כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "גישה אגרסיבית לטיפול בטחורים שמוטים - Aggressive approach to treat prolapsed hemorrhoids"
(דף חדש: מרכז {{ערך בבדיקה}} {{ספר| |שם הספר=עקרונות בכירורגיה |תמונה=[[קובץ:ספר-עקרונות-בכ...) |
|||
| (11 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:כותרתאנלית.jpg|מרכז]] | [[קובץ:כותרתאנלית.jpg|מרכז]] | ||
| − | {{ | + | {{Sub Chapter |
| − | + | |Book=עקרונות בכירורגיה | |
| + | |Chapter number=7 | ||
| + | |Sub Chapter number=6 | ||
| + | }} | ||
{{ספר| | {{ספר| | ||
|שם הספר=[[עקרונות בכירורגיה]] | |שם הספר=[[עקרונות בכירורגיה]] | ||
| שורה 12: | שורה 15: | ||
|אחראי הערך= | |אחראי הערך= | ||
}} | }} | ||
| − | + | עם התפתחות השיטות הלא-ניתוחיות לטיפול ב[[טחורים - Hemorrhoids|טחורים]] והבנת הגורמים האנטומיים, התזונתיים וההתנהגותיים של המחלה, מגיעים כיום רק מעט חולים לניתוח. יתר על כן, יש לזכור כי רבים מהלוקים במחלה כלל אינם מגיעים למרפאות בתי החולים, אלא מטופלים בידי רופא המשפחה, או עקב האי-נעימות הכרוכה בפנייה לרופא במצב זה, מסתפקים בטיפול בבית. | |
| − | |||
| − | |||
| − | עם התפתחות השיטות | ||
חולים רבים הלוקים בטחורים סובלים מהמחלה שנים רבות לפני שהם אוזרים עוז ופונים לרופא. אבל מקרים של שמט פקקתי חד (טחורים צנוחים תרומבוטיים) הם בבחינת מצב חירום. חולים אלה מגיעים עד מהרה לרופא המטפל, או אפילו היישר לחדר המיון בבית החולים הקרוב (תמונה 13.7). | חולים רבים הלוקים בטחורים סובלים מהמחלה שנים רבות לפני שהם אוזרים עוז ופונים לרופא. אבל מקרים של שמט פקקתי חד (טחורים צנוחים תרומבוטיים) הם בבחינת מצב חירום. חולים אלה מגיעים עד מהרה לרופא המטפל, או אפילו היישר לחדר המיון בבית החולים הקרוב (תמונה 13.7). | ||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
בגישה המקובלת, מנותח החולה הפונה לבית החולים במצב של שמט פקקתי חד סמוך ככל האפשר להופעת ההתקף. יתרונות הגישה התוקפנית הם: | בגישה המקובלת, מנותח החולה הפונה לבית החולים במצב של שמט פקקתי חד סמוך ככל האפשר להופעת ההתקף. יתרונות הגישה התוקפנית הם: | ||
| − | *כריתה יעילה של רקמת הטחורים | + | *כריתה יעילה של רקמת הטחורים |
| − | *ריפוי מהיר של החתכים הרדיאליים, גם אם לא תמיד באופן ראשוני | + | *ריפוי מהיר של החתכים הרדיאליים, גם אם לא תמיד באופן ראשוני |
| − | *ריפוד מחדש של תעלת פי הטבעת באפיתל שטוח במקום רירית המעי, דבר המפסיק הפרשת ריר מוגברת | + | *ריפוד מחדש של תעלת פי הטבעת באפיתל שטוח במקום רירית המעי, דבר המפסיק הפרשת ריר מוגברת |
| − | *העדר סכנה של אובדן שליטה בסוגרים | + | *העדר סכנה של אובדן שליטה בסוגרים |
| − | סיבוכי השיטה הם מעטים יחסית. הסיבוך המיידי השכיח הוא דימום המחייב תפירה המוסטטית חוזרת. הסיבוך המאוחר השכיח הוא כיב בפי הטבעת והיצרות, שדווחו רק לאחר כריתת ארבע קבוצות טחורים, דבר שאין מקובל לעשותו כיום. משך האשפוז בסדרות גדולות היה בסך הכול 8 | + | סיבוכי השיטה הם מעטים יחסית. הסיבוך המיידי השכיח הוא דימום המחייב תפירה המוסטטית חוזרת. הסיבוך המאוחר השכיח הוא כיב בפי הטבעת והיצרות, שדווחו רק לאחר כריתת ארבע קבוצות טחורים, דבר שאין מקובל לעשותו כיום. משך האשפוז בסדרות גדולות היה בסך הכול 7-8 ימים. |
| − | בהשוואה לקבוצת חולים שנותחו אלקטיבית, לא נמצא כל הבדל בממוצע ימי האשפוז, או במהלך | + | בהשוואה לקבוצת חולים שנותחו אלקטיבית, לא נמצא כל הבדל בממוצע ימי האשפוז, או במהלך הבתר-ניתוחי לאחר כריתת טחורים בשלב החד. יותר מ- 50% מהחולים שנותחו בשלב החד חדלו מתלונותיהם כבר בתוך כשבועיים מעת הניתוח, ושיעור הזיהום מזערי. תקופת החלמה זו אינה ארוכה הרבה יותר מהתקופה הדרושה להיעלמות ההתקף החד בטיפול שמרני, אך היתרון הגדול הוא, שבסיומה של תקופה לא-נעימה זו, החולה משוחרר ממחלתו היסודית. |
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
| − | + | * לנושא הקודם [[טחורים - מבוא - Hemorrhoids - introduction]] | |
| − | * לנושא הקודם [[טחורים]] | + | * לנושא הבא: [[טחורים חיצוניים - External hemorrhoids]] |
| − | * לנושא הבא: [[טחורים חיצוניים]] | ||
* [[כירורגיה של התעלה האנלית|לתוכן העניינים של הפרק]] | * [[כירורגיה של התעלה האנלית|לתוכן העניינים של הפרק]] | ||
גרסה אחרונה מ־06:19, 2 באוגוסט 2021
עקרונות בכירורגיה
מאת ד"ר צבי קויפמן
| עקרונות בכירורגיה | ||
|---|---|---|
| ||
| שם המחבר | ד"ר צבי קויפמן | |
| שם הפרק | כירורגיה של התעלה האנלית | |
עם התפתחות השיטות הלא-ניתוחיות לטיפול בטחורים והבנת הגורמים האנטומיים, התזונתיים וההתנהגותיים של המחלה, מגיעים כיום רק מעט חולים לניתוח. יתר על כן, יש לזכור כי רבים מהלוקים במחלה כלל אינם מגיעים למרפאות בתי החולים, אלא מטופלים בידי רופא המשפחה, או עקב האי-נעימות הכרוכה בפנייה לרופא במצב זה, מסתפקים בטיפול בבית.
חולים רבים הלוקים בטחורים סובלים מהמחלה שנים רבות לפני שהם אוזרים עוז ופונים לרופא. אבל מקרים של שמט פקקתי חד (טחורים צנוחים תרומבוטיים) הם בבחינת מצב חירום. חולים אלה מגיעים עד מהרה לרופא המטפל, או אפילו היישר לחדר המיון בבית החולים הקרוב (תמונה 13.7).
כבר בשנות ה-70 החלה להיות כריתת טחורים נפוצה כטיפול במצב החד. מחברים רבים ציינו, שאין עלייה, לא בשכיחות הזיהום המקומי או המערכתי ולא בשאר הסיבוכים של כריתת טחורים, אם מנתחים בשלב החד.
הניתוח מבוצע במקומות שונים בשיטות שונות, אך בשום שיטה משיטות אלה לא הודגמה עלייה בשכיחות הסיבוכים לאחר ניתוח בשלב החד.
בגישה המקובלת, מנותח החולה הפונה לבית החולים במצב של שמט פקקתי חד סמוך ככל האפשר להופעת ההתקף. יתרונות הגישה התוקפנית הם:
- כריתה יעילה של רקמת הטחורים
- ריפוי מהיר של החתכים הרדיאליים, גם אם לא תמיד באופן ראשוני
- ריפוד מחדש של תעלת פי הטבעת באפיתל שטוח במקום רירית המעי, דבר המפסיק הפרשת ריר מוגברת
- העדר סכנה של אובדן שליטה בסוגרים
סיבוכי השיטה הם מעטים יחסית. הסיבוך המיידי השכיח הוא דימום המחייב תפירה המוסטטית חוזרת. הסיבוך המאוחר השכיח הוא כיב בפי הטבעת והיצרות, שדווחו רק לאחר כריתת ארבע קבוצות טחורים, דבר שאין מקובל לעשותו כיום. משך האשפוז בסדרות גדולות היה בסך הכול 7-8 ימים.
בהשוואה לקבוצת חולים שנותחו אלקטיבית, לא נמצא כל הבדל בממוצע ימי האשפוז, או במהלך הבתר-ניתוחי לאחר כריתת טחורים בשלב החד. יותר מ- 50% מהחולים שנותחו בשלב החד חדלו מתלונותיהם כבר בתוך כשבועיים מעת הניתוח, ושיעור הזיהום מזערי. תקופת החלמה זו אינה ארוכה הרבה יותר מהתקופה הדרושה להיעלמות ההתקף החד בטיפול שמרני, אך היתרון הגדול הוא, שבסיומה של תקופה לא-נעימה זו, החולה משוחרר ממחלתו היסודית.
ראו גם
- לנושא הקודם טחורים - מבוא - Hemorrhoids - introduction
- לנושא הבא: טחורים חיצוניים - External hemorrhoids
- לתוכן העניינים של הפרק
- לתוכן העניינים של הספר
- לפרק הקודם: כירורגיה של הכרכשת
- לפרק הבא: כירורגיה של כיס המרה ודרכי המרה
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר צבי קויפמן, מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד, מרכז רפואי מאיר, כפר סבא