חיסון נגד חצבת, חזרת ואדמת - Vaccine against measles, mumps and rubella
הופניתם מהדף החיסון כנגד חצבת, חזרת ואדמת לדף הנוכחי.
חיסון נגד חצבת, חזרת ואדמת | ||
---|---|---|
Vaccine against measles, mumps and rubella | ||
שמות נוספים | חיסון MMR, MMR, MMRV | |
יוצר הערך | פרופ' אלי סומך, ד"ר מיכל שטיין וד"ר דיאנה טשר | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – חיסונים
החיסון ניתן למניעת המחלות חצבת, חזרת ואדמת.
- חצבת (Measles) - מחלה נגרמת על ידי נגיף ה-Measles.
המחלה מדבקת ביותר - שיעור התחלואה בלא מחוסנים מגיע ל 100%. המחלה מתבטאת בחום, דלקת עיניים ופריחה. עלולה להסתבך בדלקת ריאות, דלקת אוזניים, דלקת רקמת המוח (אנצפליטיס) ושלשול.
סיבוך נוסף אפשרי המופיע מספר שנים מאוחר יותר הוא דלקת-רקמת-מוח תת-חריפה טרשתית כוללת (SSPE - Subacute sclerosing panencephalitis) – מחלה ניוונית של המח, המתבטאת בהרס תאי המח, עד למוות.
שיעור סיבוכי החצבת: הסיכון לדלקת ריאות הוא 6 ל-100, לדלקת רקמת המוח 1 ל-1000, ולמוות – 2 מקרים לכל 1000 חולים. SSPE – מופיעה באחד ל-1000 חולים. - חזרת (Mumps): נגרמת על ידי נגיף ה-Mumps.
הנגיף גורם לדלקת בבלוטת הרוק. סיבוכים אפשריים – דלקת רקמת המוח, אובדן שמיעה (בדרך כלל חד צדדי), דלקת באשך העלולה לגרום לעקרות, דלקת לבלב (פנקריאטיטיס).
שיעור דלקת רקמת המוח – 5 לאלף מקרים. דלקת באשכים – 10-20% מהחולים. - אדמת (Rubella): נגיף האדמת גורם למחלת חום המלווה פריחה, והגדלת בלוטות לימפה. לעיתים מלווה בכאבי פרקים וירידה בספירת טסיות הדם (תרומבוציטופניה).
המחלה קלה לרוב, וחולפת מעצמה, אך כאשר עובר נחשף לנגיף ברחם, עלולה להיגרם תסמונת האדמת המולדת המתבטאת בהפרעה בגדילה ובהתפתחות, הסתידויות מוחיות, היקף ראש קטן (מיקרוצפליה), איחור בהתפתחות, ירוד (קטרקט), מומי לב מולדים, צהבת והגדלת כבד וטחול.
אחד מארבעה תינוקות שנחשפו ברחם, יפתחו את תסמונת האדמת המולדת.
התרכיבים הקיימים בישראל
בישראל רשומים שני תרכיבים:
- תרכיב Priorix (MMR vaccine - Measles, mumps, and rubella vaccine) - התרכיב הוא תערובת של 3 נגיפים חיים מוחלשים - חצבת, חזרת ואדמת - אשר הוכנו כל אחד בנפרד.
הכנתם של נגיף החצבת והחזרת כוללת בין היתר גידולם בתרבית של תאי עובר תרנגולת. נגיף האדמת המוחלש עובר שינוי על ידי גידולו בתרבית תאים אנושיים דיפלואידיים.
התרכיב מכיל סורביטול כחומר מייצב, עקבות Neomycin, חומצות אמיניות, לקטוז ומניטול. - תרכיב משולב - Priorix tetra (MMRV vaccine - Measles, mumps, rubella, and varicella vaccine), המכיל בתוכו את תרכיב ה-Priorix בצרוף עם תרכיב נגד אבעבועות רוח.
אופן מתן החיסון
התרכיבים Priorix ו-Priorix tetra ניתנים בהזרקה תת-עורית.
במסגרת חיסוני השגרה החל מ-1.9.08 החיסון Priorix ניתן בצרוף עם החיסון נגד אבעבועות רוח על ידי תרכיב משולב - Priorix tetra.
מתן Priorix ותרכיבים אחרים: קישור להנחיות כלליות למתן חיסונים
מועדי מתן החיסון
ראה טבלת חיסונים.
במסגרת חיסוני השגרה של גיל הילדות ניתנה בעבר מנה אחת בלבד של תרכיב ה-Priorix (בגיל 12 חודשים). מנה אחת מקנה הגנה ארוכת טווח לרוב המחוסנים. אחוז קטן מהם יאבדו במשך השנים את ההגנה ועל כן כיום מומלץ כשגרה על מנה נוספת הניתנת באופן שגרתי בגיל 6-7 שנים/כיתה א' אך יכולה גם להינתן 4 שבועות ויותר לאחר המנה הקודמת.
אם המנה הראשונה של החיסון ניתנה לפני גיל שנה, אין לספור מנה זו כתקפה ומומלץ לתת שתי מנות נוספות החל מגיל 12-15 חודש.
מינונים מומלצים
תופעות לוואי
הסיכון לתופעות לוואי אינו עולה כאשר התרכיב ניתן למחוסנים, למשל לאחר חיסון קודם או מחלה טבעית.
תופעות לוואי מקומיות כגון אודם, כאבים ונפיחות מקומית באיזור ההזרקה נדירות.
5-15% מהמחוסנים יפתחו ביום ה-5-12 לאחר החיסון חום שעלול להיות גבוה. החום עלול להימשך ימים אחדים ובדרך כלל איננו מלווה בתסמינים אחרים. תיתכן פריחה חולפת אצל 5% ממקבלי החיסון ולעיתים שיעול, דלקת גרון ודלקת עיניים.
ירידה חולפת בספירת טסיות הדם, המופיעה עד חודשיים לאחר החיסון, נדירה.
סיבוכים נוירולוגיים
הסיכון לדלקת רקמת המוח לאחר החיסון כולל SSPE הוא פחות מ-1 למיליון (לעומת מקרה אחד ל1000 מקרי מחלת החצבת).
Priorix ואוטיזם
לא נמצאה הוכחה לקשר סיבתי בין חיסון ה-Priorix לבין תופעות במערכת העצבים המרכזית. מחקרים עדכניים הפריכו את הטענה כי החיסון גורם לאוטיזם - להרחבה ופרוט בנושא זה.
תופעות הקשורות למרכיב האדמת
הגדלה קלה של בלוטות הלימפה הינה שכיחה למדי לאחר החיסון.
כאבי מפרקים מדווחים אצל 0.5% מהילדים המחוסנים ומערבים בעיקר מפרקים פריפריים קטנים. כאבי מפרקים או דלקת מפרקים הן תופעות חולפות הנוטות להופיע בשכיחות גבוהה יותר בנשים (בשכיחות של 25% ו10% בהתאמה), כ-1-3 שבועות לאחר קבלת החיסון.
בכל גיל תופעות מפרקיות שכיחות יותר לאחר מחלת האדמת מאשר לאחר החיסון. כמו כן, צפוי שלאחר מנה שניה של החיסון התופעות הללו יהיו בשכיחות נמוכה יותר.
תופעות נדירות: דלקת עצב פריפרי (ניוריטיס) חולפת.
תופעות לוואי ספציפיות למרכיב החזרת
כוללות דלקת אשכים ודלקת של בלוטות הרוק, המופיעות לעיתים נדירות.
התוויות נגד
מלבד הוראות הנגד הכלליות למתן חיסונים, יש להתחשב בהתוויות הנגד הבאות:
- יש להימע ממתן החיסון אם ידוע על רגישות יתר אנפילקטית לאחד ממרכיבי החיסון כגון ג'לטין או Neomycin.
- ירידה בספירת טסיות הדם: סיבוך כזה עלול להתפתח בשיעור של 1 ל-25,000-40,000 מחוסנים תוך חודשיים מהחיסון, כאשר רוב המקרים מתרחשים 2-3 שבועות מהחיסון.
לילדים עם עבר של ירידה בספירת טסיות הדם מכל סיבה שהיא יש סיכון מוגבר להופעת סיבוך זה. לא ידוע על מקרי תמותה בעקבות ירידה בספירת טסיות הדם מ-Priorix, מה גם שהסיכון לירידה בספירת טסיות הדם גדול פי 10 אחרי מחלת חצבת או אדמת. יתרון החיסון עולה על הסיכון הפוטנציאלי ולכן אין מניעה לחסן ילדים כאלו.
המלצת משרד הבריאות בארץ הינה להימנע ממתן מנה נוספת של חיסון Priorix במקרים שבהם הירידה בספירת טסיות הדם הופיעה בטווח של חודשיים לאחר החיסון. במקרים שבהם נמנעים ממתן מנה נוספת של תרכיב Priorix מומלץ לבדוק רמת חסינות ספציפית לחצבת, אדמת וחזרת. - הריון: אין לתת חיסון Priorix לנשים הרות. אין צורך להזהיר אישה להימנע מהריון לאחר קבלת התרכיב Priorix. אין מניעה לחסן בני משפחה של אישה הרה. אם במקרה התרכיב ניתן לאישה בהריון אין הצדקה לשקול הפסקת הריון.
מצבים מיוחדים
קישור להנחיות כלליות לחיסון במצבים מיוחדים
- רגישות יתר לביצים: התרכיב החי כנגד חצבת וחזרת מיוצר מנגיף שגדל בתרביות פיברובלסטים של עוברי עוף. למרות זאת, התרכיב איננו מכיל כמות משמעותית של אנטיגנים של ביצים. ילדים רגישים לביצים כולל כאלו עם רגישות יתר אנפילקטית הם בסיכון נמוך לפתח תגובה אנפילקטית מחיסון ה-Priorix. לאור זאת, ההמלצה במקרים של תגובה אלרגית מסוג אנפליקטי לחלבון ביצה היא להפנות את המועמד לחיסון במסגרת המאפשרת השגחה רפואית וטיפול בהלם אנפליקטי כגון חדר מיון או מרפאה לאלרגיה.
- שחפת: חיסון Priorix איננו גורם להתלקחות שחפת. אין צורך בביצוע שגרתי של תבחין טוברקולין (PPD test - Purified protein derivative test) לפני מתן חיסון Priorix. אם יש צורך לבצע תבחין טוברקולין מומלץ לעשותו ביום החיסון או רק 6 שבועות לאחריו, מכיוון שהחיסון מעכב זמנית את התגובה העורית לתבחין טוברקולין.
לסובלים ממחלת שחפת פעילה מומלץ לתת את התרכיב Priorix לאחר תחילת הטיפול נגד שחפת. - מחלה פרכוסית או פגיעה במערכת העצבים: לילדים עם היסטוריה אישית או משפחתית של פרכוסים יש סיכון מוגבר לפרכוסים בעקבות מתן החיסון Priorix. ברוב המקרים מדובר בפרכוסי חום שאינם מותירים נזק קבוע, אינם גורמים לאפילפסיה ואינם גורמים להרעה במצב הנוירולוגי הבסיסי. לכן, בדרך כלל אין היסטוריה שכזו מהווה הוראת נגד למתן החיסון Priorix.
- חסר חיסוני
- חולים עם זיהום בנגיף כשל חיסוני אנושי (HIV - Human immunodeficiency virus)
- חולים המטופלים על ידי סטרואידים
- מתן אימונוגלובולינים (IVIG - Intravenous immunoglobulin) סטנדרטי או ספציפי או תוצרי דם לאחרונה: מתן תרכיב Priorix בסמוך לאחר מתן אימונוגלובולינים או תוצרי דם עלול לפגוע בחיסוניות התרכיב. הזמן ממתן האימונוגלובולינים בו יתכן דיכוי התגובה החיסונית הינו ביחס ישיר למינון החיסון הסביל. טבלה המפרטת את הזמן ממתן אימונוגלובולין ועד למתן חיסון Priorix / Priorix tetra.
אם בכל זאת יש צורך במתן התרכיב הפעיל ללא דיחוי, למשל בעקבות חשיפה, יש לחזור על מתן התרכיב במועד המומלץ לאחר מתן האימונוגלובולינים, מלבד במקרים שבהם הודגמה חסינות בבדיקה סרולוגית.
אם ניתנת מנת גמא-גלובולין תוך 14 יום לאחר מתן חיסון Priorix יש לחזור על המנה אלא אם בדיקות סרולוגיות הראו תגובה הומורלית נאותה. - מתן תרכיב Priorix לאחר חשיפה: עד 72 שעות לאחר המגע עם חולה חצבת מתן תרכיב Priorix יכול למנוע התפתחות מחלת קלינית של חצבת, ותאורטית גם לאחר מגע עם חולה אדמת (אם כי אין לכך הוכחה מדעית).
מתן אימונוגלובולינים לאחר מגע עם חולה חצבת מומלץ למגעים עם הוראות נגד לחיסון הפעיל (במינון של 0.25 מ"ל /ק"ג עד 6 ימים ממועד המגע).
חיסון לאחר חשיפה לחזרת לא תמיד ימנע את המחלה.
ביבליוגרפיה
- American Academy of Pediatrics. Red book: 2009 report of the Committee on Infectious Diseases. 28th ed. Elk Grove Village, IL: American Academy of Pediatrics 2009;444-455.
- Pink Book's chapter on Mumps [PDF-369KB, 10 pages] Updated April 2011
Epidemiology & Prevention of Vaccine-Preventable Diseases, 12th Edition
- Klein NP, Fireman B, Yih WK, et al, “Measles-Mumps-Rubella-Varicella Combination Vaccine and the Risk of Febrile Seizures," Pediatrics, 2010, 126(1):e1-8.
- Nolan T, Bernstein DI, Block SL, et al, “Safety and Immunogenicity of Concurrent Administration of Live Attenuated Influenza Vaccine With Measles-Mumps-Rubella and Varicella Vaccines to Infants 12 to 15 Months of Age," Pediatrics, 2008, 121(3):508-16.
- Mrozek-Budzyn D, Kiełtyka A, Majewska R. Lack of association between measles-mumps-rubella vaccination and autism in children: a case-control study. Pediatr Infect Dis J 2010; 29:397.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- לקוח מתוך האתר: חיסונים - כל מה שחשוב לדעת
המידע שבדף זה נכתב על ידי פרופ' אלי סומך, ד"ר מיכל שטיין וד"ר דיאנה טשר, היחידה למחלות זיהומיות, בי"ח וולפסון