כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק אמות מידה לאבחון הפרעת קשב (ADHD) בילדים מתבגרים ומבוגרים - חוזר משרד הבריאות
הופניתם מהדף אבחון הפרעת קשב וריכוז (ADHD) – חוזר מנכ"ל לדף הנוכחי.
 | ||
|---|---|---|
| אמות מידה לאבחון הפרעת קשב וריכוז (ADHD) בילדים מתבגרים ומבוגרים | ||
| ||
| תחום | נוירולוגיה, פסיכיאטריה | |
| מספר החוזר | mr15_2021 | |
| סימוכין | חוזר המנהל הכללי מס': mk08_2008 מיום: 14.4.2008, חוזר מספר: mr40_2010 מתאריך 26 בדצמבר, 2010 | |
| קישור | באתר משרד הבריאות | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – ADHD
הננו להביא בזאת לידיעתכם נוסח מעודכן המחליף את החוזרים שבסימוכין.
הקדמה
הפרעת קשב היא תופעה שכיחה, המוערכת כ-5% עד 10% מכלל אוכלוסיית הילדים בגיל בית ספר. ידוע, שהתופעה לא תמיד חולפת בגיל הבגרות ולכן היא עשויה ללוות חלק ניכר מהלוקים בה גם בגיל ההתבגרות ובבגרות. מדובר בהפרעה משמעותית, אשר בהעדר טיפול עלולה לגרום נזק קשה לתפקודו של האדם ולבריאותו, והיא גם עלולה להיות מלווה בתחלואה משמעותית בעיקר בתחום ההתנהגותי והנפשי.
אבחון הפרעת קשב - כללי
מי המאבחן
ילדים
- איש מקצוע רפואי, אשר התמחה ורכש ניסיון בטיפול בהפרעת קשב ובכלל זה: מומחה בנוירולוגית ילדים והתפתחות הילד, מומחה בפסיכיאטריה של ילדים ונוער, רופא ילדים עם ניסיון של 3 שנים לפחות בהתפתחות הילד (רופא התפתחותי)
- רופא ילדים מומחה או רופא משפחה מומחה שעבר הכשרה מוכרת (הכשרה הניתנת מעת לעת ע"י משרד הבריאות) ורכש ניסיון בתחום הפרעת קשב יוכלו לאבחן ילדים מגיל 6 ומעלה בלבד (רשימת הרופאים שעברו את ההכשרה והודיעו על פתיחת מרפאה, מפורסמת באתר המחלקה להתפתחות הילד ושיקומו של משרד הבריאות. הרשימה מתעדכנת מעת לעת)
- פסיכולוגים מומחים אשר התמחו ורכשו ניסיון בטיפול בהפרעת קשב
מבוגרים
- איש מקצוע רפואי, אשר התמחה ורכש ניסיון בטיפול בהפרעת קשב ובכלל זה מומחה בנוירולוגיה או פסיכיאטריה של המבוגר
- רופא משפחה מומחה שעבר הכשרה מוכרת (הכשרה הניתנת מעת לעת ע"י משרד הבריאות) ורכש ניסיון בתחום הפרעת קשב (רשימת הרופאים שעברו את ההכשרה והודיעו על פתיחת מרפאה, מפורסמת באתר המחלקה להתפתחות הילד ושיקומו של משרד הבריאות. הרשימה מתעדכנת מעת לעת)
- פסיכולוגים מומחים אשר התמחו ורכשו ניסיון בטיפול בהפרעת קשב
מאבחנים מומחים אלו יכולים להיעזר על פי שיקול דעתם באנשי מקצועות הבריאות האחרים (עובדים סוציאליים, מאבחנים דידקטיים, מרפאים בעיסוק, פיזיותרפיסטים, קלינאי תקשורת), אך הם, והם בלבד, אחראים על האבחון.
משך האבחון
על האבחון להמשך פרק זמן סביר (45 עד 60 דקות) על מנת לענות על מלוא דרישות האבחון. בתחום זה קיימת תחלואה נלווית מרובה ומסועפת ומסגרת האבחון חייבת לכלול התייחסות לתחלואה זו כמו גם הערכה (ושלילה) של תחלואה נלווית (אבחנה מבדלת)
אבחון ילדים ומתבגרים
האבחון בגילאים אלו מתבצע על פי קריטריונים מוכרים ותקפים בכל רחבי העולם המבוססים על המדריך העדכני של DSM והוא חייב לכלול:
- הערכה קלינית הכוללת:
- היסטוריה מפורטת של הילד ומשפחתו ובכלל זה תחלואת לב
- בדיקה גופנית, נוירולוגית והתפתחותית (בהתאם לגיל) מפורטת
- הערכה מלאה על-פי הקריטריונים של המדריך העדכני של DSM
- הערכה של הפרעות אפשריות אחרות
- שאלוני אבחון מתוקפים להורים ולמורים
- כלים אבחוניים נוספים: במידת הצורך ימליץ הרופא או הפסיכולוג המאבחן על השלמת האבחון בכלים נוספים: מבחנים ממוחשבים אובייקטיביים כמו CPT, מבחנים פסיכולוגיים, הערכה קוגניטיבית, הערכה פסיכיאטרית, הערכת כישורי למידה וכדומה במקומות שקיבלו אישור ממשרד הבריאות ע"י צוות מקצועי מורשה
- פסיכולוגים מאבחנים יפנו את המאובחנים לרופא לפי העניין והצורך, לבירור תחלואה נילוות ולהשלמת בירור הצורך בטיפול תרופתי (לדוגמא: נויורולוג, פסיכיאטר, רופא מורשה להפרעת קשב, מומחיות אחרת במידה וישנה ואבחנה מבדלת העשויה להיות קשורה לתחלואה גופנית אחרת)
מבוגרים
אבחון מבוגרים חייב לכלול:
- הערכה קלינית הכוללת:
- היסטוריה מפורטת של האדם ובכלל זה עבר התפתחותי וקיום תסמינים שונים בילדות
- הערכה מלאה על-פי הקריטריונים של המדריך העדכני של DSM
- הערכה של הפרעות אפשריות אחרות
- בדיקה גופנית לפי הצורך
- שאלוני אבחון מותאמים למבוגר
- כלים אבחוניים נוספים: במידת הצורך ימליץ הרופא או הפסיכולוג המאבחן על השלמת האבחון
בכלים נוספים (כמו לגבי ילדים): מבחנים ממוחשבים אובייקטיביים כמו CPT, מבחנים פסיכולוגיים, הערכה קוגניטיבית, הערכה פסיכיאטרית, הערכת כישורי למידה וכדומה
- פסיכולוגים מאבחנים יפנו את המאובחנים לרופא לפי העניין, לבירור תחלואה נילוות ולהשלמת בירור הצורך בטיפול תרופתי (לדוגמא: נוירולוג, פסיכיאטר, רופא מורשה להפרעת קשב, מומחיות אחרת במידה וישנה ואבחנה מבדלת העשויה להיות קשורה לתחלואה גופנית אחרת)
תחלואה נלווית
לאור קיומה של תחלואה נלווית משמעותית במקרים אלו (כגון לקויי למידה, דיכאון והפרעות פסיכיאטריות, הפרעות שינה, הפרעות נוירולוגיות שונות, השמנת יתר, תסמונת מטבולית, עישון ו-COPD, סכרת לא מאוזנת, מחלות מין), הרופא והפסיכולוג הבודק חייבים לשקול ולברר את הצורך בטיפול בתחלואה הנלווית לסוגיה, ולהתייעץ או להפנות לאנשי המקצוע מהתחום הרלוונטי בהתאם לעניין ולגורם המאבחן את הפרעת הקשב.
הואילו להעביר תוכן חוזר זה לידיעת כל הנוגעים בדבר במוסדכם.
בברכה,
ד״ר ורד עזרא,
ראש חטיבת הרפואה.