האיגוד הישראלי לרפואת משפחה
כעת 6832 ערכים
רופאים, הרשמו עכשיו למועדון העורכים כניסה עקבו אחרינו בפייסבוק
האיגוד הישראלי לרפואת משפחה
רופאים, הרשמו עכשיו למועדון העורכים כניסה עקבו אחרינו בפייסבוק
כעת 6832 ערכים
האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

אנגיואדמה תורשתית - Hereditary angioedema

מתוך ויקירפואה

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.


אנגיואדמה תורשתית
Hereditary angioedema
ICD-10 Chapter D 84.1 , Chapter T 78.3
ICD-9 277.6

, 995.1

MeSH D000799
יוצר הערך Themedical.png
 


לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – אנגיואדמה

אנגיואדמה תורשתית (HAE‏ -Hereditary Angioedema) היא מחלה נדירה המתבטאת בהתקפים חוזרים של נפיחות (בצקת) ברקמות. המחלה מתאפיינת בחסר כמותי או תפקודי של האנזים ‏ C1-INH‏ (C1esterase Inhibitor), שתפקידו העיקרי הוא לעכב מעגלים ביוכימיים הגורמים לחדירות יתר של דופן כלי הדם במקרה של חבלה או דלקת. המחלה היא מחלת חסר תורשתית עם מהלך מתמשך, המשפיעה באופן משמעותי על איכות החיים של הלוקים בה. יתר על כן, במשפחות רבות יש יותר מחולה אחד ולכן ניהול המחלה והשפעותיה הופכים להיות בעיה משפחתית וחברתית קשה.

המחלה תוארה לראשונה באופן מפורט על ידי היינריך אירנוס קווינקֶה בשנת 1882 ומספר שנים לאחר מכן תיאר אותה הרופא ויליאם אוסלר אשר כינה אותה בשם Angioneurotic edema (לא נהוג יותר להשתמש בשם זה). מנגנון המחלה התברר בשנת 1963 על ידי דונלדסון וחבריו אשר הוכיחו שחסר במעכב המשלים C1esterase Inhibitor משותף לחולים במחלה. פריצת דרך נוספת להבנת המחלה נעשתה ב-1998 על ידי נוסברגר וחבריו אשר הוכיחו כי המתווך הכימי ברדיקינין (Bradykinin), הגורם לחדירות מוגברת של כלי הדם, מופיע בעת ההתקף בנסיוב ובאיבר הבצקתי. נדבך נוסף להבנת המחלה הונח בשנת 2002 על ידי קבוצתו של דייוויס וחבריו שהוכיחו את חשיבותם של קולטנים לברדיקינין באנדותל כלי הדם[1][2],

חלה התקדמות מרשימה בהבנת מנגנוני המחלה ופותחו תרופות חדשות לטיפול בהתקפים ומניעתם.

אפידמיולוגיה

אנגיואדמה תורשתית היא מחלה נדירה ששכיחותה באוכלוסייה הכללית היא אחד ל-50,000-30,000 איש. הסימן המוביל הוא הופעה חוזרת ונשנית של התקפי נפיחות - בצקת - באיברים שונים: פנים, לשון, לוע, גפיים, איברי מין. במרבית המקרים מופיעים התקפים קשים וחוזרים של כאבי בטן וחסימת מעיים. המחלה מאובחנת לרוב לפני גיל 25 (ההתקף הראשון מופיע בגיל שמונה שנים עד 12 בממוצע) ומתבטאת באופן שווה בנשים ובגברים ואין לה קשר למוצא אתני.

שכיחותה של המחלה באוכלוסייה הכללית הוא 1:10-50,000 ולכן מעריכים שמספר החולים בישראל יכול להגיע ל-250. המחלה מופיעה אצל ילדים ומבוגרים בכל הגילים, ובאופן שווה בנשים וגברים, ללא קשר למוצא אתני. כמחצית מבני המשפחה עלולים לסבול מחסר C1-INH ברמות שונות ולכן כאשר קיים מקרה ראשון במשפחה יש לבדוק את בני המשפחה האחרים, אם כי כ-15 אחוז מהחולים יכולים להיות א-תסמיניים. לרבע מהחולים באנגיואדמה תורשתית אין כלל רקע משפחתי ומחלתם נובעת ממוטציה חדשה של הגן, לרוב באתר המקדד לאזור הפעיל של החלבון, שהוא מאוד בלתי יציב לשינויים מבניים. תוארו כ-220 מוטציות שונות, הכוללות השמטה שלמה או חלקית ובעיקר מוטציות מסוג Missense, חיתוך ואיחוי. רובם המכריע של החולים הם הטרוזיגוטים (מבטאים אלל פגום אחד) אך למרות זאת מרביתם מייצרים רק עשרה אחוזים עד 15 אחוז מרמת האנזים התקין[3]. תואר מקרה בודד של שני בני משפחה הומוזיגוטיים לגן SerpinG1[4].

אתיולוגיה

אנגיואדמה תורשתית היא מחלה תורשתית נדירה אוטוזומלית-דומיננטית הנגרמת עקב מוטציות בגן המקדד לייצור :C1INH SERPING1, אשר מאותר על הזרוע הארוכה של כרומוזום מספר 11 (לוקוס 11q11-q13.1). המבנה המרחבי של החלבון ואתריו הפעילים אופיינו ותוארו וידוע שהחסר הגנטי גורם להפחתה בייצור של המעכב בכבד או במונוציטים או לתפקוד לקוי שלו.

סוג 1 - חולי אנגיואדמה תורשתית (כ-85 אחוז) סובלים מהפרעה משמעותית בייצור של המעכב C1-INH. כאשר רמות C1-INH בנסיוב יורדות לשיעור של פחות מ-50 אחוז, קיים סיכון מוגבר להופעת בצקות.

סוג 2 - אצל כ-15 אחוז מהחולים רמת C1-INH בנסיוב תקינה, אך תפקוד המעכב פגום עקב שינוי מבני (המוטציות מתרחשות בעיקר באתר הפעיל של האנזים, מקודד על ידי אקסון 8). רמת C4 ירודה בנסיוב מעידה על הפעלה בלתי מבוקרת של המסלול ה"קלאסי" של מערכת המשלים. הבדיקה הדיאגנוסטית לסוג זה היא בדיקת C1-INH Functional ‏(C1INH activity).

סוג 3- ‏(אנגיואדמה משפחתית תלויית הורמונים) - בצקת תורשתית עם C1-INH תקין תוארה במשפחות גרעיניות באירופה, בעיקר אצל נשים. אצל כשליש מהחולה נמצאה מוטציה לפקטור 12 של מערכת הקרישה והועלתה אפשרות שמדובר בהפעלה בלתי מבוקרת של מערכת הקרישה במגע ויצירת קינינים וואזואקטיביים כגורמי הבצקות. המהלך והביטויים הקליניים דומים לאנגיואדמה תורשתית, אך בנשים קיימת החמרה בעת המחזור החודשי או במתן הורמונים.

אנגיואדמה נרכשת‏ (Acquired Angioedema) - תסמונת נדירה שתוארה בעיקר אצל חולים מבוגרים הסובלים מממאירויות לימפטיות (בעיקר לימפומה של תאי B), לויקמיה לימפטית כרונית או מחלות המטולוגיות עם ייצור אימונוגלובולינים חד שבטיים כגון Waldenstrom macroglobulinemia, ‏MGUS‏ (Monoclonal Gammopathy of Undetermined Significance). במקרים נדירים מאוד מופיעים נוגדנים עצמיים סגוליים ל-C1-INH במחלות אוטואימוניות כגון תסמונת שיורגן, זאבת ווסקוליטיס 1-3.

הבסיס הביוכימי

אנגיואדמה בהגדרתה היא מצב הנגרם עקב חדירות יתר של דפנות כלי הדם הקטנים. אשר על כן, הגדרה זו אינה כוללת מצבים פתולוגיים המבטאים שינויים בלחץ ההידרוסטטי או האונקוטי וגורמים גם הם להיווצרות בצקת ברקמות (לדוגמה, היפואלבומינמיה, אי ספיקת לב, עימדון - Stasis). תפקידו הפיזיולוגי של האנזים C1-INH הוא בקרה של פעולתם של כלי הדם בעת חבלה ודלקת. המעכב C1-INH הוא SERPIN‏ (Serine Protease Inhibitor) שגודלו 105 קילו-דלטון. הוא נתגלה לראשונה כמעכב הרכיב הראשון במערכת המשלים (Complement C1r,s) אך הוא מעכב גם פרוטיאזות השייכות למנגנון הקרישה והפיברינוליזה, כגון: פקטור XIIa‏, פקטור Xia,‏ Kallikrein,‏ פלסמין‏, Tissue Plasminogen Activator. העדר עיכוב של C1-INH גורם להפעלה של מסלול המשלים הקלאסי ופירוק מוגבר מרכיבי המשלים (בעיקר C4, ‏C2) אך תהליך זה כנראה אינו הגורם הראשי לבצקת. ההסבר המקובל מבוסס על העובדה שבהיעדר עיכוב של C1-INH, כל נזק לרקמות (חבלה פיזית, דלקת, זיהום) גורם לפקטור 12 ‏ (Hageman Factor),‏ שפעול מהיר. לאחר הפעלה זו פקטור 12 מתפרק ליחידות (כגון HFf) המשפעלות Prekallikrein ומביאות ליצירה מוגברת ברקמות ובנסיוב של האנזים פרוטאוליטי Kallikrein. אנזים זה מפרק את הקומפלקס Prekallikriein+ HMW Kininogen ומביא לייצור מוגבר של ברדיקינין. ברדיקינין הוא מתווך וואזואקטיבי הגורם להרחבת עורקיקים היקפיים וכליליים, מפחית לחץ דם ומגביר חדירות דופן כלי הדם במצבי חבלה ודלקת. פעולתו באנדותל נעשית בתיווכם של שני קולטנים ייחודים: הקולטן BKR1 נוצר באיטיות באנדותל בעקבות מצבי דלקת ואילו הקולטן BKRB2 משופעל באופן מבני. פריצת הדרך העיקרית בטיפול באנגיואדמה תורשתית התרחשה בעקבות מחקרים ששפכו אור על תפקידי הקולטנים לברדיקינין והיכולת לבלום את השפעת מתווך זה על כלי הדם[1][2][5].

קליניקה

אנגיואדמה תורשתית מתבטאת בהתקפים חוזרים ונשנים של נפיחות רכה - בצקות ברקמות תת-עוריות, הלשון, ריריות בית הבליעה ודופן המעיים. מרבית ההתקפים מתרחשים בהדרגה ולרוב אינם מלווים בכאב או בגרד (המאפיין בצקות אלרגיות). הבצקות באנגיואדמה תורשתית אינן מלווה בדרך כלל בתפרחת חרלתית או בגרד. החולים סובלים מהתקפים של בצקות באזור הפנים (שפתיים, לחיים, עפעפיים), כפות הידיים והרגליים, זרועות, איברי המין: הפין, שק האשכים, שפתי העריה וכדומה.

הבצקת מתפתחת בתוך מספר שעות, עלולה להימשך יומיים-שלושה ללא טיפול ולגרום לעיוותים קשים ולהפרעות בתפקוד. אצל כשליש מהחולים (כ-33 אחוז) מופיעים גם התקפים של כאבי בטן קשים עם בחילות, הקאות ושלשולים עקב בצקת של דופן המעי וחסימה מכנית (איליאוס). בצקת באזור הלשון, הלוע והענבל מופיעה אצל יותר ממחצית מחולי אנגיואדמה תורשתית ועלולה לגרום למוות מחנק אם לא יינתן טיפול דחוף של צנרור או פיום קנה והנשמה. כ-30 אחוז מהחולים מדווחים על לפחות מקרה מוות אחד במשפחה ומעריכים שהסיכון למוות מחנק מגיע ל-15–33 אחוז[6].

התקפי אנגיואדמה תורשתית מושרים על ידי גורמים מעוררים (Triggers), אשר מרביתם כוללים לחץ פיזי או חבלה ברקמות, כגון: מכה, זעזועים, רטט או מצבי דלקת שונים (מחלות חום, זיהומים). התקפים תוארו תוך כדי טיפולי שיניים מסובכים וממושכים, דלקות לוע, הרדמה עם פיום קנה, בדיקות אנדוסקופיות. תרופות המעוררות התקפים כוללות: הורמונים (גלולות- בעיקר אסטרוגנים), נוגדי דלקת לא סטרואידלים (NSAID-Non-Steroidal Anti-Inflammatory Drug) ומעכבי ACE. החמרה בהתקפים תוארה אצל בנות בגיל ההתבגרות, במחזור החודשי, ובהיריון וכן בחולים עם עקה נפשית קשה. התקפי אנגיואדמה תורשתית מלווים במספר ניכר של המקרים (87-40 אחוז) בתופעות מקדימות - פרודרומה - הכוללות חולשה, בחילה, כאב מקומי, תפרחת עור דמוית רשת לולים (Erythema marginatum), תחושת נימול ועוד[7].

אבחנה

לצורך בירור ראשוני ניתן להסתפק ברמת מרכיבי מערכת המשלים C2, ‏C3 ובעיקר המרכיב C4 (רמה נמוכה בעיקר בעת התקף) שניתן לבצעה בקלות ברוב המעבדות. המרכיב C4 ירוד ביותר באנגיואדמה תורשתית עקב הפעלה בלתי מבוקרת של מסלול המשלים ה"קלאסי". האבחנה הסופית של המחלה נקבעת על ידי רמת חלבון נמוכה של C1esterase Inhibitor‏ (antigenic C1-INH) ובאופן מוחלט על ידי בדיקת תפקוד האנזים C1-INH (המתבצעת בישראל רק במעבדת שיבא). בדיקת Total Hemolytic Complement או CH50 אינה מקובלת יותר.

במקרים של חשד לאנגיואדמה נרכשת, מומלץ לבצע ספירת דם, אלקטרופורזיס של חלבונים, אימונוגלובולינים, אימונו-אלקטרופורזיס של שרשרות קלות בנסיוב ובשתן (או איסוף לחלבון Bence-Jones) ואפיון סמנים של לימפוציטים.

אבחנה מבדלת

התקפי בצקת חוזרים ונשנים והתקפים קשים של כאבי בטן בלתי מוסברים, בפרט כאשר יש סיפור דומה אצל בני משפחה אחרים, מחייבים לערוך בירור מקיף בשאלה של אנגיואדמה תורשתית. מחלה זו מאובחנת בדרך כלל לפני גיל 25 ואילו בצקת נרכשת או בצקת כתוצאה משימוש בתרופות מתרחשות לרוב אחרי גיל 50.

בצקות המלוות בתפרחות עור חרלתיות (אורטיקריה עם אנגיואדמה) הן תסמונת שכיחה ביותר באוכלוסייה והתסמין המוביל שלהן הוא גרד קשה. תפרחות ובצקות כאלו מתווכות במרבית המקרים על ידי IgE (בצקת "היסטמינרגית") והן מתרחשות כתגובה לטיפול בתרופות (בעיקר אנטיביוטיקה), מזון אלרגני, עקיצות דבורים וצרעות, מחלות זיהומיות, כתגובה לגורמים פיזיקליים (מאמץ, קור, דרמוגרפיזם) או ללא גורם ברור - חרלת עצמונית (Idiopathic).

ירידת לחץ דם או הלם אנאפילקטי אינם אופייניים לאנגיואדמה תורשתית ויכולים להופיע לאחר שעות רבות של התקף, במקרה של ירידת נפח הדם עקב בצקת של המעי ("בריחת נוזלים ל"חלל השלישי") או ציחיון בעקבות הקאות מרובות.

התקפי כאבי הבטן האופייניים לאנגיואדמה תורשתית הם עוויתיים ומלווים בבחילות והקאות. קולות הניע (פריסטלטיקה) מופחתים באזורים מסוימים של הבטן, הבטן קשה עם תנגודת מוגברת, כמו ב"בטן חריפה". האבחנה מבדלת של "בטן חריפה" היא רחבה ביותר ולא ניתן לסקור את כולה.

חולי אנגיואדמה תורשתית רבים עוברים ניתוחים מיותרים בבטן עקב חוסר ידע ומודעות של הרופאים למחלה נדירה זו. מנסיוננו בישראל עולה שמספר חולי אנגיואדמה תורשתית עם אירועים חוזרים של כאבי בטן אובחנו כסובלים מקדחת ים תיכונית משפחתית (FMF) וטופלו בקולכיצין במשך שנים רבות עד שנעשתה אבחנה מתאימה של אנגיואדמה תורשתית. במרכז לאנגיואדמה ב"שיבא" היינו עדים למקרה של גבר עם בצקות חוזרות של שק האשכים שאובחנו כתסביב של האשך והביאו במקרה אחד לניתוח חוקרני (אקספלורציה) מיותר. בצקות בשפתיים ובלשון שהופיעו תוך כדי או בסמוך לטיפולי שיניים אובחנו בטעות כתגובה אלרגית לחומרי אלחוש מקומי.

גם תגובות אלרגיות לנוגדי דלקת לא סטרואידלים ומעכבי ACE ‏(ACE-I) עלולות להתבטא בבצקת באזור הפנים והלשון. מתקבלים דיווחים רבים על מקרים של בצקות בחולים מבוגרים המטופלים בתרופות ליתר לחץ דם ומחלות לב כליליות ובעיקר מעכבי ACE. הסיכון לפתח בצקת מתכשירים אלה גבוה כמעט פי ארבעה מתרופות אחרות לטיפול ביתר לחץ דם, בפרט אצל בני הגזע השחור, יוצאי אפריקה[8]. התגובות הבצקתיות לנטילת מעכבי ACE מתאפיינות בעיקר בבצקת של הלשון (Macroglossia), וכן של הענבל ואזור הפנים. תגובות אלה יכולות להופיע גם אחרי חודשים רבים של טיפול בתכשיר ולכן לא זוכות לתשומת לב מתאימה מצד הרופאים המטפלים. מתברר שחולים מבוגרים המטופלים במעכבי ACE והחלו בטיפול בנוגדי סוכרת מסוג DPPIV - inhibitors‏ (Vildagliptin,‏ Sitagliptin) נמצאים גם הם בסיכון מוגבר לפתח בצקות חוזרות וקשות.

מחלות נדירות ביותר המתאפיינות בהתקפים חוזרים ונשנים של בצקת חוזרים כוללות את תסמונת קלארקסון (Systemic capillary-leak syndrome) ואת תסמונת גלייך (Episodic angioedema with eosinophilia) ‏[9]

טיפול

קווים מנחים וניירות עמדה לגבי האבחון והטיפול באנגיואדמה תורשתית נכתבו בעולם ובישראל על ידי פורומים של מומחים בנושא[10][11][12], נייר עמדה המסכם את הידע העדכני על אנגיואדמה תורשתית נכתב בישראל בשנת 2009 ובו סקירה על המחלה על כל היבטיה ודרכים לאבחנה וטיפול במחלה[13] .

טיפולי אנגיואדמה בעבר

פלזמה טרייה - עירויים אלה ניתנו בעבר לחולי אנגיואדמה תורשתית בעת התקף כגון כאבי בטן או בצקת של הלוע, אך יעילותם מוטלת בספק והם ניתנים רק כאשר אין טיפול אחר בנמצא. בספרות ניתן למצוא מקרים שבהם חלה החמרה של ההתקפים לאחר מתן פלזמה, כנראה עקב נוכחותם של קינינים משופעלים בנסיוב העלולים לספק "דלק" לבצקת.

אנדרוגנים (כגון Danazol בשמה המסחרי Danol) - משמשים בעיקר כטיפול פומי מניעתי לטווח ארוך. תכשירים אלה מעלים ככל הנראה את רמת ייצור C1-INH בכבד אך יעילותם נמוכה מאוד לטיפול בהתקף חריף. אנדרוגנים משמשים בעיקר לטיפול מונע ממושך או קצר טווח (לפני פעולות העלולות לגרום לבצקת, כגון טיפולי שיניים). המינון המומלץ לטיפול מונע ב-Danol הוא לא יותר מ-200 מ"ג ליממה.

אנדרוגנים גורמים לתופעות לוואי מרובות: הם אינם מומלצים לטיפול בילדים לפני גיל ההתבגרות או לנשים עקב גרימת הפרעות בסדירות המחזור ושיעור-יתר (עקב השפעתם האנדרוגנית-ויראלית). אצל חולי אנגיואדמה תורשתית מטופלים באנדרוגנים דווח על עלייה ברמות אנזימי הכבד, כולסטרול ושומני הדם ועל גידולים שפירים וממאירים בכבד. לכן, מומלץ לבצע סריקה על-קולית של הכבד פעמיים בשנה בחולים המקבלים טיפול קבוע ב-Danol[10][11][12][13].

מעכבי פיברינוליזה (כגון Tranexamic acid) - מעכבים פרוטיאזות כגון פלזמין וכן-TPA ‏(Tissue Plasminogen Activator) אך מנגנון הפעולה שלהם למניעת בצקות אינו ברור די צרכו. הם משמשים בעיקר כטיפול מונע לפני פעולות רפואיות העלולות להשרות בצקת, או כטיפול מונע בילדים לפני גיל ההתבגרות מאחר שאינם יכולים לקבל אנדרוגנים[12]. תופעות לוואי כוללות כאבי בטן ובחילות, כאבי שרירים, עלייה באנזימי שריר (CPK‏, Aldolase), תמס שריר (ראבדומיוליזיס), חולשה וסחרחורת. יש לנקוט זהירות במצבי קרישיות יתר כגון שימוש בגלולות למניעת היריון, פקקת ורידים עמוקה בעבר, תסחיפים ריאתיים או מחלת לב טרשתית פעילה.

טיפולים חדשים באנגיואדמה[14][15]

  • תרכיזי C1-INH - תרכיזים המופקים מנסיוב אנושי, Concentrates C1-INH, נמצאים בשימוש מזה יותר מ-30 שנה והוכחו כטיפול יעיל ובטוח להשלמת החסר ב-C1-INH ובעצירת התקפים חריפים. כל התרכיזים מיוצרים ממנות דם אנושי ועוברים תהליכים הכוללים פסטור, סינון-על (ultra & Nano-filtrationU) ובקרת איכות קפדנית, המפחיתה את הסיכון מהידבקות או תגובות לוואי בלתי רצויות.
Berinert-P ‏(Human C1-esterase inhibitor)- תרכיז מנסיוב אנושי, מיועד לטיפול בחולי אנגיואדמה תורשתית עם התקפים חדים של בצקת בפנים או התקפי כאבי בטן, הוא זמין לשימוש במרבית מדינות העולם כולל בישראל, וזכה לאישור ה-FDA‏ (Food and Drug Administration) בארצות הברית. במחקר רב מרכזים ומבוקר נמצא שהשימוש בתרכיז מוקדם ככל האפשר מפחית באופן משמעותי את משך הזמן הנדרש להקלה בתסמינים העיקריים (ממוצע של 30 דקות לעומת כשעה וחצי עם אינבו)[16][17], בנוסף לטיפול בעת התקף חד, הוכח שהתרכיז יעילים גם כטיפול מונע לחולים עם התקפים תכופים (מעל 1–2 לשבוע), או כטיפול מונע קצר טווח לפני פעולות כירורגיות ובעת היריון. מספר מרכזים באירופה פיתחו תוכניות הדרכה ואימון לטיפול בית (על ידי אחות או בן משפחה) ואף לטיפול עצמי בתרכיזי C1-INH.
תרכיז נוסף מנסיוב אנושי, שנבדק גם הוא בניסויים מבוקרים, נקרא Cinryze ‏(Human C1-esterase inhibitor). בניסוי רב מרכזי הודגמה יעילותו בעיקר כטיפול מונע באנגיואדמה תורשתית והוא קיבל את אישור ה-FDA להתוויה זו[18]. התכשיר אינו משווק בישראל בעת כתיבת סקירה זו.
Conestat alfa ‏(Ruconest) - תכשיר רקומביננטי המיוצר בהנדסה גנטית בארנבות טרנס-גניות, שהוטמע בהן גן אנושי המקדד ליצירת INH-C1. המעכב נקשר לנשא ייחודי ומופרש לתוך חלב הארנבת. הפקת המעכב בדרך זו מאפשרת לייצר כמויות גדולות יחסית, בדרגת ניקיון גבוהה ביותר ולהימנע מהצורך בתרכיזי דם אדם, על הסיכון הפוטנציאלי שיש בכך. התכשיר החדש עבר ניסויים קליניים כדי לקבוע את יעילותו ובטיחותו ואושר לשימוש באירופה ובארצות נוספות[19].
  • חסימת יצירת הקינינים - הבנת המנגנונים הביוכימיים הגורמים לבצקת אצל חולים עם חסר INH-C1, ובפרט ברדיקינין והקולטנים שלו, פתחו את השער לגישות טיפוליות חדשות ויוצרים ציפיות גדולות לשיפור הטיפול בעתיד. שני תכשירים חדשים לטיפול באנגיואדמה תורשתית עברו ניסויים מבוקרים במרכזים רבים בעולם ואושרו לטיפול בהתקפי אנגיואדמה תורשתית:
  1. Icatibant ‏(Firazyr) - מעכב ייחודי של קולטני-ברדיקינין, BK beta2 - Receptor antagonist, אשר מיועד לבלום את תהליך הבצקת על ידי חסימת פעילות ברדיקינין באנדותל כלי הדם בעת ההתקף. התכשיר ניתן בהזרקה תת-עורית והוא זמין בצורת מזרק מוכן לטיפול עצמוני על ידי החולה בביתו. במרכז לאנגיואדמה טיפלנו בעשרות התקפים חריפים וקשים של בצקת היקפית (גפיים, פנים, איברי מין), התקפי כאבי בטן ואף בבצקת גרונית[20]. התכשיר מקצר באופן משמעותי את משך ההתקף: 0.8 שעות לעומת 7.9 שעות עם Hexakapron ו-16.9 שעות עם אינבו (טבלה מס' 2). תופעת הלוואי היחידה היא כאב ותחושת "שריפה" במקום ההזרקה (נמשכים 10–20 דקות). התכשיר אושר לשימוש על ידי ה-FDA והקהילה האירופאית וזמין לשימוש בישראל (הוכנס לסל הבריאות ב-2010)
  2. Ecallantide- מעכב ייחודי של האנזים קאליקריין (Kallikrein) המיוצר בהנדסה גנטית על בטכניקת Phage Display. תכשיר זה ניתן בהזרקה תת-עורית ומתוכנן גם הוא בעתיד לשימוש עצמי. סיכומים ראשונים של הניסויים הקליניים מעודדים אמנם, אך תופעות לואי (כגון אנאפילקסיס) יחייבו לבדוק היטב את בטיחותו[21]

אלגוריתם טיפולי 2012

להלן סיכום של הגישה הטיפולית המקובלת והמומלצת לטיפול ולמניעה של התקפי אנגיואדמה[10][11][12][13][14][15]:

  1. בעת התקף חריף
    1. תרכיז C1INH - (בישראל Berinert) בעירוי לווריד בתוך כ-5–10 דקות. המנה המקובלת למבוגר: 20 יחידות לק"ג - 1,500-1,000 יחידות, לילד: 1,000-500 יחידות, בהתאם לחומרת ההתקף. יש להמתין כשעתיים לנסיגת התסמינים ואם אין שיפור, לתת מנה נוספת
    2. Firazyr - למבוגרים מעל גיל 18 בלבד (אין התוויה לילדים) מוכן לשימוש במזרק 30 מ"ג להזרקה תת-עורית (לקפל בעור הבטן). יש התוויה לטיפול עצמי על ידי החולה בביתו. ניתן להזריק מנה נוספת לאחר שש שעות (עד שלוש מנות ביום)
    3. טיפול תומך - כולל מתן נוזלים (בעיקר אם חלה ירידה בלחץ הדם והתקפים ביטניים קשים), משככי כאבים ותרופות נגד הקאות. חולה בהתקף קל או בינוני יישאר להשגחה למשך מספר שעות עד חלוף התסמינים הקשים. במקרה של סכנה לדרכי הנשימה (בצקת של הענבל או מיתרי הקול), יש לאשפז את החולה ולשקול פיום הקנה (טרכיאוסטומיה) עד חלוף הבצקת
  2. טיפול מונע קצר טווח (לפני פעולות כירורגיות, לידה או טיפול שיניים):
    1. תרכיז C1INH בעירוי 1,000-500 יחידות בזמן הפעולה או סמוך לביצועה
    2. אם תרכיזים אינם זמינים: Danol - ‏600 מ"ג ליממה, או Hexakapron ‏4-2 גרם (מחולק ל-4) חמישה ימים לפני הפעולה ושני ימים אחריה
  3. טיפול מונע ארוך טווח טיפול זה מוצע במקרים בהם תכיפות ההתקפים גבוהה במיוחד, קיימת הפרעה משמעותית בתפקוד היומיומי, או שהם מתרחשים שוב ושוב במיקום העלול לסכן את החיים:
    1. Danol במינון אחזקה של 200 מ"ג ליממה. טיפול זה כרוך בתופעות לוואי ומטופלים רבים אינם מעוניינים להמשיך בו לאורך זמן. טיפול באנדרוגנים אינו מומלץ לילדים ולנשים ובפרט לנשים בהיריון
    2. Hexakapron - מתן קבוע של תכשיר פיברינוליטי במינון אחזקה של 0.5-2 גרם ליממה. יש לזכור שיעילותם בהפחתת התקפים קטנה אפילו בהשוואה ל Danol
    3. תרכיזי C1INH - הטיפול הוכח כמפחית את תכיפות ההתקפים, משפר את איכות החיים של המטופלים ומונע התקפים גרוניים מסכני חיים. בשלב זה אין ניסיון רב בטיפול זה בישראל עקב העלות הגבוהה והעדר הרשאה לטיפול עצמי

טיפול עצמי באנגיואדמה

ניתן לומר שבנוסף לתרופות החדשות, ההתקדמות החשובה ביותר בתחום הטיפול במחלה היא האפשרות של החולים לטפל בהתקפים שלהם בעצמם. מתוך ראיית הצרכים ובהתחשב בעובדה שהעולם המערבי כולו פתוח יותר ל"האצלת סמכויות" מהרופא אל החולה (לדוגמה, טיפול עצמי באינסולין), ממליצים כל המומחים בתחום אנגיואדמה תורשתית להעביר בהדרגה את האחריות לטיפול מהצוות הרפואי אל החולה ולבני משפחתו. מחקרים מוכיחים שבדרך זו נחסכות עלויות של טיפול באמצעות חדרי מיון בבתי החולים והמטופלים מרוצים יותר מיכולתם לאבחן את ההתקף הקרב ולטפל בו ככל היותר מוקדם, כדי למנוע את התארכותו ואת הפגיעה בעבודה ובתפקוד[22][23][24], גם בישראל אנו עומדים לפרסם הנחיות קליניות מעודכנות אשר יביאו בחשבון את הטיפול העצמי בהזרקה תת-עורית של או מתן עירוי של תרכיזי C1INH, כפי שמקובל במחלות אחרות כגון סוכרת, המופיליה, טרשת נפוצה ואחרות. בנייר העמדה הישראלי[13] הצענו לשקול טיפול מונע בתרכיזי C1INH במקרים הבאים:

  1. התקפים תכופים (יותר מהתקף קשה אחד בחודש)
  2. התקפים חוזרים ומסכני חיים (בעיקר באזור הפנים, הפה והלוע)
  3. תלות בתכשירים נרקוטיים
  4. הוראת נגד, ריבוי תופעות לוואי, או חוסר היענות לטיפול קבוע ב Danol
  5. היעדרות קבועה מעבודה או לימודים יותר מחמישה ימים בחודש בעקבות התקפי המחלה

הטיפול המונע יינתן בדרך כלל במסגרת מרפאה/בית חולים, אך אם החולה נמצא מתאים וקיבל הדרכה מיוחדת על ידי צוות מרכז המתמחה באנגיואדמה תורשתית, יינתן אישור לטיפול בבית (על ידי החולה עצמו Self-administration, או על ידי בני משפחתו). המרכז בשיבא מפתח תוכניות לטיפול ביתי במגמה להפחית את התלות במערכת הרפואית ולהקל על ההתמודדות היומיומית של החולים.

השלכות חברתיות וכלכליות

אנגיואדמה תורשתית היא מחלה קשה ומתמשכת המטילה נטל כבד מאוד על המטופל ומשפחתו עקב אופיים הקשה והבלתי צפוי של ההתקפים השלכה משמעותית על איכות החיים של החולים ועל תפקודם בעבודה ובמסגרת המשפחה. התקפי אנגיואדמה תורשתית נמשכים ללא טיפול שלושה עד חמישה ימים, במהלכם בריאותם ואיכות החיים של החולים נפגעת מאחר שהם רתוקים לבית ואינם יכולים לתפקד בעבודה או בלימודים. האופי החוזר ונשנה של ההתקפים גורם לחרדות ולעקה נפשית קשה (Stress) ומקשה על החולים לתפקד כהורים או כבעלי מקצוע עם אחריות על עובדים אחרים. המחלה מטילה עומס גם על מערכות הבריאות; בארצות הברית מעריכים שהעלות הישירה לטיפול בחולה מגיעה ל-42–92 אלף דולר לשנה[25][26], בישראל אושרו והוכנסו לסל הבריאות בשנים 2010–2012 שתי תרופות חיוניות לטיפול באנגיואדמה תורשתית: Firazyr ו-Berinert. התרופות ניתנות בהוראת מומחים לאימונולוגיה ואלרגיה ומרבית קופות החולים מסבסדות באופן משמעותי את עלותן (אך מחייבות בהשתתפות עצמית).

מרכזי מומחים לאנגיואדמה תורשתית

הטיפול באנגיואדמה תורשתית ניתן בעבר על ידי רופאים מדיסציפלינות שונות. ברבות השנים הוקמו מרכזים מיוחדים המתמחים באנגיואדמה תורשתית. במרכזים לאנגיואדמה בישראל (שיבא, תל השומר; איכילוב, תל אביב ובני ציון, חיפה) מוענק טיפול מקצועי במחלה על כל היבטיה. המרכזים מעניקים שירות רפואי אמבולטורי ואשפוזי, שירותי מעבדה, מחקר, ייעוץ גנטי ותמיכה בחולים ובני משפחתם. הקשר אישי עם החולים ומשפחותיהם נשמר בעזרת צוות מנוסה של רופאים ואחיות, אשר מדריכים את החולים לגבי גורמים מעוררי התקפים ופתרונות להתמודדות ושיפור איכות החיים. המעקב כולל התאמת טיפול תרופתי למצבים מיוחדים, כגון: הכנה לפני פעולות כירורגיות או טיפולי שיניים, טיפול בילדים עם אנגיואדמה תורשתית, היריון, מחזור חודשי.

הגברת המודעות למחלה

היעד העיקרי של המטפלים במחלה נדירה זו הוא הגברת המודעות למחלת האנגיואדמה תורשתית והביטויים שלה בקרב רופאים, אחיות, צוותי חירום (מוקדי חירום של הקופות, חדרי מיון - מלר"דים בבתי חולים), הציבור הכללי ורשויות מערכת הבריאות. בישראל קיימת כבר כארבע שנים עמותת חולי אנגיואדמה, א.ד.מ.ה שמטרתה לעמוד לצד החולים בשמירה על זכויותיהם, לסייע להם בהשגת בתרופות בחדשות, לשמור על קשר ולתת תמיכה נפשית ומוראלית לחולים ולמשפחות.

לסיכום, אנגיואדמה תורשתית היא מחלה תורשתית נדירה בעלת מהלך כרוני המתאפיין באירועים חוזרים ונשנים של בצקות באיברי הגוף. במשך שנים רבות המחלה נחשבה ל"מחלה יתומה" והטיפול בה היה מוגבל. חלו התפתחויות חשובות בהבנת המחלה, פותחו תרופות חדשות ויעילות וניתן רפואי וסעודי במרכזים מקצועיים, אשר מעניקים לחולים תקווה לבריאות ואיכות חיים טובה יותר.

אנגיואדמה - חשוב לזכור

  • מחלת האנגיואדמה התורשתית היא נדירה, ההתקפים אקראיים, בלתי צפויים וגורמים לסבל רב ומתמשך. עקב חוסר ידע ונדירות המקרים, האבחנה הסופית נקבעת באיחור רב
  • התקפי הבצקת באנגיואדמה תורשתית אינם מלווים בתפרחת או בגרד, בניגוד לבצקת על רקע אלרגי
  • פותחו תרופות חדשות המיועדות לספק את האנזים החסר ולחסום את פעילות המתווך הכימי ברדיקינין והקולטנים שלו. טיפולים אלה נותנים תקוות חדשות לחולים במחלה כרונית זו
  • התרופות החדשות, המאפשרות שימוש עצמי על ידי החולה או בני המשפחה, מקצרות באופן משמעותי את משך ההתקף ומפחיתות את הסבל והסיכון לחיי החולים

ביבליוגרפיה

  1. ↑ 1.0 1.1 Frank MM. Hereditary angioedema. J Allergy Clin Immunol 2008; 121: S398-401.
  2. ↑ 2.0 2.1 Zuraw BL. Clinical Practice: Hereditary Angioedema. New Engl J Med 2008; 359 (10): 1027-36
  3. ↑ רשף א, לייבוביץ א, גורן א, כידון מ. בצקת (אנגיואדמה) תורשתית- חידושים בהבנת מנגנון המחלה והטיפול בלוקים בה. הרפואה כרך 148, חוב' 8, 2009.
  4. ↑ Blanch A, Roche O, Urrutia I, Gambosa P, et al. First case of homozygous C1 inhibitor deficiency. J Allergy Clin Immunol 2006; 118: 1330-35.
  5. ↑ Davis AE III. Mechanisms of angioedema in first complement component inhibitor deficiency. Immunol Allergy Clin North Am. 2006; 26: 633-51
  6. ↑ Bork K, Meng G, Staubach P, Hardt J. Hereditary angioedema: new findings concerning symptoms, affected organs, and course. Am J Med 2006; 119 (3) 267-74
  7. ↑ Permatta MJ, Kemp JG, Gibbs JG et al. Frequency, timing, and type of prodromal symptoms associated with hereditary angioedema attacks. Allergy, Asthma, Proc 2009; 30: 506-11.
  8. ↑ Miller DR, Oliveria SA, Berlowitz DR, Fincke BG, et. al. E. Angioedema incidence in US veterans initiating angiotensin-converting enzyme inhibitors. Hypertension 2008; 51 (6): 1624-30.
  9. ↑ Banerji A, Weller PF, Sheike J. Cytokine-associated angioedema syndromes including episodic angioedema with eosinophilia (Gleich's Syndrome). Immunol Allergy Clin N Am 2006; 26 (4): 769-81.
  10. ↑ 10.0 10.1 10.2 Gompels MM, Lock RJ, Abinun M et al. C1 Inhibitor deficiency: consensus document. Clin Exp Immunol 2005; 139: 379-94
  11. ↑ 11.0 11.1 11.2 Bowen T, Cicardi M, Bork K, et al. Hereditary angioedema: a current state-of-the-art review, VII: Canadian Hungarian 2007 International Consensus Algorithm for the Diagnosis, Therapy, and Management of Hereditary Angioedema. Ann Allergy Asthma Immunol 2008;100(1 Suppl 2):S30-40.
  12. ↑ 12.0 12.1 12.2 12.3 Cicardi M, Bork K, Caballero T et al. Evidence-based recommendations for the therapeutic management of angioedema owing to hereditary C1 inhibitor deficiency: consensus report of an International Working group. Allergy 2012; 67: 147-57.
  13. ↑ 13.0 13.1 13.2 13.3 רשף א. קיויתי ש., טובי א. קווים מנחים לאבחנה וטיפול בבצקת (אנגיואדמה) תורשתית. הרפואה Update, מס' 1, אוקטובר, 2009.
  14. ↑ 14.0 14.1 Zuraw BL. Hereditary angiodema: a current state-of-the-art review, IV: short- and long-term treatment of hereditary angioedema: out with the old and in with the new? Ann Allergy Asthma Immunol 2008;100(1 Suppl 2):S13-8
  15. ↑ 15.0 15.1 Farkas H, Varga L, Széplaki G, Visy B, et al. Management of hereditary angioedema in pediatric patients. Pediatrics 2007;120(3):713-22.
  16. ↑ Cicardi M, Zingale LC, Zanichelli A, Deliliers DL, Caccia S. The use of plasma-derived C1 inhibitor in the treatment of hereditary angioedema. Expert Opin Pharmacother 2007;8(18):3173-81
  17. ↑ Craig, T. J., R. J. Levy, et al. Efficacy of human C1 esterase inhibitor concentrate compared with placebo in acute hereditary angioedema attacks. J Allergy Clin Immunol 2009;124(4): 801-8.
  18. ↑ Zuraw BL, Busse PJ, White M, et al. Nanofiltered C1 inhibitor concentrate for treatment of hereditary angioedema. N Engl J Med 2010.;363(6):513-22.
  19. ↑ Zuraw, BL., M. Cicardi, Levi RJ et al. (2010). Recombinant human C1-inhibitor for the treatment of acute angioedema attacks in patients with hereditary angioedema. J Allergy Clin Immunol 126(4): 821-827 e14.
  20. ↑ Cicardi M, Banerji A, Bracho F et al. Icatibant, a new bradykinin-receptor antagonist in hereditary angio-edema. New Engl J Med 2010; 363: 532-41.
  21. ↑ Schneider L, Lumry W, Vegh A, Williams AH, Shmalbach T. Critical role of kallikrein in hereditary angioedema pathogenesis: A clinical trial of ecallantide, a novel kallikrein inhibitor. J Allergy Clin Immunol 2007; 120: 416-22
  22. ↑ Longhurst, HJ; Aygören-Pürsün, E; Bethune C; HAE International Home Therapy Consensus Document. Allergy Ast Clin Immunol 2010; 6: 22- 31.
  23. ↑ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה23
  24. ↑ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה24
  25. ↑ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה25
  26. ↑ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה26

קישורים חיצוניים