האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "ההמלצות התזונתיות החדשות - משרד הבריאות"

מתוך ויקירפואה

 
(18 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
 
{{ערך בבדיקה}}
 
{{ערך בבדיקה}}
{{חוזר משרד הבריאות
+
{{Book
|שם החוזר=ההמלצות התזונתיות החדשות, משרד הבריאות הישראלי, 2019
+
|שם המחבר=משרד הבריאות
 
|תמונה=USDA MyPlate green.svg
 
|תמונה=USDA MyPlate green.svg
|כיתוב תמונה=
+
}}
|תחום=[[:קטגוריה:תזונה|תזונה]]
+
{{הרחבה|המלצות תזונתיות}}
|מספר החוזר=
+
__תוכן_עניינים__
|סימוכין=
 
|קישור=
 
|תאריך פרסום=2019
 
}}  
 
{{החרבה|המלצות תזונתיות]]
 
 
אתגרים העומדים בפני מערכת הבריאות בישראל מחייבים שינוי במדיניות התזונתית והתאמתה לנטל התחלואה. דפוסי אכילה לא בריאים גורמים ל[[השמנה]] ול[[תחלואה כרונית]]. בשל כך, מקדם משרד הבריאות, בשיתוף עם אנשי מקצוע בתחום התזונה ובריאות הציבור, שינוי בהנחיות התזונתיות כמתבקש מחזית המחקר בתחום. הנחיות אלו מבוססות גם על המלצות ארגון הבריאות העולמי וארגוני בריאות אחרים, עם ההתאמות המתבקשות לדפוסי התזונה ולנטל התחלואה הקיים בישראל. מסקירה של הנחיות תזונתיות עולמיות ומחקרים שונים בישראל, עולה כי התזונה הים תיכונית, בשילוב עם הנחיות תזונתיות מותאמות לישראל, היא התזונה המתאימה ביותר להמלצות התזונתיות
 
אתגרים העומדים בפני מערכת הבריאות בישראל מחייבים שינוי במדיניות התזונתית והתאמתה לנטל התחלואה. דפוסי אכילה לא בריאים גורמים ל[[השמנה]] ול[[תחלואה כרונית]]. בשל כך, מקדם משרד הבריאות, בשיתוף עם אנשי מקצוע בתחום התזונה ובריאות הציבור, שינוי בהנחיות התזונתיות כמתבקש מחזית המחקר בתחום. הנחיות אלו מבוססות גם על המלצות ארגון הבריאות העולמי וארגוני בריאות אחרים, עם ההתאמות המתבקשות לדפוסי התזונה ולנטל התחלואה הקיים בישראל. מסקירה של הנחיות תזונתיות עולמיות ומחקרים שונים בישראל, עולה כי התזונה הים תיכונית, בשילוב עם הנחיות תזונתיות מותאמות לישראל, היא התזונה המתאימה ביותר להמלצות התזונתיות
  
שורה 17: שורה 12:
 
חשוב כי אנשים הסובלים ממחלות עם הגבלות תזונתיות מסוימות, כגון [[מחלות לב וכלי דם]], [[סוכרת]], [[מחלות כליה]] ו[[מחלות כבד|כבד]], כמו גם אנשים שמסיבות שונות בחרו בהגבלות תזונתיות (צמחונות, טבעונות ועוד) המחייבות התאמה תזונתית, יתייעצו עם דיאטנית/תזונאית ויקבלו הדרכה אישית.  
 
חשוב כי אנשים הסובלים ממחלות עם הגבלות תזונתיות מסוימות, כגון [[מחלות לב וכלי דם]], [[סוכרת]], [[מחלות כליה]] ו[[מחלות כבד|כבד]], כמו גם אנשים שמסיבות שונות בחרו בהגבלות תזונתיות (צמחונות, טבעונות ועוד) המחייבות התאמה תזונתית, יתייעצו עם דיאטנית/תזונאית ויקבלו הדרכה אישית.  
  
==תקציר עיקרי ההמלצות==
+
==סייעו בכתיבה==
לתזונה הים תיכונית יתרונות בארבעה מימדים הקשורים זה בזה:
+
===חוקרים בתזונה===
1. המימד הבריאותי
+
*פרופ' אליוט בארי
2. המימד הסביבתי
+
*פרופ' איריס שי
3. המימד החברתי-תרבותי
+
*פרופ' דנית שחר
4. המימד הכלכלי יש לשאוף להשגה ולשמירה על משקל בריא ויציב בטווח התקין למבוגרים, ולעלייה תקינה במשקל ובגובה מהלידה ולאורך גילאי הינקות והגיל הרך ועד הבגרות.
+
*ד"ר דורית אדלר
במקביל לשמירה על תזונה בריאה, מומלץ לבצע פעילות גופנית באופן סדיר, לפחות כ-150 דקות בשבוע של פעילות בעצימות בינונית, או 75 דקות בשבוע של פעילות בעצימות גבוהה לאנשים צעירים. מומלץ שילדים יבצעו פעילות גופנית במשך לפחות שעה בכל יום.
+
*ד"ר סיגל אילת
על התזונה להיות מגוונת, ולהתבסס בעיקר על:
+
*ד"ר שירה זילבר
תפריט עשיר במזונות מגוונים מהצומח.
+
*פרופ' רענן שמיר
מזון שלא עבר עיבוד או מזון שעבר עיבוד מינימלי.
 
שימוש מועט בשמנים, מלח וסוכר לתיבול ולהכנת המזון.
 
מומלץ להשתמש בשיטות בישול אשר משמרות את רכיבי התזונה הטבעיים המצויים במזונות (כגון אידוי והקפצה), ולהעדיף הכנה עצמית של מזון מרכיבים גולמיים על פני מזון מוכן מראש או מזון אולטרה-מעובד.
 
מומלץ שהתזונה השבועית תכלול את המרכיבים הבאים:
 
ירקות ופירות מסוגים שונים: לפחות 5 מנות ביום, רצוי במגוון צבעים. במידת האפשר, ואם לא קיימת מגבלה תזונתית ו/או רפואית, רצוי להימנע מהסרת הקליפה לאחר שטיפתם. באתר משרד הבריאות ניתן למצוא את טבלת גודל המנות במזונות השונים.
 
קטניות ודגנים מלאים: קטניות כגון: פול, תורמוס, סויה, שעועית, אפונה, חומוס ועדשים. דגנים מלאים כגון: חיטה, כוסמין, שיפון, שיבולת שועל, שעורה, אורז, פריקי, דוחן, קינואה, אמרנט, כוסמת, טף, תירס ולחמים מקמח מדגן מלא כולל פיתות ולחמניות (חיטה, שיפון, כוסמין ועוד).
 
שמנים מהצומח: עם עדיפות לשמן זית, שמן קנולה, אבוקדו, שקדים וטחינה.
 
דגי ים וברכה: חלק מן הדגים עשירים באומגה 3, כגון: סלמון, טונה, סול, בקלה, הליבוט וזהבון.
 
ביצים, חלקים רזים של עוף, של הודו (למשל חזה) ושל בשר בקר
 
מומלץ להמעיט בצריכת בשר בקר/ בשר אדום ככל האפשר, ולא יותר מ-300 גרם לשבוע לאוכלי בשר
 
אדום. 1 2 3 4,
 
ביצים - במתינות. יש לשים לב למקורות מצטברים של ביצים בתפריט כגון פשטידות ובצקים.5
 
מוצרי חלב דלי שומן וללא תוספת סוכר או תחליפיו (כגון: משקה סויה דל שומן וללא תוספת סוכר, טחינה גולמית משומשום מלא וכדומה).
 
מומלץ להמעיט בצריכת המזונות הבאים ככל שניתן:
 
• בשרים עתירי שומן ובעיקר בשרים מעובדים עתירי שומן ומלח, איברים פנימיים ובשר אדום.
 
• מזונות אולטרה-מעובדים המכילים תוספות בכמויות גבוהות של מלח/סוכר או תחליפים לא טבעיים שלהם. מזונות אלו פוגעים בטעם ובאיזון התזונתי של המזון המקורי. כתוצאה מכך, מזונות אלו מתאפיינים בצריכה מוגזמת, ובאים על חשבון מזונות בריאים יותר. צריכת מזונות כאלו פוגעת בתרבות, בחיים החברתיים ובסביבה.
 
• דברי מאפה המכילים רמות גבוהות של שומנים רוויים או שומן טרנס מהצומח. יש להימנע מצריכת שומן טרנס מוסף מהצומח.
 
• מאכלים עתירי מלח, כגון: חטיפים, פיצוחים מומלחים וקלויים ועוד. מומלץ לעיין בטבלת הסימון התזונתי שעל גבי תווית המזון ולהשוות את תכולת המלח (נתרן) בין המוצרים השונים. צריכת הנתרן המומלצת הינה עד 2,400 מ״ג ליום.
 
• מזונות עם סוכר ודומיו כגון דבש, סוכר חום, סירופ מייפל, סילאן, סירופ תירס, אוליגוסכרידים, פרוקטוז וכדומה. כאשר קוראים את תוויות המזון, יש לשים לב לכך שהכמות של הרכיבים מופיעה בסדר יורד. אם הסוכר מופיע במקומות הראשונים, המשמעות היא שהמוצר מכיל כמויות גבוהות ממנו ועל כן אינו מומלץ. בעתיד יופיע הסוכר בטבלת הסימון התזונתי מלווה בסימון כפיות סוכר.
 
• אלכוהול - יש להפחית ככל האפשר את צריכת האלכוהול. 6
 
שתייה:
 
מומלץ לשתות מים
 
יש להימנע משתיית משקאות ממותקים, כולל מיצי פירות, משקאות אנרגיה
 
ומים בטעמים, אשר הוכחו כגורמים להשמנה, סוכרת, מחלות לב וכלי דם וכבד שומני
 
מומלץ לשתות מי ברז
 
כדאי לאחסן במקרר מים בכלי אחסון רב פעמיים מזכוכית
 
  
==עקרונות התזונה המומלצת ברוח התזונה הים-תיכונית==
+
===משירות המזון===
 +
*אלי גורדון
 +
 
 +
===מאגף התזונה===
 +
*מורן בלייכפלד מגנאזי
 +
*אבידור גינסברג
 +
*חווה אלטמן
 +
*רבקה גולדשמיט
 +
*יוספה כחל
 +
*פאינה צודיקוב
 +
*אורית יונה
 +
*אורית זילברברג
 +
*שירלי רחמיאל
 +
*כרמית ספרא
 +
*פרופ' רונית אנדוולט
 +
 
 +
===משירותי בריאות הציבור===
 +
*זהר ברנט יצחקי
  
 
[[קטגוריה:תזונה]]
 
[[קטגוריה:תזונה]]
 
[[קטגוריה:חוזרי משרד הבריאות]]
 
[[קטגוריה:חוזרי משרד הבריאות]]
 +
[[קטגוריה:דפי למה התכוונת?]]

גרסה אחרונה מ־16:47, 27 בדצמבר 2020

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםהמלצות תזונתיות

אתגרים העומדים בפני מערכת הבריאות בישראל מחייבים שינוי במדיניות התזונתית והתאמתה לנטל התחלואה. דפוסי אכילה לא בריאים גורמים להשמנה ולתחלואה כרונית. בשל כך, מקדם משרד הבריאות, בשיתוף עם אנשי מקצוע בתחום התזונה ובריאות הציבור, שינוי בהנחיות התזונתיות כמתבקש מחזית המחקר בתחום. הנחיות אלו מבוססות גם על המלצות ארגון הבריאות העולמי וארגוני בריאות אחרים, עם ההתאמות המתבקשות לדפוסי התזונה ולנטל התחלואה הקיים בישראל. מסקירה של הנחיות תזונתיות עולמיות ומחקרים שונים בישראל, עולה כי התזונה הים תיכונית, בשילוב עם הנחיות תזונתיות מותאמות לישראל, היא התזונה המתאימה ביותר להמלצות התזונתיות

ההמלצות התזונתיות אינן מהוות תחליף לייעוץ אישי על ידי דיאטנית/תזונאית.

חשוב כי אנשים הסובלים ממחלות עם הגבלות תזונתיות מסוימות, כגון מחלות לב וכלי דם, סוכרת, מחלות כליה וכבד, כמו גם אנשים שמסיבות שונות בחרו בהגבלות תזונתיות (צמחונות, טבעונות ועוד) המחייבות התאמה תזונתית, יתייעצו עם דיאטנית/תזונאית ויקבלו הדרכה אישית.

סייעו בכתיבה

חוקרים בתזונה

  • פרופ' אליוט בארי
  • פרופ' איריס שי
  • פרופ' דנית שחר
  • ד"ר דורית אדלר
  • ד"ר סיגל אילת
  • ד"ר שירה זילבר
  • פרופ' רענן שמיר

משירות המזון

  • אלי גורדון

מאגף התזונה

  • מורן בלייכפלד מגנאזי
  • אבידור גינסברג
  • חווה אלטמן
  • רבקה גולדשמיט
  • יוספה כחל
  • פאינה צודיקוב
  • אורית יונה
  • אורית זילברברג
  • שירלי רחמיאל
  • כרמית ספרא
  • פרופ' רונית אנדוולט

משירותי בריאות הציבור

  • זהר ברנט יצחקי