כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "בקע פמורלי - Femoral hernia"
(הפניה לדף בקע - Hernia#בקע פמורלי - Femoral Hernia) |
|||
| (9 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | # | + | [[קובץ:כותרתבקעים.jpg|מרכז]] |
| + | {{ספר| | ||
| + | |שם הספר= [[עקרונות בכירורגיה]] | ||
| + | |תמונה=[[קובץ:ספר-עקרונות-בכירורגיה.jpg|250px]] | ||
| + | |שם המחבר= [[משתמש:צבי קויפמן|ד"ר צבי קויפמן]] | ||
| + | |שם הפרק= [[בקעים]] | ||
| + | |מוציא לאור= | ||
| + | |מועד הוצאה= | ||
| + | |מספר עמודים= | ||
| + | |אחראי הערך= | ||
| + | }} | ||
| + | {{הרחבה|בקע}} | ||
| + | הבקע הפמורלי בוקע דרך התעלה הפמורלית מתחת הרצועה המפשעתית (Inguinal ligament), ומשם הוא פונה קדימה ובולט דרך הפוסה אובליס, כמסה מתחת לקו המפשעה (איור 21.13). | ||
| + | |||
| + | [[קובץ:בקעים21.jpg|ממוזער|מרכז|400px|איור 21.13: בקע פמורלי הבולט מתחת לליגמנט האינגווינלי]] | ||
| + | |||
| + | מסה זו ניתנת למישוש מתחת לליגמנט המפשעה (איור 22.13). בגלל הצוואר הצר של הבקע הוא נוטה להיכלא במקום, ובחלק מהחולים אף לעבור נמק. | ||
| + | |||
| + | [[קובץ:בקעים22.jpg|ממוזער|מרכז|400px|איור 22.13: בקע פמורלי המופיע כבלט באזור המפשעה]] | ||
| + | |||
| + | שכיח יותר למצוא בחולים אלה בקע מסוג ריכטר. הבקע שכיח יותר בנשים, אולם שכיחותו קטנה בהרבה מהשכיחות של ה[[בקע מפשעתי|בקע המפשעתי]]. בקע פמורלי ניתן למצוא אצל כ-1/3 מהנשים בעלות בקע מפשעתי, ואצל כ-2% מהגברים בעלי בקע מפשעתי. | ||
| + | |||
| + | המקום השכיח ביותר שבו חודר השק נמצא מדיאלית לכלי הדם אולם קיימות גם צורות אחרות שתוארו (איור 23.13): | ||
| + | |||
| + | *כאשר השק נמצא לפני כלי הדם - Prevascular. | ||
| + | *כאשר השק נמצא מאחורי כלי הדם - Retrovascular{{כ}} (בקע על-שם Serafini). | ||
| + | *כאשר השק חודר דרך הליגמנט הלקונרי (בקע על-שם Velpeu). | ||
| + | *כאשר השק גולש לשק האשכים (בקע על-שם Cooper). | ||
| + | *כאשר השק נמצא לטרלית לכלי הדם (בקע על-שם Hesselbach). | ||
| + | *כאשר השק חודר לפקטינוס - בקע מסוג Pectineal {{כ}}(Iloqueto hernia). | ||
| + | |||
| + | [[קובץ:בקעים23.jpg|ממוזער|מרכז|400px|איור 23.13: הצורות השונות של הבקע הפמורלי]] | ||
| + | |||
| + | ===אבחנה=== | ||
| + | |||
| + | בבדיקה ניתן למשש את הבקע מתחת לקו של ליגמנט המפשעה. הוא בדרך כלל קטן ואינו ניתן להחזרה. לעתים, כאשר הבקע הוא גדול, קצה השק נמצא מעל ליגמנט המפשעה ולכן אפשר לטעות ולחשוב שמדובר בבקע מפשעתי. חולים שבהם הבקע אינו ניתן להחזרה בדרך כלל לא מתלוננים על כאבים באזור, אלא על [[כאבי בטן]] עוויתיים ואי-נוחות בבטן. רגישות מקומית אינה חלק מהסימנים השכיחים שעליהם מספרים החולים. | ||
| + | |||
| + | ===אבחנה מבדלת=== | ||
| + | |||
| + | באבחנה מבדלת יש לחשוב על דליות של הספנה (Great saphenous vein), אשר גם היא גדלה כאשר החולה משתעל ונעלמת בלחיצה. [[הגדלת בלוטות במפשעה|אדנופתיה מפשעתית]] המופיעה כגוש קשה, רגיש או בלתי רגיש, מהווה לפעמים אבחנה מבדלת קשה. לרוב, הבלוטות הן ניידות ואילו הבקע אינו נייד. ה- [[US]] הינו כלי עזר טוב להבדיל בין שק בקע לבלוטה או דליות. | ||
| + | |||
| + | ===טיפול=== | ||
| + | |||
| + | התיקון יכול להתבצע במספר שיטות: | ||
| + | # שיטה אחת היא דרך חתך מתחת לליגמנט המפשעה, דרך הפוסה אובליס. השק מצוי בדרך כלל מדיאלית לכלי הדם. משחררים את השק והשומן הפרה-צפקי, פותחים את השק חושפים את תוכנו, ואם אין נזק לתוכנו דוחפים אותו לצפק, תופרים את השק בצווארו וכורתים אותו. לאחר מכן מבצעים תיקון על-ידי תפירת ליגמנט האיליופוביק לליגמנט על-שם קופר במספר תפרים בודדים. יש להקפיד שלא ליצור לחץ על כלי הדם הפמורליים או לפגוע בהם. השיטה המקובלת יותר כיום היא החדרה של רשת לתוך הפתח של התעלה הפמורלית כאשר הרשת מונחת לפני הצפק ומאחורי ליגמנט המפשעה ואוטמת על-ידי כך את הפתח. לצורך כך יוצרו רשתות בצורת קונוס המוכנסות דרך פתח צר יחסית ופריסת הרשת על פני תעלת הבקע וחסימתו. | ||
| + | # בשיטה האחרת הגישה היא דרך תעלת המפשעה, כפי שמבצעים בתיקון הבקע המפשעתי. לאחר פתיחת תעלת המפשעה יש לפתוח את הדופן האחורית שלה, מחוץ לצפק, לשחרר את שק השבר ולהכניסו לתעלה, כך שהוא הופך בעצם לבקע מפשעתי ישיר, המשך התיקון יתבצע תוך שימוש בליגמנט על-שם קופר, הנתפר ל- Conjoined tendon, כפי שתואר בטכניקה של McVay. | ||
| + | |||
| + | ==ראו גם== | ||
| + | |||
| + | * לנושא הקודם: [[בקע מפשעתי בילדים ובתינוקות - Inguinal hernia in children]] | ||
| + | * לנושא הבא: [[בקע הטבור - Umbilical hernia]] | ||
| + | |||
| + | |||
| + | * [[בקעים |לתוכן העניינים של הפרק]] | ||
| + | * [[עקרונות בכירורגיה|לתוכן העניינים של הספר]] | ||
| + | * לפרק הקודם: [[כירורגיה של השד]] | ||
| + | * לפרק הבא: [[כירורגיה של הבלוטות האנדוקריניות]] | ||
| + | |||
| + | |||
| + | {{ייחוס|[[משתמש:צבי קויפמן|ד"ר צבי קויפמן]], מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד, [http://hospitals.clalit.co.il/hospitals/Meir/he-il/Pages/homepage2.aspx מרכז רפואי מאיר], כפר סבא}} | ||
| + | |||
| + | [[קטגוריה: גינקולוגיה]] | ||
| + | [[קטגוריה:כירורגיה]] | ||
| + | [[קטגוריה: משפחה]] | ||
גרסה אחרונה מ־14:12, 9 בפברואר 2020
| עקרונות בכירורגיה | ||
|---|---|---|
| ||
| שם המחבר | ד"ר צבי קויפמן | |
| שם הפרק | בקעים | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – בקע
הבקע הפמורלי בוקע דרך התעלה הפמורלית מתחת הרצועה המפשעתית (Inguinal ligament), ומשם הוא פונה קדימה ובולט דרך הפוסה אובליס, כמסה מתחת לקו המפשעה (איור 21.13).
מסה זו ניתנת למישוש מתחת לליגמנט המפשעה (איור 22.13). בגלל הצוואר הצר של הבקע הוא נוטה להיכלא במקום, ובחלק מהחולים אף לעבור נמק.
שכיח יותר למצוא בחולים אלה בקע מסוג ריכטר. הבקע שכיח יותר בנשים, אולם שכיחותו קטנה בהרבה מהשכיחות של הבקע המפשעתי. בקע פמורלי ניתן למצוא אצל כ-1/3 מהנשים בעלות בקע מפשעתי, ואצל כ-2% מהגברים בעלי בקע מפשעתי.
המקום השכיח ביותר שבו חודר השק נמצא מדיאלית לכלי הדם אולם קיימות גם צורות אחרות שתוארו (איור 23.13):
- כאשר השק נמצא לפני כלי הדם - Prevascular.
- כאשר השק נמצא מאחורי כלי הדם - Retrovascular (בקע על-שם Serafini).
- כאשר השק חודר דרך הליגמנט הלקונרי (בקע על-שם Velpeu).
- כאשר השק גולש לשק האשכים (בקע על-שם Cooper).
- כאשר השק נמצא לטרלית לכלי הדם (בקע על-שם Hesselbach).
- כאשר השק חודר לפקטינוס - בקע מסוג Pectineal (Iloqueto hernia).
אבחנה
בבדיקה ניתן למשש את הבקע מתחת לקו של ליגמנט המפשעה. הוא בדרך כלל קטן ואינו ניתן להחזרה. לעתים, כאשר הבקע הוא גדול, קצה השק נמצא מעל ליגמנט המפשעה ולכן אפשר לטעות ולחשוב שמדובר בבקע מפשעתי. חולים שבהם הבקע אינו ניתן להחזרה בדרך כלל לא מתלוננים על כאבים באזור, אלא על כאבי בטן עוויתיים ואי-נוחות בבטן. רגישות מקומית אינה חלק מהסימנים השכיחים שעליהם מספרים החולים.
אבחנה מבדלת
באבחנה מבדלת יש לחשוב על דליות של הספנה (Great saphenous vein), אשר גם היא גדלה כאשר החולה משתעל ונעלמת בלחיצה. אדנופתיה מפשעתית המופיעה כגוש קשה, רגיש או בלתי רגיש, מהווה לפעמים אבחנה מבדלת קשה. לרוב, הבלוטות הן ניידות ואילו הבקע אינו נייד. ה- US הינו כלי עזר טוב להבדיל בין שק בקע לבלוטה או דליות.
טיפול
התיקון יכול להתבצע במספר שיטות:
- שיטה אחת היא דרך חתך מתחת לליגמנט המפשעה, דרך הפוסה אובליס. השק מצוי בדרך כלל מדיאלית לכלי הדם. משחררים את השק והשומן הפרה-צפקי, פותחים את השק חושפים את תוכנו, ואם אין נזק לתוכנו דוחפים אותו לצפק, תופרים את השק בצווארו וכורתים אותו. לאחר מכן מבצעים תיקון על-ידי תפירת ליגמנט האיליופוביק לליגמנט על-שם קופר במספר תפרים בודדים. יש להקפיד שלא ליצור לחץ על כלי הדם הפמורליים או לפגוע בהם. השיטה המקובלת יותר כיום היא החדרה של רשת לתוך הפתח של התעלה הפמורלית כאשר הרשת מונחת לפני הצפק ומאחורי ליגמנט המפשעה ואוטמת על-ידי כך את הפתח. לצורך כך יוצרו רשתות בצורת קונוס המוכנסות דרך פתח צר יחסית ופריסת הרשת על פני תעלת הבקע וחסימתו.
- בשיטה האחרת הגישה היא דרך תעלת המפשעה, כפי שמבצעים בתיקון הבקע המפשעתי. לאחר פתיחת תעלת המפשעה יש לפתוח את הדופן האחורית שלה, מחוץ לצפק, לשחרר את שק השבר ולהכניסו לתעלה, כך שהוא הופך בעצם לבקע מפשעתי ישיר, המשך התיקון יתבצע תוך שימוש בליגמנט על-שם קופר, הנתפר ל- Conjoined tendon, כפי שתואר בטכניקה של McVay.
ראו גם
- לנושא הקודם: בקע מפשעתי בילדים ובתינוקות - Inguinal hernia in children
- לנושא הבא: בקע הטבור - Umbilical hernia
- לתוכן העניינים של הפרק
- לתוכן העניינים של הספר
- לפרק הקודם: כירורגיה של השד
- לפרק הבא: כירורגיה של הבלוטות האנדוקריניות
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר צבי קויפמן, מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד, מרכז רפואי מאיר, כפר סבא