האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "ההמלצות התזונתיות החדשות - משרד הבריאות"

מתוך ויקירפואה

 
(10 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
 
{{ערך בבדיקה}}
 
{{ערך בבדיקה}}
{{חוזר משרד הבריאות
+
{{Book
|שם החוזר=ההמלצות התזונתיות החדשות, משרד הבריאות הישראלי, 2019
+
|שם המחבר=משרד הבריאות
 
|תמונה=USDA MyPlate green.svg
 
|תמונה=USDA MyPlate green.svg
|כיתוב תמונה=
+
}}
|תחום=[[:קטגוריה:תזונה|תזונה]]
 
|מספר החוזר=
 
|סימוכין=
 
|קישור=
 
|תאריך פרסום=2019
 
}}  
 
 
{{הרחבה|המלצות תזונתיות}}
 
{{הרחבה|המלצות תזונתיות}}
 +
__תוכן_עניינים__
 
אתגרים העומדים בפני מערכת הבריאות בישראל מחייבים שינוי במדיניות התזונתית והתאמתה לנטל התחלואה. דפוסי אכילה לא בריאים גורמים ל[[השמנה]] ול[[תחלואה כרונית]]. בשל כך, מקדם משרד הבריאות, בשיתוף עם אנשי מקצוע בתחום התזונה ובריאות הציבור, שינוי בהנחיות התזונתיות כמתבקש מחזית המחקר בתחום. הנחיות אלו מבוססות גם על המלצות ארגון הבריאות העולמי וארגוני בריאות אחרים, עם ההתאמות המתבקשות לדפוסי התזונה ולנטל התחלואה הקיים בישראל. מסקירה של הנחיות תזונתיות עולמיות ומחקרים שונים בישראל, עולה כי התזונה הים תיכונית, בשילוב עם הנחיות תזונתיות מותאמות לישראל, היא התזונה המתאימה ביותר להמלצות התזונתיות
 
אתגרים העומדים בפני מערכת הבריאות בישראל מחייבים שינוי במדיניות התזונתית והתאמתה לנטל התחלואה. דפוסי אכילה לא בריאים גורמים ל[[השמנה]] ול[[תחלואה כרונית]]. בשל כך, מקדם משרד הבריאות, בשיתוף עם אנשי מקצוע בתחום התזונה ובריאות הציבור, שינוי בהנחיות התזונתיות כמתבקש מחזית המחקר בתחום. הנחיות אלו מבוססות גם על המלצות ארגון הבריאות העולמי וארגוני בריאות אחרים, עם ההתאמות המתבקשות לדפוסי התזונה ולנטל התחלואה הקיים בישראל. מסקירה של הנחיות תזונתיות עולמיות ומחקרים שונים בישראל, עולה כי התזונה הים תיכונית, בשילוב עם הנחיות תזונתיות מותאמות לישראל, היא התזונה המתאימה ביותר להמלצות התזונתיות
  
שורה 17: שורה 12:
 
חשוב כי אנשים הסובלים ממחלות עם הגבלות תזונתיות מסוימות, כגון [[מחלות לב וכלי דם]], [[סוכרת]], [[מחלות כליה]] ו[[מחלות כבד|כבד]], כמו גם אנשים שמסיבות שונות בחרו בהגבלות תזונתיות (צמחונות, טבעונות ועוד) המחייבות התאמה תזונתית, יתייעצו עם דיאטנית/תזונאית ויקבלו הדרכה אישית.  
 
חשוב כי אנשים הסובלים ממחלות עם הגבלות תזונתיות מסוימות, כגון [[מחלות לב וכלי דם]], [[סוכרת]], [[מחלות כליה]] ו[[מחלות כבד|כבד]], כמו גם אנשים שמסיבות שונות בחרו בהגבלות תזונתיות (צמחונות, טבעונות ועוד) המחייבות התאמה תזונתית, יתייעצו עם דיאטנית/תזונאית ויקבלו הדרכה אישית.  
  
==תקציר עיקרי ההמלצות==
+
==סייעו בכתיבה==
לתזונה הים תיכונית יתרונות בארבעה מימדים הקשורים זה בזה:
+
===חוקרים בתזונה===
#המימד הבריאותי
+
*פרופ' אליוט בארי
#המימד הסביבתי
+
*פרופ' איריס שי
#המימד החברתי-תרבותי
+
*פרופ' דנית שחר
#המימד הכלכלי
+
*ד"ר דורית אדלר
 +
*ד"ר סיגל אילת
 +
*ד"ר שירה זילבר
 +
*פרופ' רענן שמיר
  
יש לשאוף להשגה ולשמירה על משקל בריא ויציב בטווח התקין למבוגרים, ולעלייה תקינה במשקל ובגובה מהלידה ולאורך גילאי הינקות והגיל הרך ועד הבגרות.
+
===משירות המזון===
 +
*אלי גורדון
  
במקביל לשמירה על תזונה בריאה, מומלץ לבצע [[פעילות גופנית]] באופן סדיר, לפחות כ-150 דקות בשבוע של פעילות בעצימות בינונית, או 75 דקות בשבוע של פעילות בעצימות גבוהה לאנשים צעירים. מומלץ שילדים יבצעו פעילות גופנית במשך לפחות שעה בכל יום.
+
===מאגף התזונה===
 
+
*מורן בלייכפלד מגנאזי
'''על התזונה להיות מגוונת, ולהתבסס בעיקר על:'''
+
*אבידור גינסברג
*תפריט עשיר במזונות מגוונים מהצומח
+
*חווה אלטמן
*מזון שלא עבר עיבוד או מזון שעבר עיבוד מינימלי
+
*רבקה גולדשמיט
*שימוש מועט בשמנים, מלח וסוכר לתיבול ולהכנת המזון
+
*יוספה כחל
מומלץ להשתמש בשיטות בישול אשר משמרות את רכיבי התזונה הטבעיים המצויים במזונות (כגון אידוי והקפצה), ולהעדיף הכנה עצמית של מזון מרכיבים גולמיים על פני מזון מוכן מראש או מזון אולטרה-מעובד.
+
*פאינה צודיקוב
 
+
*אורית יונה
'''מומלץ שהתזונה השבועית תכלול את המרכיבים הבאים:'''
+
*אורית זילברברג
*'''ירקות ופירות מסוגים שונים:''' לפחות 5 מנות ביום, רצוי במגוון צבעים. במידת האפשר, ואם לא קיימת מגבלה תזונתית ו/או רפואית, רצוי להימנע מהסרת הקליפה לאחר שטיפתם. באתר משרד הבריאות ניתן למצוא את טבלת גודל המנות במזונות השונים
+
*שירלי רחמיאל
*'''קטניות ודגנים מלאים:''' קטניות כגון: פול, תורמוס, סויה, שעועית, אפונה, חומוס ועדשים. דגנים מלאים כגון: חיטה, כוסמין, שיפון, שיבולת שועל, שעורה, אורז, פריקי, דוחן, קינואה, אמרנט, כוסמת, טף, תירס ולחמים מקמח מדגן מלא כולל פיתות ולחמניות (חיטה, שיפון, כוסמין ועוד).
+
*כרמית ספרא
*'''שמנים מהצומח:''' עם עדיפות לשמן זית, שמן קנולה, אבוקדו, שקדים וטחינה
+
*פרופ' רונית אנדוולט
*'''חלבון מן החי''': דגים, ביצים, חלקים רזים של עוף, של הודו (למשל חזה) ושל בשר בקר:
 
:*'''דגי ים וברכה:''' חלק מן הדגים עשירים באומגה 3, כגון: סלמון, טונה, סול, בקלה, הליבוט וזהבון
 
:*מומלץ להמעיט בצריכת בשר בקר/ בשר אדום ככל האפשר, ולא יותר מ-300 גרם לשבוע לאוכלי בשר אדום{{הערה|שם=הערה1|}}{{הערה|שם=הערה2|}}{{הערה|שם=הערה3|}}{{הערה|שם=הערה4|}}
 
:*'''ביצים''' - במתינות. יש לשים לב למקורות מצטברים של ביצים בתפריט כגון פשטידות ובצקים{{הערה|שם=הערה5|}}
 
:*'''מוצרי חלב''' דלי שומן וללא תוספת סוכר או תחליפיו (כגון: משקה סויה דל שומן וללא תוספת סוכר, טחינה גולמית משומשום מלא).
 
 
 
'''מומלץ להמעיט בצריכת המזונות הבאים ככל שניתן:'''
 
*בשרים עתירי שומן ובעיקר בשרים מעובדים עתירי שומן ומלח, איברים פנימיים ובשר אדום
 
*מזונות אולטרה-מעובדים המכילים תוספות בכמויות גבוהות של מלח/סוכר או תחליפים לא טבעיים שלהם. מזונות אלו פוגעים בטעם ובאיזון התזונתי של המזון המקורי. כתוצאה מכך, מזונות אלו מתאפיינים בצריכה מוגזמת, ובאים על חשבון מזונות בריאים יותר. צריכת מזונות כאלו פוגעת בתרבות, בחיים החברתיים ובסביבה
 
*דברי מאפה המכילים רמות גבוהות של שומנים רוויים או שומן טרנס מהצומח. יש להימנע מצריכת שומן טרנס מוסף מהצומח
 
*מאכלים עתירי מלח, כגון: חטיפים, פיצוחים מומלחים וקלויים ועוד. מומלץ לעיין בטבלת הסימון התזונתי שעל גבי תווית המזון ולהשוות את תכולת המלח (נתרן) בין המוצרים השונים. צריכת הנתרן המומלצת הינה עד 2,400 מ״ג ליום
 
*מזונות עם סוכר ודומיו כגון דבש, סוכר חום, סירופ מייפל, סילאן, סירופ תירס, אוליגוסכרידים, פרוקטוז וכדומה. כאשר קוראים את תוויות המזון, יש לשים לב לכך שהכמות של הרכיבים מופיעה בסדר יורד. אם הסוכר מופיע במקומות הראשונים, המשמעות היא שהמוצר מכיל כמויות גבוהות ממנו ועל כן אינו מומלץ. בעתיד יופיע הסוכר בטבלת הסימון התזונתי מלווה בסימון כפיות סוכר
 
*אלכוהול - יש להפחית ככל האפשר את צריכת האלכוהול{{הערה|שם=הערה6|}}
 
 
 
'''שתייה:'''
 
*מומלץ לשתות מים
 
*יש להימנע משתיית משקאות ממותקים, כולל מיצי פירות, משקאות אנרגיה ומים בטעמים, אשר הוכחו כגורמים להשמנה, סוכרת, מחלות לב וכלי דם וכבד שומני
 
*מומלץ לשתות מי ברז
 
*כדאי לאחסן במקרר מים בכלי אחסון רב פעמיים מזכוכית
 
 
 
==עקרונות התזונה המומלצת ברוח התזונה הים-תיכונית==
 
===תזונה בריאה מתייחסת למזון השלם===
 
תזונה בריאה מושגת תוך התייחסות למזון השלם, ולא רק באמצעות סכמת הרכיבים התזונתיים של המזונות המרכיבים אותו. הערך התזונתי של התפריט תלוי אמנם ברכיבים התזונתיים, אך גם במזונות המספקים אותם, בהרכב כלל המזונות בארוחה, באופן הכנת המזון ואף באופן אכילתו.
 
 
 
ביסוס לכך ניתן למצוא בהשפעה המגינה של התזונה הים תיכונית מפני [[מחלות לב]]. כפי שמנגנונים מצטברים וסינרגיים מעורבים בהיווצרות מחלות אלו, כך מגוון גורמים בתפריט תורמים למניעתם, ולא רכיב יחיד כזה או אחר. לא זו בלבד, אלא שההשפעה המיטיבה של סך התפריט הים תיכוני חזקה יותר מאשר סכימת כל אחת מההשפעות הבריאותיות של המזונות המרכיבים אותו{{הערה|שם=הערה7|}}{{הערה|שם=הערה17|}}. ההמלצות לתזונה ים תיכונית מתמקדות במזונות שלמים כגון שמן זית, פירות טריים, ירקות, אגוזים, דגנים מלאים וקטניות. במקביל, המלצות התזונה הים תיכונית הן להגביל את צריכת הבשר האדום, הבשר המעובד והמזונות האולטרה-מעובדים.
 
 
 
ההמלצות המתייחסות למזון השלם ולא רק לסך רכיביו, הן חלק מההמלצות התזונתיות המעודכנות ברחבי העולם.
 
 
 
===ארבעת מימדי התזונה הים תיכונית===
 
====המימד הבריאותי - יתרונות התזונה הים תיכונית בראי המחקר====
 
ההשפעות המועילות של דפוסי התזונה הים תיכונית למניעת תחלואה ותמותה מוכרות מזה זמן רב{{הערה|שם=הערה10|}}{{הערה|שם=הערה11|}}השפעות אלו נבחנו במאות מחקרים מבוקרים, ותומכות ברעיון כי דפוס תזונה זה יעיל בשיפור מצב הבריאות על ידי שילוב מגוון רחב של מאכלים ים תיכוניים טיפוסיים. אכילה של תזונה ים תיכונית מיטיבה בריאותית גם ללא ירידה במשקל. ממחקרים אשר בדקו את אימוץ דפוסי האכילה הים תיכוניים, נמצא כי ניתן באמצעותם להגיע לרוב הדרישות התזונתיות, לרבות מינרלים וויטמינים (למעט [[ויטמין D]]){{כ}}{{הערה|שם=הערה12|}}. ממחקרים רבים עולה שדפוס תזונתי של דיאטה ים תיכונית עשוי למנוע מחלות לב וכלי דם, יתר לחץ דם, סוכרת ומחלות סרטן שונות. כמו כן נמצא כי להקפדה על דפוס דיאטה ים תיכונית יש קשר מגן בפני [[מחלת האלצהיימר]]{{הערה|שם=הערה13|}}{{הערה|שם=הערה14|}}{{הערה|שם=הערה15|}}{{הערה|שם=הערה16|}}{{הערה|שם=הערה17|}}.
 
 
 
*תזונה ים תיכונית למניעת מחלות לב :
 
:
 
  
 +
===משירותי בריאות הציבור===
 +
*זהר ברנט יצחקי
  
 
[[קטגוריה:תזונה]]
 
[[קטגוריה:תזונה]]
 
[[קטגוריה:חוזרי משרד הבריאות]]
 
[[קטגוריה:חוזרי משרד הבריאות]]
 +
[[קטגוריה:דפי למה התכוונת?]]

גרסה אחרונה מ־16:47, 27 בדצמבר 2020

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםהמלצות תזונתיות

אתגרים העומדים בפני מערכת הבריאות בישראל מחייבים שינוי במדיניות התזונתית והתאמתה לנטל התחלואה. דפוסי אכילה לא בריאים גורמים להשמנה ולתחלואה כרונית. בשל כך, מקדם משרד הבריאות, בשיתוף עם אנשי מקצוע בתחום התזונה ובריאות הציבור, שינוי בהנחיות התזונתיות כמתבקש מחזית המחקר בתחום. הנחיות אלו מבוססות גם על המלצות ארגון הבריאות העולמי וארגוני בריאות אחרים, עם ההתאמות המתבקשות לדפוסי התזונה ולנטל התחלואה הקיים בישראל. מסקירה של הנחיות תזונתיות עולמיות ומחקרים שונים בישראל, עולה כי התזונה הים תיכונית, בשילוב עם הנחיות תזונתיות מותאמות לישראל, היא התזונה המתאימה ביותר להמלצות התזונתיות

ההמלצות התזונתיות אינן מהוות תחליף לייעוץ אישי על ידי דיאטנית/תזונאית.

חשוב כי אנשים הסובלים ממחלות עם הגבלות תזונתיות מסוימות, כגון מחלות לב וכלי דם, סוכרת, מחלות כליה וכבד, כמו גם אנשים שמסיבות שונות בחרו בהגבלות תזונתיות (צמחונות, טבעונות ועוד) המחייבות התאמה תזונתית, יתייעצו עם דיאטנית/תזונאית ויקבלו הדרכה אישית.

סייעו בכתיבה

חוקרים בתזונה

  • פרופ' אליוט בארי
  • פרופ' איריס שי
  • פרופ' דנית שחר
  • ד"ר דורית אדלר
  • ד"ר סיגל אילת
  • ד"ר שירה זילבר
  • פרופ' רענן שמיר

משירות המזון

  • אלי גורדון

מאגף התזונה

  • מורן בלייכפלד מגנאזי
  • אבידור גינסברג
  • חווה אלטמן
  • רבקה גולדשמיט
  • יוספה כחל
  • פאינה צודיקוב
  • אורית יונה
  • אורית זילברברג
  • שירלי רחמיאל
  • כרמית ספרא
  • פרופ' רונית אנדוולט

משירותי בריאות הציבור

  • זהר ברנט יצחקי