הנחיות לסיעוד בסוכרת בקהילה ובאישפוז - פעילות גופנית

הנחיות לסיעוד בסוכרת - בקהילה ובאישפוז - מהדורת 2021
מאת המועצה הלאומית לסוכרת ועמותת אמל"י

הפרק הבא הפרק הקודם

תוכן עניינים > פרק #5: הנחיות לסיעוד בסוכרת בקהילה ובאישפוז - פעילות גופנית

הדפס

הנחיות לסיעוד בסוכרת מסוג 2
שם המחבר	רוחמה כהן, סימה ארבלי, שרי דבחי, אורית ויזינגר, אורית וילנר, דליה ויסמן, מאיה חולקובסקי, רוית טמים, בושרה יונס, גילה לביא, מילנה לוי, רחל מאיר, רונית מבורך, חנית מיכאלי, איה מרום, ד"ר אהובה ספיץ, שושנה עטר, לינדה פרז, שרון קדר ברק, מיקי (מלכה) קמינסקי, פנינה שמעוני, רחל שנטל, מרים שפיגלמן, RN,MA, אחראית תחום מחלות כרוניות מחוז מרכז-לאומית שירותי בריאות, מומחית לסוכרת רכזת כותבות: רוחמה כהן
שם הפרק	פעילות גופנית בסוכרת
עורך מדעי	ד"ר אהובה ספיץ
מאת	המועצה הלאומית לסוכרת, אמל"י - עמותת אחיות מומחיות לסוכרת בישראל
מועד הוצאה	2021
מספר עמודים	134

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – סוכרת

פעילות גופנית חייבת להוות חלק אינטגראלי ממערך הטיפול בחולה הסוכרת.

פעילות גופנית היא אמצעי טיפולי בעל חשיבות עליונה, להשגת שיפור בכל גורמי הסיכון לסוכרת מסוג 2.

הפעילות הגופנית תורמת לשיפור באיזון ערכי הסוכר בדם ולשיפור כולל באיזון המטבולי, בשל היותה מפחיתה סיכון קרדיווסקולארי. בנוסף, היא תורמת לשיפור באיכות החיים, בכך שהיא משפרת את יכולת התפקוד וגורמת לתחושת חיוניות ולעלייה בערך העצמי (Well being).

מומלץ לשלב פעילות גופנית כחלק מסדר יום קבוע. חשוב כי הפעילות תהיה נוחה ומהנה על מנת להגביר את סיכויי ההתמדה.

אחות ראשונית

דרישות ידע

• הכרת היתרונות והחשיבות בבצוע פעילות גופנית במסגרת הטיפול בסוכרת
• הכרת ההנחיות לבצוע פעילות גופנית בסוכרת, בהתייחס למצבי היפרגליקמיה והיפוגליקמיה
• הכרת המגבלות לפעילות גופנית: מחלות לב, עיניים, עודף משקל וכד'

אומדן

• ברור יכולת ומסוגלות לבצוע פעילות גופנית
• תשאול אודות תעסוקה וסדר יום על מנת לשלב בהם את הפעילות הגופנית
• ברור בצוע פעילות גופנית: סוג, משך, עוצמה ותדירות בעבר, בהווה ובעתיד
• ברור השפעת פעילות גופנית על ערכי הסוכר בדם על פי מדידות לפני ואחרי הפעילות
• ברור השפעת הפעילות הגופנית, התזונה והטיפול התרופתי על ערכי הסוכר בדם

התערבות

• הדרכה אודות חשיבות הפעילות הגופנית ויתרונותיה לשיפור איזון הסוכרת והאיזון המטבולי
• בצוע פעילות גופנית סדירה, מתן מרשם

הנחיות

• התחלה של הפעילות נעשית בהדרגה ובאישורו של רופא המשפחה
• משך הפעילות המומלצת הינו 150 דקות לכל הפחות, מחולקות במהלך השבוע
• יש לכלול מגוון של פעילויות המפעילות שרירים כגון: פעילות אירובית, הליכה, שחייה, אופניים, בשילוב פעילות מול התנגדות והפעלת כוח מתח
• בפעמים הראשונות לפעילות יש לבדוק את ערכי הסוכר לפני הפעילות, מיד לאחריה ומספר שעות לאחר מכן. זאת כדי ללמוד את ההשפעה האישית של הפעילות על ערכי הסוכר ולשנות את הטיפול התרופתי לפי הצורך
• למזריקי אינסולין יש לבחור מקום הזרקה הפעיל פחות בזמן הפעילות הגופנית
• אין לצאת לפעילות כאשר רמת הסוכר נמוכה ^80mg/dL או גבוהה 250-300mg/dL-l
• כאשר רמת הסוכר נמוכה מ-80mg/dL יש לאכול כריך, לעכב את היציאה לפעילות ולוודא עלייה ברמת הסוכר בדם
• אין לבצע פעילות בימים חמים מאוד או בימים קרים מאוד (שלג)
• יש להסביר על חשיבות בדיקת כפות הרגליים לפני הפעילות הגופנית ולאחריה, ונעילת נעליים וגרביים מתאימות ונוחות להליכה
• יש להסביר על חשיבות נשיאת תג זיהוי לסוכרת, חטיף פחמימה ושתייה מתוקה בעת פעילות גופנית

אחות סוכרת

דרישות ידע

• ידע במגוון "מרשמים" לפעילות גופנית על פי נתונים אישיים והמלצות רפואיות
• היכרות עם מכוני כושר ודרישות הקבלה אליהם
• הכרת מגבלות רפואיות ופיזיות לבצוע פעילות גופנית
• הכרת האזהרות לבצוע פעילות גופנית בהתייחס לסיבוכי הסוכרת והשלכותיהן (על פי קווי הנחיה לסוכרת מסוג 2, אגודת אייל, 20ו0)
• היכרות עם משאבי הקהילה לצורך התאמת פעילות ייעודית

אומדן

• ברור האם המטופל מזהה סימני היפוגליקמיה והיפרגליקמיה הקשורים לפעילות הגופנית
• ברור אופן וזמני נטילת התרופות/אינסולין ביחס לפעילות הגופנית

התערבות

• עידוד לבצוע והתמדה של פעילות גופנית
• הפנייה ליועץ כושר גופני לקבלת הנחיות פרטניות על פי מסוגלות אישית והמלצות רפואיות
• יוזמת ושותפה בהקמת קבוצות הליכה וקבוצות לבצוע פעילות גופנית במסגרת קידום בריאות ושיפור איכות החיים בסוכרת
• הפניה לייעוץ של דיאטנית לאחר רישום יומן אכילה וערכי הסוכר בדם, להתאמת התפריט לפעילות הגופנית
• הדרכה למניעה, זיהוי וטיפול במצבי היפוגליקמיה (ראו פרק היפוגליקמיה) למטופלים בתרופות בעלות פוטנציאל לגרום להיפוגליקמיה:
• ירידה ברמת הסוכר בדם עלולה להופיע בסיום הפעילות ואף 10-6 שעות לאחריה, לכן יש להקפיד על תנאים אלה:
  • אין להתחיל בפעילות אם רמת הסוכר נמוכה מ-80-100mg/dL. יש לאכול חטיף פחמימה
  • כאשר הפעילות מאומצת או ממושכת יש לצרוך חטיף פחמימה (או משקה) בכל חצי שעת מאמץ
  • אם הפעילות מבוצעת בערב, יש לאכול פחמימה מורכבת (פחמימה בצרוף חלבון) לפני השינה כדי למנוע היפוגליקמיה לילית
  • למטופל במשאבת אינסולין, מומלץ להפחית את המינון הבזאלי ב-50%-20% למשך הפעילות ואחריה
• הדרכה לטיפול בהיפרגליקמיה:
  • כאשר רמת הסוכר בדם היא 250-300mg/dL ומעלה יש לדחות את הפעילות הגופנית עד לירידת רמת הסוכר (ראו פרק היפרגליקמיה)

חשוב לזכור

• פעילות גופנית סדירה במשך כ-150 דקות המחולקות על פני השבוע, תורמת לשיפור באיכות החיים ומצב הרוח
• בפעילות גופנית יש לקחת בחשבון את סוג הטיפול התרופתי והשפעתו
• הפעילות צריכה להיעשות בצורה הדרגתית: "הערב תתחיל בהליכה של 10 דקות ובכל יום תוסיף 5 דקות ..."

ראו גם

• לתוכן העניינים של החוברת
• לפרק הקודם: הנחיות לסיעוד בסוכרת מסוג 2 - עקרונות הטיפול התזונתי
• לפרק הבא: הנחיות לסיעוד בסוכרת מסוג 2 - עישון והשלכותיו

מו"ל - The Medical Group עורכת - רינת אלוני