מחלות עור בהיריון - Skin conditions during pregnancy

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.

הדפס

מחלות עור בהיריון
Skin conditions during pregnancy
יוצר הערך	דר' מאור ממן

תופעות עוריות בהיריון

• כתוצאה מהגדלה של האונה האמצעית (Intermediate lobe) של בלוטת יותרת המח (Hypophysis), רואים עליה בהפרשת הורמון מגרה מלנוציט (MSH, ‏Melanocyte Stimulating-Hormone) החל משבוע 8 להיריון
  • היפרמלנוזיס (Hypermelanosis): ב-90% נראה התכהות של העור עקב שקיעת מלנין בדרמיס (Dermis) ובעילית העור (Epidermis). התופעה שכיחה יותר בבעלות שיער חום (Brunette), כנראה בגלל שאסטרוגן מעודד יצירת מלנין (Melanogenesis). תהליך זה קורה בעיקר באזורים של צִבְעָנוּת-יֶתֶר (Hyperpigmentation) כמו הפטמה, הטבור וחיץ הנקבים (Perineum)
  • כתמי היריון (Chloasma, ‏Melasma): צבענות-יתר של הפנים מתרחשת בחצי מההריונות (70% לפי Gabbe). מוחמרת על ידי קרינה על-סגולה שמגבירה יצירת מלנין, וכן גלולות למניעת היריון יכולות להחמיר את כתמי ההיריון. יכולה להיגרם גם כתוצאה ממחלת כבד ומפעילות יתר של בלוטת התריס
  • בשליש מהנשים יצירת מלנין בעור ממשיך עד 10 שנים אחרי הלידה
  • נבוסים (Nevus): אינם גדלים או מתכהים בהיריון, ואינם עוברים התמרה סרטנית בהיריון. לפי Gabbe, חלקם גדלים במהלך ההיריון ונקראים Melanosis nevi
• שיער: בהיריון, שלב הגדילה (Anagens) מתארך יחסית לשלב המנוחה (Telogen). האסטרוגן מאריך את שלב הגדילה והאנדרוגנים (Androgens) גורמים לגדילת זקיק השערה, בעיקר בפנים. לאחר הלידה ההשפעה נעלמת
  • נשירת שיער על בסיס כרוני (Telogen effluvium): זהו איבוד פתאומי של השיער החל מ- 1-4 חודשים אחרי הלידה. קצב איבוד השיער הנו פי 3 מהנורמה, בכמות של 100 שיערות ביום. מתרחש כתוצאה מכך שיותר שערות נכנסות לשלב המנוחה מאשר לשלב הגדילה בהשפעת האסטרוגן. התהליך חולף מעצמו (Self-limited) והשיער צומח חזרה תוך 6-12 חודשים
  • שַׂעֲרָנוּת (Hirsutism) קלה: מתרחשת בהיריון ולרוב בפנים, חולפת מספר חודשים אחרי הלידה. אם מלווה בזכרור (Masculinization), יש לחפש מקור חיצוני לאנדרוגנים כמו גידול יותרת הכליה או לוטאומה (Luteoma)
• ירידה בתנגודת כלי הדם ההיקפיים מגבירה את זרימת הדם בעור. ניתן לראות אנגיומה עכבישית (Spider angioma) ב-2/3 מהנשים הלבנות וב- 10% מהנשים השחורות. אנגיומה עכבישית נסוגה אחרי הלידה, ויכולה להתרחש גם במחלת כבד מאסטרוגן
• סימני מתיחה (Striae distensae): מופיעים ב-90% מהנשים. נגרמים כתוצאה ממתיחה ומהשפעה של אסטרוגן וקורטיקוסטרואידים שגורמים לקריעה של קולגן בעור
• אודם בכפות הידיים (Palmar erythema): מופיע ב- 2/3 מהנשים הלבנות וב- 1/3 מהנשים השחורות
• גידול כלי הדם הנימיים (Capillary hemangioma) נראה ב- 5% מהנשים
  • דלקת חניכיים של היריון (Pregnancy gingivitis): מתרחשת כתוצאה מגדילת נימים בחניכיים, נקראת גם אפוליס של היריון (Epulis of pregnancy)

הפרעות עוריות (Dermatosis)

באופן כללי, 1.6% מהנשים בהיריון סובלות מגרד משמעותי.

3 הפרעות עוריות אופייניות להיריון: עימדון מרה (Cholestasis)‏, גרד ותפרחות בהיריון (PUPP, ‏Pruritic Urticarial Papules and Plaques of pregnancy) והרפס של היריון (Herpes gestationis).

1. גרד ההיריון (Pruritus gravidarum): מופיע ב- 1-2% מההיריונות וב-50% מהנשים עם גרד בהיריון. זוהי צורה קלה יותר של עימדון מרה בהיריון (Cholestasis of pregnancy) שבו יש עליה במלחי מרה ששוקעים בעור. מתחיל בשליש השלישי להיריון, גורם לתחלואה מסב-לידתית (Perinatal morbidity) מוגברת וחוזר בהיריונות הבאים. לנשים אלו אין לתת גלולות למניעת היריון. הטיפול בתופעה כולל נוגדי גרד, ו- Ursodeoxycholic Acid
2. גרד ותפרחות בהיריון: שכיחות התופעה עומדת על ‏0.25-1% ומדובר בהפרעה העורית הקשורה להיריון השכיחה ביותר. נקראת גם PEP ‏(Polymorphic Eruption of Pregnancy). שכיחותה בהריונות ילוד יחיד (Singleton) הנה 1:200, ו- 8:200 בהריונות תאומים. בביופסיה ניתן לראות הסננה של לימפוציטים (Lymphocytes) סביב כלי הדם (Perivascular) עם אאוזינופילים (Eosinophils). בניגוד להרפס של היריון, כאן אין משקעי משלים או אימונוגלובולין G ‏(IgG, ‏ Immunoglobulin G). תופעה זו מתחילה בשליש השלישי להיריון, לרוב מתחילה בבטן באזור סימני המתיחה, אך לא באזור הטבור. הנגעים מתפשטים לישבן, לירכיים ולגפיים. לפי Gabbe ‏70% מהיולדות ילדו בן. ב- 40% מהמקרים, מרכיב האורטיקריה שולט. ב- 45% שולט מרכיב האדמנת (Erythema) וב- 15% שניהם. הפנים אינם מעורבים לרוב. התופעה שכיחה יותר בנשים שלא ילדו (Nullipara) ולרוב לא חוזרת בהריונות הבאים. אין השפעה על תחלואה או תמותה עוברית. הטיפול כולל משחות סטרואידים, אנטיהיסטמינים ולפעמים סטרואידים במתן פומי. ברוב המקרים הנגעים נעלמים מיד לפני או מספר ימים אחרי הלידה. ב- 15-20% הפריחה ממשיכה 24 שבועות אחרי הלידה.
3. גרד של היריון (Prurigo of pregnancy,‏ Papular eruption of pregnancy) ‏: זהו מצב לא נפוץ המתרחש ב- 1/300-1/2400 מהנשים. בגרד של היריון מופיעות חטטיות (Papules) שמזכירות גרדת (Scabies), ללא שלפוחיות (Vesicles). לרוב הנגעים מופיעים באזורים הפושטים (Extensor) של הגפיים. הנגעים מופיעים בשבוע 25-30 (סוף השליש השני תחילת השלישי להיריון) ונעלמים 3 חודשים אחרי הלידה. ישנה הסננה של לימפוציטים סביב כלי הדם. העובר לרוב לא מושפע, ואין חזרה בהריונות הבאים (גם לפי Gabbe). הטיפול כולל אנטיהיסטמינים ומשחות סטרואידים.
4. הרפס של היריון נקרא גם (Pemphigoid gestationalis): זהו מצב נדיר, עם שכיחות של 1:10,000. זוהי מחלת נוגדנות עצמית (Autoimmune), לרוב פוגעת בולדניות (Multipara) בסוף ההיריון, אך יכולה להופיע מוקדם בהיריון ואף בשבוע ראשון אחרי הלידה (לפי Gabbe‏, 20% יופיעו בשבוע אחרי הלידה). יכול להתלוות למחלת טרופובלסט (Trophoblast), וכן יכול לחזור בזמן וסת ועם שימוש בגלולות למניעת היריון (השפעה הורמונלית). הרפס של היריון מתחיל מסביב לטבור, כאשר אין נגעים בפנים, בקרקפת או בריריות. הנגעים משתנים מחטטיות ועד שלפוחיות וניתן למצוא שינויים ברירית המעי כמו במחלת הדַּגֶּנֶת (Celiac). שכיח לראות התלקחויות והפוגות במהלך ההיריון. המחלה נוטה לחזור בהריונות הבאים, בשלב מוקדם יותר ובצורה חמורה יותר. האתיולוגיה למחלה היא נוגדנים מסוג אימונוגלובולין IgG1, שנוצרים כנגד קרום הבסיס (Basal membrane) של עילית העור. קיים מרכיב גנטי. ב-50% מהנשים נמצא אֶנְגַּדים (Antigens) מסוג HLA-DR3 ‏(Human Leukocyte Antigen) ו- HLA-DR4. (לפי Gabbe, ל-85% יהיה DR3 ול- 45% את שניהם). אנגדים אלה נמצאים גם בזאבת אדמנתית מערכתית, מחלת גרייבס, מחלת השימוטו (Hashimoto's disease), סוכרת מסוג 1 ומחלת אדיסון. ב- 10% יש מחלת גרייבס. בביופסיה נראה הסננה פריווסקולרית של לימפוציסים, היסטוציסים ואאוזינופילים ורואים משקעי משלים ו IgG בממברנה בזלית בין הדרמיס לאפידרמיס. טיפול: אנטיהיסטמינים ומשחות סטרואידים עוזרים רק במעס מהמקרים. פרדניזון 0.5-1 mg/kg/d משפר את המצב ומונע הופעת נגעים חדשים. הנגעים המחלימים אינם מצסלקים אך נותרים היפרפיגמנסרים. יש נשים שפיתחו מצב כרוני שהתפתח ^bullous pemphigoid. יש נשים שהגיעו לטיפול בציקלופוספמיד/ מסוסרקסאס/ ציקלוספורין ואף פלסמהפרזיס !-MG. סיבוכי היריון:לידה מוקדמת, stillbirth ו-IUGR.נגעים נאונסלים ב- 10% מהעוברים.
5. Impetigo herpetiformis נקרא גם: (Pruritic folliculitis of pregnancy): פוליקוליטיס, נדיר מאוד, סוג של פסוריאזיס. דווחו רק 24 מקרים בעולם. רואים פוליקוליטיס, פוסטולות סטריליות. מופיע בטרימסטר שלישי. לרוב יש מעורבות של ממברנות מוקוזליות. בהסטולוגיה: חורים כמו ספוג, מלאים בנויסרופילים. הנגעים לא מגרדים. סימנים סיסטמים כמו בחילות, הקאות, שלשול, חום, צמרמורת, היפוקלצמיה והיפואלבומינמיה נפוצים. טיפול: סטרואידים סיסטמים ואנטיביוטיקה למניעת זיהום משני של הפוסטולות וספסיס אמהי. נמשך שבועות וחודשים אחרי הלידה. לפי גבי יכול לחזור בהריון הבא.

מחלות עור לפני ההיריון

• אקנה - לא מושפע ע״י ההיריון. נגזרות חומצה רסינואידית - אסורות בהיריון בגלל סרסוגניות.
• פסוריאזיס - משתפרת ב- 50% ומחמירה ב-20%.
• פמפיגוס - תמותה של 10% למרות טיפול בסטרואידים. התמותה - מזיהום בעור.
• נוירופיברומטוזיס - הנגעים יכולים לגדול בגודל ובמספר.

ביבליוגרפיה

• Williams 23rd 1185 + + Gabbe ch.3

ראו גם

• לנושא הקודם: תסמונת מעבר דם בין עוברים - Twin to twin transfusion syndrome
• לנושא הבא: זיהום בדרכי השתן בהיריון - Urinary tract infection during pregnancy

המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר מאור ממן, מרכז רפואי רבין, בילינסון-השרון