ממצא סלרי לא מתפקד - Nonfunctioning sellar mass

== כותרת == ממצא סלרי לא מתפקד (nonfunctioning sellar mass) == הקדמה== מחלקים את הממצאים הסלרים לפי הגודל, מקור הרקמה ורמת הפעילות האנדוקרינית. ממצאים קטנים, בקוטר פחות מ 10 מ"מ לרוב הרבה פחות משמעותיים קלינית ממצאים בקוטר מעל 10 מ"מ. מקור הרקמה של הממצא יכול להיות היפופיזרי או מחוץ להעפופיזה. מחלקים את המסות הסלריות לכאלו שמתפקדות (functioning) כלומר גורמות לתסמונת של הפרשת יתר הורמונלית כמו במקרה של תסמות קושינג (Cushing's syndrome) או אקרומגליה (acromegaly)או לכאלו שלא מתפקדות (nonfunctioning) כלומר לא מפרישות הורמונים או מפרישות הורמונים בכמות שלא גורמת לביטוי קליני של עודף הורמונלי. הנושא של ממצא היפופיזרי לא מתפקד כולל בתוכו מספר נושאים חשובים כולל ממצא אקראי בהיפופיזה (pituitary incidentaloma), אדנומה היפופיזרית לא מתפקדת (nonfunctioning pituitary adenoma) וכן ממצא באזור הסלה לא מתפקד אך סימפטומטי. הבעיה בתחום זה שאין בכלל מחקרים אקראיים ורוב המידע מסדרות רטרוספקטיביות קטנות, לכן גם הרבה מההמלצות בתחום זה מבוססות על דעת מומחים בלבד.

== אפידמיולוגיה == השכיחות של אדנומה היפופיזרית לא מתפקדת בסדרות של נפטרים (autopsy) ללא מחלה היפופיזרית כ 10 אחוזים כאשר הרוב המוחלט מיקרואדנומות כלומר בקוטר פחות מ 10 מ"מ. בסדרות של הדמיה עם MRI ללא חשד קליני לממצא היפופיזרי, נמצאו ממצאים אקראיים בכ 20% מהאנשים כאשר הרוב המוחלט מיקרואינסידנטלומה (microincidentaloma) כלומר בקוטר פחות מ 10 מ"מ.

== אטיולוגיה == מידע פאתולוגי על ממצאים אקראיים בהיפופיזה קיים רק מסדרות ניתוחיות. בסדרות ניתוחיות אלו נמצא שמעל 90% היו עקב מסות סולידיות בהיפופיזה הרוב המוחלט אדנומות לא מתפקדות והיתר מנינגיומות (meningioma) וגליומות (glioma). לעומת זאת ממצאים ציסטיים היוו פחות מ 10% מהממצאים האקראיים בהיפופיזה בעיקר ציסטה על שם רטקה (Rathke's cyst) וקרניופרינגיומה (craniopharingioma). הבעיה שבסדרות ניתוחיות יש הטייה כי ממצאים סולידיים הרבה יותר שכיח שיצריכו ניתוח לעומת ממצאים ציסטיים, כך שסביר שהשכיחות של ממצאים ציסטיים הרבה יותר גדולה. רוב האדנומות ההיפופיזריות הלא מתפקדות מפרישות גונדוטרופינים (FSH, LH) או מקטעים שלהם והיתר אדנומות שקטות (silent adenoma). אדנומה שקטה היא אדנומה המפרישה הורמון שגורם לביטוי קליני אבל מופרשבכמות קטנה מדי בכדי לגרום לתסמונת הקלינית. לדוגמא אדנומה שקטה המפרישה הורמון גדילה נקראת somatotroph adenoma לא תגרום לביטוי קליני של אקרומגליה אבל בצביעות אימונוהיסטוכימיות כם תהיה צביעה חיובית לתאים מפרישי הורמון גדילה.

== קליניקה == הקליניקה תלויה מאוד בגודל של הממצא ובמיקום שלו. ממצאים קטנים מ 10 מ"מלרוב לא גורמים לתסמינים אולי פרט לכאב ראש ולכן לרוב מתגלים כממצא אקראי בהדמיה. ממצאים גדולים מ 10 מ"מ גורמים לתסמינים עקב לחץ על רקמות סמוכות. התסמינים יהיו בעיקר כאב ראש, תת תפקוד של בלוטת ההיפופיזה (hypopituitarism) והפרעות בראייה. לא נמא מתאם בין גודל הממצא לבין שכיחות של כאב ראש גם ממצא הקטן מ 10 מ"מ עלול לגרום ללחץ מוגבר באזור הסלה וכאב ראש. ההפרעות בראיה כוללות חסר בשדה ראייה עקב לחץ על עצבי הראייה ודיפלופיה עקב פגיעה בעצבים הקרניאליים שמעצבבים את תנועות גלגלי העיניים. רוב המסות הסלריות לוחצות על עצבי הראייה בחלק התחתון של הכיאזמה האופטית ולכן גורמות לצימצום בשדה הראייה בסדר אופייני, קודם חסר בשתי השדות הטמפורליים העליוניים אח"כ גם בטמפורלים התחתוניים ואח"כ החסר בשדות הראיה מתקדם לשדות הנזליים. כל המסות באשור הסלה גם גורמים לחסרים הורמונלים שמתקדמים בסדר אופייני, קודם GH אח"כ LH/FSH אח"כ ACTH אח"כ TSH והחסר האחרון שמופיע הוא חסר בפרולקטין.