האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "המדריך לטיפול בסוכרת - סוכרת שניונית - סוכרת הנובעת ממחלה אנדוקרינית אחרת - Secondary diabetes due to other endocrinologic disease"

מתוך ויקירפואה

(יצירת דף עם התוכן " ד"ר מריאנה ירון, ד"ר מאיר פרנקל")
 
שורה 1: שורה 1:
 +
{{ערך בבדיקה}}
 +
{{Sub Chapter
 +
|Book=המדריך לטיפול בסוכרת
 +
|Chapter number=4
 +
|Sub Chapter number=6
 +
}}
 +
{{ספר|
 +
|שם הספר= [[המדריך לטיפול בסוכרת]]
 +
|תמונה=[[קובץ:מדריךסוכרת.jpg|200px]]
 +
|שם המחבר= ד"ר מריאנה ירון, ד"ר מאיר פרנקל
 +
|שם הפרק= '''סוכרת שניונית'''
 +
|עורך מדעי=
 +
|מאת=[[המועצה הלאומית לסוכרת]], {{ש}}משרד הבריאות
 +
|מוציא לאור=
 +
|מועד הוצאה=2022
 +
|מספר עמודים=614
 +
|אחראי הערך=
 +
}}
 +
{{הרחבה|סוכרת}}
 +
קיימים מספר הורמונים, ביניהם קטכולאמינים, גלוקגון, קורטיזול והורמון גדילה (Growth hormone), שפעולתם נוגדת את פעולת האינסולין. ירידה ברמת הגלוקח בדם מובילה בד״ב להפרשה מוגברת של הורמונים אלו כתגובה מאזנת, ולכן היפוגליקמיה היא מצב נדיר באנשים בריאים ומצויה יותר בחולי סוכרת המטופלים בתרופות המורידות את רמת הגלוקח בדם (בעיקר אינסולין, תרופות מקבוצת סולפונילאוריאה או גלינידים). מאידך, הפרשה מוגברת ראשונית של הורמונים אלו, שלא בתגובה להיפוגליקמיה, יכולה לגרום להיפרגליקמיה ואף להתפתחות סוכרת. במקרים אלו, מחלת הסוכרת היא משנית להפרשת-יתר הורמונלית זו, וטיפול בבעיה ההורמונלית הראשונית יכול להביא לריפוי מחלת הסוכרת. מצב זה, של מחלת סוכרת משנית להפרעה אנדוקרינית אחרת, חינו נדיר יחסית (מהווה כ-2% מכלל מקרי הסוכרת) וכולל מספר מחלות אנדוקרינולוגיות. הפרשה הורמונלית ממושכת לא תקינה יכולה להתנגד לפעולת אינסולין (כגון הפרשת הורמונים קונטרה-רגולטורים) או יכולה להתערב בהפרשת אינסולין (כגון קטכולאמינים בעזרת רמת אשלגן נמוכה; הפרשה הורמונלית פתולוגית מגידולים נוירואנדוקריניים). ניתן לציין גם הפרעות הורמונליות נוספות הגורמות לעלייה בתנגודת לאינסולין, כגון תסמונת השחלה הפוליציסטית, יתר-תריסיות והיפר-אלדוסטרוניזם.
 +
(Acromegaly) אקרומגליה
 +
אקרומגליה היא תסמונת קלינית הנובעת מעודף הפרשה של הורמון גדילה GH) Growth hormone) ועלייה ברמות 1 IGF-1) insulin-like growth factor) בהתאם. ההיארעות השנתית של תסמונת זו היא כ-6 מקרים למיליון איש, גיל ממוצע 45-40. מעל 95% מהמקרים נובעים מאדנומה בבלוטת ההיפופיזה', מצבים אחרים הגורמים לתסמונת זו הם נדירים וכוללים הפרשת יתר של GHRH) GH-releasing hormone) מגידול בהיפותלמוס והפרשת יתר אקטופית של GH או GHRH מגידולים נוירואנדוקריניים.
 +
התפתחות תסמיני המחלה היא איטית מאד ופרק הזמן הממוצע עד לאבחנה הוא כ-12 שנה2. התסמינים נובעים מרמות גבוהות של GH ו-1-IGF, אשר גורם להשפעות סומטיות ומטבוליות. ההשפעות הסומטיות כוללות גדילה של רקמות ואיברי גוף כגון עור, רקמת חיבור, סחוס, עצם, איברי בטן ורקמות אפיתל שונות. ההשפעות המטבוליות כוללות צבירת nitrogen, תנגודת לאינסולין וליפוליזה.
 +
אקרומגליה לא מטופלת גורמת לעליית רמות אינסולין בשל תנגודת לאינסולין והתפתחות סוכרת ב-20% מהמטופלים וכרוכה בעלייה בתמותה פי 2.5 בהשוואה למי שאינו חולה3, מצב טרום־סוכרת (impaired glucose tolerance (1GT מצוי בכ-50% מהחולים4.
 +
טיפול מוצלח באקרומגליה עם נרמול רמות GH ו-1-IGF צפוי לשפר את הסבילות לגלוקוז ואת ערכי הסוכר, אך לא ניתן להעריך מראש את מידת השיפור הצפוי והדבר תלוי בגורמים נוספים כמו הטיפול בתרופות מקבוצת אנלוגים לסומטוסטטין (Somatostatin receptor ligands, SRLS). כמובן שחלק מהחולים מפתחים סוכרת מסוג 1 או 2 במקביל וללא קשר סיבתי לתסמונת אקרומגליה, ובמקרים אלה מחלת הסוכרת תמשיך גם לאחר טיפול מוצלח באקרומגליה. הטיפול באקרומגליה כולל טיפול ניתוחי ו/או תרופתי. תרופות מקבוצת אנלוגים לסומטוסטטין, octreotide 1-ianreotide משמשות כטיפול הסטנדרטי במחלה ולהן גם השפעות נוספות בהפחתת הפרשת אינסולין וגלוקגון. תרופה נוספת מקבוצה זו, pasireotide הוכחה במחקרים כיעילה יותר בטיפול באקרומגליה5, אך כרוכה בסיכון גבוה יותר להיפרגליקמיה והפחתת פעילות 1-GLP ואינקריטינים אחרים. לכן, במקרים של סוכרת הנגרמת כתוצאה מטיפול ^pasireotide, ייתכן שהטיפול המתאים ביותר הוא מקבוצת GLP-l receptor analogue או DPP-4 inhibitors • בדיקת המעבדה המתאימה ביותר לבסס אבחנת אקרומגליה היא בדיקת 1-IGF בדם. בשונה ^GH, רמת 1-IGF בדם
  
  
ד"ר מריאנה ירון, ד"ר מאיר פרנקל
+
 
 +
==ביבליוגרפיה==
 +
<blockquote>
 +
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}
 +
</blockquote>
 +
 
 +
==ראו גם==
 +
 
 +
 
 +
{{ייחוס|}}
 +
 
 +
<center>[http://www.themedical.co.il/magazines/diabetic2012/index.html מו"ל - The Medical Group] [[קובץ:Themedical.png|60px]] עורכים מדעיים - [[משתמש:עופרי מוסנזון|ד"ר עופרי מוסנזון]], פרופסור איתמר רז, עורכת - רינת אלוני</center>
 +
 
 +
[[קטגוריה:אנדוקרינולוגיה וסוכרת]]
 +
[[קטגוריה: משפחה]]

גרסה מ־18:31, 16 ביוני 2023

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.

Diabetes.png

המדריך לטיפול בסוכרת
מאת המועצה הלאומית לסוכרת, משרד הבריאות. עורכים מדעיים: ד"ר עופרי מוסנזון, פרופ׳ איתמר רז

המדריך לטיפול בסוכרת
מדריךסוכרת.jpg
שם המחבר ד"ר מריאנה ירון, ד"ר מאיר פרנקל
שם הפרק סוכרת שניונית
מאת המועצה הלאומית לסוכרת,
משרד הבריאות
מועד הוצאה 2022
מספר עמודים 614
 

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםסוכרת

קיימים מספר הורמונים, ביניהם קטכולאמינים, גלוקגון, קורטיזול והורמון גדילה (Growth hormone), שפעולתם נוגדת את פעולת האינסולין. ירידה ברמת הגלוקח בדם מובילה בד״ב להפרשה מוגברת של הורמונים אלו כתגובה מאזנת, ולכן היפוגליקמיה היא מצב נדיר באנשים בריאים ומצויה יותר בחולי סוכרת המטופלים בתרופות המורידות את רמת הגלוקח בדם (בעיקר אינסולין, תרופות מקבוצת סולפונילאוריאה או גלינידים). מאידך, הפרשה מוגברת ראשונית של הורמונים אלו, שלא בתגובה להיפוגליקמיה, יכולה לגרום להיפרגליקמיה ואף להתפתחות סוכרת. במקרים אלו, מחלת הסוכרת היא משנית להפרשת-יתר הורמונלית זו, וטיפול בבעיה ההורמונלית הראשונית יכול להביא לריפוי מחלת הסוכרת. מצב זה, של מחלת סוכרת משנית להפרעה אנדוקרינית אחרת, חינו נדיר יחסית (מהווה כ-2% מכלל מקרי הסוכרת) וכולל מספר מחלות אנדוקרינולוגיות. הפרשה הורמונלית ממושכת לא תקינה יכולה להתנגד לפעולת אינסולין (כגון הפרשת הורמונים קונטרה-רגולטורים) או יכולה להתערב בהפרשת אינסולין (כגון קטכולאמינים בעזרת רמת אשלגן נמוכה; הפרשה הורמונלית פתולוגית מגידולים נוירואנדוקריניים). ניתן לציין גם הפרעות הורמונליות נוספות הגורמות לעלייה בתנגודת לאינסולין, כגון תסמונת השחלה הפוליציסטית, יתר-תריסיות והיפר-אלדוסטרוניזם. (Acromegaly) אקרומגליה אקרומגליה היא תסמונת קלינית הנובעת מעודף הפרשה של הורמון גדילה GH) Growth hormone) ועלייה ברמות 1 IGF-1) insulin-like growth factor) בהתאם. ההיארעות השנתית של תסמונת זו היא כ-6 מקרים למיליון איש, גיל ממוצע 45-40. מעל 95% מהמקרים נובעים מאדנומה בבלוטת ההיפופיזה', מצבים אחרים הגורמים לתסמונת זו הם נדירים וכוללים הפרשת יתר של GHRH) GH-releasing hormone) מגידול בהיפותלמוס והפרשת יתר אקטופית של GH או GHRH מגידולים נוירואנדוקריניים. התפתחות תסמיני המחלה היא איטית מאד ופרק הזמן הממוצע עד לאבחנה הוא כ-12 שנה2. התסמינים נובעים מרמות גבוהות של GH ו-1-IGF, אשר גורם להשפעות סומטיות ומטבוליות. ההשפעות הסומטיות כוללות גדילה של רקמות ואיברי גוף כגון עור, רקמת חיבור, סחוס, עצם, איברי בטן ורקמות אפיתל שונות. ההשפעות המטבוליות כוללות צבירת nitrogen, תנגודת לאינסולין וליפוליזה. אקרומגליה לא מטופלת גורמת לעליית רמות אינסולין בשל תנגודת לאינסולין והתפתחות סוכרת ב-20% מהמטופלים וכרוכה בעלייה בתמותה פי 2.5 בהשוואה למי שאינו חולה3, מצב טרום־סוכרת (impaired glucose tolerance (1GT מצוי בכ-50% מהחולים4. טיפול מוצלח באקרומגליה עם נרמול רמות GH ו-1-IGF צפוי לשפר את הסבילות לגלוקוז ואת ערכי הסוכר, אך לא ניתן להעריך מראש את מידת השיפור הצפוי והדבר תלוי בגורמים נוספים כמו הטיפול בתרופות מקבוצת אנלוגים לסומטוסטטין (Somatostatin receptor ligands, SRLS). כמובן שחלק מהחולים מפתחים סוכרת מסוג 1 או 2 במקביל וללא קשר סיבתי לתסמונת אקרומגליה, ובמקרים אלה מחלת הסוכרת תמשיך גם לאחר טיפול מוצלח באקרומגליה. הטיפול באקרומגליה כולל טיפול ניתוחי ו/או תרופתי. תרופות מקבוצת אנלוגים לסומטוסטטין, octreotide 1-ianreotide משמשות כטיפול הסטנדרטי במחלה ולהן גם השפעות נוספות בהפחתת הפרשת אינסולין וגלוקגון. תרופה נוספת מקבוצה זו, pasireotide הוכחה במחקרים כיעילה יותר בטיפול באקרומגליה5, אך כרוכה בסיכון גבוה יותר להיפרגליקמיה והפחתת פעילות 1-GLP ואינקריטינים אחרים. לכן, במקרים של סוכרת הנגרמת כתוצאה מטיפול ^pasireotide, ייתכן שהטיפול המתאים ביותר הוא מקבוצת GLP-l receptor analogue או DPP-4 inhibitors • בדיקת המעבדה המתאימה ביותר לבסס אבחנת אקרומגליה היא בדיקת 1-IGF בדם. בשונה ^GH, רמת 1-IGF בדם


ביבליוגרפיה

ראו גם

המידע שבדף זה נכתב על ידי


מו"ל - The Medical Group Themedical.png עורכים מדעיים - ד"ר עופרי מוסנזון, פרופסור איתמר רז, עורכת - רינת אלוני