ההמלצות התזונתיות החדשות - נספח מספר 1 - תזונה ים-תיכונית כתזונה בת קיימא

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.

ההמלצות התזונתיות החדשות - משרד הבריאות
מאת משרד הבריאות

הפרק הבא הפרק הקודם

תוכן עניינים > פרק #6: ההמלצות התזונתיות החדשות - נספח מספר 1 - תזונה ים-תיכונית כתזונה בת קיימא

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – המלצות תזונתיות

ד"ר זהר ברנט-יצחקי ופרופ' רונית אנדוולט

תזונה מהווה את הבסיס לקיומו של האדם. משחר האנושות ליקט האדם מזון וצד אותו כחלק מהמערכות האקולוגיות בהן התקיים. עם התקדמות ההיסטוריה, בדגש על המהפכה החקלאית והמהפכה התעשייתית, החל האדם להשפיע על סביבתו, לסכן ולזהם אותה. כיום מהווה תעשיית המזון גורם משמעותי המביא להרס הסביבה ולהתחממות כדור הארץ. תעשיית המזון מביאה לפליטה של 30%-20% מגזי החממה, מהווה גורם משמעותי בכריתת יערות, פוגעת במגוון הביולוגי, מביאה לניצול משאבי אדמה ומים ולזיהום מקורות מים .

תעשיית המזון מבוסס בעלי החיים שהתפתחה במאה האחרונה מהווה אף היא איום סביבתי משמעותי, המתבטא בעיקר בפליטה מסיבית של גזי מתאן על ידי בעלי חיים יבשתיים , בניצול שטחי מחייה לגידול בעלי החיים ושטחים לטובת גידולים חקלאיים להאכלת בעלי החיים , בפגיעה במגוון הביולוגי ובייצור מסות של שפכים ופסולת . תהליכי ההתמערבות שעוברות אוכלוסיות שונות בעולם כגון בהודו ובסין, מתבטאים בין היתר גם בעלייה בצריכת הבשר, ומחריפים את הבעיה .

תעשיית המזון עלולה אף לגרום להידלדלות משאבי המזון, בדגש על מערכות ימיות: דיג מסיבי מביא להקטנה משמעותית ולסכנת הכחדה של אוכלוסיות דגים באוקיינוסים, בימים ובמקורות מים אחרים . התכנית הסביבתית של האו"ם (UNEP - UN Environment Program) התריעה כי דיג יתר עלול לגרום לנזקים חמורים, במיוחד באפריקה, במזרח הרחוק ובמרכז אמריקה .

הגלובליזציה, אשר אפשרה לשנע כמויות גדולות של מזון למרחקים גדולים, תרמה אף היא לנזק הסביבתי הגלום בתעשיית המזון. שינוע מזון מחייב מחד טיפול מיוחד במזון (כגון שימור וקירור), ומאידך מביא לפליטות של גזי חממה וגזים אחרים לאטמוספירה בשל השימוש באמצעי התחבורה לשינוע המזון (בדגש על משאיות ומטוסים) .

המגמה הרווחת כיום בחקלאות מתמקדת בגידול מספר מצומצם של מינים וזנים. מחקרים מהשנים האחרונות מראים כי מספר הזנים והמינים בשימוש חקלאי (דגנים, שורשים, פירות וירקות) הצטמצם דרמטית במאה השנים האחרונות, חלק מהזנים נכחדו כליל ואת חלקם לא ניתן להשיג למטרות גידול. לדוגמה, 88% מתוך 2,683 זני האגסים שגודלו בארצות הברית במאה ה-19, אינם קיימים יותר כלל בשוק ולא ניתן לגדלם. גידול מספר מצומצם של זנים טומן בחובו סכנות רבות, לרבות תרומה לפגיעותו של המין לפגעי מזג האוויר, מחלות ומזיקים, ואיום על הישרדותו . לפיכך צמצום מספר המינים עלול לפגוע בחוסנה של החקלאות ולאיים על בטחונו התזונתי של הציבור.

כל אלה מנוגדים לעקרונות הקיימות המחייבים התייחסות שווה לסביבה, לחברה ולכלכלה, הקפדה על רווחתם של בני האדם ורווחתה של הסביבה בהווה ובדורות הבאים. מה היא אם כך תזונה בת קיימא (תזונה מקיימת)? על פי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO), תזונה בת קיימא היא: "תזונה בעלת השפעה סביבתית נמוכה, אשר תורמת להבטחת מזון ותזונה ולחיים בריאים לדורות הנוכחיים והבאים. תזונה מקיימת המערכות האקולוגיות, מתקבלת מבחינה תרבותית, נגישה, הוגנת מבחינה כלכלית כך שאנשים יכולים להרשות לעצמם לרכוש אותה, מספיקה מבחינה תזונתית, בטוחה ובריאה, תוך כדי שהיא מטייבת (optimizing) משאבים אנושיים וטבעיים" . לפיכך, על תפריט מקיים להזין את האוכלוסייה ההולכת וגדלה באופן קבוע ושוויוני ובמזון בריא ומאוזן תזונתית, תוך פגיעה מינימלית במגוון הביולוגי, בסביבה ובבעלי החיים:

• תפריט המבוסס על מזונות מהצומח ועל כמויות קטנות של מזון מהחי גורם לפחות נזק סביבתי ואקולוגי מאשר תפריט המבוסס ברובו על מזון מהחי. צריכה מופחתת של מזון מהחי מסייעת בהפחתה משמעותית של ייצור גזי חממה, כריתת יערות לצורך שטחי מרעה וגידול מזון לתעשיית החי (10) וכן הקטנת צריכת המים הגדולה הדרושה לגידול מזון מהחי
• ייצור מזון וצריכת תפריט המבוססים ברובם על מזון מן הצומח כגון דגנים מלאים, קטניות, ירקות ופירות, תורמים גם הם לחברה, בהיותם מעודדים חקלאות מקומית משפחתית וייצור ומחייה בתנאי סולידריות
• שימת דגש על צריכה מקומית והימנעות משינוע מזון למרחקים. ראה נספח מספר 3 - טבלת פירות וירקות ועונתם
• תפריט מקיים מעודד חקלאות מגוונת המבוססת על מספר רב של מינים ומעודד את השונות הביולוגית

ארגון המזון והחקלאות של האו"ם מצביע על התזונה הים-תיכונית כדוגמה לתזונה בת קיימא:

מבחינה סביבתית, תזונה ים-תיכונית קלאסית שמה דגש על מגוון ביולוגי (לדוגמה שימור זנים שונים של זיתים) וכן נשענת על בתי גידול מגוונים (לדוגמה גבעות המתאימות לגידול זיתים, יערות אורנים, שדות חיטה וירק). במחקר משנת 2005 ערך Duchin אנליזה של מחזורי חיים (life cycle analysis) ובדק השפעה סביבתית של מוצרים וסוגי מזון שונים. Duchin הראה כי לתזונה הים תיכונית קיימת השפעה סביבתית נמוכה יחסית, בין היתר כיוון שהיא מבוססת בעיקרה על צריכת ירקות, פירות, דגנים וקטניות, תוך צריכה מועטה יחסית של בשר ומוצרים מן החי . בנוסף, קיימים בתזונה זו אספקטים תרבותיים שמכבדים את המורשת הקולינרית והתרבותית של קהילות שונות.

תזונה ים תיכונית כתזונה מקיימת בישראל

בנוסף למעלותיה התזונתיות האוניברסליות, לתזונה ים תיכונית קיימים יתרונות כתזונה מקיימת במיוחד בישראל. בישראל מתקיימים תנאי מזג אוויר נוחים, אקלים מגוון וקרקעות שונות. בנוסף מפותחות ומיושמות בחקלאות בישראל שיטות טכנולוגיות מתקדמות. כל אלה מאפשרים גידול של מינים וזנים מגוונים של ירקות, שורשים, פירות, קטניות, אגוזים, בוטנים ושמנים, המהווים את עיקרי התזונה הים תיכונית. צריכת מזון מקומי-ישראלי תורמת לחברה ולכלכלה המקומית, לפיתוח ושמירה על מקומות עבודה של התושבים, וכרוכה בפחות משאבים לקירור, שימור ושינוע המזון מרחוק, ובכך תורמת להפחתת פליטת גזי חממה.

ע"פ נתוני הלמ"ס, אחוז האספקה העצמית של מזון בישראל הוא עפ"י הפירוט הבא:

[[קובץ:ים תיכוני 2.png|ממוזער|מרכז|600 פיקסלים|גרף 1 - אחוז האספקה העצמית של מזון בישראל}}