כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "הנחיות לטיפול תזונתי בחולי מחלות מעי דלקתיות - דיאטות מגבילות שנחקרו בקרב ילדים עם מחלות מעי דלקתיות"
מתוך ויקירפואה
(יצירת דף עם התוכן " קיימת מחלוקת בספרות המקצועית בנושא יעילותן של דיאטות שונות לטיפול במחלות המעי הדלקתי....") |
|||
| (17 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| + | {{פרק | ||
| + | |ספר=הנחיות לטיפול תזונתי בחולי מחלות מעי דלקתיות - נייר עמדה | ||
| + | |מספר הפרק=9 | ||
| + | }} | ||
| + | {{נייר עמדה | ||
| + | |שם נייר העמדה=[[הנחיות לטיפול תזונתי בחולי מחלות מעי דלקתיות]] | ||
| + | |תחום= | ||
| + | |תמונה=קובץ:IBD.jpg | ||
| + | |כיתוב תמונה= | ||
| + | |האיגוד המפרסם=פורום גסטרו - [[עמותת עתיד – עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל]] | ||
| + | |סימוכין= | ||
| + | |קישור=[http://www.atid-eatright.org.il/prdFiles/נייר%20עמדה%20IBD%20סופי.pdf באתר העמותה] | ||
| + | |תאריך פרסום=דצמבר 2018 | ||
| + | |יוצר הערך=[[הנחיות לטיפול תזונתי בחולי מחלות מעי דלקתיות - נייר עמדה#וועדת היגוי המסמך|וועדת היגוי המסמך]] | ||
| + | }} | ||
| + | {{הרחבה|ערכים=[[מחלות מעי דלקתיות]], [[תזונה]]}} | ||
| + | ==דיאטות מגבילות שנחקרו == | ||
| + | קיימת מחלוקת בספרות המקצועית בנושא יעילותן של [[דיאטה|דיאטות]] שונות לטיפול ב[[מחלות מעי דלקתיות|מחלות המעי הדלקתי]]. בסקירה שיטתית שכללה 23 מחקרים מבוקרים ואקראיים, 12 במחלת [[קרוהן]], 10 ב[[דלקת כיבית של המעי הגס - Ulcerative colitis|קוליטיס]] ו-1 ב[[פאוצ'יטיס]] (Pouchitis){{כ}}, 1,296 מטופלים סך הכל, נבדקה השפעתם של [[סיבים תזונתיים]] על התסמינים הקליניים והפיזיולוגיים במטופלים עם מחלת מעי דלקתית פעילה. נמצאו ראיות חלשות ומוגבלות ליעילות הסיבים, למעט מקרים בהם יש חסימה ידועה במערכת העיכול. לפיכך, נכון להיום, אין מספיק ראיות התומכות בהגבלת הסיבים התזונתיים במטופלים עם מחלה פעילה, שאיננה בעלת מאפיינים חסימתיים{{הערה|שם=הערה1|Wedlake, L., et al., Fiber in the treatment and maintenance of inflammatory bowel disease: a systematic review of randomized controlled trials. Inflamm Bowel Dis, 2014. 20(3): p. 576-86.}}. | ||
| + | ישנן מספר דיאטות אלימינציה שפותחו לטיפול במחלות מעי דלקתיות לצורך השראת הפוגה, שמירה על הפוגה או טיפול בסימפטומים{{הערה|שם=הערה2|Lee, D., et al., Diet in the pathogenesis and treatment of inflammatory bowel diseases. Gastroenterology, 2015. 148(6): p. 1087-106.}}. הדיאטות מבוססות על מנגנונים שונים אך המשותף לכולן הוא ככל הנראה הימנעות ממוצרי מזון מעובד. נכון למועד כתיבת מאמר זה, אין דיאטה אחת שהוכחה כדיאטת IBD{{כ}} (Inflammatory Bowel Disease) אך הדיאטות הנחקרות ביותר הן דיאטת הפחמימות הספציפיות, דיאטת CDED{{כ}} (Crohn's Disease Exclusion Diet) ו-FODMAP{{כ}} (Fermentable Oligo-, Di-, and Monosaccharides And Polyols). עבור 2 הדיאטות הראשונות ישנם מספר מחקרים שנעשו בילדים ואילו עבור דיאטת FODMAP לא נעשתה עבודה בילדים (ראו פירוט בפרק 4). | ||
| − | + | '''דיאטת הפחמימות המיוחדות''' (ראו פירוט פרק 4) נבדקה במספר מחקרים פרוספקטיביים קטנים או מחקרים רטרוספטיבים וסדרות מקרים{{הערה|שם=הערה3|Cohen, S.A., et al., Clinical and mucosal improvement with specific carbohydrate diet in pediatric Crohn disease. J Pediatr Gastroenterol Nutr, 2014. 59(4): p. 516-21.}}{{הערה|שם=הערה4|Kakodkar, S., et al., The Specific Carbohydrate Diet for Inflammatory Bowel Disease: A Case Series. J Acad Nutr Diet, 2015. 115(8): p. 1226-32.}}{{הערה|שם=הערה5|Obih, C., et al., Specific carbohydrate diet for pediatric inflammatory bowel disease in clinical practice within an academic IBD center. Nutrition, 2016. 32(4): p. 418-25.}}{{הערה|שם=הערה6|Suskind, D.L., et al., Nutritional therapy in pediatric Crohn disease: the specific carbohydrate diet. J Pediatr Gastroenterol Nutr, 2014. 58(1): p. 87-91.}}{{הערה|שם=הערה7|Wahbeh, G.T., et al., Lack of Mucosal Healing From Modified Specific Carbohydrate Diet in Pediatric Patients With Crohn Disease. J Pediatr Gastroenterol Nutr, 2017. 65(3): p. 289-292.}}. הראשון בילדים הוא מחקר על 9 ילדים אשר עשו את הדיאטה למשך 12 שבועות בממוצע (חלקם המשיכו ל-52 שבועות). לא נצפו הבדלים משמעותיים סטטיסטית במדדים ביוכימיים ובמשקל ואילו פעילות המחלה שנמדדה על ידי סולמות הערכה קליניים ירדה בצורה מובהקת{{הערה|שם=הערה3}}. במחקר המשך על 26 ילדים אשר עשו את הדיאטה למשך 10 חודשים בממוצע נמצא שיפור קליני לפי סולם הערכה מקובל, שיפור מעבדתי ואנטרופומטרי{{הערה|שם=הערה5}} . מחקר רטרוספקטיבי נוסף מאותה קבוצה, בדק מדד [[אנדוסקופיה|אנדוסקופי]] ב-7 ילדים שנכנסו להפוגה קלינית ומעבדתית עם דיאטת פחמימות המיוחדות ומצא כי לא נמצאה קורלציה בין ההפוגה הקלינית לבין ריפוי המוקוזה. לאור זאת, יש לשקול מתן דיאטה זו ובכל מקרה חשוב לבצע מעקב וניטור צמוד על ידי דיאטנית קלינית מנוסה על מנת להימנע מ[[ירידה במשקל]] וחסרים תזונתיים{{הערה|שם=הערה7}}. | |
| − | + | דיאטה נוספת שנחקרת לטיפול במחלת קרוהן היא '''דיאטת CDED'''. בשיטה זו ישנה הגבלה של פרטי מזון יחד עם שתייה של פורמולה המספקת 50 אחוזים מהצרכים התזונתיים. העיקרון של דיאטה זו הוא הימנעות ממוצרי מזון מעובדים, [[גלוטן]] ו[[מוצרי חלב]]. מנגד ניתן לאכול פירות וירקות מסוימים בהגבלה, עוף טרי, דגים טריים, ביצים, אורז, תפוח אדמה, שמן קנולה, שמן זית, מעט סוכר ותבלינים טריים. הנוכחות של הפורמולה היא חשובה בקרב ילדים כיוון שהדיאטה מגבילה וייתכן והיא כשלעצמה תיצור חסרים אך הכיסוי החלבוני והקלורי יחד עם המיקרונוטריינטים המסופקים על ידי הפורמולה למעשה מונעים זאת. במחקר רטרוספקטיבי בו טופלו 34 ילדים למשך 12 שבועות בדיאטה, נצפתה כעבור 6 שבועות להפוגה קלינית ב־70.2 אחוזים מהילדים, עם ירידה מובהקת ב-[[שקיעת דם - Erythrocyte sedimentation rate|ESR]] (Erythrocyte Sedimentation Rate) וברמות ה-[[חלבון מגיב עם סי - C-reactive protein|CRP]]{{כ}} (C-Reactive Protein) כש-70 אחוזים מהמטופלים הגיעו ל-CRP תקין, ומספר מטופלים אף הראו שיפור במוקוזה לאחר הדיאטה{{הערה|שם=הערה8|Sigall-Boneh, R., et al., Partial enteral nutrition with a Crohn's disease exclusion diet is effective for induction of remission in children and young adults with Crohn's disease. Inflamm Bowel Dis, 2014. 20(8): p. 1353-60.}}. מחקר נוסף שפורסם הראה בסדרת מקרים שדיאטה זו יעילה גם במטופלים שכשלו בטיפול ביולוגי, 10 ילדים מהם 60 אחוזים שכשלו בטיפול ביולוגי, נכנסו להפוגה עם דיאטה זו{{הערה|שם=הערה9|Sigall Boneh, R., et al., Dietary Therapy With the Crohn's Disease Exclusion Diet is a Successful Strategy for Induction of Remission in Children and Adults Failing Biological Therapy. J Crohns Colitis, 2017. 11(10): p. 1205-1212.}}. | |
| − | + | הדיאטה נחקרת במספר מחקרים אקראיים מבוקרים בילדים ומבוגרים והתוצאות צפויות להתפרסם בשנת 2019. | |
| − | + | ;סיכום המלצות הוועדה | |
| − | + | {| class="wikitable" | |
| − | + | |- | |
| − | המלצות הוועדה חוזק ההמלצה רמת ההוכחה | + | !המלצות הוועדה!!חוזק ההמלצה!!רמת ההוכחה |
| − | ניתן לשקול באופן זמני דיאטה דלה בסיבים בזמן מחלה פעילה על מנת להקל על תסמינים קליניים כגון אי נוחות, כאבי בטן IIb C | + | |- |
| − | מומלצת דיאטה נטולת סיבים לא מסיסים ומוגבלת בסיבים מסיסים בחולים עם נטייה להיצרויות וחסימות חוזרות I C | + | |'''ניתן לשקול''' באופן זמני דיאטה דלה בסיבים בזמן מחלה פעילה על מנת להקל על תסמינים קליניים כגון אי נוחות, [[כאבי בטן]]||IIb||C |
| − | ניתן לשקול באופן זמני דיאטה דלה בלקטוז אם יש רושם | + | |- |
| − | ניתן לשקול שימוש בעקרונות של דיאטת הפחמימות המיוחדות או | + | |'''מומלצת''' דיאטה נטולת סיבים לא מסיסים ומוגבלת בסיבים מסיסים בחולים עם נטייה להיצרויות וחסימות חוזרות||I||C |
| − | אין להמליץ על דיאטת דלה ב-FODMAP בילדים עם מחלות מעי דלקתיות III C | + | |- |
| + | |'''ניתן לשקול''' באופן זמני דיאטה דלה בלקטוז אם יש רושם ל[[אי סבילות ללקטוז|אי סבילות משנית ללקטוז]] בזמן מחלה אקוטית||IIb||C | ||
| + | |- | ||
| + | |'''ניתן לשקול''' שימוש בעקרונות של דיאטת הפחמימות המיוחדות או של Crohn's disease exclusion diet בילדים עם מחלת קרוהן ||IIb||C | ||
| + | |- | ||
| + | |'''אין להמליץ''' על דיאטת דלה ב-FODMAP בילדים עם מחלות מעי דלקתיות||III||C | ||
| + | |} | ||
| + | |||
| + | ==סיכום טיפול בילדים== | ||
| + | ===אלגוריתם טיפולי מחלת קרוהן=== | ||
| − | + | [[קובץ:IBD6.PNG|מרכז|600 פיקסלים]] | |
| − | + | ===אלגוריתם טיפולי קוליטיס כיבית === | |
| − | + | [[קובץ:IBD7.PNG|מרכז|600 פיקסלים]] | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | + | ==ביבליוגרפיה== | |
| + | {{הערות שוליים|יישור=שמאל}} | ||
| − | + | [[קטגוריה: גסטרואנטרולוגיה]] | |
| + | [[קטגוריה:תזונה]] | ||
| + | [[קטגוריה:ניירות עמדה - עמותת עתיד - עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל]] | ||
גרסה אחרונה מ־13:46, 7 בספטמבר 2022
הנחיות לטיפול תזונתי בחולי מחלות מעי דלקתיות - נייר עמדה
מאת עמותת עתיד - עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל
 | |
|---|---|
| הנחיות לטיפול תזונתי בחולי מחלות מעי דלקתיות | |
| |
| האיגוד המפרסם | פורום גסטרו - עמותת עתיד – עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל |
| קישור | באתר העמותה |
| תאריך פרסום | דצמבר 2018 |
| יוצר הערך | וועדת היגוי המסמך |
| ניירות עמדה מתפרסמים ככלי עזר לרופא/ה ואינם באים במקום שיקול דעתו/ה בכל מצב נתון. כל הכתוב בלשון זכר מתייחס לשני המגדרים. | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – מחלות מעי דלקתיות, תזונה
דיאטות מגבילות שנחקרו
קיימת מחלוקת בספרות המקצועית בנושא יעילותן של דיאטות שונות לטיפול במחלות המעי הדלקתי. בסקירה שיטתית שכללה 23 מחקרים מבוקרים ואקראיים, 12 במחלת קרוהן, 10 בקוליטיס ו-1 בפאוצ'יטיס (Pouchitis), 1,296 מטופלים סך הכל, נבדקה השפעתם של סיבים תזונתיים על התסמינים הקליניים והפיזיולוגיים במטופלים עם מחלת מעי דלקתית פעילה. נמצאו ראיות חלשות ומוגבלות ליעילות הסיבים, למעט מקרים בהם יש חסימה ידועה במערכת העיכול. לפיכך, נכון להיום, אין מספיק ראיות התומכות בהגבלת הסיבים התזונתיים במטופלים עם מחלה פעילה, שאיננה בעלת מאפיינים חסימתיים[1].
ישנן מספר דיאטות אלימינציה שפותחו לטיפול במחלות מעי דלקתיות לצורך השראת הפוגה, שמירה על הפוגה או טיפול בסימפטומים[2]. הדיאטות מבוססות על מנגנונים שונים אך המשותף לכולן הוא ככל הנראה הימנעות ממוצרי מזון מעובד. נכון למועד כתיבת מאמר זה, אין דיאטה אחת שהוכחה כדיאטת IBD (Inflammatory Bowel Disease) אך הדיאטות הנחקרות ביותר הן דיאטת הפחמימות הספציפיות, דיאטת CDED (Crohn's Disease Exclusion Diet) ו-FODMAP (Fermentable Oligo-, Di-, and Monosaccharides And Polyols). עבור 2 הדיאטות הראשונות ישנם מספר מחקרים שנעשו בילדים ואילו עבור דיאטת FODMAP לא נעשתה עבודה בילדים (ראו פירוט בפרק 4).
דיאטת הפחמימות המיוחדות (ראו פירוט פרק 4) נבדקה במספר מחקרים פרוספקטיביים קטנים או מחקרים רטרוספטיבים וסדרות מקרים[3][4][5][6][7]. הראשון בילדים הוא מחקר על 9 ילדים אשר עשו את הדיאטה למשך 12 שבועות בממוצע (חלקם המשיכו ל-52 שבועות). לא נצפו הבדלים משמעותיים סטטיסטית במדדים ביוכימיים ובמשקל ואילו פעילות המחלה שנמדדה על ידי סולמות הערכה קליניים ירדה בצורה מובהקת[3]. במחקר המשך על 26 ילדים אשר עשו את הדיאטה למשך 10 חודשים בממוצע נמצא שיפור קליני לפי סולם הערכה מקובל, שיפור מעבדתי ואנטרופומטרי[5] . מחקר רטרוספקטיבי נוסף מאותה קבוצה, בדק מדד אנדוסקופי ב-7 ילדים שנכנסו להפוגה קלינית ומעבדתית עם דיאטת פחמימות המיוחדות ומצא כי לא נמצאה קורלציה בין ההפוגה הקלינית לבין ריפוי המוקוזה. לאור זאת, יש לשקול מתן דיאטה זו ובכל מקרה חשוב לבצע מעקב וניטור צמוד על ידי דיאטנית קלינית מנוסה על מנת להימנע מירידה במשקל וחסרים תזונתיים[7].
דיאטה נוספת שנחקרת לטיפול במחלת קרוהן היא דיאטת CDED. בשיטה זו ישנה הגבלה של פרטי מזון יחד עם שתייה של פורמולה המספקת 50 אחוזים מהצרכים התזונתיים. העיקרון של דיאטה זו הוא הימנעות ממוצרי מזון מעובדים, גלוטן ומוצרי חלב. מנגד ניתן לאכול פירות וירקות מסוימים בהגבלה, עוף טרי, דגים טריים, ביצים, אורז, תפוח אדמה, שמן קנולה, שמן זית, מעט סוכר ותבלינים טריים. הנוכחות של הפורמולה היא חשובה בקרב ילדים כיוון שהדיאטה מגבילה וייתכן והיא כשלעצמה תיצור חסרים אך הכיסוי החלבוני והקלורי יחד עם המיקרונוטריינטים המסופקים על ידי הפורמולה למעשה מונעים זאת. במחקר רטרוספקטיבי בו טופלו 34 ילדים למשך 12 שבועות בדיאטה, נצפתה כעבור 6 שבועות להפוגה קלינית ב־70.2 אחוזים מהילדים, עם ירידה מובהקת ב-ESR (Erythrocyte Sedimentation Rate) וברמות ה-CRP (C-Reactive Protein) כש-70 אחוזים מהמטופלים הגיעו ל-CRP תקין, ומספר מטופלים אף הראו שיפור במוקוזה לאחר הדיאטה[8]. מחקר נוסף שפורסם הראה בסדרת מקרים שדיאטה זו יעילה גם במטופלים שכשלו בטיפול ביולוגי, 10 ילדים מהם 60 אחוזים שכשלו בטיפול ביולוגי, נכנסו להפוגה עם דיאטה זו[9].
הדיאטה נחקרת במספר מחקרים אקראיים מבוקרים בילדים ומבוגרים והתוצאות צפויות להתפרסם בשנת 2019.
- סיכום המלצות הוועדה
| המלצות הוועדה | חוזק ההמלצה | רמת ההוכחה |
|---|---|---|
| ניתן לשקול באופן זמני דיאטה דלה בסיבים בזמן מחלה פעילה על מנת להקל על תסמינים קליניים כגון אי נוחות, כאבי בטן | IIb | C |
| מומלצת דיאטה נטולת סיבים לא מסיסים ומוגבלת בסיבים מסיסים בחולים עם נטייה להיצרויות וחסימות חוזרות | I | C |
| ניתן לשקול באופן זמני דיאטה דלה בלקטוז אם יש רושם לאי סבילות משנית ללקטוז בזמן מחלה אקוטית | IIb | C |
| ניתן לשקול שימוש בעקרונות של דיאטת הפחמימות המיוחדות או של Crohn's disease exclusion diet בילדים עם מחלת קרוהן | IIb | C |
| אין להמליץ על דיאטת דלה ב-FODMAP בילדים עם מחלות מעי דלקתיות | III | C |
סיכום טיפול בילדים
אלגוריתם טיפולי מחלת קרוהן
אלגוריתם טיפולי קוליטיס כיבית
ביבליוגרפיה
- ↑ Wedlake, L., et al., Fiber in the treatment and maintenance of inflammatory bowel disease: a systematic review of randomized controlled trials. Inflamm Bowel Dis, 2014. 20(3): p. 576-86.
- ↑ Lee, D., et al., Diet in the pathogenesis and treatment of inflammatory bowel diseases. Gastroenterology, 2015. 148(6): p. 1087-106.
- ↑ 3.0 3.1 Cohen, S.A., et al., Clinical and mucosal improvement with specific carbohydrate diet in pediatric Crohn disease. J Pediatr Gastroenterol Nutr, 2014. 59(4): p. 516-21.
- ↑ Kakodkar, S., et al., The Specific Carbohydrate Diet for Inflammatory Bowel Disease: A Case Series. J Acad Nutr Diet, 2015. 115(8): p. 1226-32.
- ↑ 5.0 5.1 Obih, C., et al., Specific carbohydrate diet for pediatric inflammatory bowel disease in clinical practice within an academic IBD center. Nutrition, 2016. 32(4): p. 418-25.
- ↑ Suskind, D.L., et al., Nutritional therapy in pediatric Crohn disease: the specific carbohydrate diet. J Pediatr Gastroenterol Nutr, 2014. 58(1): p. 87-91.
- ↑ 7.0 7.1 Wahbeh, G.T., et al., Lack of Mucosal Healing From Modified Specific Carbohydrate Diet in Pediatric Patients With Crohn Disease. J Pediatr Gastroenterol Nutr, 2017. 65(3): p. 289-292.
- ↑ Sigall-Boneh, R., et al., Partial enteral nutrition with a Crohn's disease exclusion diet is effective for induction of remission in children and young adults with Crohn's disease. Inflamm Bowel Dis, 2014. 20(8): p. 1353-60.
- ↑ Sigall Boneh, R., et al., Dietary Therapy With the Crohn's Disease Exclusion Diet is a Successful Strategy for Induction of Remission in Children and Adults Failing Biological Therapy. J Crohns Colitis, 2017. 11(10): p. 1205-1212.