האיגוד הישראלי לרפואת משפחה
כעת 6832 ערכים
רופאים, הרשמו עכשיו למועדון העורכים כניסה עקבו אחרינו בפייסבוק
האיגוד הישראלי לרפואת משפחה
רופאים, הרשמו עכשיו למועדון העורכים כניסה עקבו אחרינו בפייסבוק
כעת 6832 ערכים
האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

היריון ולידה בעידן הקורונה - חוזר משרד הבריאות - Pregnancy and childbirth in the COVID-19 era

מתוך ויקירפואה
Ambox warning blue.png
ערך זה הוא חוזר משרד הבריאות סגור לעריכה
היריון ולידה בעידן הקורונה
Baby belly.jpg
תחום נשים
סימוכין 47781821
תאריך פרסום 4 מרץ 2021
 

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – קורונה

סימוכין:

  • הנחיות להתמודדות עם תחלואה מנגיף קורונה החדש עדכון 16 נספח 19 מיום 7.5.2020 מספר סימוכין: 226017920.
  • היריון ולידה בעידן הקורונה מיום 29.7.2020 מספר סימוכין: 317507220
  • תיעדוף למתן חיסונים על פי המלצת הוועדה לחיסונים נגד קורונה עדכון מספר 3 מיום 20.1.21 מספר סימוכין: 56313021
  • תדריך חיסונים - תרכיבים נגד נגיף קורונה החדש מיום 9.1.2021 מספר סימוכין: 496873220
  • חיסון נשים המתכננות היריון/הרות/מניקות בתרכיב חיסון 19-COVID‏ (Corona Virus Disease - 2019) הבהרה מיום 1.2.21
  • ההנקה בעידן הקורונה מיום 21/2/2021 מספר סימוכין: 245972921

מסמך זה משלים את נספח 19 בעדכון 16 מיום 7.8.2020 של ההנחיות להתמודדות עם תחלואה מנגיף קורונה החדש, ומחליף את המסמך היריון ולידה בעידן הקורונה מיום 29.7.2020 שבסימוכין.

סיבוכי קורונה בהיריון

מחלת ה-19-COVID קיימת מסוף שנת 2019 ולפיכך המידע על אודותיה עדיין אינו מלא. להלן מידע מעודכן לחודש ינואר 2021. בשלביה המוקדמים של המגפה, מרבית המחקרים שפורסמו העלו כי נשים הרות אינן מצויות בסיכון גבוה יותר למחלה קשה בעקבות הידבקות בקורונה. עם זאת, מטבע הדברים, מחקרים אלה היו קטנים בהיקפם וכללו עשרות נשים עד מאות בודדות לכל היותר[1][2][3].

ביוני 2020, ה-CDC (Centers for Disease Control, המרכז האמריקני לבקרת מחלות) פרסם מחקר על מעל 90,000 נשים בגיל הפוריות (15–44 שנים) שאובחנו עם 19-COVID וסבלו מתסמינים (מתוכן כ-8,200 בהיריון). נמצא כי נשים הרות היו בסיכון גבוה לאשפוז, אבל לא היה מידע אם מדובר על אשפוז בשל תחלואה בקורונה או עקב סיבוכי היריון אחרים. באותו מחקר, נמצא כי נשים הרות היו גם בסיכון גבוה פי 1.5 לאשפוז בטיפול נמרץ, ופי 1.7 להזדקקות להנשמה מלאכותית, לעומת נשים מאובחנות שלא היו בהיריון. עם זאת, שיעורן של כלל הנשים שסבלו ממחלה חמורה היה נמוך יחסית (כאחוז אחד). שיעור התמותה מהמחלה (0.2 אחוז) היה דומה בקרב שתי הקבוצות[4]. בינואר 2021 פורסם מחקר על מעל 400,000 נשים הרות שאושפזו שהשווה את ה-6380 נשים עם מחלת 19-COVID לאלו שנמצאו שליליות. במחקר זה נמצאו יותר סיבוכים הקשורים לקרישיות בקרב הנשים ההרות. כמות התמותה הייתה נמוכה בשתי הקבוצות אבל גבוהה באופן מובהק בחולות קורונה (0.1 אחוז לעומת 0.00005)‏[5].

נכון לתחילת 2021, אובחנו בישראל מעל 9,800 נשים הרות עם קורונה, כאשר רובן המוחלט היו במצב קל. ביניהן כ-100 הוגדרו במצב קשה או קריטי ו-3 מקרי מוות.

סיבוכי היריון בחולות קורונה

במספר מחקרים נמצאו נזקים בכלי הדם העובריים (לרבות היווצרות קרישי דם) בשליה של נשים שילדו בזמן שחלו בקורונה[6][7].המשמעות הקלינית של הממצא עדיין אינה ידועה. לא דווח על עליה בהפלות בקרב נשים הרות שחלו בקרונה[8]. בישראל מדווח על שני מקרים של עובר שנפטר שהיה חיובי לאמא חיובית.

סיבוכים אימהיים סביב הלידה

במחקר של אוניברסיטת Cornell בניו-יורק שכלל כ-700 נשים לקראת לידה נמצא ששיעור הניתוחים הקיסריים בקרב חולות בקורונה היה גדול ב-50 אחוזים לעומת נשים שאינן חולות בקורונה. השיעור המוגבר היה גם בקרב חולות קורונה שלא סבלו מתסמינים. לא ברור האם ניתוחים אלו הושפעו ישירות ממצב האישה בהיריון או שמא בוצעו מניעתית, לפחות בחלקם, בשל החשש מפני התפתחות סיבוכי הקורונה, ללא קשר למצב הקליני של היולדת[6].

מטאנליזה של מחקרים הראתה עליה בלידות מוקדמות בקרב נשים הרות חיוביות לקורונה[9]. חלק מהלידות המוקדמות היו יזומות על מנת לאפשר טיפול באם. מחקר מאנגליה הראה תוצאות דומות[10].

מצד שני מחקר שנעשה בישראל הדגים ירידה של 50 אחוזים בלידות מוקדמות בתקופה של המגפה בהשוואה לשנים קודמות, ייתכן עקב שינויים סביבתיים כתוצאה מסגרים[11]. ממצאים דומים נמצאו בארצות נוספות[12].

העברת הנגיף מאם לעובר ("העברה אנכית")

ככל הנראה, הסיכון להעברה אנכית (העברה מאם לעובר) של נגיף הקורונה החדש הוא נמוך מאד, אבל קיים.

נכון לכתיבת חוזר זה, אין מידע המעיד על נזק קבוע לעובר כגון מומים מולדים כתוצאה מהידבקות האם בקורונה במהלך ההיריון.

בישראל ידוע, נכון לתחילת 2021, על מעל - 1000 מקרים של נשים שילדו בעת שהיו חולות בקורונה. רוב היילודים נולדו במועד ובמצב טוב. היו מספר יילודים שנולדו במצב קשה, בעיקר עקב פגות ופטירת ילוד אחד.

העברת הנגיף מהאם לילוד

בארצות הברית, בקרב 1500 תינוקות ברשם לאומי לילודים חולי קרונה, הסיכון לתחלואה היה דומה בתינוקות שהופרדו מאמם לאחר לידה לאלו שנשארו יחד עם אמם[13]. לכן, האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים ממליצה על השארת תינוקות יחד עם אמם תוך הקפדה על היגיינה[14]. זאת גם ההמלצה של ארגון הבריאות העולמי[15], ארגונים אירופאיים כגון הארגון האיטלקי לניאונטלוגיה (Neonatology)‏[16], הארגון הצרפתי לניאונטלוגיה[17] והארגון הבריטי לרפואת נשים[18].

הבסיס להמלצות אלו הוא הסיכון הנמוך להדבקת תינוקות על ידי אם מניקה חיובית לקורונה לעומת ההשלכות המוכרות הכרוכות בהפרדת האם מתינוקה, ובפרט בשעות הראשונות לאחר הלידה[19].

המלצות בהיבטי בריאות הציבור

  • צמצום היקף ההדבקות בקרב נשים הרות באמצעות הקפדה על ההנחיות הקיימות של ריחוק חברתי, שמירה על היגיינה ועטית מסכה וחיסון של נשים הרות
  • הקפדה על מעקב היריון שגרתי לפי הנחיות הרופא/ה המטפל/ת
  • לשקול לאפשר ליולדת הרוצה בכך, גם אם היא חולה מאומתת ב-19-COVID, להיות עם היילוד במהלך האשפוז ובשחרור לביתה, תוך היצמדות להנחיות על היגיינה ועטיית מסכה במצבים אלה
חיסון נשים הרות
  • בכל שלבי ההיריון, אין מניעה להתחסן. עמדה זו תואמת את גישת ארגון הבריאות העולמי ואת עמדת המרכז האמריקאי לבקרת מחלות. היא מתבססת על כך שאין כל הוכחה על נזק לעובר או למהלך ההיריון כתוצאה מהחיסון ולא מוכר מנגנון ביולוגי היכול להצביע על אפשרות כזאת
  • אחת מתופעות הלוואי האפשריות של החיסון היא חום ויש לטפל בה תרופתית בהתאם לשבוע ההיריון, במיוחד בשליש הראשון של ההיריון
  • נשים אשר מתכננות היריון או שנמצאות בטיפולי פריון, מומלץ להשלים את 2 מנות החיסון טרם ההיריון
  • אישה אשר קיבלה מנה ראשונה של החיסון וגילתה כי הרתה - מומלץ להשלים את המנה השנייה של החיסון לפי לוח הזמנים המקובל
  • אנו ממליצים לנשים הרות הנמצאות בקבוצת סיכון להדבקות, עובדות מערכת הבריאות או כל קבוצה (כגון: השמנת יתר, סוכרת טרום היריונית, יתר לחץ דם) להתחסן
  • נשים בהיריון בשליש השני או השלישי - ההמלצה היא להתחסן
  • השליש הראשון של ההיריון מאופיין בשיעור גבוה יחסית של דימומים והפלות ספונטניות. כמו כן, זו התקופה שבה מרבית המומים העובריים נוצרים. בכל היריון קיים סיכון בסיסי של 3 עד 5 אחוזים למומים מולדים בעובר ו-10 עד 15 אחוז להפלות מוקדמות. נשים שאינן שייכות לקבוצות הסיכון, הנמצאות במהלך השליש הראשון להיריון - על מנת למנוע חשד לקשר, אף מקרי, בין קבלת החיסון ותופעות אלו, ניתן להתחסן החל מהשליש השני. עם זאת, קיימת אפשרות שבדומה לזיהומים נגיפיים אחרים, נגיף הקורונה עלול לגרום נזק שלייתי גם בתחילת ההיריון, לו "תכנו השלכות על העובר, מהלך ההיריון והיילוד. האמצעי להפחתת הסיכונים מהמחלה היא על ידי התחסנות מוקדמת
  • אחת מתופעות הלוואי של החיסון היא חום ויש לטפל בה תרופתית בהתאם לשבוע ההיריון, במיוחד בשליש הראשון של ההיריון
  • לגבי נשים המתכננות דיקור מי שפיר, רצוי להימנע מביצוע החיסון סביב מועד הדיקור (רצוי מרווח של לפחות שבוע ימים בין החיסון לדיקור) על מנת להימנע מחום או תופעות לוואי אחרות שעלולות להתפרש כסיבוך של הדיקור

ביבליוגרפיה והערות שוליים

  1. ↑ Dehan L. Pregnancy and Perinatal Outcomes of Women With Coronavirus Disease (COVID-19) Pneumonia: A Preliminary Analysis. AJR Am J Roentgenol. 2020;215:127-132. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32186894/
  2. ↑ Chen H et. al Clinical characteristics and intrauterine vertical transmission potential of COVID-19 infection in nine pregnant women: a retrospective review of medical records. Lancet 2020;395:809-815. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32151335
  3. ↑ Breslin N et al. Coronavirus disease 2019 infection among asymptomatic and symptomatic pregnant women: two weeks of confirmed presentations to an affiliated pair of New York City hospitals. Am J Obstet Gynecol MFM. 2020; 2: 100118. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC7144599/
  4. ↑ Ellington S et al. Characteristics of women of reproductive age with laboratory-confirmed SARS COV2 infection by pregnancy Statues United States, Jan 22-June 7,2020. MMWR Morb Mortal Wkly Rep 2020;69:769-775. https://www.cdc.gov/mmwr/volumes/69/wr/mm6925a1.htm#T2_down
  5. ↑ Jering KS, Claggett BL, Cunningham JW, et al. Clinical Characteristics and Outcomes of Hospitalized Women Giving Birth With and Without COVID-19. JAMA Intern Med. Published online January 15, 2021. https://jamanetwork.com/journals/jamainternalmedicine/fullarticle/2775396
  6. ↑ 6.0 6.1 Prabhu M et al. Pregnancy and postpartum outcomes in a universally tested population for SARS-CoV-2 in New York City: A prospective cohort study. BJOG July https://doi.org/10.1111/1471 -0528.16403 https://obgyn.onlinelibrary.wiley.com/doi/abs/10.1111/1471-0528.16403
  7. ↑ Baergen R. Placental Pathology in Covid-19 Positive Mothers: Preliminary Findings. Pathol. May-Jun 2020;23(3):177-180. https://doi.org/10.1177/1093526620925569 https://journals.sagepub.com/doi/full/10.1177/1093526620925569?url_ver=Z39.88-2003&rfr_id=ori%3Arid%3Acrossref.org&rfr_dat=cr_pub++0pubmed&
  8. ↑ Cosma S, et al. Coronavirus disease 2019 and first-trimester spontaneous abortion: a case-control study of 225 pregnant patients. Am J Obstet Gynecol. 2020 Oct 8:S0002-9378(20)31177- https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC7543983/
  9. ↑ Allotey J, Stallings E, Bonet M . et al; for PregCOV-19 Living Systematic Review Consortium. Clinical manifestations, risk factors, and maternal and perinatal outcomes of coronavirus disease 2019 in pregnancy: living systematic review and meta-analysis. BMJ. 2020 Sep 1;370:m3320. https://www.bmj.com/content/370/bmj.m3320
  10. ↑ Knight M et al. Characteristics and outcomes of pregnant women admitted to hospital with confirmed SARS-CoV-2 infection in UK: national population based cohort study BMJ 2020; 369 https://www.bmj.com/content/369/bmj.m2107
  11. ↑ Meyer R, Bart Y, Tsur A, Yinon Y, Friedrich L, Maixner N, Levin G. A marked decrease in preterm deliveries during the coronavirus disease 2019 pandemic. Am J Obstet Gynecol. 2020 Oct 15:S0002-9378(20)31191-1.
  12. ↑ Been JV, Burgos Ochoa L, Bertens LCM, Schoenmakers S, Steegers EAP, Reiss IKM. Impact of COVID-19 mitigation measures on the incidence of preterm birth: a national quasi-experimental study. Lancet Public Health. 2020;5 (11 ):e604-e611. doi:10.1016/S2468-2667(20)30223-1 https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC7553867/
  13. ↑ Salvator CM. Neonatal management and outcomes during the COVID-19 pandemic: an observation cohort study. Lancet July 23, 2020 https://www.thelancet.com/journals/lanchi/article/PIIS2352-4642(20)30235-2/fulltext
  14. ↑ https://services.aap.org/en/pages/2019-novel-coronavirus-covid-19-infections/clinical-guidance/faqs-management-of-infants-born-to-covid-19-mothers/
  15. ↑ WHO: Q&A Pregnancy, Childbirth and COVID 19. https://www.who.int/emergencies/diseases/novel-coronavirus-2019/question-and-answers-hub/q-a-detail/coronavirus-disease-covid-19-pregnancy-and-childbirth
  16. ↑ OGGETTO: COVID-19: indicazioni per gravida-partoriente, puerpera, neonato e allattamento https://www.trovanorme.salute.gov.it/norme/renderNormsanPdf?anno=2020&codLeg=73787&parte=1%20&serie=null
  17. ↑ HAS. Reponses rapides dans le cadre du COVID-19 - Continuity du suivi postnatal des femmes et de leur enfant lors de la levee du confinement https://www.has-sante.fr/upload/docs/application/pdf/2020 05/375 rr covid19 postnatal maj deconfinement mel-.pdf
  18. ↑ 18 RCOG. Coronavirus (COVID 19) infection in pregnancy. July 24,2020 https://www.rcog.org.uk/globalassets/documents/guidelines/2020-07-24-coronavirus-covid-19-infection-in-pregnancy.pdf
  19. ↑ Stuebe A. Should infants Be Separated from Mothers with COVID 19? First, Do No Harm Breastfeeding Medicine May 2020.351-352. https://www.liebertpub.com/doi/full/10.1089/bfm.2020.29153.ams