כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "דלקת מפרקים ספחתית - טיפולים תרופתיים חדשים - Psoriatic arthritis - new pharmacological treatment"
מתוך ויקירפואה
| (46 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| + | {{מחלה | ||
| + | |תמונה= | ||
| + | |כיתוב תמונה= | ||
| + | |שם עברי= דלקת מפרקים ספחתית - טיפולים תרופתיים חדשים | ||
| + | |שם לועזי= Psoriatic arthritis - new pharmacological treatment | ||
| + | |שמות נוספים= | ||
| + | |ICD-10= | ||
| + | |ICD-9= | ||
| + | |MeSH= | ||
| + | |יוצר הערך= ד"ר גבריאל ש. ברויאר{{ש}}תוספות: ד"ר אורית קרני-רחקוביץ' | ||
| + | |אחראי הערך= | ||
| + | }} | ||
| + | {{הרחבה|דלקת מפרקים ספחתית}} | ||
| + | דלקת מפרקים ספחתית (Psoriatic arthritis) היא מחלת מפרקים בעלת ביטויים שונים בתוך המפרקים ומחוצה להם. | ||
| − | + | הלוקים במחלה זו סובלים מ[[כאב]] ונפיחות במפרקים שונים. בנוסף, כמחצית מתלוננים על נוקשות בוקר של המפרקים האורכת חצי שעה ויותר, מצב המתאר קושי בשימוש המפרקים. | |
| − | |||
| − | |||
| − | + | במרבית המקרים מופיעה מחלת העור לפני מחלת המפרקים. בכ-15 אחוזים מהלוקים במחלה, הופעת מחלת המפרקים קודמת למחלת העור. אצל 15 אחוזים נוספים מאובחנת מחלת העור רק בעת אבחון מחלת המפרקים, אף על פי שמחלת העור הייתה קיימת זמן רב קודם לכן אך לא אובחנה. | |
| − | + | אין קשר ישיר בין חומרת מחלת העור לחומרת דלקת המפרקים. לעיתים יש מעורבות עור לא גדולה עם מחלת מפרקים משמעותית ולעיתים יש מחלת עור מפושטת ופעילה עם מחלת מפרקים קלה. | |
| − | |||
| − | אין קשר ישיר בין חומרת מחלת העור לחומרת דלקת המפרקים. לעיתים יש מעורבות עור לא גדולה עם מחלת מפרקים משמעותית ולעיתים יש מחלת עור מפושטת ופעילה עם מחלת מפרקים קלה. | ||
==ביטויי מחלת המפרקים== | ==ביטויי מחלת המפרקים== | ||
| + | קיימות חמש צורות של מעורבות מפרקים במחלה זו: | ||
| + | #המפרקים המרוחקים (מפרקים הקרובים יותר לציפורניים) של אצבעות הידיים | ||
| + | #מעורבות מצומצמת של פחות מחמישה מפרקים בגוף כולו. המפרקים אינם מפוזרים באופן סימטרי בין צידי הגוף | ||
| + | #מעורבות מפרקית סימטרית בין חלקי הגוף (יד ימין ויד שמאל או רגל ימין ורגל שמאל) הכוללת בעיקר את אצבעות הידיים והרגליים. צורה זו דומה [[דלקת מפרקים שגרונתית - Rheumatoid arthritis|לדלקת מפרקים שגרונית]] (Rheumatoid arthritis) ולעיתים קשה להבחין ביניהם | ||
| + | #דלקת מפרקים הרסנית הגורמת לנזקים ניכרים בעיקר במפרקי אצבעות הידיים והרגליים. צורה זו היא נדירה יחסית | ||
| + | #מעורבת מפרקי עמוד השדרה ומפרקי אגן הירכיים | ||
| − | + | '''מעורבות מבנים נוספים''' | |
| − | + | *תתכן מעורבות הציפרניים במחלת העור. קיים קשר בין מידת מעורבות הציפורניים למעורבות המפרקית. מעורבות הציפורניים היא בעלת מראה אופייני אם כי לעיתים קשה להבחין בין [[פטרת הציפורניים - Onychomycosis|פטרת הציפורניים]] למעורבות פסוריאטית | |
| − | + | *דלקת בחיבורי הגידים, הרצועות והמפרק לעצמות נקראים [[Enthesitis]] ועלולים לגרום לכאב ולעיתים להגבלת תנועה | |
| − | + | *מעורבות האצבע לכל אורכה עם נפיחות במפרקי האצבע ובין המפרקים, מצב המכונה "אצבע נקניק" | |
| − | + | *אצל חלק קטן מהלוקים במחלה יכולה להתפתח [[דלקת בקרנית]] או ב[[דלקת בענביה-Uveitis|ענביה]] (Uveitis) | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | * | ||
| − | *דלקת בחיבורי הגידים, הרצועות | ||
| − | *מעורבות | ||
| − | *אצל חלק קטן מהלוקים במחלה | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | האבחנה של המחלה נעשית על ידי רופא מומחה | + | ==אבחנה== |
| + | אין בדיקות ייחודיות לדלקת מפרקים פסוריאטית, עם זאת, בחלק המטופלים ניתן לזהות שינויים בבדיקות המעבדה האופייניים למחלות דלקתיות רבות כמו מספר כדוריות דם לבנות גבוה מהרגיל, [[שקיעת דם - Erythrocyte sedimentation rate|שקיעת דם]] מוחשת או בדיקת [[חלבון מגיב עם סי - C-reactive protein|C-Reactive Protein]]{{כ}} (CRP) מוגברת. בקרב למעלה ממחצית הלוקים במחלה אין חריגה מהתקין בבדיקות אלו. קיים סמן גנטי [[HLA-B27]] המצוי בחלק מהלוקים, בעיקר במקרים בהם יש מעורבות של עמוד השדרה. | ||
| + | האבחנה של המחלה נעשית על ידי רופא מומחה בריאומטולוגיה ומתבססת על סיפור המחלה, בדיקת החולה, בדיקות המעבדה ובדיקות דימות שונות. בדיקות אלו כוללות צילומי רנטגן במקרים מסוימים ובדיקת [[MRI]]{{כ}} (Magnetic Resonance Imaging) במקרים אחרים. לעיתים נעזרים ב[[מיפוי עצמות]] או בבדיקות [[טומוגרפיה ממוחשבת-CT|CT]]{{כ}} (Computer Tomography). | ||
| − | ==טיפול | + | ==טיפול== |
| + | קיים מגוון טיפולים רחב, ומומלץ לקבוע טיפול ומעקב סדירים. | ||
| + | הטיפול נועד להקל על הסתמנות המחלה ועל סבלו של החולה מחד ומאידך למנוע נזקים עתידיים אפשריים. | ||
| − | יש | + | בנוסף לטיפולי העור המקובלים לספחת, הטיפול הראשוני יהיה בדרך כלל בתרופה מקבוצת [[NSAID's|נוגדי דלקת לא סטרואידלים]] (NSAIDs{{כ}} ,Nonsteroidal Anti Inflammatory Drugs). בכוחן של תרופות אלו יש להקל על הסתמנות המחלה יחד עם הפחתת הפעילות הדלקתית. תרופות אלו אינן חסרות תופעות לוואי. אנשים הלוקים ב[[מחלת לב]] של [[מחלת כלי דם|כלי הדם]], [[כיב פפטי|מחלות כיב במערכת העיכול]] ו[[יתר לחץ דם]] עלולים להימצא בסיכון מוגבר לתופעות לואי. |
| − | + | השלב השני מורכב מ[[DMARDs|תרופות המשפיעות על פעילות מחלות המפרקים]] (DMARDs {{כ}},Disease Modifying Anti Rheumatic Drugs). תרופות אלו כוללות [[Methotrexate]], {{כ}}[[Salazopyrin]] {{כ}}(Sulfasalazine) ותרופות נוספות. פעילותן של תרופות אלו מתחילה בדרך כלל כשישה שבועות מתחילת נטילתן. התרופות מחייבות ניטור בדיקות שונות למניעת תופעות לוואי. יעילותן של תרופות אלו אינה מוכחת אך במדינות רבות כולל בישראל הן תנאי למעבר לטיפולים ביולוגיים. | |
| − | |||
| − | |||
==טיפולים נוספים== | ==טיפולים נוספים== | ||
| + | שלב הטיפול הבא הוא בתכשירים ביולוגיים הניתנים בדרך כלל בהזרקה. טיפולים ביולוגיים הם תכשירים המכוונים למרכיב מסוים בתוך התהליך הדלקתי הגורם למחלת המפרקים. טיפול ביולוגי בניגוד לקבוצת התרופות הקודמת, אינו בעל השפעה רחבה על המערכת החיסונית או התגובה הדלקתית, אלא מכוון באופן ספציפי לעיכוב פעילותו של חומר מסוים שפעילותו חיונית לתהליך הדלקתי הקשור ישירות לפעילות המחלה. | ||
| + | *קבוצת התרופות הביולוגיות הראשונה היא תרופות המעכבות את החומר הפעיל [[בטיחות הטיפול בתכשירים נוגדי Safety of TNF-α blockers therapy - TNF-α|{{כ}}TNF Alpha]]{{כ}} (TNFα blockers). חומר פעיל זה נמנה עם החומרים שפעילותם חיונית לתהליך המתרחש בדלקת מפרקים שגרונית ובדלקות מפרקים נוספות כולל דלקת מפרקים פסוריאטית. עיכוב פעילותו במנגנונים שונים גורם להפסקת הפעילות הדלקתית, מניעת כאבים ומגבלות בתנועה, צמצום נזק למפרקים, שיפור מחלת העור וכן מניעת נזקים עתידיים כתוצאה מנוכחות המחלה הדלקתית. קיימות חמש תרופות לבלימת פעילות TNFα עליהן נמנות: [[Enbrel]]{{כ}} (Etanercept), {{כ}}[[Remicade]]{{כ}} (Infliximab), {{כ}}[[Humira]]{{כ}} (Adalimumab), {{כ}}[[Simponi]]{{כ}} (Golimumab). תכשיר נוסף, [[Cimzia]]{{כ}} (Certolizumab pegol), אושר לשימוש בארץ בשנת 2014 | ||
| + | :תופעות הלוואי העיקריות של קבוצת תכשירים זו היא התלקחות [[שחפת]] סמויה המצריכה בדיקה לפני תחילת הטיפול. אם בדיקות אלו מצביעות על קיום שחפת סמויה, יש מקום לטיפול מונע ובמהלך הטיפול המונע ניתן להתחיל בטיפול הביולוגי | ||
| + | *תרופה ביולוגית נוספת, [[Stelara]]{{כ}} (Ustekinumab), מעכבת חלבונים הנקראים Interleukin 12 ו-Interleukin 23. חלבונים אלו משפעלים חלקים נוספים בעלי חשיבות במנגנון יצירת דלקת המפרקים ומחלת העור. דיכוי פעילותם של חומרים אלו הוא בעל השפעה מיטיבה הן על המעורבות העורית של המחלה והן על המעורבות המפרקית. נמצאה האטה בנזק הנגרם למפרקים כתוצאה מהמחלה. תרופה זו ניתנת בזריקה תת-עורית, איננה גורמת להפעלת שחפת סמויה. בארץ התרופה נמצאת בסל התרופות לטיפול במחלת העור | ||
| + | *[[Otezla]]{{כ}} (Apremilast) תרופה הניתנת פומית ומעכבת את פעילות האנזים Phosphodiesterase 4{{כ}} (PDE4), אנזים המזרז מעבר חומר למשנהו מבלי להיות מעורב בתהליך. תרופה זו נמצאה יעילה בהפחתת פעילות מחלות העור והמפרקים. תופעות הלוואי העיקריות הן אי נוחות במערכת העיכול ו[[עלייה במשקל]] | ||
| + | *תרופות נוספות נמצאות בשלבי מחקר שונים וצפויות להיכנס לשימוש בעתיד הנראה לעין | ||
| + | {{שש}} | ||
| + | {{ייחוס|ד"ר גבריאל ש. ברויאר, מומחה לרפואה פנימית ולראומטולוגיה, מנהל היחידה לראומטולוגיה, מרכז רפואי שערי צדק, ירושלים{{ש}}עריכה, תוספות ועידכונים - ד"ר אורית קרני-רחקוביץ'}} | ||
| − | + | [[קטגוריה:עור ומין]] | |
| − | + | [[קטגוריה:פנימית]] | |
| − | + | [[קטגוריה:ראומטולוגיה]] | |
| − | + | [[קטגוריה:פרמקולוגיה קלינית]] | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | [[קטגוריה: | ||
| − | [[קטגוריה: | ||
גרסה אחרונה מ־13:11, 20 ביולי 2022
| דלקת מפרקים ספחתית - טיפולים תרופתיים חדשים | ||
|---|---|---|
| Psoriatic arthritis - new pharmacological treatment | ||
| יוצר הערך | ד"ר גבריאל ש. ברויאר תוספות: ד"ר אורית קרני-רחקוביץ' |
|
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – דלקת מפרקים ספחתית
דלקת מפרקים ספחתית (Psoriatic arthritis) היא מחלת מפרקים בעלת ביטויים שונים בתוך המפרקים ומחוצה להם.
הלוקים במחלה זו סובלים מכאב ונפיחות במפרקים שונים. בנוסף, כמחצית מתלוננים על נוקשות בוקר של המפרקים האורכת חצי שעה ויותר, מצב המתאר קושי בשימוש המפרקים.
במרבית המקרים מופיעה מחלת העור לפני מחלת המפרקים. בכ-15 אחוזים מהלוקים במחלה, הופעת מחלת המפרקים קודמת למחלת העור. אצל 15 אחוזים נוספים מאובחנת מחלת העור רק בעת אבחון מחלת המפרקים, אף על פי שמחלת העור הייתה קיימת זמן רב קודם לכן אך לא אובחנה.
אין קשר ישיר בין חומרת מחלת העור לחומרת דלקת המפרקים. לעיתים יש מעורבות עור לא גדולה עם מחלת מפרקים משמעותית ולעיתים יש מחלת עור מפושטת ופעילה עם מחלת מפרקים קלה.
ביטויי מחלת המפרקים
קיימות חמש צורות של מעורבות מפרקים במחלה זו:
- המפרקים המרוחקים (מפרקים הקרובים יותר לציפורניים) של אצבעות הידיים
- מעורבות מצומצמת של פחות מחמישה מפרקים בגוף כולו. המפרקים אינם מפוזרים באופן סימטרי בין צידי הגוף
- מעורבות מפרקית סימטרית בין חלקי הגוף (יד ימין ויד שמאל או רגל ימין ורגל שמאל) הכוללת בעיקר את אצבעות הידיים והרגליים. צורה זו דומה לדלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid arthritis) ולעיתים קשה להבחין ביניהם
- דלקת מפרקים הרסנית הגורמת לנזקים ניכרים בעיקר במפרקי אצבעות הידיים והרגליים. צורה זו היא נדירה יחסית
- מעורבת מפרקי עמוד השדרה ומפרקי אגן הירכיים
מעורבות מבנים נוספים
- תתכן מעורבות הציפרניים במחלת העור. קיים קשר בין מידת מעורבות הציפורניים למעורבות המפרקית. מעורבות הציפורניים היא בעלת מראה אופייני אם כי לעיתים קשה להבחין בין פטרת הציפורניים למעורבות פסוריאטית
- דלקת בחיבורי הגידים, הרצועות והמפרק לעצמות נקראים Enthesitis ועלולים לגרום לכאב ולעיתים להגבלת תנועה
- מעורבות האצבע לכל אורכה עם נפיחות במפרקי האצבע ובין המפרקים, מצב המכונה "אצבע נקניק"
- אצל חלק קטן מהלוקים במחלה יכולה להתפתח דלקת בקרנית או בענביה (Uveitis)
אבחנה
אין בדיקות ייחודיות לדלקת מפרקים פסוריאטית, עם זאת, בחלק המטופלים ניתן לזהות שינויים בבדיקות המעבדה האופייניים למחלות דלקתיות רבות כמו מספר כדוריות דם לבנות גבוה מהרגיל, שקיעת דם מוחשת או בדיקת C-Reactive Protein (CRP) מוגברת. בקרב למעלה ממחצית הלוקים במחלה אין חריגה מהתקין בבדיקות אלו. קיים סמן גנטי HLA-B27 המצוי בחלק מהלוקים, בעיקר במקרים בהם יש מעורבות של עמוד השדרה. האבחנה של המחלה נעשית על ידי רופא מומחה בריאומטולוגיה ומתבססת על סיפור המחלה, בדיקת החולה, בדיקות המעבדה ובדיקות דימות שונות. בדיקות אלו כוללות צילומי רנטגן במקרים מסוימים ובדיקת MRI (Magnetic Resonance Imaging) במקרים אחרים. לעיתים נעזרים במיפוי עצמות או בבדיקות CT (Computer Tomography).
טיפול
קיים מגוון טיפולים רחב, ומומלץ לקבוע טיפול ומעקב סדירים. הטיפול נועד להקל על הסתמנות המחלה ועל סבלו של החולה מחד ומאידך למנוע נזקים עתידיים אפשריים.
בנוסף לטיפולי העור המקובלים לספחת, הטיפול הראשוני יהיה בדרך כלל בתרופה מקבוצת נוגדי דלקת לא סטרואידלים (NSAIDs ,Nonsteroidal Anti Inflammatory Drugs). בכוחן של תרופות אלו יש להקל על הסתמנות המחלה יחד עם הפחתת הפעילות הדלקתית. תרופות אלו אינן חסרות תופעות לוואי. אנשים הלוקים במחלת לב של כלי הדם, מחלות כיב במערכת העיכול ויתר לחץ דם עלולים להימצא בסיכון מוגבר לתופעות לואי.
השלב השני מורכב מתרופות המשפיעות על פעילות מחלות המפרקים (DMARDs ,Disease Modifying Anti Rheumatic Drugs). תרופות אלו כוללות Methotrexate, Salazopyrin (Sulfasalazine) ותרופות נוספות. פעילותן של תרופות אלו מתחילה בדרך כלל כשישה שבועות מתחילת נטילתן. התרופות מחייבות ניטור בדיקות שונות למניעת תופעות לוואי. יעילותן של תרופות אלו אינה מוכחת אך במדינות רבות כולל בישראל הן תנאי למעבר לטיפולים ביולוגיים.
טיפולים נוספים
שלב הטיפול הבא הוא בתכשירים ביולוגיים הניתנים בדרך כלל בהזרקה. טיפולים ביולוגיים הם תכשירים המכוונים למרכיב מסוים בתוך התהליך הדלקתי הגורם למחלת המפרקים. טיפול ביולוגי בניגוד לקבוצת התרופות הקודמת, אינו בעל השפעה רחבה על המערכת החיסונית או התגובה הדלקתית, אלא מכוון באופן ספציפי לעיכוב פעילותו של חומר מסוים שפעילותו חיונית לתהליך הדלקתי הקשור ישירות לפעילות המחלה.
- קבוצת התרופות הביולוגיות הראשונה היא תרופות המעכבות את החומר הפעיל TNF Alpha (TNFα blockers). חומר פעיל זה נמנה עם החומרים שפעילותם חיונית לתהליך המתרחש בדלקת מפרקים שגרונית ובדלקות מפרקים נוספות כולל דלקת מפרקים פסוריאטית. עיכוב פעילותו במנגנונים שונים גורם להפסקת הפעילות הדלקתית, מניעת כאבים ומגבלות בתנועה, צמצום נזק למפרקים, שיפור מחלת העור וכן מניעת נזקים עתידיים כתוצאה מנוכחות המחלה הדלקתית. קיימות חמש תרופות לבלימת פעילות TNFα עליהן נמנות: Enbrel (Etanercept), Remicade (Infliximab), Humira (Adalimumab), Simponi (Golimumab). תכשיר נוסף, Cimzia (Certolizumab pegol), אושר לשימוש בארץ בשנת 2014
- תופעות הלוואי העיקריות של קבוצת תכשירים זו היא התלקחות שחפת סמויה המצריכה בדיקה לפני תחילת הטיפול. אם בדיקות אלו מצביעות על קיום שחפת סמויה, יש מקום לטיפול מונע ובמהלך הטיפול המונע ניתן להתחיל בטיפול הביולוגי
- תרופה ביולוגית נוספת, Stelara (Ustekinumab), מעכבת חלבונים הנקראים Interleukin 12 ו-Interleukin 23. חלבונים אלו משפעלים חלקים נוספים בעלי חשיבות במנגנון יצירת דלקת המפרקים ומחלת העור. דיכוי פעילותם של חומרים אלו הוא בעל השפעה מיטיבה הן על המעורבות העורית של המחלה והן על המעורבות המפרקית. נמצאה האטה בנזק הנגרם למפרקים כתוצאה מהמחלה. תרופה זו ניתנת בזריקה תת-עורית, איננה גורמת להפעלת שחפת סמויה. בארץ התרופה נמצאת בסל התרופות לטיפול במחלת העור
- Otezla (Apremilast) תרופה הניתנת פומית ומעכבת את פעילות האנזים Phosphodiesterase 4 (PDE4), אנזים המזרז מעבר חומר למשנהו מבלי להיות מעורב בתהליך. תרופה זו נמצאה יעילה בהפחתת פעילות מחלות העור והמפרקים. תופעות הלוואי העיקריות הן אי נוחות במערכת העיכול ועלייה במשקל
- תרופות נוספות נמצאות בשלבי מחקר שונים וצפויות להיכנס לשימוש בעתיד הנראה לעין
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר גבריאל ש. ברויאר, מומחה לרפואה פנימית ולראומטולוגיה, מנהל היחידה לראומטולוגיה, מרכז רפואי שערי צדק, ירושלים
עריכה, תוספות ועידכונים - ד"ר אורית קרני-רחקוביץ'