דלקת בסיסית של הקיבה בגלל רפלוקס - Alkaline reflux gastritis
עקרונות בכירורגיה
מאת ד"ר צבי קויפמן
עקרונות בכירורגיה | ||
---|---|---|
שם המחבר | ד"ר צבי קויפמן | |
שם הפרק | כירורגיה של הקיבה והתריסריון | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – דלקת
פתופיזיולוגיה
מערת השוער (האנטרום) הוא הנפגע העיקרי במחלה זו. לאחריו גוף הקיבה, ורק לעתים רחוקות נפגעים קרקעית הקיבה (הפונדוס) והוושט. המחלה עלולה להופיע בחולים הלוקים בהפרעות בתפקוד השוער, באלה שנותחו בקיבתם קודם לכן, אבל באותה מידה גם באלה שלא. השכיחות גבוהה בהרבה בחולים מנותחים, ויכולה להופיע משבועות ועד שנים לאחר הניתוח. בדלקת בסיסית של הקיבה בגלל רפלוקס (Alkaline reflux gastritis), לרפלוקס של תוכן התריסריון חשיבות רבה למלחי המרה. מלחי המרה עלולים לגרום נזק לרירית הקיבה. בערכי pH מסוימים וב-pK נתון של מלחי המרה, מלחי המרה שוקעים על רירית הקיבה וכעבור 48-24 שעות התוצאה היא דלקת קיבה.
במיצי הלבלב אין כדי לגרום נזק לקיבה, אלא יש צורך במלחי המרה בתוספת של תוכן התריסריון. חשיבות רבה ניכרת לתנועתיות (מוטיליות) של הקיבה, מכיוון שרפלוקס אפשר להדגים ב-50% מהסובלים מכיב, אבל רק מקצתם יסבלו מדלקת קיבה על רקע בסיסי (אלקלי), וזאת מכיוון שבתנועתיות תקינה או מהירה הקיבה מתרוקנת מתוכן הרפלוקס מהתריסריון לפני שזה הספיק להזיק. בחולים הלוקים בדלקת קיבה אלקלית ההתרוקנות היא איטית, ולכן יש שקיעה של מלחי המרה על הרירית. התהליך הדלקתי הפוגע בתאים הפריאטליים גורם לאטרופיה שלהם ולחוסר חומצה בקיבה (Hypochlorydia), שאינה מגיבה להיסטמין. לפיכך, יש החולקים על הצורך לבצע ואגוטומיה בכל החולים הללו, כדי למנוע כיב חוזר בקו ההשקה.
אבחנה
ההוכחה לדלקת קיבה אלקלית מתקבלת לאחר ביצוע גסטרוסקופיה ולקיחת ביופסיה להוכחת נוכחות מלחי מרה בקיבה.
תסמינים קליניים
המחלה מתבטאת בכאבים ברום הבטן (אפיגסטריים), בהפרעות עיכול (דיספפסיה), בבחילות, בהקאות מרתיות, באיבוד משקל ואנמיה. אכילת מזון מחמירה את הכאב, וההקאות אינן מקילות.
טיפול
טיפול שמרני
מתן Aluminium hydroxide שסופח את מלחי המרה, הפסקת עישון, אלכוהול ודיאטה מתאימה מועילים למרבית החולים. אם טיפול זה אינו מועיל, אפשר להוסיף Cholestyramine, שסופח את מלחי המרה על-ידי קשירתם, ו-Metoclopramide (Pramin) לזירוז הקיבה העצלה.
טיפול ניתוחי
בעבר התבסס הטיפול הניתוחי על הכנסת קטע ג'ג'ונום באורך של 25-20 ס"מ בין התריסריון לשוער. הדעות ביחס להצלחת ניתוח זה חלוקות. כיום ממליצים לבצע ניתוח בשיטת Roux en-y ובתוך כך להרחיק את זרוע התריסריון 60-40 ס"מ מהקיבה. לניתוח יש להוסיף ואגוטומיה. ב-90% מהחולים תוצאות הניתוח טובות, ורק 10% מהם ממשיכים לסבול מהבעיה.
ראו גם
- לנושא הקודם: דלקת קיבה חושפת - Erosive gastritis
- לנושא הבא: תסמונת מלורי-וייס - Mallory-Weiss syndrome
- לתוכן העניינים של הפרק
- לתוכן העניינים של הספר
- לפרק הקודם: כירורגיה של הצפק
- לפרק הבא: כירורגיה של המעי הדק
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר צבי קויפמן, מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד, מרכז רפואי מאיר, כפר סבא