אבחון ודיווח מקרים של חצבת, אדמת וחזרת - חוזר משרד הבריאות

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.

ערך זה הוא חוזר משרד הבריאות סגור לעריכה
הנחיות לאבחון ודיווח מקרים של חצבת, אדמת וחזרת
מספר החוזר	4/2017
סימוכין	32367217
תאריך פרסום	20 במרץ 2017

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – חצבת, אדמת, חזרת

נושא

הנחיות לאבחון קליני ומעבדתי, משלוח דגימות ודיווח מקרי חצבת חזרת ואדמת.

תת היחידה המפיצה

האגף לאפידמיולוגיה והמחלקה למעבדות

מילות מפתח

חצבת, חזרת, אדמת, אבחון, דיווח, דגימות

מטרות החוזר

1. להנחות מוסדות רפואיים ומעבדות באבחון ודיווח חצבת, אדמת וחזרת בעידן של אלימינציה של חצבת ואדמת.
2. להתאים את הנחיות האבחון והדיווח להמלצות ארגון הבריאות העולמי.
3. להסדיר את יחסי הגומלין בין מוסדות רפואיים, מעבדות ראשוניות והמרכז הארצי לאדמת חצבת וחזרת במעבדה המרכזית לנגיפים, משרד הבריאות.
4. להסדיר את נושא בדיקת נשים הרות לאדמת.

חלות הנוהל

רופאים המאבחנים מקרים קליניים חשודים לחצבת, אדמת וחזרת, רופאים ואחיות הנוטלים דגימות למחלות אלו, קופות החולים, בתי החולים, מעבדות המורשות לבצע בדיקות לחצבת, חזרת ואדמת, אחראיים על אחסון דגימות ושינוען, לשכות הבריאות.

קישור לחוזר

1. נוהל הפעלת מרכזים ארציים של המחלקה למעבדות
2. חוזר מס 4/2010 : חסינות נגד אדמת של אישה בגיל הפוריות שקיבלה שתי מנות חיסון ונמצא כייל נוגדנים נמוך מהכייל המחסן

רקע כללי

חצבת, אדמת וחזרת הן מחלות המחויבות בדיווח פרטני למשרד הבריאות על פי פקודת בריאות העם.

באוקטובר 2015, ישראל הוכרזה על ידי האזור האירופאי של ארגון הבריאות העולמי (אב"ע) כאחת מ-11 מדינות האזור הנמצאות ב"אלימינציה" (elimination) של חצבת ואדמת. משמעות הדבר שלא הייתה העברה אנדמית של מחלות אלו בשלוש השנים טרם ההכרזה. עם זאת, עדיין יתכנו מקרים מיובאים וכן שרשרות הדבקה והתפרצויות הקשורות למקרים מיובאים. משרד הבריאות חותר לקטוע שרשרות הדבקה של מחלות אלו בשלב מוקדם ככל האפשר. לכן, קיימת חשיבות רבה לדיווח וחקירה שיבוצעו בהקדם של כל מקרה בו עולה חשד לחצבת, חזרת או אדמת, ע"מ לאפשר פעולות בלימה מהירות. חוזר זה בא להנחות את כלל הגורמים העוסקים במחלות אלו בעידן אלימינציה של חצבת ואדמת. מחלת החזרת אינה נמצאת במצב של אלימינציה , לכן ההנחיות לגביה שונות מעט מההנחיות על חצבת ואדמת. נספח מספר 1 מסכם בתרשים זרימה את תהליך האבחון והדיווח.

בסיס משפטי

1. פקודת בריאות העם 1940 - הודעה על מחלות מחייבות הודעה.
2. תקנות בריאות העם (מעבדות רפואיות) תשע"ב - 2012.

אסמכתא מדעית

1. , Surveillance guidelines for measles, rubella and congenital rubella syndrome in the WHO European Region, update December 2012
2. Manual for the laboratory diagnosis of measles and rubella virus infection. Second edition, WHO/IVB/07.01

הגדרות

הגדרות מקרה

הערה:ארגון הבריאות העולמי נמצא בתהליך בחינת הגדרות המקרה לחצבת ואדמת. על כן יתכנו בעתיד שינויים בהגדות המקרה.

הגדרות מקרה אלו הן סטנדרטיות ובינלאומיות לצורך השוואה בין אזורים במדינה,בין מדינות ולאורך זמן. אין הן אמורות להוות בסיס בלעדי לאבחנה קלינית, ואינן מהוות תחליף לשיקול דעת רפואי.

• חצבת

• קריטריונים קליניים לחצבת:

• חום
• פריחה מקולופפולרית
• שיעול, נזלת או דלקת הלחמית

• קריטריונים מעבדתיים לאימות מקרה חשוד:

• תוצאה חיובית בבדיקה מולקולרית לזיהוי RNA של חצבת או
• תוצאה חיובית בבדיקה סרולוגית לזיהוי נוגדני igM.

• הגדרת מקרה חצבת:

• מקרה חשוד ־ מקרה עם קריטריונים קליניים המתאימים לחצבת
• מקרה מאומת מעבדתית - מקרה חשוד העונה על אחד הקריטריונים המעבדתיים.
• מקרה עם קשר אפידמיולוגי - מקרה חשוד ללא אימות מעבדתי אך עם היסטוריה של מגע עם מקרה מאומת מעבדתית 7 עד 18 ימים לפני הופעת הפריחה.
• מקרה שנשלל - מקרה חשוד שנחקר ונמצא שלא עונה על קריטריונים אפידמיולוגיים או מעבדתיים.
  בהתאם למדיגות אב"ע על כל מקרה חצבת שגשלל לעבור אבחון מעבדתי גם לאדמת. (ראו סעיף 10.4.6)

• אדמת

• קריטריונים קליניים לאדמת:

• פריחה מקולופפולרית
• הגדלת בלוטות לימפה cervical, suboccipital or postauricular, כאבי פרקים או דלקת פרקים.

• קריטריונים מעבדתיים לאימות מקרה חשוד:

• תוצאה חיובית בבדיקה מולקולרית לזיהוי RNA של אדמת או
• תוצאה חיובית בבדיקה סרולוגית לזיהוי נוגדני igM.

• הגדרת מקרה אדמת:

• מקרה חשוד - מקרה עם קריטריונים קליניים המתאימים לאדמת.
• מקרה מאומת מעבדתית - מקרה חשוד העונה על לפחות אחד הקריטריונים המעבדתיים.
• מקרה עם קשר אפידמיולוגי - מקרה חשוד, ללא אימות מעבדתי אך עם היסטוריה של מגע עם מקרה מאומת מעבדתית 12-23 ימים לפני הופעת סימפטומים.
• מקרה שנשלל - מקרה חשוד שנחקר ונמצא שלא עונה על קריטריונים אפידמיולוגיים או מעבדתיים.
  בהתאם למדיניות אב"ע, על כל מקרה שגשלל לאדמת לעבור אבחון מעבדתי גם לחצבת. (ראו סעיף 10.4.6)

• חזרת

• קריטריונים קליניים חזרת:

• הופעה חדה של נפיחות רגישה של בלוטת הפרוטיס או בלוטת רוק אחרת, חד או דו- צדדי
• נמשכת יומיים או יותר
• העדר גורם אחר ידוע

• קריטריונים מעבדתיים לאימות מקרה חשוד

• תוצאה חיובית בבדיקה מולקולרית לזיהוי RNA של חזרת או
• תוצאה חיובית בבדיקה סרולוגית לזיהוי נוגדני IgM.

• הגדרת מקרה חזרת:

• מקרה חשוד - מקרה עם קריטריונים קליניים המתאימים לחזרת.
• מקרה מאומת מעבדתית - מקרה חשוד העונה על לפחות אחד הקריטריונים המעבדתיים.
• מקרה עם קשר אפידמיולוגי - מקרה חשוד, ללא אימות מעבדתי אך עם היסטוריה של מגע עם מקרה מאומת מעבדתית 12 עד 25 ימים לפני הופעת סימפטומים.
• מקרה שנשלל - מקרה חשוד שנחקר ונמצא שלא עונה על קריטריונים אפידמיולוגיים או מעבדתיים.

הגדרות מעבדה

• סוגי מעבדות

• מעבדה רפואית - מקום שנעשות בו בדיקות ראשוניות בדגימות שמקורן בבני אדם.
• המרכז הארצי לחצבת, אדמת וחזרת (להלן, "המרכז הארצי")- מעבדת הייחוס הארצית, הנמצאת במעבדה המרכזית לנגיפים במרכז הרפואי שיבא, המבצעת בדיקות לאבחון מקרים קליניים, אימות אבחון ואפיון מולקולרי של הנגיפים. המרכז הארצי מוכר על ידי אב"ע כמרכז לאומי.

• בדיקות מעבדה על פי מטרתן

• בדיקות למטרות קליניות - בדיקות לאבחון ראשוני ו/או אימות מעבדתי של מחלה עכשווית על מנת לתמוך בתהליך קבלת החלטות רפואיות וטיפול מיטבי בפרט.
• בדיקות למטרות בריאות הציבור - בדיקות אבחון ראשוני ו/או אימות ו/או אפיון אשר מבוצעות ביוזמת גורם במשרד הבריאות לצורך שמירה על בריאות הציבור.

• בדיקות מעבדה על פי קדימות ושיטה

• בדיקות לאבחון ראשוני (טרולוגיה בדם) - בדיקות המעבדה הראשונות שנלקחות מחולה חשוד למחלה על סמך תסמינים קליניים או חשיפה, ואשר מטרתן לאבחן הדבקה עכשווית.
• בדיקות לאימות (טרולוגיה בדם) - בדיקות מעבדה המתבצעות במרכז הארצי, ושמטרתן לאמת או לשלול הימצאות נוגדני IgM שנמצאו בבדיקת מעבדה לאבחון ראשוני.
• בדיקות לאבחון מהיר (בדיקה מולקולרית)- בדיקות Real time PCR המתבצעות במרכז הארצי לצורך אבחון מהיר של מקרי מחלה חדה, בד"כ במקרים הדורשים התייחסות טיפולית דחופה או למטרות שמירה על בריאות הציבור.
• בדיקות לאפיון הנגיף (בדיקה מולקולרית)- בדיקות ריצוף גנטי הנעשות במרכז הארצי לצורך אפיון זן הנגיף ומקורו המשוער. הבדיקות מתבצעות בד"כ למטרות שמירה על בריאות הציבור, ולסיוע בחקירה האפידמיולוגית.

מתארים

• התפרצות חצבת - שניים או יותר מקרים מאומתים (מעבדתית או אפידמיולוגית) עם קשר זמני (פריחה 7-18 יום מחשיפה) וקשר אפידמיולוגי, וירולוגי או שניהם יחד.
• התפרצות אדמת - שניים או יותר מקרים מאומתים (מעבדתית או אפידמיולוגית) עם קשר זמני (פריחה 12-46 יום מחשיפה) וקשר אפידמיולוגי, וירולוגי או שניהם יחד.
• התפרצות חזרת - עליה בתחלואה מעבר לצפוי.
• מתאר שגרה- מצב בו אין חשד או חשש להתפרצות חצבת, אדמת או חזרת בקהילה או במוסד כלשהו.
• מתאר התפרצות- מצב בו קיים חשד להתפרצות או שקיימת התפרצות מתועדת ומתמשכת בקהילה או במוסד כלשהו.

שרשרת הדיווח והחקירה

• דיווח ראשוני

על פי פקודת בריאות העם (סעיף 12), על רופא המאבחן מחלה מחייבת הודעה (ובכלל זה חשד לחצבת, אדמת או חזרת) לדווח ללשכת הבריאות, תוך שימוש בטופס הדיווח הסטנדרטי, בקישור זה

על מעבדה המזהה תוצאה חיובית לחצבת, אדמת או חזרת לדווח ללשכת הבריאות על פי תקנה 66 לתקנות בריאות העם ( מעבדות רפואיות) תשל"ז-1967.

• חקירה אפידמיולוגית

בשל היות ישראל מדינה שנמצאת במצב של אלימינציה של מחצבת ואדמת, חשוב לקבל מידע מפורט ככל הניתן אודות כל מקרה של מחלות אלו. לצורך כך יש להשתמש בטופס חקירה אחיד (נספח 2א׳). יעד אב"ע הוא שתתחיל חקירה אפידמיולוגית תוך 48 שעות מקבלת הדיווח הראשוני על לפחות 80% מהמקרים החשודים. על לשכת הבריאות למלא טופס חקירה עבור כל מקרה מאובחן: קלינית, אפידמיולוגית ו/או מעבדתית, ולהעבירו לאגף לאפידמיולוגיה. טופס מגעים, לצורך פנימי של לשכת הבריאות, מופיע בנספח 2ב'.

דגשים למילוי טופס החקירה מופיעים בנספח 2ג'.

• עדכון בדממ"ה

על לשכת הבריאות להקליד כל מקרה מאובחן (מעבדתית, אפידמיולוגית או קלינית) לחצבת, חזרת, אדמת או אדמת מלידה במערכת דממ"ה. יש להשלים את הקלדת המקרה לדממ"ה עד ל-15 לחודש שלאחר חודש תחילת המחלה. על לשכות הבריאות לנהל רישום של חולים שנשללו לחצבת, חזרת או אדמת ע"ג "טופס רישום מקרים שנשללו" (נספח 3). חולה שדווח לדממ"ה ולאחר מכן נשלל, יש לדווח לאגף לאפידמילוגיה על גבי טופס "ביטול/שינוי דיווח על מחלה" (אשר בקישור בסעיף 10.4.1), ולהוסיפו לרשימת חולים שנשללו. חולה שנדבק ונשלל ליותר ממחלה אחת (ראו סיעף 10.4.6), יש להוסיפו לרשימת נשללים עבור כל מחלה בגינה נשלל. בכל סוף שנה, על לשכת הבריאות להעביר רשימות מקרים שנשללו לאגף לאפידמיולוגיה עבור כל שלושת המחלות. יעד אב"ע המעיד על ניטור נאות הינו לפחות 2 מקרים שנשללו בשנה על כל 100,000 תושבים עבור כל אחת מהמחלות בכל מחוז.

• דיווח על התפרצות

רופא מחוז ידווח מיד לאגף לאפידמיולוגיה עם היוודע דבר ההתפרצות.

משרד הבריאות מחוייב לדווח על התפרצויות חצבת ואדמת לארגון הבריאות העולמי, בשני מועדים לפחות:

1. עם היוודע דבר ההתפרצות,
2. בסיום ההתפרצות. כל מחוז המעורב בהתפרצות ידווח לאגף לאפידמיולוגיה בשני מועדים אלה, על גבי טופס ייעודי (נספח 4). יש לשים לב כי דיווח ההתפרצות מתייחס גם למקרים שנחשדו ונשללו. ניתן יהיה לקבל הדרכה במילוי הטופס באגף לאפידמיולוגיה.

• הצורך באבחון מעבדתי

• במתאר שגרה, יש לבצע אבחון מעבדתי כולל אימות לכל מקרה חשוד.
• במתאר התפרצות יש לאשר מעבדתית 5-10 המקרים הראשונים, ולאחר מכן מספר דומה בכל חודש בכל מחוז מעורב.

במקרה של התפשטות למחוזות נוספים, יש לנהוג בכל מחוז חדש כבסעיפים 10.4.5.1 ו-10.4.5.2. יעד אב"ע הוא שבדיקת אבחון מעבדתית תבוצע על לפחות 80% מהמקרים החשודים שאין להם קשר אפידמיולגי למקרה מאומת.
נשים הרות הן יוצאות דופן לעניין זה, ובמתאר התפרצות ויש לבצע בדיקה מעבדתית לכל אשה הרה עם חשד קליני או אפידמיולוגי להדבקה באדמת או חצבת.

לגבי נשים הרות ללא חשד להדבקה, ראו סעיף 10.7.

• בדיקות מעבדה צולבות לחצבת ולאדמת

בגלל האפשרות של אבחון קליני שגוי, מדיניות אב"ע מחייבת מדינות הנמצאות במצב של אלימינציה מחצבת ואדמת לבצע אבחון מעבדתי לשני הנגיפים, חצבת ואדמת, בכל מקרה חשוד שנשלל לאחת המחלות, ללא תלות אם החשד הוא לחצבת או לאדמת. הנושא נמצא בבחינה ע"י משרד הבריאות. הנחיות מפורטות תבואנה בנפרד.

שיטות אבחון מעבדתי

• בדיקות סרולוגיות

• זיהוי נוגדני IgM בנסיוב:

בדיקה המבוצעת ברוב המעבדות המרכזיות של קופות החולים וברוב בתי החולים בארץ. הבדיקה פשוטה לביצוע, אך מוגבלת ביכולת לאבחן מקרי מחלה בגלל מספר מגבלות:

• קיום תוצאות מסוג "שלילי כזוב" (False negative), בפרט במצבים של נבדק מחוסן או בהדבקה חוזרת.
• קיום תוצאות מסוג "חיובי כזוב" (False positive). תוצאה חיובית לנוגדני IgM לא תמיד מעידה על מחלה. לכן, תוצאה חיובית מחייבת אימות במרכז הארצי.
• "תקופת חלון" ארוכה. מהופעת סימנים קליניים עד להופעת נוגדני IgM ספציפיים. כתוצאה מכך עלולה להתקבל תוצאה "שלילית כזובה" ועקב כך עיכוב במתן טיפול מונע למגעים.

בכל מקרה של תוצאה חיובית לנוגדני IgM, מחוייבות המעבדות הרפואיות במשלוח דגימות לאימות למרכז הארצי לחצבת, אדמת וחזרת.

• אבחון מעבדתי על סמך בדיקת זיהוי נוגדנים, במקרים שלא קיבלו חיסון או במקרים שלא חלו בעבר:

• היפוך סרולוגי בין שתי דגימות נסיוב. בדגימה ראשונה שנלקחת לפחות 3 ימים מהופעת סימנים קליניים, אין נוגדנים או שמופיעים רק נוגדני IgM ובדגימה השנייה שנלקחת 10 ימים או יותר מהדגימה הראשונה מופיעים נוגדני IgM ו/או IgG.
• עליה פי 4 בנוגדני IgG בין שתי דגימות שנלקחות בהפרש של לפחות 10 ימים.

שיטות אלו, למרות פשטות ביצוען, לא מתאימות לאבחון מקרים חשודים ולמניעת מקרים נוספים משתי סיבות עיקריות:

1. מעל ל 90% מאוכלוסיית ישראל מחוסנת לחצבת, אדמת וחזרת.
2. בגלל משך הזמן הדרוש בנטילה של שתי דגימות הנסיוב, נוצר עיכוב גדול באבחון המעבדתי, דבר המונע מתן בזמן של טיפול מונע למגעים.

• אבחון מעבדתי על סמך בדיקה מולקולרית Real time PCR בנוזלי גוף

Real time PCR היא השיטה העדיפה לאבחון מעבדתי של מקרה חשוד לחצבת, חזרת או אדמת. זאת מכיוון ש:

• הנגיף מזוהה בדגימה (ראה טבלה 1) כבר ביום הופעת הסימנים הקליניים.
• האבחון מהיר. תוצאה מתקבלת לרוב תוך 24 שעות מהגעת הדגימה למעבדה.
• מתאפשר זיהוי הדבקה חוזרת והדבקה באנשים מחוסנים.
• לאחר זיהוי הנגיף ניתן לרצף את חומצת הגרעין ולאפיין את זן הנגיף.
  המידע שמתקבל חשוב גם במתאר בשגרה וגם במתאר של התפרצות, ומסייע בחקירות אפידמיולוגיות, כולל מקור הדבקה משוער.

נטילה ושינוע דגימות

• נטילת דגימות לבדיקות סרולוגיות:

הבדיקה מבוצעת בנסיוב הדם. דגימות דם יש לקחת בהתאם להוראות הנטילה שהוגדרו על ידי המעבדה המבצעת. על פי רוב הדם יהיה בנפח של 5 מ"ל ויינטל לתוך מבחנה כימית (עם ג׳ל, פקק צהוב/כתום). הבדיקה תישלח בקירור למעבדה המבצעת.

• נטילת דגימות לאבחון מולקולרי

יש ליטול דגימות לאבחון מולקולרי כבר בפניה הראשונה של החולה למרפאה או למחלקה לרפואה דחופה (מלר"ד). האבחון המולקולרי של חצבת, חזרת ואדמת נעשה במרכז הארצי לחצבת, אדמת וחזרת.

טבלה מספר 1 מציינת את אתר הדגימה, עיתוי, הנחיות נטילה ושמירה עבור שלושת המחוללים.

טבלה 1 דגימות לאבחון מולקולרי

מחולל משוער	אתר דגימה מועדף	עיתוי	הנחיות נטילה	הנחיות לשמירה עד לשינוע ובמהלך שינוע
חצבת	נוזל חלל הפה (רוק), משטח אף גרון, שתן	עד 7 ימים מהופעת הסימפטומים	נוזל חלל הפה (רוק): לאחר עיסוי בלוטות הרוק יש לאסוף את הנוזל מאזור הבלוטות ומאזור החניכיים בעזרת מזרק סטרילי ללא מחט למבחנה סטרילית. לחילופין, לאחר עיסוי הבלוטות ניתן בעזרת מטוש ספוג סטרילי, saliva collection swab, להספיג את הנוזל במשך כ 2 דקות מאזור החניכיים והבלוטות. משטח אף גרון: לקחת את הדגימה מהאף ומהגרון למבחנה עם מדיום העברה וירולוגי, הנקראת Virocult. שתן: עדיף שתן ראשון של הבוקר, במבחנת שתן מלאה (כ-10ml)	בקור 2-80C (לא להקפיא). הדגימות צריכות להגיע לבדיקה תוך 48 שעות מהלקיחה
אדמת
חזרת	נוזל חלל הפה (רוק)

קיימים סוגים נוספים של דגימות לאבחון מולקולרי במקרים קליניים חריגים כמו: דם, מי שפיר ו CSF. בגלל הקושי הקיים בזיהוי נגיפים בדגימות אלו מומלץ ששליחתן תיעשה רק לאחר התייעצות עם המרכז הארצי.

ביצוע בדיקות אדמת בנשים הרות או בגיל הפריון

אין לבצע בדיקות סרולוגיות לזיהוי נוגדני IgM בנשים הרות או בגיל הפוריות ללא חשד קליני להדבקה. קבלת שתי מנות חיסון בעבר מגדיר אשה כמחוסנת כנגד אדמת. תוצאה חיובית ללא אינדיקציה קלינית עלולה לנבוע מעלייה פוליקלונלית בנוגדני IgM ו/או מרגישות יתר של ערכת הבדיקה. ההשלכות של בדיקה חיובית שגויה לאשה הרה עלולות להיות חמורות. אם בכל זאת הוחלט על צורך בבדיקת סטטוס חיסוני של נשים הרות או בגיל הפוריות, יש לבצע בדיקה סרולוגית לנוגדנים מסוג IgG. אם נתונים קליניים או אפידמיולוגיים מעלים חשד להדבקה באדמת, יש לנהוג כמו בכל חולה חשוד, כמפורט סעיפים 10.4 ו-10.5.

אם, בנסיבות כלשהן, אשה אשר יש בידה תיעוד על קבלת 2 מנות חיסון נגד אדמת בעבר ביצעה בדיקת נוגדנים (על אף שאין צורך בכך) ונמצא אצלה כייל נוגדנים IgG מתחת לכייל המחסן (כולל כייל 0), תוקף בדיקת הנוגדנים נמוך מתוקף התיעוד על קבלת שתי מנות חיסון. האשה נחשבת מחוסנת נגד אדמת ואין צורך במתן מנה נוספת של חיסון. עם זאת, אין הורית נגד למתן מנה זו ולא צפוי נזק ממנה.

להרחבה בנושא חסינות לאדמת בנשים הרות ראו חוזר ראש שירותי בריאות הציבור 4/2010

בדיקת אבידיטי (Avidity) לאדמת

הבדיקה משמשת לקביעת מועד ההדבקה המשוער באדמת ראשונית ( primary infection) בנשים הרות ולהערכת הסיכון לעובר. השימוש בבדיקה לא ישים כשמדובר באוכלוסייה מחוסנת, מכיוון שלא ניתן בעזרתה להבדיל בין הדבקה ישנה, לבין הדבקה חוזרת (reinfection). המרכז הארצי יבצע את הבדיקה רק בתאום טלפוני.

דיווח תוצאות אבחון מעבדתי

• תוצאות סרולוגיה: המעבדות הרפואיות תדווחנה תוצאה חיובית תדווח לגורם המפנה וללשכת הבריאות, ותועבר דגימה לאימות במרכז ארצי לחצבת, אדמת וחזרת. המרכז הארצי ידווח את תוצאת האימות לגורם המפנה וללשכת הבריאות.

לגבי תוצאה שלילית, אם מדובר במקרה של חשד קליני להדבקה, המעבדות הרפואיות תדווחנה תוצאה שלילית לגורם המפנה וללשכת הבריאות. אם מדובר בתוצאה שלילית למקרה ללא חשד קליני, יש לדווח לגורם המפנה. אין צורך לדווח ללשכת הבריאות.

• תוצאות בדיקות מולקולריות: המרכז ארצי ידווח תוצאות לגורם המפנה וללשכת הבריאות.

דגשים: שליחת דגימות למרכז הארצי לחצבת, אדמת וחזרת

• טפסי הפניה לבדיקות מעבדה

1. טופס הפניה לאבחון מעבדתי של מקרה חשוד לחצבת/אדמת/חזרת מופיע בנספח מספר 5.
2. טופס הפניה לבדיקת אדמת בהריון מופיע בנספח מספר 6.

• תשלום עבור בדיקות:

1. בדיקות סרולוגיות לאבחון ראשוני של מקרים קליניים (כולל אדמת בהריון) תתבצענה על ידי מעבדות רפואיות מוסמכות בהתאם לנהלים שלהן. משלוח בדיקה למרכז הארצי כרוך בהתחייבות כספית.
2. בדיקות סרולוגיות לאימות תתבצענה במרכז הארצי ללא תשלום אך ורק על דגימות שכבר נבדקו ונמצאו חיוביות לנוגדני IgM.
3. בדיקות לקביעת סטטוס חיסוני ובדיקות אבידיטי לאדמת תתבצענה לאחר תיאום במרכז הארצי בכפוף להתחייבות כספית.
4. בדיקות מולקולריות תתבצענה במרכז הארצי לאדמת חצבת וחזרת ללא תשלום.

• פניות לבירורים

בכל שאלה הקשורה בנושא האבחון המעבדתי של חצבת, אדמת וחזרת ניתן לפנות למרכז הארצי: בטלפונים 03-5302459, 03-5302388 או בדוא"ל למנהלת המרכז הארצי ד"ר ויקי אינדנבאום: viki.indenbaum@sheba.health.gov.il

לוח תפוצה

רשימת תפוצה של חוזרי ראש שרותי בריאות הציבור ורשימת תפוצה של האגף לאפידמיולוגיה.

נספחים

1. נספח 1 : תרשים לאבחון מקרה של חצבת, אדמת או חזרת.
2. נספח 2א׳: טופס חקירה אפידמיולוגית למקרה חשוד לחצבת ואדמת או חזרת
3. נספח 2ב׳: דגשים למילוי טופס חקירה אפידמיולוגית לחצבת- אדמת - חזרת
4. נספח 2ג׳: טופס מגעים
5. נספח 3 : טופס רישום מקרים שנשללו
6. נספח 4 : טופס דיווח על התפרצות
7. נספח 5 : מקרה חשוד לחצבת ואדמת או חזרת במרכז הארצי
8. נספח 6 : טופס הפניה לבדיקת אדמת בהיריון

בכבוד רב

ד"ר אמיליה אניס

מנהלת האגף לאפידמיולוגיה

נספח 1 - תרשים לאבחון מקרה של חצבת, חזרת או אדמת

נספח 2 א' - טופס חקירה אפידמיולוגית למקרה חשוד לחצבת ואדמת או חזרת

נספח 2 ב' - טופס מגעים

נספח 2 ג' - דגשים למילוי טופס חקירה אפידמיולוגית

הטופס בנוי ב-6 חלקים:

1. פרטים דמוגרפיים
2. מצב חיסוני
3. נתונים קליניים
4. ממצאים מעבדתיים ופרטי חשיפה
5. סיכום תוצאות חקירה

בסיכום תוצאות חקירה, מופיעים שני סעיפים חשובים שלא נדרשו כשגרה בעבר, אך נחוצים לדיווח לארגון הבריאות העולמי:

1. צורת אבחנה ערכים אפשריים:
   • מקרה מתאים קלינית
   • מקרה קשור אפידמיולוגית
   • מקרה מאושר מעבדתית
   • נשלל

   מקרה יכול להיות מאובחן על פי קשר אפידמיולוגי, ממצא מעבדתי, או שניהם יחד. "קשר אפידמיולוגי" מוגדר כיום על ידי ארגון הבריאות עולמי כקשר עם מקרה מאובחן מעבדתית בתקופה המתאימה לפי זמן הדגירה של המחלה המדוברת. אבחנה של "מקרה מתאים קלינית" תתקבל רק במתאר של התפרצות. ניתן לבחור באפשרות זו גם במקרים עם קשר אפידמיולוגי עקיף (קשר עם מקרה מאובחן אפידמיולוגית) או במקרים ללא קשר אפידמיולוגי מובהק במסגרת הפרצות. אין להזין לדממ"ה מקרים שנשללו, אך יש לתעד אותם בטופס רישום מקרים שנשללו (נספח 3).

2. מקור הדבקה משוער
   שדה זה חשוב להוכחת העובדה שלישראל אין מקרים אנדמיים (תוצאה של שרשרת הדבקה מקומית של למעלה מ-12 חודשים), ובכך לשימור מעמד ישראל כמדינה ב"אלימינציה".
   ערכים אפשריים:
   • מיובא - קרי, נדבק בחו"ל
   • קשר למקרה מיובא - קשר אפידיולוגי למקרה מיובא
   • אנדמי
   • מקור הדבקה לא ידוע

במציאות של אלימינציה, סביר שרוב המקרים בישראל יהיו מיובאים או קשורים למקרה מיובא. יש לוודא תיעוד עובדה זו.

נספח 3 - טופס רישום מקרים שנשללו לחצבת ואדמת או חזרת

נספח 4 - טופס דיווח לאב"ע על התפרצות

נספח 5 - טופס הפניה לאבחון מעבדתי של מקרה חשוד לחצבת, אדמת או חזרת במרכז הארצי

נספח 6 - טופס הפניה לבדיקת אדמת בהריון במרכז הארצי לחצבת, חזרת ואדמת