האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

ההמלצות התזונתיות החדשות - נספח מספר 1 - תזונה ים-תיכונית כתזונה בת קיימא

מתוך ויקירפואה

גרסה מ־16:51, 27 בדצמבר 2020 מאת Motyk (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "{{ערך בבדיקה}} {{פרק |ספר=ההמלצות התזונתיות החדשות - משרד הבריאות |מספר הפרק=6 }} {{הרחבה|המלצו...")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםהמלצות תזונתיות

ד"ר זהר ברנט-יצחקי ופרופ' רונית אנדוולט

תזונה מהווה את הבסיס לקיומו של האדם. משחר האנושות ליקט האדם מזון וצד אותו כחלק מהמערכות האקולוגיות בהן התקיים. עם התקדמות ההיסטוריה, בדגש על המהפכה החקלאית והמהפכה התעשייתית, החל האדם להשפיע על סביבתו, לסכן ולזהם אותה. כיום מהווה תעשיית המזון גורם משמעותי המביא להרס הסביבה ולהתחממות כדור הארץ. תעשיית המזון מביאה לפליטה של 30%-20% מגזי החממה, מהווה גורם משמעותי בכריתת יערות, פוגעת במגוון הביולוגי, מביאה לניצול משאבי אדמה ומים ולזיהום מקורות מים (1).

תעשיית המזון מבוסס בעלי החיים שהתפתחה במאה האחרונה מהווה אף היא איום סביבתי משמעותי, המתבטא בעיקר בפליטה מסיבית של גזי מתאן על ידי בעלי חיים יבשתיים (2), בניצול שטחי מחייה לגידול בעלי החיים ושטחים לטובת גידולים חקלאיים להאכלת בעלי החיים (3), בפגיעה במגוון הביולוגי (4) ובייצור מסות של שפכים ופסולת (3). תהליכי ההתמערבות שעוברות אוכלוסיות שונות בעולם כגון בהודו ובסין, מתבטאים בין היתר גם בעלייה בצריכת הבשר, ומחריפים את הבעיה (2).

תעשיית המזון עלולה אף לגרום להידלדלות משאבי המזון, בדגש על מערכות ימיות: דיג מסיבי מביא להקטנה משמעותית ולסכנת הכחדה של אוכלוסיות דגים באוקיינוסים, בימים ובמקורות מים אחרים (5). התכנית הסביבתית של האו"ם (UNEP - UN Environment Program) התריעה כי דיג יתר עלול לגרום לנזקים חמורים, במיוחד באפריקה, במזרח הרחוק ובמרכז אמריקה (6) .

הגלובליזציה, אשר אפשרה לשנע כמויות גדולות של מזון למרחקים גדולים, תרמה אף היא לנזק הסביבתי הגלום בתעשיית המזון. שינוע מזון מחייב מחד טיפול מיוחד במזון (כגון שימור וקירור), ומאידך מביא לפליטות של גזי חממה וגזים אחרים לאטמוספירה בשל השימוש באמצעי התחבורה לשינוע המזון (בדגש על משאיות ומטוסים) (1) .

המגמה הרווחת כיום בחקלאות מתמקדת בגידול מספר מצומצם של מינים וזנים. מחקרים מהשנים האחרונות מראים כי מספר הזנים והמינים בשימוש חקלאי (דגנים, שורשים, פירות וירקות) הצטמצם דרמטית במאה השנים האחרונות, חלק מהזנים נכחדו כליל ואת חלקם לא ניתן להשיג למטרות גידול. לדוגמה, 88% מתוך 2,683 זני האגסים שגודלו בארצות הברית במאה ה-19, אינם קיימים יותר כלל בשוק ולא ניתן לגדלם. גידול מספר מצומצם של זנים טומן בחובו סכנות רבות, לרבות תרומה לפגיעותו של המין לפגעי מזג האוויר, מחלות ומזיקים, ואיום על הישרדותו (7) . לפיכך צמצום מספר המינים עלול לפגוע בחוסנה של החקלאות ולאיים על בטחונו התזונתי של הציבור.

כל אלה מנוגדים לעקרונות הקיימות המחייבים התייחסות שווה לסביבה, לחברה ולכלכלה (8) , הקפדה על רווחתם של בני האדם ורווחתה של הסביבה בהווה ובדורות הבאים. מה היא אם כך תזונה בת קיימא (תזונה מקיימת)? על פי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO),

ביבליוגרפיה