כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק המלצות תזונתיות למניעת מחלות קרדיווסקולריות - נייר עמדה/סיכום
מתוך ויקירפואה
המלצות תזונתיות למניעת מחלות קרדיווסקולריות - נייר עמדה
מאת האיגוד הקרדיולוגי: ד"ר סיגל אילת-אדר, פרופ' יעקב הנקין, פרופ' אורי גולדבורט, ד"ר יצחק גביזון, פרופ' חיים יוספי, ד"ר נסטור ליפובצקי, פרופ' איריס שי, פרופ' מיכאל שכטר.
משרד הבריאות: פרופ' רונית אנדוולט, ד"ר מורן בלייכפלד - מגנאזי.
עמותת עתיד: ד"ר אסף בוך, ד"ר מיכל גילאון קרן, ד"ר נוהא זיידאן-יונס, ד"ר סיגל טפר, פרופ' שירה זלבר-שגיא, ד"ר טלי סיני, ד"ר נעמי פליס-איסקוב, ד"ר ורד קאופמן-שריקי, מר גיא שלמון - M.Sc, ד"ר שירי שרף-דגן.
כותבים נוספים: מג"ר רונית מינקוב, פרופ' צופיה איש שלום.
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – מחלת לב, טרשת עורקים ומחלות כלי דם, המלצות תזונתיות
- כללי:
- התזונה צריכה להיות מגוונת. מומלץ, להעדיף מזון טרי או קפוא, ללא תוספת של סוכר, מלח או רטבים עתירי קלוריות
- מומלץ להשתמש בשיטות בישול (אידוי, הקפצה וכדומה), שמשמרות את רכיבי התזונה הטבעיים המצויים במזונות
- רצוי שהתזונה תכלול את המרכיבים הבאים:
- ירקות ופירות מסוגים שונים, רצוי במגוון צבעים לפחות 5 מנות ביממה, במידת האפשר, רצוי להימנע מהסרת הקליפה
- קטניות, דגנים מלאים (עתירי סיבים תזונתיים ודלים במלח), לחם מקמחים מלאים
- שמן מהצומח, עם עדיפות לשמן זית ושמן קנולה, אבוקדו, אגוזים ושקדים, טחינה
- דגי ים שמנים (2–3 מנות בשבוע)
- לאנשים שאינם צמחוניים מומלץ, להעדיף חלקים רזים של עוף, הודו ובשר בקר
- מוצרי חלב (2–3 מנות ביממה)
- מזונות עשירים בסידן, מגנזיום וויטמין D (ולהגיע לכמות היומית המומלצת)
- ביצה אחת ליום באנשים ללא גורמי סיכון ו-3–4 בשבוע לאנשים עם גורמי סיכון
- מומלץ להמעיט, ככל האפשר, בצריכת מזונות אולטרה-מעובדים כגון:
- בשרים עתירי שומן, בעיקר בשרים מעובדים, בשל היותם עתירי נתרן ותוספים אחרים
- מרגרינות מוקשות ודברי מאפה (המכילים שומן צמחי מוקשה) עתירי שומן טרנס
- מאכלים וחטיפים עתירי מלח, בעיקר מעובדים, משומרים ו/או מומלחים
- מאכלים וממתקים עם תוספת סוכר או תחליפי סוכר
- שתייה:
- מומלץ לשתות כמות מרובה של מים, בעיקר בחודשי הקיץ
- מומלץ להמעיט בשתייה של מיצים טבעיים ולהימנע משתיית משקאות ממותקים בסוכר או בתחליפי סוכר
- ממחקרים תצפיתיים נראה ששתיית תה (בעיקר ירוק) וקפה קשורה להיארעות נמוכה יותר של מחלות קרדיוואסקולריות. כמות מתונה של אלכוהול קשורה אף היא להיארעות נמוכה יותר של מחלות קרדיוואסקולריות וגם שתיית חלב (אם כי זה האחרון מוגדר יותר כמזון)
- תוספי תזונה:
- באנשים עם רמות LDL-C גבוהות, ניתן לשקול תוספת פיטוסטרולים במינון של 1.5-2.0 גרם ליממה
- רצוי, לשקול לצרוך מגנזיום ממקורות תזונתיים לקבלת צריכה יומית מספקת ולהשלים, במידת הצורך, בתוסף עד 600 מ"ג
- אף על פי, שתוצאות המחקרים על תוספי שמן דגים לצורך מניעה וטיפול קרדיוואסקולריים עדיין שנויות במחלוקת, נראה, כי לאנשים עם או בלי סוכרת, הסובלים ממחלת לב כלילית ידועה ויציבה (ומטופלים בסטטינים ואספירין), ניתן לשקול, תוספת של 1–2 גרם ליום חומצות שומן אומגה-3. לאנשים עם גורמי סיכון ורמות טריגליצרידים מעל 500 מג"/ד"ל, ניתן לשקול נטילת EPA+DHA במינון של 4 -3 גרם ביום, תחת מעקב רפואי
- מומלץ להימנע משימוש בתוספי תזונה אחרים או נטילתם במצבי סיכון אחרים, במטרה למנוע תחלואה קרדיוואסקולרית
- אימוץ דפוסי אכילה ספציפיים עשוי להקנות יתרון במצבים רפואיים מסוימים:
- תזונה ים תיכונית נמצאה כבעלת יתרון באנשים עם מל"כ או סוכרת כמו גם באוכלוסייה הכללית
- דיאטת DASH יעילה במיוחד לאנשים עם יתר לחץ דם או לחץ דם גבולי
- דיאטה דלת פחמימות מתאימה לאנשים עם משקל עודף ולאנשים עם תסמונת מטאבולית
- דיאטות טבעונית או צמחונית מאוזנות, או דיאטה שאינה צמחונית אבל מבוססת בעיקר על מזון מהצומח, משפרת את הפרופיל המטאבולי באנשים בריאים כמו גם בחולי סוכרת
- צום לסירוגין, בשילוב אחת מאסטרטגיות התזונה שלמעלה, יכול לעזור לירידה במשקל ולשיפור גורמי הסיכון
- דיאטה קטוגנית מתאימה בעיקר לאנשים עם משקל עודף ולאנשים עם תסמונת מטאבולית, אך מומלצת רק לזמן קצר. מומלץ להימנע מלאמץ דפוס אכילה קטוגני או פלאוליתי לטווח ארוך
- מומלץ להימנע מאכילת מזונות מעובדים ומתועשים
- באנשים עם מחלות ספציפיות כגון סוכרת, אי-ספיקת כליות, אס"ל או מחלות כבד, יש צורך להתאים את התזונה באופן אישי בהדרכת תזונאי/ת דיאטן/ית