשר את יציאתו של העובר.
הרחם
איבר שרירי בעל מבנה דמוי אגס הממוקם נמוך באגן, מעל שלפוחית השתן. כאשר ביצית מופרית מגיעה לתוך חלל הרחם היא משתרשת בשריר הרחם - הרחם יספק לעובר הגדל הגנה מכנית ותמיכה תזונתית. בעת הלידה, התכווצויות מסונכרנות של קירות הרחם מהוות חלק משמעותי בקידום תהליך הלידה. לפני הביוץ, עובר הציפוי הפנימי של קיר הרחם שגשוג על מנת לאפשר לו לקלוט את ההיריון. במידה והביצית שהגיעה לא עברה הפריה, שכבת ציפוי זו תנשור יחד עם הביצית ותוביל לתופעה המכונה 'וסת'.
חצוצרות
שני צינורות דקים המחוברים לרחם משני צידיו העליונים. צינורות אלו נפתחים מצד אחד אל תוך חלל הרחם ומעברם השני לחלל הבטן, בסמוך לשחלות. הקצה הקרוב לשחלות הוא בעל מבנה של אצבעות קטנות המאפשרות לו 'לתפוס' את הביצית המשתחררת מן השחלה. בכל חודש יוצאת ביצית אחת מאחת השחלות, היא נתפסת על ידי החצוצרה ונכנסת פנימה. בתוך החצוצרה מתרחשת הפריה של הביצית על ידי הזרע. החצוצרה מכילה מבנים דקים דמויי שערות המסייעים בהנעת הביצית אל תוך הרחם.
שחלות
השחלות הן זוג איברים המצוי באזור האגן משני צידי הרחם.
לשחלות שני תפקידים עיקריים:
- מאגר הביציות של האישה
- איבר אנדוקריני (Endocrine), כלומר איבר המפריש הורמונים, השחלה מפרישה Estrogen ו-Progesterone וכן גורמי גדילה שונים
ביציות
הביציות הן תאי רבייה כלומר תאים המכילים מחצית ממספר הכרומוזומים (Chromosomes) בתא רגיל. כל תא רגיל מכיל 22 זוגות כרומוזומים ואילו תאי רבייה ('גמטות', Gametes) מכילים רק אחד מכל זוג כרומוזומים. כל ביצית עטופה בשכבת תאים רגילים ליצירת מבנה המכונה 'זקיק'.
הביציות מתחילות את חייהן כתא פרימיטיבי (Primitive) המכונה תא נבט. תאים אלו מתרבים בעובר במהלך ההיריון ומגיעים לשיא של כ-6 מיליון תאים בשבוע 20 להיריון. לאחר מכן מספרן קטן בתהליך ניווני אשר יוסיף ויתרחש במהלך כל חייה של האישה. בעת הלידה מספר הביציות בתינוקת עומד על כמיליון. עד גיל 12 האישה מאבדת עוד כשני שלישים מהביציות שנולדה עמן (ונותרת עם 400,000 ביציות בזמן קבלת המחזור). מאגר הביציות נגמר באזור גיל 50 (גיל המעבר); במקביל ישנה גם ירידה באיכות הביציות. מגיל 37 מספר הביציות ואיכותן יורדים באופן חד. כל חודש, בסוף סדרת שינויים ותהליכים המתרחשים בשחלה, משתחררת ממנה ביצית בשלה – 'הביוץ'.
בקרה הורמונלית
מספר הורמונים נוטלים תפקיד מרכזי בפעילות התקינה של מחזור האישה:
GNRH (Gonadotropin Releasing Hormone) - GNRH הוא הורמון המופרש מתאי העצב בהיפותלמוס (Hypothalamus) ומגיע להיפופיזה (Hypophysis). שם, הוא אחראי לשחרור שני הורמונים, המכונים הורמונים 'גונדוטרופינים' והם– FSH (Follicle Stimulating Hormone) ו-LH (Luteinizing Hormone).
משך החיים של ההורמון קצר מאוד והוא מפורק תוך 4–8 דקות, לכן לא ניתן למדוד GNRH בדם.
GNRH משוחרר בפעימות– תדירות השחרור והכמות המשתחררת משתנים לאורך המחזור החודשי של האישה; התדירות הגבוהה ביותר היא סמוך לביוץ (פולס אחד לשעה); מהביוץ והלאה – תדירות הפולסים פוחתת, וסמוך למחזור הבא התדירות היא אחת ל-3–4 שעות.
תרופות שונות המחקות את מבנה ופעולת ה-GNRH ומשמשות לטיפולים רפואיים שונים.
FSH ו-LH – שני הורמונים המיוצרים על ידי ההיפופיזה, תחת השפעת ה-GNRH. הללו צריכים לעבור דרך ארוכה על מנת להגיע לאיבר המטרה שלהם - תאי השחלה. בשלבים שונים של המחזור, משתחררים סלקטיבית FSH ו/או LH.
גורמים נוספים המעורבים במחזור האישה ופוריותה הם חומרים המכונים 'גורמי גדילה' המיוצרים על ידי השחלה:
- Inhibin- במחצית השנייה של המחזור משוחרר Inhibin A (על ידי הגופיף הצהוב), ובראשונה Inhibin B (מופרש מזקיקים צעירים). עלייה ב-Inhibin A מעכבת ייצור של FSH
- Activin - משוחרר בעיקר בשלבי המחזור הראשונים ומוביל לעליה ברמות ה-FSH
- Follistatin - חלבון הקושר את ה-Activin וכך מונע את פעילותו, ולמעשה מוביל לירידה ברמות ה-FSH
מחזור האישה
בכל זמן נתון ישנו 'גיוס' של תאי זקיק המתחילים תהליך של הבשלה. חלק מזקיקים אלו מגיעים לשלב בו הם מגיבים להורמון ה-FSH. המחזור מתחיל מעליית FSH בזמן הווסת; ה-FSH מגייס את הזקיקים המסוגלים להגיב לו ומאפשר להם להתפתח ולייצר Estrogen וכן להגיב להורמון ה-LH. מתוך זקיקים אלה, יש בחירה של זקיק יחיד אשר ממשיך לייצר Estrogen – ביום 7–8 למחזור; ה-Estrogen מדכא את הפרשת ה-FSH, כך שבשלב הבא, רמות ה-Estrogen מגיעות לשיא, ה-FSH נמוך וה-LH נמוך; לאחר מכן יש עלייה חדה של LH וכ-36 שעות לאחר מכן מתרחש הביוץ – יציאה של הביצית מחוץ לזקיק ולשחלה. לאחר הביוץ, עם עליית ה-LH, המבנה שנותר מהזקיק הופך ל'גופיף הצהוב' – מבנה המייצר הורמונים (Estrogen אך בעיקר Progesterone) וחלבונים שונים. הגופיף הצהוב מהווה את הבלוטה בעלת הפעילות המרבית בגוף, ופעילותו פוסקת לאחר כשבועיים, כאשר הוא עובר תהליך של התנוונות.
תפקיד ה-Progesterone הוא להכין את הרחם להיריון - להרפות שריר חלק ברחם ועוד; בלעדיו תהיה הפלה. רמת ה-Progesterone הולכת ועולה מייד לאחר הביוץ, מגיעה לשיא כשבוע לאחר מכן (בממוצע ביום 21), ואחר כך יורדת במהירות עד הווסת.
התחנה האחרונה בתהליך, היא מערכת הרבייה - Estrogen גורם להתפתחות של רקמה ברחם. עם ירידת ה-Estrogen וה-Progesterone עוברת הרקמה הרחמית שנוצרה התנוונות ונושרת – תהליך היוצר את הדימום הווסתי. אם נוצר היריון, רקמה זו ממשיכה להתפתח ומאפשרת השתרשות והזנה של העובר ברחם.
נהוג לחלק את המחזור ל-2 חלקים. הראשון מכונה 'השלב הפוליקולרי' (Follicular stage) – זהו השלב בו מתפתח הזקיק, והוא מסתיים עם הביוץ. השלב השני הוא 'השלב הלוטאלי' (Luteal stage) והוא מתחיל עם היווצרות הגופיף הצהוב ומסתיים עם הופעת הווסת או התחלת ההיריון.
פריון הגבר
מערכת הרבייה הזכרית
בדומה למערכת הרבייה הנקבית, גם כאן ישנה חלוקה לאיברים פנימיים ואיברים חיצוניים. האיברים החיצוניים הם הפין ושק האשכים, ואילו האיברים הפנימיים כוללים את ה-Epididymis, צינור הזרע, האשכים ומספר בלוטות.
פין
זהו איבר המין של הגבר, הוא בעל צורה גלילית ומורכב מספר איברים בעלי מבנה ספוגי. בעת גירוי נוצרת זקפה באמצעות מילוי של חללים ספוגיים אלו בדם. הזקפה מאפשרת חדירה למערכת הרבייה הנשית והעברה של הזרע לנרתיק. כמו המקבילה הנשית, גם איבר זה זוכה לעצבוב רב ואחראי להפקת עונג בגירוי.
שק האשכים
מבנה דמוי שק המצוי מאחורי הפין ומכיל את האשכים. שק האשכים מתפקד כמגן לאשכים וכן כווסת חום טבעי – ייצור הזרע מצריך טמפרטורה של 2 מעלות מתחת לחום הגוף.
אשכים
2 מבנים דמויי ביצה, בהם מתבצע תהליך ייצור הזרע (ספרמטוגנזה, Spermatogenesis) ומיוצרים הורמונים שונים ובעיקר Testosterone. האשכים מורכבים מצינוריות (טובולים, Tubules) בהן מתרחש תהליך הספרמטוגנזה. הטובולים מכילים גמטות ותאים המכונים 'תאי סרטולי' (Sertoli cells). תאי הסרטולי נועדו לדאוג להזנת הגמטות, ואילו הגמטות הן התאים העוברים את תהליך הספרמטוגנזה והופכות לתאי זרע המשוחררים מן הטובולים אל יותרת האשך. תהליך הספרמטוגנזה אורך כ-76 יום. בין הטובולים ישנו אזור של רקמת חיבור, בה מצויים תאים המכונים 'תאי ליידיג' (Leydig cells) המייצרים Testosterone.
יותרת האשך Epididymis
יותרת האשך הוא מבנה העשוי צינוריות קטנות מפותלות המצוי בסמוך לכל אשך. הזרע המיוצר באשך עובר ליותרת האשך ושם ממשיך את תהליך הבשלתו. יותרת האשך מתפקד גם כמקום אחסון לזרע (כאשר הזרע יכול להשאר בו עד 21 יום) וכן כבלוטת מין משנית המפרישה חומר הקרוי Carnitine ותאי זרע.
צינור הזרע
צינור באורך של כ-43 סנטימטרים המתחיל ביותרת האשך וממשיך לתוך אזור המפשעה ולאגן. באגן צינור הזרע עובר בחלקה האחורי של שלפוחית השתן וחודר לבלוטת הערמונית. בתוך בלוטת הערמונית מתחברים 2 צינורות הזרע (אחד מכל אשך) ונשפכים לצינור השופכה.
אל צינור הזרע מתחברים מספר צינורות המגיעים מבלוטות שונות המהוות חלק ממערכת הרבייה הגברית:
- שלפוחית הזרע (Seminal vesicle) – מייצרות נוזל צהבהב צמיג המכיל Fructose ומספק אנרגיה לזרע וכך תורם לתנועתיותו
- בלוטות קאופר (Cowper's glands) – מייצרות נוזל חלק ושקוף המנקה את השופכה ומספק אנרגיה לתאי הזרע
- הערמונית – בלוטה המפרישה את נוזל הערמונית המסייע להגנה על תאי הזרע
תאי הזרע
תאי הזרע הם תאי רבייה כלומר תאים המכילים מחצית ממספר הכרומוזומים בתא רגיל. הם קטנים פי 100 מן הביצית ובעלי מבנה ייחודי הכולל ראש, צוואר (אזור המכיל מבנים המספקים אנרגיה לתא) ושוטון – איבר המאפשר את תנועתו של התא. הראש של תא הזרע מורכב משני חלקים:
- מבנה המכונה Acrosome – מעין כיפה המכילה חומרים מפרקים אשר מאפשרים לזרע לחדור את מעטפת הביצית
- גרעין – מבנה המכיל את המטען הגנטי של תא הזרע
אורך חייו של תא הזרע בסביבתו הטבעית הוא עד 4–5 ימים.
בקרה הורמונלית
ההורמונים הפועלים במערכת הרבייה הזכרית זהים לאלו הפועלים במקבילתה הנקבית. GNRH מופרש בפעימות וגורם להפרשת FSH ו-LH. צורת ההפרשה של ה-FSH וה-LH שונה מזו הקיימת באישה – באישה ההפרשה היא מחזורית, ואילו בגבר מופרשים הורמונים אלו ברמה קבועה. איבוד המחזוריות מתרחש בחיים העובריים, בעת חשיפה ל-Testoterone.
LH משפיע על תאי ליידיג, שמפרישים Testoterone. FSH פועל על תאי סרטולי וגורם להפרשת Inhibin, המדכא הפרשת GNRH וכך סוגר את המעגל.
תהליך ההפריה
הנרתיק הוא חומצי (pH=4.5), מבחינתו, תא הזרע הוא גוף זר – לכן רוב תאי הזרע ייקטלו בנרתיק. אם תא הזרע הצליח להגיע לצוואר הרחם, הוא יכול לשרוד 5–6 ימים. מצוואר הרחם, הזרע נע אל תוך חלל הרחם ומשם לחצוצרה. בשפיכה אחת יש כ-100 מיליון תאי זרע; בצוואר יש כ-300,000, ברחם מספר אלפים, ובחצוצרה מספר מאות; כל זאת בתנאי שהריר הצווארי מאפשר חדירת זרע.
בזמן שלפני הביוץ, הריר הצווארי הוא הכי "מזמין" לתאי זרע; בהשפעת Progesterone הריר ישתנה.
הביצית משתחררת בעת הביוץ לחצוצרה, ומתקרבת לכיוון הרחם. מנגד באים תאי הזרע, וכמה מאות תאים מנסים לפרוץ את מעטפת הביצית – ברגע שנוצר מגע בין הזרע למעטפת, מתחיל תהליך של שחרור חומרים מפרקים (אנזימים פרוטאוליטים, Proteolytic enzymes) מה-Acrosome. בדרך כלל, עם חדירתו של הזרע לביצית, הוא מאבד את זנבו ובו זמנית מתרחש תהליך ביוכימי שמונע כניסת זרעים נוספים (Polyspermia).
לאחר שמתבצעת ההפריה, התאים בביצית המופרית מתחילים להתרבות והביצית משתרשת בקיר הרחם.
בעיות פוריות
פריון נמדד לפי מרכיב הזמן – חוסר השגת היריון במשך שנה מוגדר כאי פריון.
הסיכוי להיריון ספונטאני בזוגות ללא כל בעיית פוריות הוא:
- 50 אחוזים ב-3 חודשים
- 70 אחוזים ב-6 חודשים
- 85 אחוזים ב-12 חודשים
מתוך 15 האחוזים הנותרים, 50 אחוזים ייכנסו להיריון ספונטאני בשנה הבאה.
פריון הוא סף פוריות מסוים המשקלל את הסכום של 2 בני הזוג; כאשר בני הזוג חוצים סף זה לא תהייה הפרעה בפריון. כאשר זוג ללא בעיה ידועה אינו מצליח להיכנס להיריון במשך שנה יש להתחיל בירור.
השכיחות של אי פיריון היא 15-10 אחוזים מהזוגות.
אי פריון מתחלק ל-3 קבוצות עיקריות כאשר כל אחת מהן מהווה כשליש מהמקרים וקבוצה אידיופטית (Idiopathic, ללא הסבר ברור):
- בעיות מכניות
- בעיות ביוץ
- בעיות זרע
- סיבה אידיופטית – 15-10 אחוזים ממקרי האי-פריון, בהם לא ניתן לאבחן בעיה מסוימת הגורמת לכך
הערכת האישה (סמני ביוץ ואנטומיה)
הערכת האישה מתחילה בבירור ההיסטוריה שלה:
- היסטוריה כללית – מחלות כלליות, ניתוחים, תרופות, היסטוריה משפחתית (סרטנים משפחתיים וקרישיות יתר), הרגלים (עישון, אלכוהול, תזונה)
- היסטוריה גינקולוגית – ווסת ראשונה, סדירות הווסתות, אמצעי מניעה, הריונות קודמים, פעולות גינקולוגיות
- שאלות מכוונות:
- Galactorrhea – הפרשת חלב מהפטמות
- Dysmenorrhea קשה – כאב בתקופת הוסת
- Dyspareunia קשה – כאב בעת קיום יחסי מין
- דימומים בין המחזורים
- האם נבדקה גינקולוגית בעבר, סונר (Ultrasound ,US) בעבר, בדיקת PAP (Papanicolaou test, משטח צוואר), זיהום באגן בעבר
בבירור של בעיות ביוץ, בודקים את ההורמונים ב-2 הנקודות החשובות בגרף ההורמונלי:
- ביום 3–5 למחזור – יבדקו רמות ה-Estrogen, Progesterone, FSH ו-LH.
- FSH גבוה מצביע על רזרבה שחלתית ירודה. (FSH<10 מצביע על רזרבה שחלתית טובה; 15-10 הרזרבה מופחתת; 15-25 הרזרבה ירודה; FSH<25 – רזרבה אבודה).
- בתוך בדיקה זו ניתן להוסיף מספר הורמונים:
- TSH
- Prolactin
- Testosterone
- Androstenedione
- DHEAS (Dehydroepiandrosterone) – Androgen ממקור אדרנלי (Adrenal) (בלוטת יתרת הכליה, הממוקמת מעל הכליה) בלבד
- הללו יכולים לכוון אותנו להפרעות הורמונליות שונות העלולות להיות הגורם לבעיית הפריון.
- אמצע השלב הלוטאלי – ימים 19–21 (במחזור של 28 יום) – נבדוק Progesterone כמדד לביוץ. Progesterone צריך להיות מעל 15 ננוגרמים למיליליטר
- באישה עם מחזור סדיר, יש רופאים שיסתפקו בבדיקה זו כדי להראות שהפוריות טובה.
הוכחת ביוץ
- במידה וקיימים מחזורים סדירים, מרבית הסיכויים שישנו ביוץ
- מדד צווארי - הריר הצווארי מופרש מתאים מיוחדים בתעלת הצוואר, ומיועד לחסום את הצוואר בתקופה מסוימת ולפתוח אותו לקראת הביוץ. בהשפעת Estrogen הריר יהיה מזמין – צוואר פתוח, ריר שופע, צלול, ללא תאים לבנים (תאים השייכים למערכת החיסון ותוקפים גורמים זרים)
- בדיקות עזר:
- עקומת חום שחר [BBT Chart (Basal Body Termperature)] – המחזור מתחלק לשלב של Estrogen ושלב של Progesterone. Progesterone משפיע על מרכז החום וגורם לעלייה של 0.5 מעלה בחום הגוף הבסיסי. לרוב, Progesterone מתחיל לעלות יום לפני הביוץ. בדיקת החום היא בעייתית, מאחר שהיא יכולה לנוע מיום לפני הביוץ ועד יום לאחריו
- LH בשתן – מרגע שניתן לזהות LH בשתן, ניתן להניח שיתקיים ביוץ תוך 24 שעות
- Progesterone – רמות באמצע השלב הלוטאלי
- בדיקה מבנית – עוקבים אחר גדילת הזקיק הדומיננטי בסונר. זקיק בגודל של 12–14 מילימיטרים כבר יגיב ל-FSH. קצב הגדילה של זקיק כזה הוא קבוע – 2 מילימטרים ביום. הגודל בו זקיק מבייץ הוא 17–24 מילימטרים. לאחר הביוץ, רואים בסונר מראה אופייני של גופיף צהוב ולעיתים מעט נוזל באגן
הערכה אנטומית של מבנה הרחם והחצוצרות
- היסטרוסקופיה (Hysteroscopy) – החדרת סיב אופטי לרחם דרך צוואר הרחם, אשר מאפשרת לבודק להעריך את מבנה פנים הרחם
- צילום רחם (Hystero-SalpingoGraphy, HSG) – פעולה אשר מטרתה להגדיר את חלל הרחם, החצוצרות והפיזור לאגן. יש חשיבות גדולה למיומנות המפענח. צילום רחם מדגים את יכולת המעבר בחצוצרות. חסימות באזור הסמוך לחיבור החצוצרה לרחם הן פעמים רבות לא אמיתיות ונגרמות מריר או עווית של רקמת השריר באזור. לעיתים ניתן לעשות ניסיון לפתוח את החצוצה בעת הבדיקה
- סונר (US) טרנס וגינאלי ( TransVaginal UltraSound ,TVUS) - בדיקת סונר דרך הנרתיק, מאפשרת בחינה טובה יותר של מבנים מסוימים במערכת הרבייה
- הידרוסונוגרפיה (Hydrosonography) – הזרקת נוזל 'Saline' דרך צוואר הרחם תוך בחינת החלל בסונר
- לפרוסקופיה (Laparoscopy) – בדיקה המאפשרת בחינה של מבנה האגן והחצוצרות. הבדיקה כוללת ביצוע מספר חתכים קטנים בבטן האישה והכנסת מצלמה ומכשירים כירורגיים מיוחדים דרכם. פעולה זו מאפשרת בחינה של המבנים האנטומיים וזיהוי בעיות דוגמת הידבקויות ללא ביצוע פתיחה מלאה של הבטן
הערכת הגבר
הערכת הגבר מתחילה בבירור ההיסטוריה שלו:
- היסטוריה כללית – סוכרת, מחלות כרוניות של דרכי הנשימה, טיפולים רפואיים בעברו (ניתוחים, תרופות)
- חום גבוה ב-6 חודשים אחרונים (הפרעה לייצור הזרע)
- סיפור של דלקות בדרכי השתן או מחלות מועברות מינית (Sexual Transmitted Diseases ,STD) – יכולים לגרום להידבקויות בשופכה או צינור הזרע
- גורמים של נזק אשכי מתמיד – דלקות באיברים הקשורים במערכת הרבייה הגברית (אשכים, יתרת האשך), תסביב אשך, טראומה (Trauma)
- היסטוריה של Varicocele (גודש וורידי באשכים)
- היסטוריה של אשך טמיר
- גורמי חשיפה תעסוקתיים, אלכוהול וסמים
- היסטוריה מינית – כולל תדירות קיום יחסים, זקפה, שפיכה
- ספירת זרע.
ערכים תקינים של ספירת זרע הם:
- נפח – 5-2 מיליליטרים
- PH – צריך להיות 7.8-7.2
- צבע – אפור-לבן ירוק
- התנזלות תוך פחות מ-45 שניות (לאחר קרישת הזרע)
- ריכוז – 250-20 מיליון למיליליטר
- תנועתיות – מעל 50 אחוזים מהזרעים
- תצורה – מעל 30 אחוזים תקינים
- תאים מתים – עד 10 אחוזים בנוזל זרע
זרע לבדיקה מתקבל אך ורק על ידי אוננות (ביחסי מין מתקבל זרע מת), בכלי נקי, לאחר התנזרות מיחסים במשך 2–7 ימים. הזרע צריך להגיע תוך שעה למעבדה בכלי נקי.
3 המאפיינים העיקריים הם ריכוז, תנועתיות ותצורה. ריכוז הוא מדד לא אמין, ולכן רצויות 2 בדיקות לפחות בתקופה של חודש
פרופיל הורמונלי בגבר
- FSH
- LH
- Testosterone
- Prolactin
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר ליאור גל