כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הנחיות לסיעוד בסוכרת בקהילה ובאישפוז - סוכרת ודיכאון
הנחיות לסיעוד בסוכרת - בקהילה ובאישפוז - מהדורת 2021
מאת המועצה הלאומית לסוכרת ועמותת אמל"י
| הנחיות לסיעוד בסוכרת - בקהילה ובאישפוז - מהדורת 2021 | ||
|---|---|---|
| ||
| שם המחבר | רוחמה כהן, סימה ארבלי, שרי דבחי, אורית ויזינגר, אורית וילנר, דליה ויסמן, מאיה חולקובסקי, רוית טמים, בושרה יונס, גילה לביא, מילנה לוי, רחל מאיר, רונית מבורך, חנית מיכאלי, איה מרום, ד"ר אהובה ספיץ, שושנה עטר, לינדה פרז, שרון קדר ברק, מיקי (מלכה) קמינסקי, פנינה שמעוני, רחל שנטל, מרים שפיגלמן.
רכזת כותבות: רוחמה כהן. |
|
| שם הפרק | סוכרת ודיכאון | |
| עורך מדעי | ד"ר אהובה ספיץ. | |
| מאת | המועצה הלאומית לסוכרת, אמל"י - עמותת אחיות מומחיות לסוכרת בישראל | |
| מועד הוצאה | 2021 | |
| מספר עמודים | 134 | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – סוכרת ודיכאון
סוכרת ודיכאון נוטים להופיע ככפל תחלואה. מחקרים רבים תומכים בקשר בין סוכרת ודיכאון. מטופלים עם סוכרת נמצאים בסיכון גבוה לסבול מדיכאון בהשוואה לאוכלוסייה הבריאה. מטופלים עם סוכרת בדיכאון נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח סיבוכי סוכרת ועלולים לסבול ממספר רב יותר של סיבוכים ובחומרה רבה יותר. ישנם מחקרים הטוענים שדיכאון הוא תוצאה של נטל הטיפול במחלה הכרונית ושל השינויים הביוכימיים המתרחשים במטופלים עם סוכרת. לעומתם, קיימים מחקרים הטוענים שדיכאון הוא גורם סיכון להתפתחות סוכרת-בשל העובדה, שאנשים עם דיכאון שומרים פחות על בריאותם, אינם מקפידים על תזונה נכונה ופעילות גופנית קבועה ומעשנים.
מצבו הרפואי של המטופל משפיע ומושפע ממצבו הנפשי. הבנה וטיפול נכון בסוגיות הנפשיות הקשורות בסוכרת יכולים להשפיע במידה רבה על מהלך המחלה.
ההשפעה ההדדית השלילית בין דיכאון לסוכרת מצריכה ניהול טיפול כוללני במסגרת צוות רב מקצועי, המשלב בין הטיפול בסוכרת לבין אבחון וטיפול בדיכאון.
הגדרות
תסמיני דיכאון מינימאליים
תסמינים המבטאים קשיים רגשיים שאינם מגיעים לסף אבחנה של דיכאון.
=דיסטמיה
מצב רוח ירוד ו/או ירידה בהנאה לזמן ממושך (לפחות שנתיים), ברוב שעות היום וברוב הימים, בשילוב שניים או יותר מהתסמינים הבאים: ירידה/עלייה בתיאבון, עייפות, ערך עצמי נמוך, קושי בריכוז וקבלת החלטות, תחושת חוסר תקווה.
דיכאון
אבחנה רפואית המשלבת תסמינים רגשיים, פסיכולוגיים, קוגניטיביים והתנהגותיים הכוללים: מצב רוח ירוד, הפרעות בשינה ובתיאבון, כאבים לא ספציפיים, ירידה באנרגיה, תחושת חולשה ועייפות, ירידה בהנאה, בתפקוד המיני, ייאוש ואף מחשבות אובדניות. תחושות אלו מלוות בדרגות שונות של פגיעה בתפקוד בתחומי חיים שונים ואובדן ימי עבודה. עוצמת הדיכאון יכולה לנוע מקל עד קשה.
מטרות
• איתור יזום וגילוי מוקדם של תסמיני דיכאון בקרב מטופלים עם סוכרת. • ניהול טיפול סיעודי בקרב מטופלים עם סוכרת שאותרו עם תסמיני דיכאון. • שמירה על רצף הטיפול בין הגורמים המטפלים. אומדן אנמנזה סיעודית • אפיון השלב בו נמצא המטופל מבחינת ההתמודדות עם המחלה. • הבנת משמעות המחלה בעיני המטופל. • בירור מקורות התמיכה שלו. • מצב סוציואקונומי. • הערכת תפיסת המסוגלות להתמודד עם דרישות מחלת הסוכרת-ניטור ערכי הסוכר, נטילת התרופות, שמירה על אורח חיים בריא: תזונה מתאימה, פעילות גופנית וללא עישון. • הערכת הכרת דרכי ההתמודדות של מטופל הנתקל בקשיים בחייו. • גיל )מבוגר ו/או מתבגרים(. • מין )דיכאון נפוץ יותר בנשים(. • מחלות נוספות. אומדנים שמומלץ לבצע: • תזונה. • גובה משקל )BMI(. • מצב הרוח )כעס, עצבנות, מתח(. • שינה. • היענות לטיפול. • איזון הסוכרת וסיבוכי סוכרת. • כאב. • תיפקוד מיני. • היגיינה. • איתור דיכאון-PHQ9 -סקירה ראשונית באמצעות שתי שאלות: 1. האם הרגשת בשבועיים האחרונים חוסר עניין או חוסר יכולת ליהנות מהדברים שעסקת בהם? 2. האם הרגשת בשבועיים האחרונים מדוכדך, מדוכא או חסר אונים? במקרה בו המטופל ענה בחיוב על שאלה אחת לפחות, יש לבצע אומדן דיכאון באמצעות שאלון PHQ9 במהלך הביקור. בדיקות מעבדה רלוונטיות בדיקות תקופתיות: תפקודי כליה, פרופיל שומנים, תפקודי כבד, שתן למיקרואלבומין/קריאטנין, רמת סוכר בצום, HBA1c, רמת TSH ורמת ויטמין B12. תהליכי חשיבה ואבחנה בירור עם המטופל לגבי הרגלים בעלי סיכון כמו: עישון ושתיית אלכוהול. מידע נוסף: • צוות מרפאת הקהילה בה מטופל. • עו"ס/פסיכיאטר איתם בקשר. • בני המשפחה שמלווים אותו או אדם משמעותי אחר. קביעת תוכנית טיפולית התכנית נקבעת על פי הציון שהתקבל בשאלון PHQ9. 10>PHQ9 תסמיני דיכאון מינימליים. נושאים להדרכה • הקשר בין מחלת הסוכרת ודיכאון, חשיבות קבלת תמיכה מגורם מקצועי והשתתפות בקבוצות להעצמת מטופלים בעלי אותו עניין. • הדרכת המטופל על מצבים בהם עליו לפנות לצוות המטפל בעת החמרה בתסמינים ופגיעה בתפקוד היומיומי. תיאום, הפניה והכוונת המטופל • לקבוצות סוכרת. • לעיסוק בתחומים הגורמים למטופל לרווחה נפשית ופעילות פנאי. • לעו"ס - המטופל או בני משפחתו. • עדכון הצוות המטפל אודות ממצאי האומדן וההתערבות. • לריפוי בעיסוק. הדרכת המטופל אודות • הקשר בין מחלת הסוכרת ודיכאון, חשיבות קבלת תמיכה מגורם מקצועי. • מצבים בהם עליו לפנות לצוות המטפל בעת החמרה בסימפטומים ופגיעה בתפקוד היומיומי. • דיון עם המטופל על ממצאי האומדן והסבר אודות אפשרויות הטיפול ותוכנית המעקב. הסבר על הטיפול התרופתי-סוג, חשיבות ותועלת הטיפול, דרך מתן, תדירות, התחלת השפעת הטיפול על מצב הרוח, תופעות לוואי צפויות, שילוב עם תרופות אחרות שנוטל- כיצד עלול להגיב תוכנית המעקב תוכנית המעקב כוללת מספר מפגשים במהלך השנה: כשבוע לאחר האומדן הראשוני )יכול להיות טלפוני( • לוודא שהמטופל ניגש לרופא והאם ניתנה אבחנה חדשה. • לוודא הגעת המטופל למטפלים נוספים-עו"ס, פסיכולוג, פסיכיאטר. • לוודא התחלת טיפול תרופתי ואופן השפעתו. • -2 שבועות מתחילת הטיפול התרופתי )פרונטלי או טלפוני( • אומדן נטילת תרופות ודיווח על תופעות לוואי. • לוודא השפעת הטיפול על מצב הרוח, הרגשה ותפקוד יומי. • לעודד המשך בנטילת התרופות גם במידה והטיפול גורם לתופעות לוואי קלות. • חודשים מתחילת הטיפול )פרונטלי( • ביצוע אומדן PHQ9 חוזר, והפנייה חוזרת לרופא המטפל במידת הצורך. • זימון המטופל למפגש עם האחות אחת ל-3 חודשים לצורך מעקב. ביבליוגרפיה 1. וינוקור, ס'. אייל, י'. סוכרת ודכאון. בתוך: א' רז (עורך),.המדריך לטיפול בסוכרת. תל אביב: פורום מדיה בע"מ; 2019. עמ' 330-324. 2. Kroenke K, Spitzer RL, Williams JB, The PHQ9-: Validity of a brief depression severity measure, Journal of General Internal Medicine. 13-606 :(9)16 ;2001. חשוב לזכור - סוכרת ודיכאון 1. מטופלים עם סוכרת נמצאים בסיכון גבוה יותר לחלות בדיכאון. 2. מטופלים עם סוכרת ודיכאון נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח סיבוכים מאוחרים ובדרגת קושי רבה יותר. 3. איתור דיכאון והטיפול בו חיוניים לאיזון הסוכרת ומניעת סיבוכיה. 4. התערבות האחות חיונית באיתור דיכאון בקרב מטופלים סוכרתיים והכוונתם לגורמי טיפול מקצועיים.
ביבליוגרפיה
עורכת - רינת אלוני