תסמונת התעלה הרדיאלית - Radial tunnel syndrome
אם הינך רופא/ה, אנחנו מזמינים אותך לשפר את הערך ולהוסיף את המידע הדרוש להשלמתו. אם אין לך הרשאות עריכה ניתן לבקש זאת (קבלת הרשאות), וללמוד כיצד לערוך (עריכה בוויקירפואה). |
תסמונת התעלה הרדיאלית | ||
---|---|---|
Radial Tunnel Syndrome | ||
יוצר הערך | ד"ר מתן אלעמי-סוזין | |
תסמונת התעלה הרדיאלית הינה תסמונת הנגרמת עקב לחץ המופעל על העצב הרדיאלי (Radial nerve) בתוך התעלה הרדיאלית.
אפידמיולוגיה
אטיולוגיה
התסמונת נגרמת עקב לחץ המופעל על העצב הרדיאלי (Radial nerve) בתוך התעלה הרדיאלית. קיימים חמישה אתרים בתוך התעלה הרדיאלית שעלולים להפעיל לחץ על העצב. האתר השכיח ביותר הוא כשה- צPosterior interosseous nerve עובר דרך ה- Arcade of Frohse (הקצה הקריבני (Proximal) של שריר ה-Supinator).
קליניקה
תסמונת זו מאופיינת ככאב באמה ללא חולשה. באנמנזה המטופלים הטיפוסיים מדווחים על תנועות נישנות המערבות אקסטנציה של שורש כף היד עם פרונציה של האמה, כמו באנשים העוסקים בעבודת כפיים קשה או באתלטיקה. לעתים קרובות המטופל ילין על כאב מעל השרירים האקסטנסורים, מעט רחיקנית (Distal) ל- Lateral epicondyle.
אבחנה
בדיקה גופנית
הבודק עשוי להפיק רגישות למגע מעל השרירים האקסטנסוריים, כ- 8 ס"מ רחיקנית ל- Lateral epicondyle. אתר רגישות נוסף הוא ה-Arcade of Frohse. הבודק עשוי להפיק כאב גם על ידי התנגדות לסופינציה כשהמרפק באקסטנציה (2). כאב זה עשוי להחמיר כאשר מבצעים אותו תמרון, אך הפעם גם שורש כף היד באקסטנציה. אם למטופל יש Lateral epicondylitis, הכאב יוחמר כששורש כף היד של המטופל יהיה בפלקסיה יותר מאשר באקסטנציה (14). בדיקה נוספת מבוצעת על ידי התנגדות לאקסטנציה של האצבע האמצעית של המטופל, כשמרפקו באקסטנציה. תמרון זה יוגדר כחיובי אם הוא יפיק את תסמיני המטופל.
דימות\אלקטרומיוגרפיה
אין שימוש לצילומי רנטגן, CT או MRI במצב זה. הערך של בדיקות הולכה עצבית מוטל בספק.
אבחנה מבדלת
יש להבדיל את תסמונת התעלה הרדיאלית ממצב כרוני ועיקש של Lateral epicondylitis. תסמונת התעלה הרדיאלית מלווה כ- 10% ממקרי Lateral epicondylitis. ל- Posterior interosseous nerve syndrome יש הסתמנות דומה, אך באופן טיפוסי יש גם מעורבות מוטורית (חולשת שרירים) בנוסף לכאב באמה.
טיפול
הטיפול בעיקרו שמרני וכולל שינויים בפעילות, נוגדי דלקת לא סטרואידלים (NSDAIDs) וקיבוע. פיזיותרפיה גם יעילה בשילוב עם האמצעים האחרים. יש לשים לב לטכניקה שהמטופל משתמש בה בפעילויות המייצרות את התסמינים. מומלץ לשקול טיפול ניתוחי רק לאחר שישה חודשי טיפול שמרני ללא שיפור, או אם הכאבים בלתי נסבלים.