כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק דלקת מפרקים ספחתית - טיפולים תרופתיים חדשים - Psoriatic arthritis - new pharmacological treatment
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
| דלקת מפרקים ספחתית - טיפולים תרופתיים חדשים | ||
|---|---|---|
| Psoriatic arthritis - new pharmacological treatment | ||
| יוצר הערך | ד"ר גבריאל ש. ברויאר | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – דלקת מפרקים, ספחת
הלוקים במחלה זו סובלים מכאב ונפיחות במפרקים שונים. נוקשות מפרקים הוא מצב בו יש קושי לעשות שימוש במפרק זה או אחר. כמחצית הלוקים מתלוננים על נוקשות בוקר של המפרקים האורכת חצי שעה ומעלה.
במרבית המקרים מופיעה מחלת העור לפני מחלת המפרקים. בכ-15% מהלוקים במחלה, הופעת מחלת המפרקים קודמת למחלת העור. אצל 15% נוספים מאובחנת מחלת העור רק בעת אבחון מחלת המפרקים למרות שמחלת העור הייתה קיימת זמן רב קודם לכן אך לא אובחנה.
אין קשר ישיר בין חומרת מחלת העור לחומרת דלקת המפרקים. לעיתים יש מעורבות עור לא גדולה עם מחלת מפרקים משמעותית ולעיתים יש מחלת עור מפושטת ופעילה עם מחלת מפרקים קלה.
ביטויי מחלת המפרקים
קיימות חמש צורות של מעורבות מפרקים במחלה זו:
- המפרקים המרוחקים (מפרקים הקרובים יותר לציפורניים) של אצבעות הידיים
- מעורבות מצומצמת של פחות מחמישה מפרקים בגוף כולו. המפרקים אינם מפוזרים באופן סימטרי בין צידי הגוף
- מעורבות מפרקית סימטרית בין חלקי הגוף (יד ימין ויד שמאל או רגל ימין ורגל שמאל) הכוללת בעיקר את אצבעות הידיים והרגליים. צורה זו דומה לדלקת מפרקים שגרונית ולעיתים קשה להבחין ביניהם
- דלקת מפרקים הרסנית הגורמת לנזקים ניכרים בעיקר במפרקי אצבעות הידיים והרגליים. צורה זו היא נדירה יחסית
- מעורבת מפרקי עמוד השדרה ומפרקי אגן הירכיים
מעורבות מבנים נוספים
- תתכן מעורבות הציפרניים במחלת העור. קיים קשר בין מידת מעורבות הציפורניים למעורבות המפרקית. מעורבות הציפורניים היא בעלת מראה אופייני אם כי לעיתים קשה להבחין בין פטרת הציפורניים למעורבות פסוריאטית
- דלקת בחיבורי הגידים, הרצועות והמפרק לעצמות נקראים Enthesitis עלולים לגרום לכאב ולעיתים להגבלת תנועה
- מעורבות האצבע לכל אורכה עם נפיחות במפרקי האצבע ובין המפרקים, מצב המכונה "אצבע נקניק"
- אצל חלק קטן מהלוקים במחלה יכולה להתפתח דלקת בקרנית או בענביה (Uveitis)
בדיקות מעבדה המסייעות בביצוע האבחנה
אין בדיקות ייחודיות לדלקת מפרקים פסוריאטית, יחד עם זאת ,בחלק המטופלים ניתן לזהות שינויים בבדיקות המעבדה האופייניים למחלות דלקתיות רבות כמו מספר כדוריות דם לבנות גבוה מהרגיל, שקיעת דם מוחשת או בדיקת C-reactive protein (CRP) מוגברת. בקרב למעלה ממחצית הלוקים במחלה אין חריגה מהתקין בבדיקות אלו. קיים סמן גנטי HLA-B27 המצוי בחלק מהלוקים, בעיקר במקרים בהם יש מעורבות של עמוד השדרה.
אבחנה
האבחנה של המחלה נעשית על ידי רופא מומחה בריאומטולוגיה ומתבססת על סיפור המחלה, בדיקת החולה, בדיקות המעבדה ובדיקות דימות שונות. בדיקות אלו כוללות צילומי רנטגן במקרים מסוימים ובדיקת MRI במקרים אחרים. לעיתים נעזרים במיפוי עצמות או בבדיקות CT
טיפול
הטיפול נועד להקל על הסתמנות המחלה ועל סבלו של החולה מחד ומאידך למנוע נזקים עתידיים אפשריים.
בנוסף לטיפולי העור המקובלים לספחת, הטיפול הראשוני יהיה בד"כ בתרופה מקבוצת נוגדי הדלקת שאינם סטרואידים NSAIDs (NSAIDs). בכוחן של תרופות אלו יש להקל על הסתמנות המחלה יחד עם הפחתת הפעילות הדלקתית. תרופות אלו אינן חסרות תופעות לוואי. אנשים הלוקים במחלת לב של כלי הדם, מחלות כיב במערכת העיכול ויתר לחץ דם עלולים להימצא בסיכון מוגבר לתופעות לואי.
השלב השני מורכב מתרופות המשפיעות על פעילות מחלות המפרקים DMARDs (DMARDs). תרופות אלו כוללות Methotrexate, Salazopyrin ותרופות נוספות. פעילותן של תרופות אלו מתחילה בד"כ כשישה שבועות מתחילת נטילתן. התרופות מחייבות ניטור בדיקות שונות למניעת תופעות לוואי. יעילותן של תרופות אלו אינה מוכחת אך במדינות רבות כולל בישראל הן תנאי למעבר לטיפולים ביולוגיים.
טיפולים נוספים
שלב הטיפול הבא הוא בתכשירים ביולוגיים הניתנים בד"כ בהזרקה. טיפולים ביולוגיים הם תכשירים המכוונים למרכיב מזוהה בתוך התהליך הדלקתי הגורם למחלת המפרקים. טיפול ביולוגי בניגוד לקבוצת התרופות הקודמת אינו בעל השפעה רחבה על מערכת החיסונית או התגובה הדלקתית אלא מכוון לעיכוב פעילותו של חומר מסוים שפעילותו חיונית לתהליך הדלקתי הקשור ישירות לפעילות המחלה.
- קבוצת התרופות הביולוגיות הראשונה היא תרופות הבולמות את החומר הפעיל TNF ALPHA . חומר זה נמנה על החומרים שפעילותן חיונית לדלקת מפרקים שגרונית ולדלקות מפרקים נוספות כולל דלקת מפרקים פסוריאטית. עיכוב פעילותו במנגנונים שונים גורם להפסקת הפעילות הדלקתית, מניעת כאבים ומגבלות תנועה, צמצום נזק למפרקים, שיפור מחלת העור וכן מניעת נזקים עתידיים כתוצאה מנוכחות המחלה הדלקתית. קיימות חמש תרופות לבלימת פעילות ה TNF ALPHA עליהן נמנות: ENBREL, REMICADE, HUMIRA, SIMPONI . תכשיר נוסף CERTULIZUMAB PEGOL עדיין איננו מצוי לשימוש בארץ. תופעות הלוואי העיקריות של קבוצת תכשירים זו היא התלקחות שחפת סמויה המצריכה בדיקות מוכוונות קודם לטיפול. במידה ובדיקות אלו מצביעות על קיום שחפת סמויה, יש מקום לטיפול מונע ובמהלך הטיפול המונע ניתן להתחיל בטיפול הביולוגי.
- תרופה ביולוגיות נוספת USTEKINUMAB מעכבות חומר שונה בתכלית הנקרא interlukin 12 וכן interlukin 23. חומרים אלה מפעילים מספר חומרים נוספים בעלי חשיבות במנגנון דלקת המפרקים ובמנגנון מחלת העור. בלימת פעילותם של חומרים אלה היא בעלת השפעה מטיבה הן על המעורבות העורית של המחלה והן על המעורבות המפרקית. נמצאה האטה בנזק הנגרם למפרקים כתוצאה מהמחלה. תרופה זו ניתנת בזריקה תת עורית, איננה גורמת להפעלת שחפת רדומה. בארץ התרופה ניתנת במימון סל התרופות לטיפול במחלת העור.
- APREMILAST היא תרופה הניתן במתן פומי ומעכבת את פעילות ה phosphodiesteraz 4 שהוא אנזים היינו חומר המזרז מעבר חומר למשנהו מבלי להיות מעורב בתהליך. תרופה זו נמצאה יעילה בהפחת פעילות מחלת העור ומחלת המפרקים. תופעות הלוואי העיקריות הן אי נוחות במערכת העיכול וכן עליה במשקל.
- תרופות נוספות נמצאות בשלבי מחקר שונים וצפויות להיכנס לשימוש בעתיד הנראה לעין.
לסיכום דלקת מפרקים פסוריאטית (ספחתית) היא מחלת מפרקים בעלת ביטויים שונים בתוך המפרקים ומחוצה להם. קיימים מגוון טיפולים רחב ומומלץ להתייעץ עם ראומטולוג בעת חשד למחלה ולצורך קביעת טיפול ומעקב סדירים.
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר גבריאל ש. ברויאר, מומחה לרפואה פנימית ולראומטולוגיה, מנהל היחידה לראומטולוגיה, מרכז רפואי שערי צדק, ירושלים