האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

האכלה קשובה מבקבוק - חוזר משרד הבריאות

מתוך ויקירפואה


הופניתם מהדף האכלה קשובה מבקבוק לדף הנוכחי.

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.

Ambox warning blue.png
ערך זה הוא חוזר משרד הבריאות סגור לעריכה
האכלה קשובה מבקבוק
250px
תחום קטגוריה:ילדים
קישור באתר משרד הבריאות
תאריך פרסום 26 נובמבר 2024
 

הנקה (באופן ישיר מהשד) היא הדרך המועדפת להאכלת תינוקות. אבל, אם האמא לא נמצאת או בגלל כל צורך אחר, אפשר לתת חלב אם מבקבוק. גם תרכובת מזון לתינוקות (תמ"ל) ניתנת לרוב בבקבוקים. אז מהי הדרך הנכונה להאכיל מבקבוק? איך התינוק או התינוקת מאותתים לנו שהם רעבים או שבעים? איך נדע האם הם אכלו מספיק? לפניכם מידע מקיף ודגשים חשובים להאכלת תינוקות מבקבוק.

האכלה קשובה מבקבוק

האכלה קשובה היא הדרך המומלצת ביותר להאכלה מבקבוק. בדרך זו התינוק או התינוקת מראים לכם בגופם סימני רעב או שובע, מתי הם רוצים להאט את קצב האכילה, מתי הם צריכים הפסקה, והאם הם רוצים להמשיך או לסיים לאכול. האכלה קשובה מאפשרת לתינוקות לשלוט בקצב הזרימה של החלב ולאכול בכמויות שמתאימות להם. צורת האכלה זו חשובה כי היא מאפשרת לתינוקות לשמר את מנגנון הרעב והשובע הטבעי שהם נולדים איתו, דבר שחשוב לעתידם הבריא ולמניעה של עודף משקל בגילאים בוגרים יותר.

בהאכלה קשובה לא מכריחים את התינוקות לסיים את כל תכולת הבקבוק, ולא דוחפים את הפטמה של הבקבוק לפיהם כאשר הם לא מראים סימנים לכך שהם רוצים לשתות עוד.

סימני רעב

סימני רעב מוקדמים: תזוזות, פתיחת פה, הזזת ראש מצד לצד, חיפוש פטמה.

סימני רעב מתקדמים: התמתחות, הגברת התנועתיות, הכנסת ידיים לפה.

סימני רעב מאוחרים: בכי, תנועות עצבניות, פנים מאדימות.

סימני שובע

לכל תינוק ותינוקת יש סימנים משלהם, ואתם צריכים ללמוד להכיר את הסימנים שמאפיינים אותם ושמסמנים לנו שהם שבעים. עקבו אחרי סימנים כמו האטה בקצב, שחרור או הוצאת הפטמה מהפה, הזזת הראש מהפטמה. בגיל מאוחר יותר, כ-4 חודשים, גם נשיכת הפטמה יכולה להיות סימן לשובע.

האכלה קשובה: דגשים להאכלה נכונה מבקבוק

  1. מקשיבים לסימנים: האכילו את התינוק או התינוקת כשהם מתחילים להראות סימני רעב והפסיקו להאכיל כשהם מראים סימני שובע. בכי הוא סימן מאוחר לרעב, לכן רצוי להאכיל את התינוק או התינוקת שלכם עוד לפני שלב הבכי
  2. שומרים על קשר עין: שבו בצורה נוחה שבה תוכלו לראות את פני התינוק או התינוקת שלכם ולדבר אליהם בזמן ההאכלה. כך הם יחושו ביטחון ואהבה
  3. תומכים בראש:: החזיקו את התינוק או התינוקת קרוב אליכם, כשהראש שלהם מוגבה. יש לתמוך בראש כדי שהתינוק או התינוקת יוכלו לנשום ולבלוע בנוחות, וגם לשחרר אוויר (גרעפס) לפי הצורך
  4. מאכילים בעדינות: הזמינו את התינוק או התינוקת לפתוח את הפה על ידי שפשוף רך ונגיעה עדינה של הפטמה בשפה העליונה. לאחר שהפה נפתח, הכניסו אליו בעדינות את פטמת הבקבוק
  5. שומרים על קצב איטי: כדי למנוע זרימה מהירה מדי של נוזל, הבקבוק צריך להיות מאוזן ומורם מעט, כך שקצה הפטמה יהיה מלא בנוזל אבל לא בהכרח הפטמה כולה. אל תחששו מכך שבחלק מהפטמה יש אוויר. חשוב לבחור בפטמה עם זרימה איטית
  6. מתרגלים האכלה בשני הצדדים: החליפו צדדים בעת ההאכלה: השעינו את התינוק או התינוקת פעם על זרוע ימין ופעם על זרוע שמאל. כך יתאפשר גירוי של שני צידי הגוף ושתי העיניים ולא תתפתח העדפה לאכילה בצד מסוים. הדבר דומה לאכילה מהשדיים, ולכן גם תומך בהמשך ההנקה אם יש צורך לשלב הנקה ואכילה מבקבוק
  7. מקשיבים לסימני השובע: אם התינוק או התינוקת מראים לכם שהם רוצים להפסיק לאכול, או שהתנתקו בעצמם מפטמת הבקבוק, הוציאו בעדינות את הבקבוק מהפה או הטו אותו כלפי מטה כך שזרימת הנוזל תיפסק. אחרי הפסקה קצרה הציעו לתינוק או לתינוקת להמשיך לאכול והקשיבו לתגובה ולשפת הגוף שלהם. אם הם לא מעוניינים, כנראה ששבעו וסיימו את הארוחה
  8. שומרים על סבלנות: משך הזמן של הארוחות לא אחיד, ויכול לנוע בין 10 ל-20 דקות בממוצע. אל תעודדו את התינוק או התינוקת לסיים את הארוחה במהירות. אכילה בקצב טבעי מאפשרת לתינוקות לזהות תחושת שובע עוד לפני שהם מתמלאים
  9. לא מכריחים: התינוקות יודעים כמה הם צריכים לאכול. אין להכריח אותם לסיים את כל מה שנמצא בבקבוק. האכלה מופרזת, שאינה מותאמת לסימני הרעב והשובע שמראה התינוק או התינוקת, עלולה לגרום להם לאי-נוחות, לכאבי בטן (קוליק) ולאכילת יתר, וגם להעלות את הסיכון להשמנת יתר בעתיד
  10. מרימים לגרעפס: בסיום הארוחה, החזיקו את התינוק או התינוקת במאונך ועסו את גבם בעדינות כדי לאפשר להם להוציא אוויר (גרעפס). רוב התינוקות מוציאים מעט מאוד אוויר
  11. שוטפים את הבקבוק: את הבקבוק שטפו היטב במים וסבון כלים. עד גיל חצי שנה צריך לעקר את כל הבקבוקים המשמשים לחלב אם, ועד גיל שנה את הבקבוקים המשמשים לתמ"ל

מומלץ לקרוא בהרחבה על בחירה, שימוש וניקוי בבקבוקים ובפטמות לבקבוקים

דגשים שחשוב לדעת על האכלה מבקבוק

  • קיים קשר בין אכילה בשכיבה ובין עלייה בסיכון לדלקות אוזניים ולעששת הבקבוק, לכן הימנעו מלתת בקבוק כשהתינוק או התינוקת שוכבים
  • החזיקו את התינוק או התינוקת על הידיים בזמן ההאכלה ואחזו בעצמכם בבקבוק, אל תאכילו אותם כשהבקבוק מורם ונשען על חפץ כלשהו
  • לעולם אל תשאירו את התינוק או התינוקת לבד עם בקבוק ללא השגחת מבוגר!

כמויות החלב

אין הגדרה מדויקת לכמויות החלב שמתאימות לתינוקות, בין אם מדובר בחלב אם או בתרכובת מזון לתינוקות, אף גורם מקצועי לא יענה על השאלה הזאת במדויק. עם הזמן תלמדו להכיר את התינוק או התינוקת שלכם, את הצרכים שלהם ואת הדרכים שלהם להביע רעב או שובע.

לכל תינוק ותינוקת יש קצב אכילה אחר וצרכים שונים. יש תינוקות שזקוקים למספר גדול של ארוחות קטנות, ואחרים אוכלים כמויות גדולות יותר במרווחים גדולים בין הארוחות. לרוב, ככל שגדלה כמות התמ"ל בארוחה, כך גם יגדל מרווח הזמן בין הארוחות. כמות תרכובת המזון שנדרשת לתינוקות יכולה להשתנות בכל יום, בכל ארוחה ולפי סוג החלב שממנו התינוקות ניזונים (חלב אם, תרכובת מזון או שילוב של שניהם).

תינוקות שניזונים מחלב אם (בהנקה או מבקבוק) יאכלו בדרך כלל כמות קטנה יותר ובטווחי זמן קצרים יותר בהשוואה לתינוקות שניזונים מתרכובות מזון. כשעוברים לתזונה משלימה (אכילת מזון מוצק), כמות החלב בבקבוק צפויה לרדת. תינוקות שניזונים מתרכובת מזון בדרך כלל לא צריכים יותר מליטר תמ"ל ביממה.

שימו לב: הכמויות שמצוינות על קופסאות תרכובות המזון לא תואמות בהכרח את הצרכים של התינוק או התינוקת שלכם. הגישה המומלצת היא האכלה קשובה והתמקדות בסימני הרעב והשובע של התינוקות.

כך נדע שהתינוק או התינוקת אוכלים בהתאם לצרכים שלהם

  • עלייה במשקל: אם הם עולים במשקל, זה אומר שהם אוכלים בכמות שמספיקה להם. אפשר לעקוב אחרי העלייה במשקל שלהם ולראות אם הם בטווח הנורמה לפי עקומות הגדילה שנבדקות בטיפת חלב. בחודש הראשון, אפשר גם לעקוב אחרי היציאות של התינוק או התינוקת
  • שתן: כל עוד הם עושים פיפי ויש 4–6 חיתולים רטובים ביום, זה סימן שהם אוכלים ושהם לא מיובשים
  • צואה: ב-48 השעות הראשונות לחיי התינוק או התינוק, הם אמורים לעשות קקי פעם אחת. בהמשך ומהיום החמישי, הכמות אמורה לעלות לפחות 2–3 פעמים ביום. ביום הראשון צבע הקקי הוא שחור, בהמשך משתנה לחום ירקרק עד שהופך לצהוב
  • מצב רוח: תינוקות שבעים הם תינוקות רגועים. אם התינוק או התינוקת שלכם לא מראים סימני אי שקט ואי נוחות, הם כנראה אכלו מספיק

מעבר מהאכלה בבקבוק להאכלה בכוס

האכלה מבקבוקים לאורך זמן יכולה לגרום לעששת שיניים ולאכילת יתר. מגיל חצי שנה אפשר להתחיל להשתמש בכוס מיוחדת לתינוקות (כוס אימון או כוס מעבר) כדי להרגיל אותם לשתות מכוס (חלב אם, תרכובת מזון או מים). אם משתמשים בכוסות להאכלת תרכובת מזון צריך לעקר אותן עד לגיל שנה.

אין צורך רפואי לתת תרכובת מזון לתינוקות אחרי גיל שנה. מגיל שנה התינוקות כבר יכולים לשתות חלב ניגר ומים ואמורים לקבל תזונה שמספיקה להם מאכילה ולא משתייה.

כדאי לקרוא עוד על הזנת תינוקות מגיל חצי שנה.

פנייה והגעה לטיפת חלב

באופן כללי, חשוב להקפיד על מעקב שגרתי בטיפת חלב. בכל ביקור עד גיל שנתיים, ימדדו את המשקל, הגובה והיקף הראש של התינוק או התינוקת שלכם. (בהמשך ימשיכו המדידות ללא בדיקת היקף הראש). כך תוכלו לדעת אם התינוק או התינוקת אוכלים מספיק וגדלים לפי עקומות הגדילה הייעודיות ולטפל בהתאם אם עולה צורך כזה.

אם אתם מודאגים מכמויות האוכל של התינוק או התינוקת שלכם או אם יש לכם שאלות לגבי המשקל שלו או שלה, אתם יכולים לפנות בעצמכם לטיפת חלב ולהעלות מול האחיות את כל השאלות והחששות שלכם.

לקריאה נוספת

הכנת תרכובות מזון לתינוקות עד גיל שנה