כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק תפקיד הקרינה בגידולי עור - The role of radiation in skin tumors
הופניתם מהדף גידולי עור – טיפול קרינתי לדף הנוכחי.
| תפקיד הקרינה בגידולי עור | ||
|---|---|---|
| ||
| יוצר הערך | פרופ' אייל פניג | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – מלנומה
הטיפול הקרינתי מהווה נדבך חשוב בטיפול הכולל בגידולי עור זה יותר ממאה שנה. קיימות שלוש טכניקות עיקריות של טיפול קרינתי לגידולי עור שטחיים:
- קרינת פוטונים באנרגיה נמוכה (Contact therapy-superficial X-ray)
- קרינת אלקטרונים
- ברכיתרפיה - החדרת מקורות רדיואקטיביים
מלנומה ממארת
- טיפול בנגע ראשוני - טיפול חלופי לניתוח בלנטיגו מלנומה (Lentigo maligna melanoma) - סוג נדיר של מלנומה
- טיפול מסייע לאחר כריתת מלנומה דסמופלסטית (Sesmoplastic melanoma) אשר נוטה לחזרה מקומית עקב הסננה למעטפות העצבים - נוירוטרופיזם (Neurotropism)
- טיפול בנגע ראשוני של מלנומה של העין באמצעות החדרת מקורות רדיואקטיביים בעוצמה גבוהה - ברכיתרפיה
- טיפול מסייע בבלוטות הלימפה האזוריות במקרים בהם יש סיכון גבוה לחזרה אזורית, כגון בלוטות גדולות מעל 3 סנטימטר, מעורבות של מעל 3 בלוטות, חדירת הגידול מעבר לקופסית הבלוטה. מחקר מבוקר[1] הראה הפחתה בחזרת המחלה בבלוטות הלימפה עם תוספת קרינה
- טיפול פליאטיבי בגרורות - במקרים של גרורות מועטות (אוליגומטסטזיס - Oligometastases) לטיפול הקרינתי הסטריאוטקטי במנות קרינה גבוהות (SBRT - Stereotactic Body Radiotherapy) יש פוטנציאל להארכת חיים והוא אף יכול להגדיל את הסיכוי לתגובה לטיפול האימונולוגי - אפקט אבסקופלי (Abscopal effect)
מרקל קרצינומה - Merkel cell carcinoma
מחלת עור נדירה ממקור נוירואנדוקריני המתאפיינת לעיתים בהתנהגות אגרסיבית וקטלנית, בייחוד כאשר קיים פיזור לבלוטות הלימפה האזוריות. במחלה מתקדמת הקרינה מהווה נדבך חשוב בטיפול המשולב עם ניתוח וכימותרפיה, ועם אימונותרפיה, לצורך ריפוי[2]. במקרים לא נתיחים הקרינה בשילוב כימותרפיה היא חלופה הולמת לניתוח, ביעילות דומה.
סרטן עור של התאים הבזליים - BCC - Basal Cell Carcinoma
בגידולים שטחיים מסוג BCC ניתן להשתמש בקרינה שטחית לצורך ריפוי, ביעילות דומה לניתוח. לקרינה יש יתרון על פני ניתוח בייחוד באזורי הפנים בהם יש רקמת סחוס, כגון הנחיריים והאוזניים, כיוון שהניתוח עלול לגרום לעיוות קוסמטי.
במקרים של מחלה מתקדמת לא נתיחה, ניתן לשלב את הקרינה עם טיפול מסוג מעכבי מסלול הקיפוד (Hedgehog pathway). גישה זו היא עדיין ניסיונית ונבחנת במחקרים מבוקרים. במקרים המעטים בהם השתמשנו באסטרטגיה זו נרשמה הצלחה הן בתוצאה האונקולוגית והן בתוצאה האסתטית.
סרטן עור של תאי קשקש - Squamous Cell Carcinoma - SCC
סרטן עור שטחי מסוג SCC ניתן לטיפול באמצעות קרינה שטחית ביעילות גבוהה בדומה לטיפול בסרטן עור מסוג BCC. במקרים מתקדמים בהם יש סיכון גבוה לחזרה מקומית לאחר ניתוח, כגון מעורבות של מעטפות העצבים, גידול מעל 3 סנטימטר, חדירה עמוקה של הגידול או שולי ניתוח חיוביים או קרובים - קיימת התוויה לטיפול קרינתי מסייע.
לימפומה עורית
לימפומה עורית של תאי B: מאופיינת במהלך איטי ובדרך כלל מוגבלת לעור. במקרים בהם הנגע הוא יחיד, הטיפול הקרינתי ניתן במטרה להשיג ריפוי ומנת הקרינה היא 24–30 גריי, ואילו כאשר הנגעים מפושטים וסימפטומטיים, מטרת הטיפול היא פליאטיבית, להקלת התסמינים, ומנת הקרינה המומלצת נמוכה ביותר - 4 גריי.
לימפומה עורית של תאי T: מרבית המקרים של תת-קבוצה זו הם מסוג מיקוזיס פונגואידס (Mycosis fungoides). תאי לימפומה זו רגישים לקרינה. מטרת הטיפול היא פליאטיבית. במקרים שהמחלה מוגבלת, ניתן להשתמש בשדות קרינה קטנים יחסית של אלקטרונים במנות קרינה נמוכות יחסית של כ-20 גריי.
כאשר המחלה מפושטת על פני העור ניתן להשתמש בקרינת אלקטרונים כל עורית במינון נמוך יחסית של 12 גריי בעל רעילות נמוכה, המאפשר טיפולי קרינה חוזרים. במקרים נדירים של מחלה חד-מוקדית הטיפול הקרינתי הוא בעל פוטנציאל של ריפוי[3].
ביבליוגרפיה
- ↑ Henderson MA, Burmeister BH, Ainslie J, et al. Adjuvant lymph-node field radiotherapy versus observation only in patients with melanoma at high risk of further lymph-node field relapse after lymphadenectomy (ANZMTG 01.02/ TROG 02.01): 6-year follow-up of a phase 3, randomised controlled trial. Lancet Oncol.2015 Sep;16(9):1049-60. Epub 2015 Jul 20
- ↑ Fenig E, Brenner B, Katz A, et al. The role of radiation therapy and chemotherapy in the treatment of Merkel cell carcinoma. Cancer. 1997 Sep 1;80(5):881-5
- ↑ Hodak E, Fenig E, Amichai B, et al Unilesional mycosis fungoides: a study of seven cases. Dermatology. 2000;201(4):300-6
המידע שבדף זה נכתב על ידי פרופ' אייל פניג - מנהל היחידה לטיפול קרינתי, מרכז דוידוף לסרטן, המרכז הרפואי רבין, פתח תקווה