כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק המדריך לטיפול בסוכרת - מטפורמין - היבטים חדשים בתרופה ותיקה - New aspects of metformin
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. בקשה זו מופנית גם לעורכים רפואיים. | ||
| העורכים מבקשים להמתין עם עריכת הערך עד להוספתו לרשימת הערכים ב"ניהול עבודה ויקי". | |||
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
המדריך לטיפול בסוכרת
מאת המועצה הלאומית לסוכרת, משרד הבריאות. עורכים מדעיים: ד"ר עופרי מוסנזון, פרופ׳ איתמר רז
| המדריך לטיפול בסוכרת | ||
|---|---|---|
| ||
| שם המחבר | ד״ר יוסי כהן | |
| שם הפרק | מטפורמין - היבטים חדשים בתרופה ותיקה | |
| עורך מדעי | פרופסור איתמר רז | |
| מאת | המועצה הלאומית לסוכרת, משרד הבריאות |
|
| מועד הוצאה | 2022 | |
| מספר עמודים | 614 | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – סוכרת
לתרופה מטפורמין מקובלת בתרופת קו ראשון בטיפול בסוכרת מסוג 2. מעמדה לא השתנה ב-60 השנים האחרונות, למרות פיתוחן של תרופות חשובות נוספות. הודות ליעלותה, בטיחותה ומחירה הזול היא בשימוש של כ-150 I I מיליון חולי סוכרת ברחבי העולם. מטפורמין משפרת את רמת הגליקמיה בסוכרת בעיקר על ידי דיכוי תהליך הניאו גלוקועזה בכבד והעלאת הרגישות לאינסולין ברקמות. למרות שנים רבות של מחקר, עדיין רב הנסתר על אופן פעולתה. קיימים חילוקי דעות ונושאים במחלוקת באשר למנגנון הפעולה, בעיקר בנוגע לתפקידו של האנזים Activated) AMPK Protein Kinase). במאמר זה אסקור בעיקר את התקדמות הידע הנוגע לפעילות התרופה כטיפול בסוכרת וכן את מקומה בטיפול במחלות נוספות.
מטפורמין - קו טיפולי ראשון בחולי סוכרת
מטפורמין הוכיחה עצמה לאורך תקופה ארוכה מאד כיעילה בטיפול בסוכרת מסוג 2. ראשיתה כתרופה עממית. כבר בימי הביניים נחשב הצמח Galega officinalis (תמונה 1) ובשמו העברי "הלילך הצרפתי" לבעל תכונות אנטי-דיאבטיות. מחקר שנערך בשנת 1918 מצא שהחומר Guanidine הנמצא בצמח זה בשפע ורעיל לבני אדם, הוא בעל פעילות היפוגליקמית. בשנת 1929 הצליחו לייצר במעבדה על בסיס החומר האמור שתי תרכובות המכילות Dimethyl Biguanide שאינן רעילות, התרופות פנפורמין ומטפורמין. פנפורמק הראתה יעלות רבה יותר כתרופה אנטי-דיאבטית אך הוצאה משימוש בשנות ה-70 של המאה הקודמת בגלל היארעות מקרים של חמצת לקטית. לגבי מטפורמין, במשך 60 שנות שימוש בה נמצאה התרופה בטוחה עם תופעות לוואי מעטות שאינן חמורות, בעיקר במערכת העיכול. היארעות של חמצת לקטית משימוש בתרופה במינון המקובל חינה תופעה יוצאת דופן, המוערכת ב-3 מקרים ל-ססס,100 מטופלים בשנה. נכון להיום, מטפורמין היא התרופה היחידה המומלצת כקו ראשון לטיפל בסוכרת מסוג 2 על ידי האיגודים המקצועיים המובילים ברחבי העולם ובאוכלוסיות שונות. כמו כן התרופה חינה בעלת פעלות סינרגטית משלימה עם מגוון תרופות נוספות לסוכרת ומאושרת לשילוב עם כל סוגי התרופות הקיימות, כולל אינסלין. כל התרופות האוראליות שפותחו בשני העשורים האחרונים נבדקו במחקרים קליניים מבוקרים בשילוב מטפורמין והוכיחו העצמת יעילות לעומת יעילותן כתרופה יחידה. נכון להיום נמצאים שלובים מוכנים מראש במינון משתנה של מטפורמין עם פיוגליטזון, תרופות ממשפחת (Depeptii Peptidase 4 inhibitor) 4-DPP ותרופות ממשפחת Sodium Glucose Transporter inhibitor) SGLT2). קיימים כמובן גם שלובים עם תרופות ממשפחת הסלפונילאוריאה. מקובל לשלב מטפורמין גם עם אינסלין בסיסי או בטיפל מורכב וכמובן להוסיפו לתרופות ממשפחת 1-Glucagon Like Peptide 1) GLP) .
מנננון הפעילות
סוכרת מסוג 2 מהווה כ-90% מכלל מקרי הסוכרת בעולם. יצור מוגבר של גלוקוז בכבד הינו מרכיב חשוב בפתוגנזה של המחלה והסיבה העיקרית לרמות סוכר גבוהות בצום בסוכרתיים מסוג זה. נכון להיום, ניתן לקבוע כמעט בוודאות שהטיפול במטפורמין מדכא את ייצור הגלוקוז בכבד בתהליך הנאוגלוקוגנזה. במחקרים בחלי סוכרת מסוג 2 נמצא שמטפורמין מפחית את הפרשת הגלוקוז מהכבד בכ-37%. מחקר אחר בסוכרתיים הראה ייצור כמעט כפול של גלוקח בכבד בתהליך הנאוגלוקוגנזה"1 לעומת אנשים בריאים. מתן מטפורמין באותם נבדקים הפחית ב-33% תהליך זה. מחקר בבעלי חיים, אחד מני רבים, הוכיח הפחתה של 60% בייצור גלוקוז בכבד באמצעות מטפורמין. מחקרים אחרים שנעשו "in vivo" ובתרביות תאי כבד חזרו והוכיחו שעיקר פעילות המטפורמין היא בדיכוי תהליך הנאוגלוקוגנזה.