בדיקות בבתי החולים, במקרים בהם עלה חשד לשימוש בחומרים (סם האונס או חומרים פסיכואקטיביים אחרים) בהקשר של תקיפה מינית - חוזר משרד הבריאות
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
| ||
---|---|---|
בדיקות בבתי החולים, במקרים בהם עלה חשד לשימוש בחומרים (סם האונס או חומרים פסיכואקטיביים אחרים) בהקשר של תקיפה מינית | ||
מספר החוזר | mr13_2018 | |
סימוכין | חוזר המנהל הכללי מס': 24/2003 מיום: 19.11.03 | |
קישור | באתר משרד הבריאות | |
תאריך פרסום | 11 בדצמבר, 2018 | |
בהמשך לחוזר המנהל הכללי שבסימוכין להלן פירוט הנחיות לביצוע בדיקות במקרים שבנדון.
רקע
השימוש בסמים או בחומרים פסיכואקטיביים (אלכוהול, סמים ותרופות ממכרות) שונים במטרה לטשטש קורבן לביצוע אונס או פגיעה מינית הוא תופעה מוכרת בישראל ומחוץ לה מזה מספר שנים.
"סם אונס" הוא שם כללי לקבוצה של חומרים שונים המוחדרים בזדון, דרך ערבוב, בצורתו הנוזלית, למשקאות ללא ידיעתו של הקורבן, וזאת כדי לגרום לערפול חושים עד לאובדן הכרה במטרה לבצע תקיפה מינית עד כדי אינוס הקורבן.
בין החומרים המוגדרים כסם אונס נמנים:
- GBL/GHB
- קטמין
- בנזודיאזפינים (Flunitrazepam / Nitrazepam)
חומרים אלה גורמים לערפול הכרה, ישנוניות ופוגעים ביכולת ההתנגדות של הקורבן ולחוסר יכולת לזכור פרטים בנוגע לתקיפה המינית. להלן תיאור החומרים שנעשה בהם שימוש, צורתם ואופן השימוש בהם:
GHB/GBL
נוזל שקוף, דליק, חסר ריח, עם טעם מעט מלוח, אשר אינו מורגש כאשר מוהלים אותו במשקאות שונים כגון: משקאות קלים, יין, קפה, או משקאות אלכוהוליים. חומר זה כלול בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973. על אף שהחומר אסור להפצה, הוא נמכר במועדונים, במקומות בילוי, וברשת האינטרנט.
קטמין
חומר מרדים הנמצא בשימוש ברפואה הומנית ווטרינרית לשם ביצוע פרוצדורות כירורגיות. קטמין נמצא ברשימת התרופות הפסיכוטרופיות (תוספת רביעית, סעיף 18א) וגורם לשינויים בתפיסת המציאות ותחושת ניתוק ("אפקט דיסוציאטיבי"). קטמין מופץ במגוון צורות: אבקה, קפסולות, קריסטלים, טבליות ונוזלים שמיועדים לשאיפה או הזרקה. השימוש בו כסם עלול להיות קטלני בעיקר בערבוב עם אלכוהול, ואנו עדים לשימוש מזיק בו בעיקר במועדונים.
בנזודיאזפינים
מסווגים בישראל כסמים פסיכוטרופיים בעלי אפקט היפנוטי ומעודד שינה. ניתן להשיגם באופן חוקי רק בבית מרקחת על פי מרשם רופא. כמו כן, יש עליהם מגבלות נוספות מעבר לתרופות מרשם רגילות עקב התלות וההתמכרות אשר נגרמות כתוצאה משימוש בהם. בנזודיאזפינים ניתנים לטיפול בחרדה, התקפי פאניקה, מצבים נפשיים מעורערים וטיפול בסוגים שונים של אפילפסיה.
שימוש בבנזודיאזפינים נעשה כסמי אונס, במיוחד כאשר הם משולבים עם אלכוהול.
שרידי סמי האונס כגון GBL/GHB לרוב נעלמים מנוזלי הגוף בין 8-10 שעות במקרה של GHB לבין יממה או שתיים במקרה של קטמין, פלוניטרזפם. לכן, קיימת חשיבות רבה למודעות הצוותים המטפלים לחשיפה אפשרית לחומרים שהוזכרו. אנו עדים לריבוי מקרים של קורבנות תקיפה מינית אשר יתכן ונחשפו לסם האונס, אך לא נמצאו בגופם שרידי החומר. עובדה זו מקשה על המשך הטיפול במקרה בפן הקליני, ובפן הראייתי משפטי/פורנזי.