תדריך חיסונים - אסכרה-פלצת - Diphtheria-Tetanus

תדריך חיסונים
מאת משרד הבריאות, שירותי בריאות הציבור, המחלקה לאפידמיולוגיה, ירושלים

הפרק הבא הפרק הקודם

תוכן עניינים > פרק #8: תדריך חיסונים - אסכרה-פלצת - Diphtheria-Tetanus

שם הספר: תדריך חיסונים
ערך זה הוא חוזר משרד הבריאות סגור לעריכה
מאת	משרד הבריאות, שירותי בריאות הציבור, המחלקה לאפידמיולוגיה, ירושלים
שם הפרק	אסכרה פלצת
תחום	חיסונים
סימוכין	אגף לאפידמיולוגיה
תאריך פרסום	9 בינואר 2014, עדכון ספטמבר 2020
קישור	באתר משרד הבריאות
תאריך עדכון	יולי 2011

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – דיפתריה, חיסונים, טטנוס

ראו גם – חיסון לטטנוס ודיפתריה - Tetanus and Diphtheria vaccine

תדריך חיסונים - התרכיב הכפול אסכרה פלצת - Diphtheria-Tetanus toxoid

בישראל נמצאים בשימוש מספר תרכיבים נגד אסכרה ופלצת. להלן מידע כללי על שימוש בתרכיב DT לילד ו- Td למבוגר.

טיב התרכיב

התרכיב הכפול הוא תערובת של טוקסואידים מנוקים נגד אסכרה ונגד פלצת.

לפי ריכוז הטוקסואיד נגד אסכרה בתערובת קיימים בישראל שני סוגים של תרכיב כפול:

1. DT לילד חד ורב מנתי עם הרכב של מנה אחת (0.5 מ"ל):
   1. לא פחות מ-IU‏ 30‏ טוקסואיד נגד אסכרה
   2. לא פחות מ-IU‏ 40‏ טוקסואיד נגד פלצת.
2. Td למבוגר חד ורב מנתי עם הרכב של מנה אחת (0.5 מ"ל):
   1. לא פחות מ-IU‏ 2‏ טוקסואיד נגד אסכרה
   2. לא פחות מ-IU‏ 20‏ טוקסואיד נגד פלצת.

חיסון נגד אסכרה ופלצת

חיסון ראשוני

• במסגרת תוכנית החיסונים השגרתיים בגיל הילדות החיסון הראשוני נגד אסכרה ופלצת ניתן החל מגיל חודשיים ועד יום ההולדת השביעי בו זמנית עם החיסון נגד שעלת (DTaP), המופילוס אינפלואנצה b (עד גיל שנתיים) ושיתוק ילדים (IPV). החיסון הראשוני ניתן ב-4 מועדים: 3 מנות בסיסיות ברווח זמן של 6–8 שבועות ומנת דחף 6–12 חודשים אחרי המנה השלישית
• החיסון הראשוני מגיל 7 שנים ואילך: 2 מנות של תרכיב כפול (Td למבוגר) ברווח זמן של 6–8 שבועות בין המנות, ומנת דחף 6–12 חודשים אחרי המנה השנייה.
  עם זאת, רווחי זמן בין המנות ארוכים יותר מהמומלץ לעיל אינם מבטלים את מנות התרכיב שניתנו בעבר.
  הערה: הזיהום הטבעי של אסכרה או של פלצת אינו מקנה בהכרח חסינות, לכן יש לחסן או להשלים את החיסון הספציפי בתקופת ההחלמה אחרי המחלה
• החיסון הראשוני נגד אסכרה ופלצת לילדים מתחת לגיל 7 שנים כאשר קיימות הוריות נגד לחיסון נגד שעלת:
  החיסון יינתן על ידי תרכיב DT לילד ב-4 מועדים: 3 מנות בסיסיות ברווח זמן של 6–8 שבועות ביניהן ומנת דחף 6 12- חודשים אחרי המנה השלישית
• השלמת חיסון נגד אסכרה ופלצת לילדים עם הוריות נגד למתן חיסון נגד שעלת, אשר התרחשו לאחר מתן מספר מנות של תרכיב DTaP) DTP) תתבצע על ידי מתן תרכיב כפול (DT או Td, בהתאם לגיל) כדלקמן:

• גיל 0–6 שנים על ידי תרכיב DT לילד:

• ילדים שחוסנו בעבר על ידי מנה אחת של תרכיב נגד אסכרה-פלצת-שעלת, יקבלו אחרי 6–8 שבועות 2 מנות של תרכיב כפול אסכרה-פלצת במרווח זמן של 6–8 שבועות ביניהן, ואחרי 6–12 חודשים - מנת דחף
• ילדים שחוסנו בעבר על ידי 2 מנות של תרכיב נגד אסכרה-פלצת-שעלת, יקבלו מנה אחת על ידי תרכיב כפול אסכרה-פלצת 6–8 שבועות לאחר המנה השנייה, ואחרי 6–12 חודשים מנת דחף
• ילדים שחוסנו בעבר על ידי 3 מנות של תרכיב נגד אסכרה-פלצת-שעלת, יקבלו מנת דחף בתרכיב כפול אסכרה-פלצת 6–12 חודשים לאחר המנה האחרונה

• גיל 7–17 שנים על ידי תרכיב Td למבוגר:

• ילדים שחוסנו בעבר על ידי מנה אחת של תרכיב נגד אסכרה, פלצת ושעלת, יקבלו מנה אחת על ידי תרכיב כפול אסכרה-פלצת 6–8 שבועות לאחר המנה הראשונה, ואחרי 6–12 חודשים - מנת דחף
• ילדים שחוסנו בעבר על ידי 2 מנות של תרכיב נגד אסכרה, פלצת ושעלת, יקבלו מנת דחף בתרכיב כפול אסכרה-פלצת 6–12 חודשים לאחר המנה האחרונה.

חיסון בגיל בית הספר

מנת דחף אחרי החיסון הראשוני שניתן בגיל הילדות:

• בכיתה ב' /גיל 7–8 שנים, ילידי 1.1.1998 ואילך:
  מנת דחף תינתן בתרכיב Tdap בו-זמנית עם תרכיב מומת נגד שיתוק ילדים IPV בשילובים הזמינים בישראל (ראה פרק "DTaP" ופרק "פוליו"). גם ילדים שלא חוסנו בעבר נגד שעלת/ אסכרה/ פלצת/ שיתוק ילדים יקבלו בכיתה ב' תרכיב נגד אסכרה, פלצת, שעלת אסלולרי ושיתוק ילדים, למעט מקרים בהם קיימות הוריות נגד למתן החיסון. מנת דחף של כיתה ב' תינתן 6 חודשים לפחות לאחר מנה אחרונה בסדרת החיסון הראשוני. עם זאת, אין צורך ברווח זמן בין מנת דחף Tdap בכיתה ב' /גיל 7–8 שנים לבין מנה קודמת של חיסון נגד אסכרה ופלצת (Td) שניתן לאחר חיסון ראשוני מכל סיבה שהיא (כגון, לאחר פציעה).
  הערה: יש לוודא שסך הכול מנות החיסון נגד אסכרה ופלצת לא יעלה על 6 מנות עד יום ההולדת השמיני (כולל מנת דחף של כיתה ב'/ גיל 7–8 שנים).
• בכיתה ח' /גיל 13–14 שנים:
  החל מ-1.09.08 החיסון נגד אסכרה, פלצת ושעלת מחליף את החיסון נגד אסכרה ופלצת בכיתה ח'/ גיל 13–14 שנים
  אין צורך ברווח זמן בין מנת דחף Tdap לבין מנה קודמת של חיסון נגד אסכרה ופלצת (Td) שניתנה לאחר חיסון ראשוני (כגון, עקב פציעה).
  הערה: לתלמידי כיתות ב'-ח' שלא קיבלו סדרה מלאה של חיסון ראשוני נגד אסכרה ופלצת, יינתן/ יושלם את החיסון עד 3 מנות, כאשר המנה הראשונה תינתן על ידי תרכיב נגד אסכרה, פלצת ושעלת למבוגר, מנה שנייה לאחר 6–8 שבועות על ידי תרכיב Td למבוגר ומנה שלישית (לאחר 6–12 חודשים) על ידי תרכיב Td למבוגר

דחף רב-שנתי החל מגיל 18 שנים

מומלץ פעם בכל 10 שנים.

מניעת פלצת ילודים אצל קבוצות בסיכון

אף על פי שאין כל עדות לטרטוגניות של חיסון Td, עדיף לדחות את החיסון לאחר גמר השליש הראשון של ההיריון. כיוון שלרוב האימהות ישנם נוגדנים נגד פלצת ובתנאים בהם נולדים הילודים בישראל אין סכנה לחשיפה לפלצת, אין סיבה למתן חיסון נגד פלצת כשיגרה לכל אישה בהיריון שאינה מחוסנת מומלץ על חיסון נגד פלצת (בתרכיב Td) לנשים בהיריון שאינן מחוסנות ואשר משתייכות לקבוצת נשים שאצלן הלידה עלולה לקרות בתנאים בהם הילוד נמצא בסיכון להזדהם בשעת הלידה ו/או אחריה, בעת טיפול בפצע הטבור.

באותם מקרים בהם יש צורך בחיסון נגד פלצת בעת היריון, יש לפעול כדלקמן: מומלץ לחסן אישה הרה בתרכיב Td‏ (2+1). אם הזמן אינו מאפשר מתן סדרת חיסון מלאה, מומלץ על מתן שתי מנות לפחות, ברווח זמן אופטימלי של 6–8 שבועות, (רווח זמן המינימלי הוא 4 שבועות). מומלץ לתת מנת דחף Td לנשים בהיריון בקבוצות הנ"ל אשר חוסנו חלקית בעבר, או אם חלפו יותר מ-10 שנים אחרי קבלת מנה אחרונה של החיסון.

מניעת פלצת אחר פציעה

ראו הנחיות למניעת פלצת לאחר פציעה בהמשך.

מניעת פלצת בילוד וביולדת לאחר חשיפה

ראו הנחיות בהמשך.

אספקת התרכיב

הערה: המידע מתייחס לתרכיבים Td ו-DT.

התרכיבים Td ו-DT מסופקים בבקבוקים של 5 מ"ל (שווה ערך ל-10 מנות), נוזל לא שקוף בצבע לבנבן או כמנה אינדיבידואלית בתוך מזרקים או באמפולות.

אחסון והעברת התרכיב

הערה: המידע מתייחס לתרכיבים Td ו-DT.

• אחסון התרכיב:

התרכיב יאוחסן במקרר רגיל, בטמפרטורה בין 2°C ל-8°C. אסור להקפיא את התרכיב.

אם התרכיב הוקפא, אסור להזריקו. כמו כן, יש למנוע את חשיפת התרכיב לאור.

• העברת התרכיב:

העברת התרכיב תעשה בצידניות עם קרחונים, תוך שימת לב למנוע הקפאת התרכיב.

כמו כן, יש למנוע את חשיפת התרכיב לאור.

אופן השימוש

הערה: המידע מתייחס לתרכיבים Td ו-DT.

• מינון: 0.5 מ"ל למנה
• מקום ההזרקה:
  יש לחטא את המקום לפני ההזרקה ולחכות לייבוש העור. הזרקה תתבצע עמוק לתוך השריר (IM).
  המקום המועדף לתינוקות: אזור הקדמי-צדדי של הירך,
  לילדים מעל גיל 3 שנים ומבוגרים - שריר הדלטואיד.
  אסור להזריק את התרכיבים לתוך הוריד

מתן טטנוס טוקסואיד ותרכיבים אחרים

• ניתן לתת בו-זמנית טטנוס טוקסואיד עם תרכיבים אחרים, מומתים* או חיים-מוחלשים, אך במקומות הזרקה נפרדים בגוף
• אם טטנוס טוקסואיד ותרכיבים אחרים לא ניתנו בו-זמנית, אין צורך ברווח זמן ביניהם
• אפשר לתת אימונוגלובולין (סטנדרטי או ספציפי) בו זמנית (במקומות נפרדים בגוף), לפני או אחרי מתן טטנוס טוקסואיד, בכל רווח זמן ביניהם

הוריות נגד ואזהרות

הוריות נגד

• ידוע על רגישות-יתר מיידית מסוג אנפילקטי למרכיבי החיסון
• תגובה כללית חמורה קודמת (של רגישות-יתר מסוג אנפילקטי או תגובה נוירולוגית חמורה) לאחר מתן טטנוס טוקסואיד

אזהרות

• תסמונת Guillain Barre תוך 6 שבועות לאחר מנה קודמת של תרכיב המכיל מרכיב פלצת
• תגובה Arthus-type לאחר מנה קודמת של תרכיב המכיל פלצת או פלצת-אסכרה טוקסואיד

אין לתת מנה של טטנוס טוקסואיד יותר מפעם ב-10 שנים, גם לא במקרה של פציעה

• מחלת חום חדה, עד להחלמה

הערה: כאשר יש הכרח בטיפול למניעת פלצת אחרי פציעה וקיימת הורית-נגד מוחלטת למתן טטנוס טוקסואיד, יש לתת אימונוגלובולין הומני נגד פלצת TIG-H בלבד.

תופעות לוואי

לפני מתן מנה חוזרת של החיסון יש לברר האם היו תופעות לוואי לאחר המנה הקודמת.

• התגובות המקומיות הן יחסית שכיחות, מופיעות זמן קצר אחרי מתן התרכיב, בדרך כלל 24 שעות לאחר החיסון: אודם וכאבים מקומיים, נפיחות באזור ההזרקה, קשר תת-עורי, דלקת מקומית
• תגובה מקומית קשה של רגישות-יתר Arthus-type, המתחילה בדרך כלל 2–8 שעות אחרי הזריקה, נרשמה במיוחד אצל מבוגרים שקיבלו מנות של טטנוס טוקסואיד לעיתים קרובות (כגון, כל שנה). במקרים אלה נמצאה רמה גבוהה מאוד של נוגדנים נגד טטנוס בדם, ואין לתת מנה של טטנוס טוקסואיד יותר מפעם ב-10 שנים, גם לא במקרה של פציעה
• עלית חום (לרוב מתונה), סחרחורת, בחילות, הקאות, כאבי פרקים עלולים להופיע בדרך כלל זמן קצר אחרי החיסון, עד 24 שעות, וחולפת מהר
• תגובה כללית חמורה של רגישות-יתר מיידית מסוג אנפילקטי - נדיר
• תגובה נוירולוגית כגון, brachial neuritis ,Guillain-Barre syndrome (במבוגרים) - נדיר ביותר. 0.4) poly& mononeuropathy ל־1.000.000 מנות)

רישום

יש לרשום את תאריך החיסון, מספר המנה בסדרה, סוג התרכיב, שם התרכיב, מספר האצווה, שם התחנה/ המרפאה בה ניתן החיסון ושם מבצע החיסון. פרטים אלה יירשמו בפנקס החיסונים האישי, בכרטיס הבריאות של הילד, תוכנת רחלי"י וברשומון.

מעקב ודיווח

תופעת לוואי מקומית ו/ או כללית תירשם בכרטיס הבריאות של הילד ועל גבי טופס תופעות לוואי לאחר חיסון. במקרה של תגובה חריגה או ריבוי תגובות, או סיבוך לאחר מתן החיסון יש לדווח מיד ללשכת הבריאות, בצירוף מידע על מספר האצווה.

לשכת הבריאות תעביר את המידע ללא דיחוי למחלקה לאפידמיולוגיה של משרד הבריאות.

טוקסואיד נגד פלצת - Tetanus toxoid

התרכיב שנמצא בשימוש בישראל הוא Tetavax של חברת Sanofi Pasteur.

טיב התרכיב

התרכיב מכיל לא פחות מ-40IU‏ טוקסואיד נגד פלצת במנה, ספוג באלומיניום הידרוקסיד.

חומרים לא פעילים של התרכיב: monopotassium phosphate ,disodium dihydrate phosphate ,sodium chloride, water for injection.

חיסון בטוקסואיד נגד פלצת

• חיסון ראשוני:

חיסון מלא נגד פלצת, פירושו 2 מנות של טוקסואיד נגד פלצת ברווח זמן של 6–8 שבועות (הרווח המינימלי הוא 4 שבועות) ומנת דחף 6–12 חודשים אחרי המנה השנייה.

עם זאת, רווחי זמן יותר ארוכים מהמומלץ לעיל אינם מבטלים את מנות התרכיב שניתנו בעבר.

הערה: הזיהום הטבעי של פלצת אינו מקנה בהכרח חסינות, לכן יש לחסן או להשלים את החיסון בתקופת ההחלמה אחרי המחלה.

• דחף רב-שנתי החל מגיל 18 שנים פעם בכל 10 שנים:

הערה: מתן מנות מיותרות של טטנוס טוקסואיד עלול להביא לריבוי תופעות לוואי. אם המועמד קיבל מנת טטנוס טוקסואיד מוקדם יותר עקב פציעה, יש לתת את מנת הדחף 10 שנים אחרי המנה האחרונה.

אספקת התרכיב

התרכיב מיוצר בצורת התרחיף ומסופק במזרק כמנה אינדיבידואלית (0.5 מ"ל).

אחסון התרכיב

התרכיב יאוחסן במקרר רגיל, בטמפרטורה בין 8°C ל־2°C. אסור להקפיא את התרכיב. אם התרכיב הוקפא, אסור להזריקו. כמו כן, יש למנוע את חשיפת התרכיב לאור.

אופן השימוש

• מינון: 0.5 מ"ל למנה
• מקום ההזרקה: יש לחטא את המקום לפני ההזרקה ולחכות לייבוש העור

התרכיב יוזרק לתוך השריר (IM).

ילדים ומבוגרים: בחלק העליון של הזרוע, בשריר הדלטואיד.

תינוקות: באזור הקדמי-צדדי של הירך.

מתן טטנוס טוקסואיד ותרביבים אחרים

• ניתן לתת בו-זמנית טטנוס טוקסואיד עם תרכיבים אחרים, מומתים או חיים-מוחלשים, אך במקומות הזרקה נפרדים בגוף.
• אם טטנוס טוקסואיד ותרכיבים אחרים לא ניתנו בו-זמנית, אין צורך ברווח זמן ביניהם.
• אפשר לתת אימונוגלובולין (סטנדרטי או ספציפי) בו זמנית (במקומות נפרדים בגוף), לפני או אחרי מתן טטנוס טוקסואיד, בכל רווח זמן ביניהם.

הוריות נגד ואזהרות

• הוריות נגד:

• ידוע על רגישות-יתר מיידית מסוג אנפילקטי למרכיבי החיסון
• תגובה כללית חמורה קודמת (של רגישות-יתר מסוג אנפילקטי או תגובה נוירולוגית חמורה) לאחר מתן טטנוס טוקסואיד

• אזהרות:

• תסמונת Guillain Barre תוך 6 שבועות לאחר מנה קודמת של תרכיב המכיל מרכיב פלצת.
• תגובה Arthus-type לאחר מנה קודמת של תרכיב המכיל פלצת או פלצת-אסכרה טוקסואיד.
  אין לתת מנה של טטנוס טוקסואיד יותר מפעם ב-10 שנים, גם לא במקרה של פציעה
• מחלת חום חדה, עד להחלמה

הערה: כאשר יש הכרח בטיפול למניעת פלצת אחרי פציעה וקיימת הורית-נגד מוחלטת למתן טטנוס טוקסואיד, יש לתת אימונוגלובולין הומני נגד פלצת TIG-H בלבד.

תופעות לוואי

לפני מתן מנה חוזרת של החיסון יש לברר האם היו תופעות לוואי לאחר המנה הקודמת.

• התגובות המקומיות הן יחסית שכיחות, מופיעות זמן קצר אחרי מתן התרכיב, בדרך כלל 24 שעות לאחר החיסון: אודם וכאבים מקומיים, נפיחות באזור ההזרקה, קשר תת-עורי, דלקת מקומית.
• תגובה מקומית קשה של רגישות-יתר Arthus-type, המתחילה בדרך כלל 2–8 שעות אחרי הזריקה, נרשמה במיוחד אצל מבוגרים שקיבלו מנות של טטנוס טוקסואיד לעיתים קרובות (כגון, כל שנה). במקרים אלה נמצאה רמה גבוהה מאוד של נוגדנים נגד טטנוס בדם, ואין לתת מנה של טטנוס טוקסואיד יותר מפעם ב-10 שנים, גם לא במקרה של פציעה.
• עלית חום (לרוב מתונה), סחרחורת, בחילות, הקאות, כאבי פרקים עלולים להופיע בדרך כלל זמן קצר אחרי החיסון, עד 24 שעות, וחולפת מהר.
• תגובה כללית חמורה של רגישות-יתר מיידית מסוג אנפילקטי - נדיר.
• תגובה נוירולוגית כגון, brachial neuritis ,Guillain-Barre syndrome (במבוגרים) - נדיר ביותר. 0.4) poly& mononeuropathy ל־1.000.000 מנות).

רישום

יש לרשום את תאריך החיסון, מספר המנה בסדרה, סוג התרכיב, שם התרכיב, מספר האצווה, שם התחנה/ המרפאה בה ניתן החיסון ושם מבצע החיסון. פרטים אלה יירשמו בפנקס החיסונים האישי, בכרטיס הבריאות של הילד, תוכנת רחלי"י וברשומון.

מעקב ודיווח

תופעת לוואי מקומית ו/ או כללית תירשם בכרטיס הבריאות של הילד ועל גבי טופס תופעות לוואי לאחר חיסון. במקרה של תגובה חריגה או ריבוי תגובות, או סיבוך לאחר מתן החיסון יש לדווח מיד ללשכת הבריאות, בצירוף מידע על מספר האצווה. לשכת הבריאות תעביר את המידע ללא דיחוי למחלקה לאפידמיולוגיה של משרד הבריאות.

מניעת פלצת לאחר פציעה

הגישה למניעת פלצת לאחר פציעה מבוססת על:

• טיפול מוקדם ככל האפשר בפצע
• הערכת הצורך בחיסון פעיל, עם או בלי חיסון סביל, בהתייחס ל:

• תולדות החיסון נגד פלצת של הפצוע
• סוג הפציעה
• עיתוי מתן הטיפול המקומי בפצע.

למטרה זו, פציעה מסווגת כ:

1. פציעה קלה, פירושה:
   פצע שטחי (בעומק פחות מ-1 ס"מ), "נקי" (ללא סימני זיהום) וללא הרס רקמות, שקיבל טיפול מקומי תוך 6 שעות לאחר הפציעה
2. פציעה אחרת, פירושה :

• פצע חודר עמוק (בעומק יותר מ-1 ס"מ)
• פצע מלווה הרס רקמות
• פצע מזוהם (בלכלוך, אדמה, צואה, רוק מזוהם וכו')
• פצע שקבל טיפול מקומי יותר מ-6 שעות לאחר הפציעה
• כוויה
• פצע כתוצאה מנשיכת כלב או בעלי חיים אחרים, אם לא הוגדר כ"פציעה קלה"
• פצע כתוצאה מהכשת נחש
• פצע מלווה נמק מכל סוג של רקמות
• הפלה מזוהמת
• לידה מזוהמת, ללא טיפול והשגחה מילדותית מתאימים (ילוד ויולדת)

טיפול מקומי בפצע

הטיפול המקומי בפצע חשוב מאוד למניעת היווצרות התנאים האנאירוביים הדרושים להתפתחות זיהום הפלצת. הטיפול המקומי יעיל ביותר כאשר ניתן מוקדם ככל האפשר אחרי הפציעה.

הערה: יש להתייחם במידת הצורך גם לטיפול באנטיביוטיקה למניעת זיהומים בקטריאליים שונים.

חיסון נגד פלצת לאחר פציעה

• חיסון פעיל:

יינתן בתרכיבים המכילים טוקסואידים נגד פלצת ואסכרה.

חיסון מלא נגד פלצת, פירושו 2 מנות של תרכיב המכיל טטנוס טוקסואיד ברווח זמן של 6–8 שבועות ומנת דחף 6–12 חודשים אחרי המנה השנייה.

• חיסון סביל על ידי אימונוגלובולין ספציפי ממקור אדם TIG-H ‏Tetanus Immune Globulin, Human

• טיב החומר:

TIG-H הוא הפרקציה הגלובולינית הספציפית של פלזמה מתורמים שחוסנו במיוחד נגד פלצת על ידי טטנוס טוקסואיד. החומר מיוצב ב-glycine, ללא חומר משמר.

• מקום ההזרקה:

יש לחטא את המקום לפני ההזרקה ולחכות לייבוש העור. יש להזריק לתוך השריר בלבד, אסור להזריק TIG-H לווריד.

אם צריך לתת TIG-H בו-זמנית עם חיסון פעיל המכיל טוקסואיד נגד פלצת, יש להשתמש במזרקים נפרדים ולהזריק במקומות נפרדים בגוף.

• מינון (למניעה):

במקרים רגילים - IU) 250IU - יחידות בינלאומיות של טטנוס אנטיטוקסין).

במקרים מיוחדים - 500IU:

הרם רקמות נרחב,

איחור במתן הטיפול (יותר מ-24 שעות לאחר הפציעה),

חולה עם עודף משקל.

• תופעות לוואי: לעיתים תגובה מקומית קלה; תגובות אלרגיות הן נדירות ביותר

עקרונות מתן חיסון נגד פלצת לאחר פציעה

• פציעה של אדם עם חיסון פעיל מלא בעבר - 3 מנות או יותר של תרכיב המכיל טטנוס טוקסואיד: תרכיב אסכרה-פלצת-שעלת תאי (DTP), תרכיב אסכרה-פלצת-שעלת אסלולרי (DTaP), תרכיב נגד אסכרה-פלצת לילד (DT), תרכיב נגד אסכרה-פלצת למבוגר (Td), תרכיב טוקסואיד נגד פלצת (TT)

• פציעה "קלה":

• אם חלפו פחות מ-10 שנים ממועד מתן מנה אחרונה של תרכיב המכיל טטנוס טוקסואיד, אין צורך במנה נוספת של חיסון נגד פלצת
• אם חלפו 10 שנים או יותר ממועד מתן מנה אחרונה של תרכיב המכיל טטנוס טוקסואיד, יש לתת מנת דחף של חיסון נגד פלצת

• פציעה "אחרת":

• אם חלפו פחות מ-5 שנים ממועד מתן מנה אחרונה של תרכיב המכיל טטנוס טוקסואיד, אין צורך במנה נוספת של חיסון נגד פלצת
• אם חלפו 5 שנים או יותר ממועד מתן מנה אחרונה של תרכיב המכיל טטנוס טוקסואיד, יש לתת מנת דחף של חיסון נגד פלצת

הערה: לחולים בזיהום HIV יש לתת TIG-H בכל מקרה של פציעה "אחרת", מבלי להתחשב במצב החיסון הקודם לפלצת.

• פציעה אצל אדם שקיבל בעבר שתיים או פחות מנות של תרכיב המכיל טטנוס טוקסואיד, או מצב החיסון נגד פלצת לא ידוע:

• במקרה של פציעה "קלה" - יש לתת בהקדם את החיסון הפעיל נגד פלצת ובהמשך להשלים את סדרת החיסון
• במקרה של פציעה "אחרת" - יש לתת מייד אימונוגלובולין נגד פלצת TIG-H בו-זמנית עם מנת חיסון פעיל נגד פלצת, כהתחלת או השלמת סדרת חיסון מלאה (יש להזריק במקומות נפרדים בגוף), ובהמשך להשלים את סדרת החיסון הפעיל

הערה: לחולים בזיהום HIV צריך לתת TIG-H בכל מקרה של פציעה "אחרת", מבלי להתחשב במצב החיסון הקודם לפלצת.

מדריך למתן חיסון נגד פלצת לאחר פציעה

מצב החיסון נגד פלצת לפני מועד הפציעה (מספר מנות בעבר)‏	פצעים קלים ונקיים		פצעים אחרים
	חיסון פעיל המכיל טטנוס טוקסואיד	חיסון סביל TIG-H	חיסון פעיל המכיל טטנוס טוקסואיד	חיסון סביל TIG-H
לא ידוע 0-2 מנות	כן	לא	כן	כן
3 מנות או יותר	לא	לא	לא	לא

הערות:

• אם יש צורך בחיסון פעיל, מומלץ לתת תרכיב המכיל טוקסואידים נגד אסכרה ופלצת במקום תרכיב נגד פלצת בלבד.
• מתן מנות מיותרות של תרכיבים המכילים טטנוס טוקסואיד עלול להביא לריבוי של תופעות לוואי.

מניעת פלצת בילוד וביולדת לאחר חשיפה

ילוד ויולדת עלולים להיחשף לפלצת בנסיבות מיוחדות כגון, לידה מזוהמת ללא טיפול והשגחה מילדותית מתאימה: לידת שדה, לידה בשירותים וכדומה.

ההחלטה על מתן טיפול מונע לאחר חשיפה אפשרית לפלצת ובחירת התוכנית הטיפולית (חיסון פעיל וחיסון סביל או חיסון פעיל בלבד) אמורה להתבסס על מצב חיסון של היולדת ועל סבירות ההדבקה בפלצת.

מדריך למתן חיסון נגד פלצת בילוד וביולדת לאחר חשיפה

מצב חיסון נגד פלצת ביולדת	תוכנית טיפולית ביולדת		תוכנית טיפולית בילוד
	חיסון פעיל	TIG-H	חיסון פעיל	TIG-H
חיסון מלא בעבר, חלפו פחות מ-5 שנים ממועד מתן המנה האחרונה	לא	לא	החל מגיל המינימום המותר	לפי נסיבות אפידמיולוגיות פרטניות
חיסון מלא בעבר, חלפו יותר מ-5 שנים ממועד מתן המנה האחרונה	Td דחף	לא	החל מגיל המינימום המותר
לא ידוע או לא קיבלה בעבר בכלל, או קיבלה בעבר פחות מ-3 מנות חיסון נגד פלצת	כן	כן	החל מגיל המינימום המותר	כן

אמצעי מניעה אצל מגעים של מקרה חשוד לאסכרה

יש לנקוט באמצעי המניעה בהקדם האפשרי לאחר איתור המגעים בטווח זמן של 7 ימים ממועד המגע האחרון עם המקרה.

המועמדים הם מגעים הדוקים בכל הגילים של מקרה חשוד לאסכרה במשפחה, גן, בית-ספר, פנימיה, צוות רפואי מטפל וכדומה.

מגע הדוק - מגעים הגרים יחד באותה דירה או מוסד;

מגעים ששהו יחד, אכלו יחד, ילדים שטופלו, למדו או שחקו ביחד;

עובדים שהיו במגע שוטף עם החולה;

כל מגע שנחשף ישירות להפרשות מדרכי הנשימה העליונות של החולה.

מתן חיסון נגד אסכרה

החיסון יינתן למגעים בכל הגילים, בתרכיב שמכיל טוקסואיד נגד אסכרה (Tdap ,d ,Td ,DT ,DTaP ,DTP בהתאם לגיל).

• חיסון מלא למחוסרי חיסון והשלמת החיסון לאלה עם חיסון חלקי
• מנת דחף לאלה עם חיסון מלא (3 מנות או יותר) בעבר, שלא קיבלו תרכיב המכיל טוקסואיד נגד אסכרה ב-5 השנים האחרונות

הערה: למגעים שנתגלו חיוביים ^Corynebacterium diphtheriae, מנת הדחף תינתן אם לא קבלו דחף במשך השנה האחרונה.

לקיחת משטחי גרון ואף מהמגעים

אין לדחות מתן הטיפול המונע בשל קושי בלקיחת משטחי גרון.

טיפול מונע על ידי אנטיביוטיקה

מומלץ על erythromycin (עדיף), דרך הפה, במשך 7 ימים: 50-40 מ"ג/ ק"ג ליום (עד מקסימום 2 גרם ליום), מחולק ל-4 מנות. או benzathine penicillin בזריקה חד-פעמית, לתוך השריר במינון:

• לילדים שמשקלם פחות מ-30 ק"ג - 600,000U
• לילדים שמשקלם 30 ק"ג ויותר ומבוגרים - 1,200,000U

הטיפול יינתן לכל המגעים ההדוקים, מבלי להתחשב במצב החיסון (קבלת החיסון בעבר).

מעקב הדוק אחרי מצבם הקליני של המגעים

המעקב יתבצע במשך 7 ימים לאחר המגע האחרון עם המקרה.

הרחקה מיידית של כל מגע אשר מפתח סימנים קליניים של דלקת גרון עד לבירור האבחנה.

טיפול בנשאים של C. diphtheriae-toxigenic strain

אם נתגלו נשאים של C. diphtheriae - toxigenic strain, יש לנקוט בפעולות הבאות:

מתן חיסון נגד אסכרה

החיסון יינתן לנשאים בכל הגילים, בתרכיב שמכיל טוקסואיד נגד אסכרה (Tdap ,d ,Td ,DT ,DTP, DTaP בהתאם לגיל).

• חיסון מלא למחוסרי חיסון והשלמת החיסון לאלה עם חיסון חלקי
• מנת דחף לאלה עם חיסון מלא (3 מנות או יותר) בעבר, שידוע שלא קבלו תרכיב המכיל טוקסואיד נגד אסכרה במשך השנה האחרונה

טיפול על ידי אנטיביוטיקה

מומלץ על erythromycin (עדיף), דרך הפה, במשך 7 ימים: 50- 40 מ"ג/ק"ג ליום (עד מקסימום 2 גרם ליום), מחולק ל-4 מנות.

או benzathine penicillin בזריקה חד-פעמית, לתוך השריר במינון:

• לילדים שמשקלם פחות מ־30 ק"ג - 600,000U
• לילדים שמשקלם 30 ק"ג ויותר ומבוגרים - 1,200,000U

הטיפול יינתן לכל הנשאים של זן טוקסיגני, מבלי להתחשב במצב החיסון (קבלת החיסון בעבר).

כשבועיים לאחר תום הטיפול תבוצע בדיקה בקטריולוגית (ביקורת). לנשאים שנשארו חיוביים ל-C.diphtheriae-toxigenic strain, יינתן טיפול נוסף erythromycins במשך 10 ימים עם בדיקת ביקורת בקטריולוגית נוספת לאחר תום הטיפול.