איתור זיהוי וטיפול בקטינים נפגעי התעללות והזנחה - חוזר משרד הבריאות

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.

ערך זה הוא חוזר משרד הבריאות סגור לעריכה
איתור זיהוי וטיפול בקטינים נפגעי התעללות והזנחה
מספר החוזר	mk25_2003
קישור	באתר משרד הבריאות
תאריך פרסום	19 בנובמבר 2003

כללי

חוזר זה בא להסדיר את דרכי הטיפול של שירותי הבריאות באשפוז ובקהילה, בכל מקרה בו מתעורר חשד לפגיעה ולהתעללות בקטין/ה ע״י האחראי עליו. לאלימות כלפי קטינים תוצאות בריאותיות גופניות ונפשיות עד נכות ומלת. על המטפלים במערכת הבריאות לגלות ערנות לסימנים הקליניים וההתנהגותיי□ ולנקוט באמצעי הטיפול וההגנה הנדרשים במקרים אלה. 2. מטרות 2.1 הגדרת דרכי האיתור והזיהוי של קטיני□ נפגעי התעללות והזנחה. 2.2 קביעת תהליך הברור והטיפול עם התעוררות החשד לפגיעה בקטין, 2.3 קביעה דרכי דווח והעברת מידע לפקיד הסעד ו/או למשטרה כנדרש בחוק ובנוהל, 2.4 קביעת דרכי הרישום והיעוד הראיות לצורך מיצוי ההליך המשפטי. 2.5 קביעת דרכי המעקב אחר קטינים שהופנו להמשך טיפול. 2.6 הגדרת חובת הכשרה שוטפת בנושא למטפלים בילדי□ במקצועות הרפואה, הסיעוד ומקצועות הבריאות. 3. הגדריה 222 - אדם שטר□ מלאו לו 18 שנה. אחראי על הקטין: ‏א. כן משפתה ־ לרבות מי שהיה בן משפחה והוא אחד טאלה: בן זרג, הורה, או כן זרג של הורה, סב או סבתא, צאצא או צאצא של בן הזרג, את או אחות, גיס או גיסה, דוד או דודה, אחיין או אחיינית. ‏ב. מי שהקטין מתגורר עמו או נמצא עטו דרך קבע, מי שאחראי לצורכי מחייתו, בריאותו, חינוכו או שלומו של הקטין. מטפל - כמוגדר בחוק וכויות החולה ה תשמע 1996. פקיד סעד לחוק הנוער - עובד סוציאלי שנתמכה ע״י שר העבודה והרווחה ופועל מטע□ אוף הרווחה ברשות המקומית, בעל סמכויות ואחריות מתוקף חוק לפעול להגנה, טיפול ושיקום של קטינים או חסרי ישע הנמצאים בסיכון. חוקר ילדים - עובד משרד הרווחה, נעל מינוי מטעם שר המשפטים לחקירת ילדים מתחת למל 14 בעבירות של אלימות בידי אחראי, הזנחה או פגיעות מיניות (כקורבנות, חשודים או עדים), בעל סמכויות להגן על הילד בהליך המשטרתי והמשפטי, כולל אישור או מניעת בדיקות רפואיות ופסיכולוגיות לצורך ההליך המשפטי. ”התעללו ת"- פגיעה פיסית, מינית או נפשית, אם במעשה, אט במחדל, ואט בה ונחה מתמשכת. ■■הזנחה״ - מחדל או פעולה מתמשכת של מניעה מהילד את צרכיו כגון: מזון, לבוש, צרכי לינה, וצרכי חיים חיוניים אחרים {טיפול רפואי, טיפול מונע, חינוך, או גירויים סביבתיים), כמידה הדרושה לשמירת שלומו ובריאותו. חבלה של ממש - פגיעה המותירה סימן כגון: שטף דם, שבר, שריטה, כוויה וכד? חבלה חמורה - פגיעה קשה המצריכה טיפול או שיקום ממושך או פגיעה העלולה לגרום נכות. ועדת אלימות - ועדה קבועה לנושא אלימות במשפחה, ניצול מיני והזנחה של קטינים וחסרי ישע. 4. דרכי איתור וזיהוי 4.1 בכל מפגש עם קטין בחדר מיון, במרפאה, בתחנה או בבלה המטופל,. ובמיוחד באירועי□ של טראומה, יגלח המטפל ערנות מרבית לסימנים מעוררי חשד לקיומה של ״התעללות״ או ״הונחה״ כמפורט בנספח מט׳ 1 המצורף לנוהל זה. 4.2 יש לב לול את האפשרות לקיומה של התעללות או הונחה ע״י "האחראי על הקטין״ כחלק בלתי נפרד מתהליך הבירור - כולל האכמנוה הרפואית והסיעודלת, הבדיקה והאבחנה המבדלת. 4.3 בבתי החולי□ - על האחראי על קבלת הולים לערוך את הסידורים הנדרשים לקבלת מידע על אשפוזים קודמים ופניות קודמות למחלקה לרפואה דחופה (מלר״ד) בביה״ח רסיבתן, כחלק מהליכי הקבלה השגרתיים של קטינים. 4.4 בשידותל הבריאות בקהילה - על האחראי על היחידה לערוך את הסידורים הנדרשים לקבלת מידע על אשפוזים, טיפולים רפואיים, ביקורים אצל מומחים ושכיחות ביקורי□ במרפאה כחלק מהליכי הקבלה והטיפול השגרתיים. 5. דרכי פעולה ע□ התעוררות חשד לפגיעה בקעיי עם התעוררות חשד ראשוני שהקטין נפגע מהתעללות אר הונחה, יש לנקוט בפעולות הבאות: 5.1 עריכת אומדן ראשוני של הפגיעה ובכלל זה: א. איסוף מידע מהילד והמלווה על נסיכות הפגיעה. (בתשאול הילד יש להיזהר משאלות מדריכות כדי לא "לזהם" את עדותו כאמור בסע׳ 4 ב. בדיקת סיבת פניות קודמות לקבלת טיפול רפואי כגון: אשפוזים קודמים/ פניות קודמות למחלקה לרפואה דחופה /אירועים רלבנטיים רפואיים ואחרים מתוך הרשומה הרפואית. ‏ג. במקרה של תבלה גופנית בילד צעיר: - יש לבצע בדיקה גופנית מקיפה ללא נגדים, רצוי ע״י רופא ילדים, לאיחור/ שלילת הימצאותן של חבלות נוספות ו/או קודמות. - יש לשקול ביצוע צילומי רנטגן לצורך סקירת שלד מלאה. בדיקות אלה חשוכות במיוחד לילדים עד גיל שנתיים - שלוש. ‏ד. בחבלות ראש יש לבצע בדיקת קרקעית עיניי□ לאיתור דימומים בדי לזהות תסמונת טלטול תינוקות (shaken baby syndrom). 5.2 יש לשי□ לב כמיוחד לסימנים הבאים העשויים להעיד על חבלה מסותת: ‏א. איחור כפניה לקבלת טיפול לאחר חבלה; ‏ב. פגיעה גופנית שאינה מוסברת; ‏ג. אי התאמה ביו ההסבר לבין הממצא הגופני, לרכות ביחס לגילו ויכולותיו המוטוריות של הקטין; ‏ד. שינוי גרסאות או שוני בגרסאות בין המלווים ו/או הילד לבבי סיבת הפגיעה; ‏ה. אי התאמה בין ההסבר לבין הממצא הגופני על רקע חבי־ומכניקח של הפגיעה; ‏ו. חבלות חוזרות באותו אזור, או באזורי□ שוגים; ‏ז. ריבוי סימני□ לפגיעות שנגרמו בזמני□ שונים; ‏ח. שחרור קטין מביה ׳ח עי׳י תורה/אפוטרופוס בניגוד להוראת הרופא; ‏ט. עזיבה בלתי מתואמת של קטין נפגע חבלה את בית החולים, או בדרך לאשפוז או כזמן ההשהיה והבדיקות בחדר המיון או במלר"מ וכדומה. 5.3 יש לראות ככל מקרה המעורר חשד להתעללות - מצב הדורש פעולה מיידית ־׳ במפורט להלן, ג□ כאשר אין המדובר כחבלה של ממש: 5.3.1 . בבית החולים- א. יש לקרוא לעוכד/ת הסוציאלי/ת הכוק/ת של ביח״ה ((חתר מנסיל מסי 20/90 מיום 28-8.90)י כ. יש לאסוף מידע. על פניות לקבלת טיפול בבתי חולי□ נוספים באזור (חוזר מנכ״ל מסי 20/03 מיום 23.9.03) ג. יש להשהות, במידת הצורך, את הקטין בביה״ח עד לסיום הברור, כנדרש בנוהל טיפול בנפגעי אלימות (חוזר מנכ״ל מסי■ 20/90 מיום 26-5-90). 1.1.1 בשירותי בריאות בקהילת ובטיפות חלב ־ יש לערב עובדת סוציאלית הממונה לנושא או מרכזת הועדת הקבועה לנושא אלימות הכל על פי הנהלים הנהוגים בארגון. 1.1.3 בדיקה גופניתמקפת של הנפגע להערכת חומרת הפגיעה ובירור אפשרות של הבלות נוספות. 1.1.4 מתן טיפול רפואי ו/אר סעודי נדרש. 1.1.5 דווח והתייעצות ע□ פקיד סעד ו/או משטרה כנדרש על כי התיקון לחוק העונשין סע' 358 ד (חובת דווח על קטינים וחסרי ישע) - התש״נ׳1989, (כמפורט בסעיף 6 להלך). 1.1.6 תיעוד בתיק המטופל (ראה סעיף 8 להלן). 5.4 בבל שלבי הזיהוי והטיפול יש לשמור על העק רונות הבאי□; ‏א. יש לערוך את הברור באווירה שקטה ואוהדת, תוך שמירה על פרטיות מרבית מבלי לשפוט את האירוע או הנוגעים בדבר; ‏ב. הברור יעשה תוך הקשבה למסרים המילוליים והבלתי מילוליים שהמטרפל/חמלורה מבטאים; ‏ג. אין לחקור את הקטין הנפגע או המלווה מעבר לנדרש לצורך הגשת הטיפול הרפואי/ סעודי ולצורך ביסוס או שלילת חשד סביר ל״התעללות׳/ המחייב דווח עלפי החוק, ‏ד. יש לשוחח עם הקטין הנפגע ביחידות מאת רק במידת האפשר, באם אין התנגדות שלו או של המלווה ואם איך בהפרדה וו כדי לגרום נזק לקטין, , ‏ה. עקרונות השיחה ע□ הקטין מפורטים בנספח מס׳ 1 לנוהל זה. 5.5 הפניית הקטין להמשך בירור; 5.5.1 בתי החולי□ - הפנית הקטין לאש פר ז/השה יה/ב ד י קו ת נוספות תעשה בלווי איש צוות על מנת להבטיח כי הגיע למחלקה. 5.52 בשירותי. הבריאות בקהילה ובטיפות חלב - הפניה קטין נפגע לטיפול ו/או המשך ברור במחלקה לרפואה דחופה תעשה במצבי□ הבאים: ‏א. מצבים המחייבים קבלת טיפול רפואי דחוף שלא ניתך לתתר במרפאה ("חבלה חמורה", "חבלה של ממש"). ההפניה תעשה בצרוף הודעה בדבר חשד לאלימות במשפחה, בע״פ ובכתב; ‏ב. נדרשת בדיקה רפואית מקיפה יותר, בגון: צילום רנטגן (מומלץ להפנות למחלקה לרפואה דחופה בביתחולים); ‏ג. צורך בהשהיית הקטין לברור או להסתכלות; ‏ד. צורך בהשהיית הקטין במסגרת מוגנת עד לארגון התנאים הנדרשים להגנתו; ‏ה. במצבי□ אחרים, על פי שיקול דעח. על הגורם האחראי במרפאה/תרונה, או הממונה מטעמו, ליידע את הרופא הבכיר במחלקה לרפואה דחופה על הפנית הקטין ולוודא כי הגיע וטופל כנדרש, במידה והקטין נשלח לבדיקות נוספות במסגרת שירותי הבריאות בקהילה, על המטפל לוודא כי הבדיקות בוצעו, לעקוב אחר קבלת התוצאות, פענוחן ולהמשיך את הטיפול בקטין בהתאם להן. 6. דרכי הדווה לפקיד הטעד״או למשטרה 6.1 אחריות הדייוח 6.1.1 חוק העונשין מחייב דווח, בהקד□ האפשר? לפקיד הסעד או למשטרה רכל מקרה בו יש למטפל יסוד סביר לחשוב כי נעברה עבירה מסוגים מסוימים (עבירות מין, פגיעה פיזית ונפשית, הזנחה וכד׳) בקטין או בחסר ישע, ע״י האחראי עליו. 6.1.2 חובת הדיווח חלה ישירות ובאופן אישי על המטפל המזהה את החשד. אי דווח מהווה עבירה על החוק שדינה מאסר עד שישה חדשים. 6.1.5 חובת הדיווח כנדרש בחוק, חלה על המטפל בקהילה ג□ אם הקטין הופנה למחלקה לרפואה דחופה. 6.1.6 אין המטפל כדרש לבסס את חחשד לעומקו. האחריות לביסוס החשד וחקירת הנפגע או הנחשד כפוגע הכס באחריות המשטרה ו/או פקיד הסעד ל/או בידי חוקר הילדים לגבי ילדים עד גיל 14, 6.1.7 רחובה לדווח על פגיעה בקטין או בחסרישעע״י ה״אחראל עליו׳/ עלפי הוראות חוק העונשין, גוברת על חובת הסודיות הרפואית, וזאת בהתאם לסעיף Q1M20 לחוק וכויות החולה, 6.1.8 במצבי עמימות או ספק לגבי עצם הפגיעה או אופן הדיווח יש להיוועץ בחבר/י הועדה הקבועה לנושא האלימות במוסד הרפואי אשר מחו ויסייעו כתהליך הברור, קביעת תוכנית הטיפול והמעקב, ניתן ג□ להוועץ ישירות בפקיד הסעד ללא מסירת פרטים מוחים על הנפגע, בשלב ראשון. 6.2 הליך הדיווח: 6.2.1 מטפל שזיהה כי לגבי קטין או חסר ישע קיים חשש באמור בסעיף 6.1 לעיל, יעביר, לפי עניין, הודעה לפקיד הסעד לחוק נוער ו/או למשטרה, ויתאם עימם את המשך הטיפול. את ההודעה יש להעביר בהקדם האפשרי, תוך הבטחת שלומו של הנפגע. 6.2.2 ניתן לדווח במקביל גם למשטרה וגם ולפקיד הסעד. 6.2.3 באשר מדובר בקטין המוכר כמפגר, יש לדווח לפקיד הסעד לחוק הסעד. (טיפול במפגרים) - ?196 . 6.2.4 כאשר מדו בר בקטין עד גיל 14, תזמן המשטרה, לאחר הוועצרת עם פקיד הסעד, חוקר ילדים לביצוע החקירה. b,l3 את שיקול הדעה למי מהגורמים המוסמכים לדווח על המקרה - יש להפעיל בזהירות, תוך התחשבות בגורמי□ שונים, שהחשובים מביניהם הם: טובת הקטין ורמת הסיכון לקטין מה״חשוד" בביצוע העבירה, דהיינו, תא□ המקרה מחייב, מבחינת חומרתו ואופיו, התערבות משטרתית מיידית ללא דיחרק או לא. 6.2.6 מומלץ לדווח למשטרה כאשר הקטין (מצא בסיכון מיידי, א!י שיש צורך בהתערבות חקירתית מיידית, דוגמאות למקרי□ כאלה:

• במצבים של חבלה חמורה;
• במקרים של התנהגות אלימה של הורה/אפוטרופוס במוסד הרפואי;
• חשש ממשי לאיום על חסר הישע / הקטין או על מי מבני המשפחה;
• חשש שהורי□/ האחראי על הקטין לא ישתפו פעולה בפעולות הנדרשות לטיפול והגנה מיידית עליו;
• תייר או אדם העומד לעזוב את הארץ, בין א□ מדובר בפוגע או בקטין הנפגע;
• ישנו חשש להידרדרות מצבו הרפואי של הקטין באופן שימנע את יכולתו למסור עדות;
• אי ומינות פקיד הסעד, בזמן סביר לפי נסיבות המקרה.

6.2.7 כין אם הדיווח הנו לפקיד הסעד או ישירות למשטרה מסלולי הטיפול דומי□: אס המקרה מדווח קשירות למשטרה ־החוקמחייבאת המשטרה להודיע על הדיווח לפקיד הסעד ולקבל ממנו הוראות, למעט במקרה שאינו סובל דיחוי. J אח המקרה מדווח לפקיד הסעד - הוא חייב, על פי החוק, להעביר את הדיווח על המקרה למשטרה, אלא אם קיבל אישור מוועדת פטור" מיוחדת לעניין זה שרשאית לאשר לו להימנע, ומנית או סופית, מלדווח על המקרה למשטרה ופתיחת ההליך הפלילי. 6.3 אופן ההודעה 6.3.1 הודעה לפקיד הסעד ו/או למשטרה תימסר טלפונית, ותאושר מיד בכתב. א□ לא ניתן למסור הודעה כטלפון, תישלח ההודעה מיידית בדרך המתאימה לפי הנסיבות. טופס הודעה לפקיד הסעד/ למשטרה על חשד לאלימות כמשפחה, מצורף להלן בנספח מס׳ 3 6.3.2 העתק טופס זה יתועד בתיק המטופל. 633 על הגור□ המדווח לוודא כי פנייתו לפקיד הסעד או למשטרה התקבלה והיא מטופלת 6.3.4 האחריות המלאה להמשך הטיפול בנפגע לאחר הדיווח מוטלת על פי החוק על פקיד הסעד והמשטרה. 6.3.5 ניתן לפנות לפקיד הסעד המחוזי או לקצץ אחראי במשטרה, רכל מקרה יו מתעורר ספק לגבי אופן הטיפול במקרה לאחר הדיווח. 6.4 . מסירת מידע על פי דרישת פקיד קסעד/קוקר ילדי□/ משטרה 1.1 .1 מסמכות□ החוקית של הגורמים הפיל לקבל כל מידע הדרוש לצורך החקירה וההגנה על הקטיף או חסר הישע, לרבות מידע רפואה אץ במסירת מידע על פי הכללים דלהלן משום הפרת חוק זכויות החולה, ופניעה זו בסודיות הרפואית מותרת מכרה החוק. 1.2 באשר מתקבלת פניה יזומה על ידי גור□ מהמנויים לעיל לקבלת מידע או חוות דעת רפואית, יש לשתף פעולה תוך שמירה על הכללים הבאי□: העברת המידע צריכה להיעשות על סמך פניה בכתב תוך ציון א. פרטי המידע הנדרשים לצורך החקירה ופרטי המבקש. ‏ב. אין להעביר את התיק הרפואי המקורי, ואין להעבירו בשלמותו, אלא רק צילום של תחלקי□ הרלוונטיים או שהתבקשו, כמקובל. ‏ג. יש להבטיח העברה נאותה של המסמכים תוך שמירה מרבית על חיסיון המידע [מסירה ביד או דואר רשום והכל כמקובל בד״כ לגבי רשומות רפואיות). ‏ד. יש לתעד את הפכיה ואת העברת המידע " בתיק המטופל. 7. שחרור ומעקב 7.3 בבל מקרה בו נמסר דווח לפקיד הסעד או למשטרה יש לפעול עלפי הנחיותיהם ביחס להמשך הטיפול בקטין. 7.4 על הגורם המאתר לידע, ככל הניתן, את שירותי הבריאות הרלבנטיים המטפלים בקטין (כגון: רופא משפחה/ילדים, אחות טיפת חלב, רופא מומחה), ההודעה על האירוע תימסר בע״פ או על גבי הטופס המצ״ב רתתועד ברשומה (נספח 2). 7.2.1 כאשר האיתור נעשה בכית הקולי□ - יש ליידע את העובדת הסוציאלית הממונה לנושא בקופה החולים המבטחת. 7.2.2 כאשר האיתור נעשה במרכז לרפואה דחופה בקהילה (מר״מ. מלר״ם) - יש להיוועץ מיידית על אופן הטיפול והשחרור של הקטין הנפגע ע□ העובדת הסוציאלית הממונה לנושא בקופת החולים המבטחת. 7.23 באשר האיתור נעשה במסגרת טיפת חלב יש ליידע את העובדת הסוציאלית הממונה לנושא בקופת החולי□ המבטחת. 7.3 על העובדת הסוציאלית הממונה לנושא בקופת החולי□ המבטחת, להעכיר את המידע לידיעת גורמי הבריאות הרלבנטיים המטפלים בקטין במסגרת קופת החולים ושירותי בריאות הצבור (טיפות חלב). 8. תיעוד תיעוד מדויק ומפורט ברשומה הרפואית חיוני להמשך הטיפול בקטין/ה הנפגע/ת ולמיצוי הדין עם הפוגע. 8.2 במקרה של חשד להתעללות גופנית יש לתאר באופן מפורט ברשומה הרפואית את מיקום הפציעה, הגודל, הצורה והצבע. במידת האפשר יש לצל□ את הפגיעה לפני הטיפול הרפואי. " 8.3 בכל מקרה של התעוררות חשד יש למלא טופס "הודעה על חשד לפגיעה בקטיף׳ (נספח 3), ולצרפו לתיק המטופל. העתקו יועבר למרכזת ועדת האלימות במחוז/ביה״ח. טיפול בקטינים (ילדים ונוער) החשופים להתעללות והונחה הנן תחום הדורש הכשרה שוטפת ועדכון ידע ומיומנויות. 9.1 על מנהל הארגון/מחוז אחראי לקבוע תוכנית הכשרה תקופתית בנושא לצוותים המטבלים בקטינים. 9.2 על האחראי על המחלקה לרפואה דחופה, באשפוז ובקהילה לוודא כי כל צוות המלר״ד, לרבות חברי צוות חדשים, עברו הכשרה מתאימה ומכירים את נוהלי הטיפול בקטינים נפגעי אלימות במשפחה, מומלץ לערוך ניתוח אירועים והפקת לקחים כחלק מהפעילות המחלקתית השוטפת. 10. אסמכתאות: • תקנות בריאות העם (תודעה על חשש אלימות/ התשלי׳ו - 1976. . פרק י סימן ו1 לחוק העונשין תשל״ז-1977. • חוק הנוער (טיפול והשוחה), תש״ך-1960, • חוק הסעד (טיפול במפגרים) תשכ״ט-1969. • חוק זכויות החולה, תשנ״ו־1996. • חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים) תשט״ר-55?1. • חוור המנהל הכללי מס20/901 מיום 28.8.90, בנושא: טיפול בנפגעי אלימות במשפחה, ניצול מיני להזנחה של קטינים וחסרי ישע. • חוזר שירותי אשפוו מיום 17,12.93 בנושא; תשלום עבור שירותים רפואיים לנפגעי עבירות מין או לנפגעי אלימות כמשפחה,. י חוור מנכ״ל מסי 3/94 מיום 21.1.94, בנושא: הודעה על חשד כקטין בחסר ישע או אליטות כמשפחה • חוזר מנהל רפואה מס׳ 46/47 מיו□ 11.7.97 בנושא: תעודות רפואיות למשטרה. • חוזר המנהל הכללי מס׳ 3/2002 מיום 2.02.2s בנושא: הרחבת סל הבריאות לשנת 2002. • חוזר מנהל רפואה מס׳ 0062/2002 מיום 16.12.02 בנושא: קטינים נפגעי התעללות, • חוור המנהל הכללי מס׳ 20/03 מיו□ 23.9.03 בנושא; העברת מידע רץ מוסדות רפואיים לאיתור וזיהוי קטיני□ וחסרי ישע נפגעי אלימות במשפחה. הואילו להביא תורן חוזר זה לידיעת כל הנוגעים בדבר במוסדכם.

העתק: חייב דני נוה, שר הבריאות לאה/17535 נספיז מס׳ 1 רשימת מזק*ס; סימני “זיהוי פיזיים ס י מ ני זיהוי התגחגותיים

רתעללות פיוית ו פגיעולו על הפנים <פנק*ט קביב העיניים, לקת שבורת, אף שבור, שסה סעועהאו גפי הה; חבויות או Tin כים באזור הצלואו כאשל ההקבר מביו!( איני ת ואט את קיטני הפגיעה! הבלות ב איזור׳ ט JO' מי י ם V!, חז רועות ו ה גפי י ם מתהמונות; חבול־וז! הט ופיעות בקברעות , בשל כים שתים שלריסייז חבורות ר צו ו רו של רובץ בנון כן׳ ד, לפיתה, א כ1□ inוי־ ה , רז1ט ' תישתל !פר 1 שריטות □לחי מוסברות אל ס י מצי רעיעית; 3 ווילח לשננר מ ו ל□ של מנוזל ת ם, קי ג ו יות, מגהץ לומק; סימני נשיכות במי ואד אס וזן בנחיל פיו של ניבתר; טדקינז או שכרי עצמות בלתי מוםבריט; ציפורנ-י-ים שכורות, סימני קרחת תעלול* ס להעיד על תל* ש ח שעד; בל פגיעה פיסית אי אחרת ש א ילל או הנדיו אינם מספקי□ עליתם תסבר מתקבל על הדעת; התעללות ופגיעה מיג י ת ־ קשיים כ תלי 3 ת אי גישיב ה נ ־ לבדים קלועים א1 □וכתמי ט ברט; י חלונות על כאב או גירוי בישבן אי באבי■' הטין; - ויהומלט או שטס* ד□ תיזריט באברי רסין; ויהומים חיזרים בדדכי השתן; עצירות, כאבי בטן; ר+ח בלתי נעיט או רלתי רגיל: מחלת מין יי, הריון; התעללות ר פגי ה נפשית בליאת, ריתוק מטנשך, טניעת פעילויות הביתיות 1 הילד איני זונת למנע פיסי מההורה וחיבוק, לטיפה, נשיקהז; ׳- הסיעות בדיבור; ע׳ כוב או ליקוי 1 חתסתקיח הלש וו י ת או המוסויית; הסיעות אפילה נקיתות אבדנייט הזנתה אינו סקבל טיפול רפואי הולם, אתור 1פנ'ל; איני מגיע למעקב׳ ט, או למת ן הי קוני ס; אינו מקבל עולים רפואיים הנחוצים לו ; וי הימים, סע ע* ם אשר אינם מטופלים; טלג היגייני T1V נ תת תזונה; חרלשח פיזית עייפות תמידית; פינוי התפתחותיi ל כו ש בבגד י ם שאי נס ת ואמ ים צר עונת תשנה;

בהתהגות ת* לד - <ראה מסגחד נמאוייט בצורת תריגהן פחד בולש ממגעפיסי; - איני סניב לכאב או להנאה; - עאכני בארסי חייג; ־ נראה תמ-יד לא מאושר; - נ ראה טיראג או מ! ול בל; - חקו הבעה, קפוא; - השש □קשרים עם מבוגרים; מגלה חשש כ+הסיו עם פני 9ש0ר1ת וחשש מייתר וגריל מפני אהד מבני המשפחה; - מנלת צייתננת תריגה ובילטם בלפי אחר מבני משפחתו; - ה ת נ ת11ת 'י י1 י קה JJוי דידותיח נצור ה מוגזמת; - ה ח! ה1ומ קיעיניה: ת וקסניח »ו תה ג נ סית יה תתורויח - שינוי פת»וטי כמתנה גרה; - ה ת ד יי ריח פחא ומי ה בלי מרדים - גניבת מזין אי בקשה □זין; - ה עדוי חות / שוט נוות 1 ־ התמכרויות; - התנחנרח מינית שאינה מותאמת ל1יל; או ילע רב מדי על מין שאינו מותאם לניל; כהתנהגות מהורה - הורה מאוד חשדני או □גיל בתוקפנות בהתנגדות ללקיחה חאנממה - הוקל עקפירת נתקבל הניחן לפגיעת או חוטר ההאעה 1ין נייקאות של ההון CV11 ושל תילד התויח H' נ ו יוצל עם הילד קשר 11< - י ת*רה אינו ניטה לתקשר jnם הילד בקול אי איני מגיב לקול שלו - תהודה אינו מגיב כשהילד מבלה סימנים של חוסר ננחות אר מצוקה - ההורה פינה לילד לכינויי 1נאי, מעליב ונוגע - ההורה □תייחס לילד בחוקר רגישות תו בחוקר הי ענית בולמים! IhtK בו ב^ופן לא נעים - ההורה □אש*ט אח הילד בבעיוח משפחתיות שונית ניידע תקיף על הילד אן תנוע פח ה - הי לד עד לאלי ט ות בין, הנר* 1 - המורים צטעט אינם נמצ.אים עם מילד - תאור דל ני ענישה חריגות ־ שדרי ש*נה בבית חמעוורי□ ת«יממ חשום לזבור: יל ר שנחשף להתעללות או הונחה יראה לרוב בטיח סיממם לכך ולא רק סימן אחד. חלק מן הסימנים המתוארים נצפים אצל ילד■ ם הסובלים מליקויי□ אורגניים או בריאותיים שובים. חלק מהסימנים יבולים להיות הוצאה של הארבה או פגיעה מקריח בלתי מכוונת, יש לבחר ב עריבות עם הילד ועם המלווה אותי מה מקוד הפגיעה ולבחון האם הה ם כר הניתן מתאים לסימני הפגיעה. כשיחה ע□ הילד יש לכהה במהירות, יש להמנע: א. מלהציע תשובות אפשריות לילד; כ. מלל חוץ עליו לענות לשאלה שאינו מעונין לענות עליה; נ. מלחזור ולשאול אה הילד אותה שאלה שוב ושוב (דבר המתפרש אצל הילד כאילו ת תשובה שנתן אינה נכונה); ד. מלחקור את הילד על הארוע מעבר^לנרהש לביסוס "חשד סביר", בכל מקרה של התעוררות החשד הצרי וניתן לחוועץ בגורמים המוסמכים (פקיד הסעד אר עובר סוציאלי שלמערכת הבריאות המעונה על הנושא - בקופות החולים, בנהי החולים בלשכות הבריאות המחוז יו רן אשר יסייעו וינהו אתכם כיצד לנהוג. לצורך קיו□ חובה חדוות רי בחשד סביר ואין צורך בידיעה וראית בי הקטין ח ח1 ק נרכן להתעללות, אץ בדיווח הנעשה על כי דרישת החוק משום חפרה של חרק זכריות החולה לאור קיומה של תיבת רירוח הקבועה כרץ ובהתאם לסעיף 2j(Kt20} לחוק rכויות החולה. כללית - בבל מקרה של התעוררות תשר יש לבלות ערנות ג□ למצבם של קטינים נוספים במשפחה.