כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הפעלה של מענה נפשי לאוכלוסיה בשעת חירום - חוזר משרד הבריאות
הופניתם מהדף הפעלה של מענה נפשי לאוכלוסיה בשעת חירום לדף הנוכחי.
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
 | ||
|---|---|---|
| הפעלה של מענה נפשי לאוכלוסיה בשעת חירום | ||
| ||
| מספר החוזר | 14/2018 | |
| סימוכין | חוזר המנהל הכללי מספר 7/2018 | |
| קישור | באתר משרד הבריאות | |
| תאריך פרסום | 12 בנובמבר, 2018 | |
הננו להביא בזאת לידיעתכם חוזר מעודכן בנושא שבנדון המחליף ומבטל את חוזרנו 7/2018.
בכבוד רב,
משה בר סימן טוב.
מבוא
חוזר זה מגדיר את תפיסת המענה הנפשי וההפעלה של שרותי חירום לאירועי דחק - באוכלוסייה אזרחית.
תפיסת ההפעלה של שירותי החירום הנפשיים מבוססת על מודל "המשפך" הבנוי ממספר מעגלים:
מעגל ראשון -
- חיזוק החוסן הנפשי של תושבי ישראל המאפשר להם חזרה מהירה לתפקוד יעיל. מדובר במענה ראשוני בחירום ובכלל זה הכשרת אוכלוסיית יעד כסוכני עזרה ראשונה נפשית
- הגברת מענה דיגיטלי ומענה טלפוני במוקדי סיוע נפשי בקופות החולים ובמשרד הבריאות, שיפעלו בשעת חירום. מענה זה מצמצם צורך בפניה פיזית לשרותי בריאות הנפש ומקטין בכך סיכונים הנובעים מניידות בדרכים תחת ירי
מעגל שני -
מתן מענה במרפאות בריאות הנפש / שירות בריאות הנפש במרפאות קופות החולים בקהילה, ומרפאות בריאות הנפש של משרד הבריאות הנמצאות בהסדר עם קופות החולים.
מעגל שלישי -
מתן מענה כוללני (נפשי וקהילתי) באמצעות מרכזי חוסן, באזורים בהם הם פועלים.
מעגל רביעי -
מתן מענה לנפגעי חרדה באירוע רב נפגעים באמצעות אתרי דחק של בתי החולים הכלליים.
מעגל חמישי -
בתום שעת חירום / מצב מיוחד בעורף יינתן טיפול המשך במידת הצורך לנפגעים נפשיים.
הטיפול יינתן בהתאם ל"נוהל חרדה" - נספח ב' לחוזר זה, המשותף של משרד הבריאות והביטוח לאומי, באמצעות קופות החולים, מרכזי חוסן, ומרכזים ייעודיים המוכרים על ידי משרד הבריאות.
הנחיות
- מעגל ראשון: חיזוק החוסן הנפשי -
- תגובת חרדה במצבי קיצון שונים היא בדרך כלל תגובה נורמטיבית וזמנית. בהיעדר כלים להתמודדות יעילה קיים סיכון לפגיעה בתפקוד והתפתחות של תסמינים פוסט טראומטיים. כדי לחזק את חוסנה הנפשי של האוכלוסייה ולצמצם תחלואה נפשית, יש לספק לגורמים מתאימים באוכלוסייה הכללית כלים למתן עזרה ראשונה נפשית כדי שהם יהוו מעין "סוכני טיפול" בעת חירום - נאמני חוסן נפשי.
- אוכלוסיית היעד להכשרה כנאמני חוסן נפשי:
בהתאם לתכנון בסדרי עדיפויות של משרד הבריאות על פי הסדר הבא:- מגיבים ראשוניים: משטרה, לוחמי אש, מד"א ושרותי הצלה נוספים, בתי חולים כלליים, בתי חולים פסיכיאטרים / גריאטרים ושירותי בריאות הנפש בקופות החולים
- עובדי רשויות מקומיות
- עובדי משרדי ממשלה
- עובדי מפעלים וחברות שונות
- עובדי מתנ"סים
- בתי ספר - מורים ותלמידים
- אוניברסיטאות ומכללות
- הכשרת נאמני חוסן נפשי - השיטה:
- נאמני חוסן נפשי יעברו הכשרה ייעודית בהתאם לתקציר מודל עזרה ראשונה נפשית (נספח א')
- כל איש צוות יעבור רענון פעם בשנה באמצעות לומדה ייעודית שתוכננה על ידי משרד הבריאות ובסופו יעבור בהצלחה מבחן מקוון
- אפליקציה טלפונית תופץ לפני ותוך כדי שע"ח לכלל אזרחי ישראל באמצעות שיווקה לרשתות חברתיות וחנויות אפליקציה בעזרת דוברות משרד הבריאות
- דוברות משרד הבריאות ואגף לבריאות הנפש יכשירו ויפעילו דוברים לאומיים בנושא עזרה ראשונה נפשית אשר יופיעו במדיה (טלוויזיה, רדיו וכדומה) בזמן חירום/מצב מיוחד בעורף. הרשימה תכלול אנשי מקצוע מתחום ברה"נ שיאושרו על ידי אגף בריאות הנפש
- עם פרוץ אירוע שע"ח יעביר משרד הבריאות סרטון הדרכה לשידור ישיר דרך המדיה והרשתות החברתיות
- אוכלוסיית היעד להכשרה כנאמני חוסן נפשי:
- מעגל שני: שרותי מענה ברה"נ בקהילה באמצעות קופות חולים
- האחריות הביטוחית לרוב השירותים בתחום בריאות הנפש חלה על קופות החולים.
- סל השירותים בתחום בריאות הנפש ניתן בקופות החולים בדומה ליתר השירותים המהווים את סל השירותים לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי. סל השירותים בתחום בריאות הנפש ניתן לתושבים הן בתקופת הרגיעה והן בזמן החירום.
- מענה טלפוני
- הרציונל:
בשעת חירום, לעיתים, נמנעים תושבים מלהגיע למרפאות בשל הסכנות שבניידות תחת ירי / סגירת צירים וכף. מענה טלפוני מאפשר התערבות ראשונית יעילה ולעיתים נותן מענה יעיל ללא צורך בהמשך טיפול נפשי - השיטה:
- עם קבלת הנחיות מהרשות העליונה לאשפוז ובריאות / אגף בריאות הנפש יפעילו קופות החולים מוקדי סיוע טלפוני. כל קופה תפעיל מוקד סיוע טלפוני עבור מבוטחיה עם תחילת אירוע חירום / שעת חירום.
סגירת מוקדי הסיוע הטלפוני תעשה בסיום האירוע בהנחיית הרשות העליונה לאשפוז ובריאות ו/או אגף בריאות הנפש - קופת החולים תעביר דיווח יומי בפורמט מובנה (נספח מס' ו־2) למכלול ברה"נ בחמ"ל הרשות העליונה לאשפוז
- הנהלות קופות החולים אחראיות להפעלת מוקד הסיוע הטלפוני בין השעות 8:00 ל-20:00 לפחות, בכל ימי השבוע, כולל שישי ושבת
- הנהלות קופות החולים, באמצעות המחוזות, אחראיות על גיוס עובדים ותכנון הכשרות בתחום מתן עזרה ראשונה נפשית טלפונית בתאום עם אגף ברה"נ של משרד הבריאות
- עם קבלת הנחיות מהרשות העליונה לאשפוז ובריאות / אגף בריאות הנפש יפעילו קופות החולים מוקדי סיוע טלפוני. כל קופה תפעיל מוקד סיוע טלפוני עבור מבוטחיה עם תחילת אירוע חירום / שעת חירום.
- הטיפול האמבולטורי:
- הרציונל:
בשע"ח חלק מהמטופלים עלולים לפתח תסמינים קשים שלא ניתנים לויסות באמצעות עזרה ראשונה נפשית או התערבות טלפונית על ידי אנשי המקצוע במוקדי הסיוע הטלפוני של הקופה. מטופלים אלו יזדקקו לסיוע של אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש שלא ניתן לספק טלפונית. התערבות מוקדמת באמצעות מומחי ברה"נ עשויה למנוע התפתחות תסמינים כרוניים. מענה נפשי ישיר כאמור חיוני למטופלים אלו ויינתן למטופלים שלא פנו עד כה לטיפול.
טיפול נפשי ישיר זה יינתן במרכזי חוסן, מרפאות ברה"ן של קופות החולים מרפאות ברה"ן של משרד הבריאות המצוינים ברשימות המפורטות בנספח ו'-4,5,6 - השיטה:
- בשגרה, כל עוד לא הוכרזה שעת חירום / הכרזת מצב מיוחד בעורף או באזור מוגדר אחר / שעת התקפה / אסון המוני (להלן- מצב חירום): יפעלו מרפאות בריאות הנפש של קופות החולים והמרפאות שבהתקשרות עימה ללא התאמות מיוחדות בדרך מתן השירות. עם זאת, יפעלו הקופות כדי ליצור מוכנות למצב חירום כמפורט בחוזר זה
- במצב חירום נפגעי חרדה יתקבלו במרפאות בריאות הנפש של קופות החולים שנבחרו לצורך זה ללא התייחסות לשייכות קופתית בפורמט מענה אחוד לכלל מבוטחי ארבע הקופות (רשימת המרפאות מפורטת בנספח ד-4) או במרפאות ברה"נ של משרד הבריאות
- כח האדם במרפאות ברה"נ של משרד הבריאות ישמש לתגבור מרפאות ברה"ן של קופות החולים שיפעלו בחירום. פריסת המרפאות וכתובותיהן תפורסם בשעת חירום באתרי האינטרנט של קופות החולים ומשרד הבריאות
- אחראי שע"ח בקופות החולים יוודאו:
- באמצעות פיקוד העורף כי מבני מרפאות בריאות הנפש שנבחרו למתן טיפול לנפגעי חרדה עומדים בדרישות ההפעלה למיגון תיקני (ממ"ד, ממ"מ, מק"ק)
- כי במבנה המרפאה תהיה אפשרות למתן התערבות קבוצתית אם מקבלים מספר נפגעים בו זמנית (במידת האפשר)
- במצב חירום - שעות הפעלת מרפאות ברה'ץ באזור או באזורים הרלוונטיים יוגדרו על ידי מטה הרשות העליונה לאשפוז ובריאות על פי המצב והתנאים
- פרסום המידע על מתן השירותים לנפגעי חרדה במצב חירום יתבצע באמצעות מוקדי 106 רשותיים ואזוריים, מוקדים טלפוניים של קופות החולים ואתר האינטרנט של משרד הבריאות
- ההתערבויות הקליניות יתבצעו על פי פרוטוקולים קליניים מקובלים להתערבות ב-ASD ו-ASR (תגובת דחק/הפרעת דחק חריפה)
- קופות החולים יכשירו באמצעות משרד הבריאות, קבוצת אנשי מקצוע בכל מחוז ומחוז בתחום ASD/ASR. קבוצת מומחים זו תהווה קבוצת מדריכים אשר תעסוק בהכשרת אנשי מקצוע נוספים בכל קופה
- במצב חירום, בתום כל יום עבודה, יועבר על ידי כל קופה דיווח למכלול ברה"נ בחמ"ל הרשות העליונה לאשפוז ובריאות על מספר נפגעי החרדה בהתאם לדו"ח מובנה ובתוספת פרמטרים שידרשו לאור המצב (ראו נספח ו'2)
- בעת מצב חירום האחראים על שע"ח בקופות החולים / מנהל ברה"ן בקופות יצרו קשר עם מנהל אגף לנפגעי איבה בביטוח הלאומי לצורך מימוש זכאות הקופה לקבלת תשלום עבור טיפולים על פי "נוהל חרדה" (ראו נספח ב')
- מטופלים שהוכרו על ידי הביטוח הלאומי כנפגעי חרדה בהתאם ל"נוהל חרדה" הסובלים מ- PTSD /ASD/ASR, זכאים למימון הטיפול בהם במהלך ולאחר תום מצב החירום על ידי ביטוח הלאומי בהתאם ל:"נוהל חרדה" ועל סמך הדיווח הנדרש בנוהל.
ספקי השירות, בין קופות החולים ובין מרפאות אחרות שהוכרו, יהיו זכאים לקבלת תשלום מהביטוח הלאומי בהתאם לנוהל ולתנאיו - במצב חירום, קופות החולים יכולות להפנות מטופלים הזקוקים להמשך טיפול (מעבר להתערבות ראשונית) למרכזים לטיפול בטראומה, אשר הוכרו על ידי משרד הבריאות (על פי רשימה המופיעה באתר של משרד הבריאות)
- הרציונל:
- מעגל שלישי: מרכזי חוסן
- הרציונל:
מרכזי חוסן, מהווים גוף מתכלל המקיים מגעים עם גורמים שונים ברשות ונותנים מענה בתחום המניעה, החירום ובשלב השיקום (החוסן הנפשי, החוסן הקהילתי והיערכות לחירום) - השיטה:
ראו נוהל הפעלת מרכזי חוסן (נספח ג')
- מעגל רביעי: מתן מענה לנפגעי חרדה באתרי דחק בבתי חולים
- הרציונל:
באירוע רב נפגעים מכל סוג או במצבים בהם עזרה ראשונה נפשית או התערבות טלפונית או אמבולטורית לא שיפרו את מצבו של הנפגע - יופנו הנפגעים לאתרי דחק של בתי חולים כלליים - השיטה:
אתרי דחק של בתי חולים כלליים יפעלו על פי נוהלים הבאים:- נוהל פתיחת אתר דחק בבית החולים (ראו נספח ד').
- נוהל חבירה - תגבור אתר דחק של בית חולים כללי ללא מערך פסיכיאטרי על ידי צוות ממרכז לבריאות הנפש הסמוך (ראו נספח ה').
- מעגל חמישי: מתן המשך טיפול לנפגעי ASD/PTSD
- הרציונל:
המשך טיפול לנפגעי חרדה בסמוך לתום האירוע, מאפשר התערבות יעילה וחזרה מהירה יותר לתפקוד - השיטה:
מתן טיפול מוקדם לנפגעי חרדה ללא צורך בהמתנה להכרה כנכה פעולת איבה בביטוח הלאומי מאפשר טיפול יעיל ומונע פניות ציבור בגלל רווחים משנים. "נוהל חרדה" המשותף למשרד הבריאות ולמוסד לביטוח לאומי (ראו נספח ב') נותן מענה למצבים רבים מסוג זה.
הטיפולים לפי "נוהל חרדה" יינתנו בתנאים המפורטים בנוהל זה, עם תום מצב החירום והחזרה לשיגרה, במרכזי ברה"נ של הקופות, מרפאות ממשלתיות, מרכזי חוסן ומרכזים לטיפול בטראומה נפשית אשר אושרו על ידי משרד הבריאות במסגרת ובהתאם לתנאים שבנוהל.
הטיפולים יינתנו בשיטת טיפול ממוקדת טראומה בלבד
באחריות קופות החולים לגבש פק"ל מקומי למרפאות על בסיס המפורט בחוזר זה. יישום והטמעת הנוהל ייבדק במסגרת בקרות מוכנות לשעת חירום.
נספח א' - תקציר מודל עזרה ראשונה נפשית
מודל מעש"ה - עזרה ראשונה נפשית במצבי דחק וחירום
רקע
המציאות היום יומית חושפת את כלל האוכלוסייה למצבי דחק השונים באיפונם ועוצמתם. עקב כך אנו עלולים לפתח תגובות חרדה שונות המקשות על יצירת תפקוד יעיל ומועיל ואינן מאפשרות חזרה לשגרה אפקטיבית. לעיתים תגובות חרדה אלו עלולות להמשך ולגרום להמשך קשיים תפקודיים גם שנים לאחר החשיפה לאירוע הדחק.
מנכ"ל משרד הבריאות, כהחלטה אסטרטגית, החלט להרים את הכפפה ולפתח תוכניות מניעה והתערבות המיועדות להפחית מלכתחילה את הסיכון להתפתחות קשיי התפקוד ואם אלה מתרחשים - להעניק סיוע מיידי המצמצם במהלך זמן קצר ביותר (2–3 דקות לכל היותר) את קשיי התפקוד ומאפשר למסייע לחזור לתפקוד יעיל ומועיל.
המודל שנבחר לצורך כך הוא מודל מעש"ה (מיקוד, עידוד, שאלה, הבניה) - מודל עזרה ראשונה נפשית שפותח על ידי ד"ר משה פרחי מהמכללה האקדמית תל-חי בתמיכה ובליווי האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות. מודל זה הוכר על ידי משרד הבריאות כמודל הארצי להגשת עזרה ראשונה נפשית לכלל האוכלוסייה וכן לסיוע לכוחות החירום וההצלה במהלך מילוי תפקידם.
ייחודיות המודל היא בפשטותו והנגשתו לכלל הציבור מחד ומצד שני במהירות ויעילות הסיוע: משך הזמן הממוצע שבו ניתן להעביר אדם ממצב שאינו מתפקד על רקע חרדתי למצב מתפקד ויעיל הוא בין דקה וחצי לשתי דקות ולעיתים הרבה פחות מכך. כמו כן כל אחד יכול ומסוגל לבצע את עקרונות המודל - ללא כל ידע מקצועי מוקדם וכך נוכל לאפשר לכלל האוכלוסייה להגיש סיוע ראשוני נפגעי חרדה כבר בשטח ודרך כך לצמצם עד מאוד את הצורך בפינוי נפגעי חרדה למרכזי סיוע שונים ובעיקר לסייע לאותם לנפגעים לחזור במהירות לתפקוד יעיל.
הרציונל
הדרך שהייתה מקובלת לסיוע לאלה המגיבים בתגובות חרדה מהמקום ועידוד למנוחה לצורך איסוף כוחות והתאוששות. עם זאת הסתבר שפעולות אלה עלולות רק להחמיר את המצב והאדם יתקשה לחזור לתפקודו הנורמטיבי.
משום שבשטח האירוע לא נמצאים אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש פותח מודל מעש"ה לשימוש כלל האוכלוסייה (כלומר ללא מקצועיים). הרעיון הוא כי כל אדם באשר הוא יידע ויוכל לסייע לחברו הנמצא במצוקה ויוכל דרך פעולות פשוטות מאוד הנמשכות לא יותר מדקה להחזיר את הנפגע לתפקוד יעיל המותאם לצורכי האירוע.
לכן, כחלק מתוכנית רחבה של הגברת החוסן הלאומי הוחלט להתחיל בתוכניות הדרגתיות להנחלת הידע לאזרחי המדינה.
מודל מעש"ה - עזרה ראשונה נפשית : תאוריה ופרקטיקה
ייעודו של מודל מעש"ה הוא, מתן כלים פשוטים וסטנדרטים להגשת סיוע ראשוני רגשי בשטח האירוע ופן במרכזים השונים לסיוע לנפגעי חרדה.
שיטת הפעולה מבוססת על ארבע פעולות פשוטות המבוססות על ידע מדעי עדכני:
- הפעלת האדם באופן יעיל אל מול האיום:
הסבר: הגדרות מצב טראומטי (DSM VI) מצב בו מתרחשים בו זמנית איום קיצוני ותחושת חוסר אונים המלווה בפחד. משום שאת האיום לא ניתן לעצור - יש לצמצם מיידית את תחושת חוסר האונים. היפוך של חוסר אונים הוא פעילות יעילה אל מול האיום - עשיית שימוש בסגנון תקשורת שכלי והימנעות ככל האפשר מדיבור רגשי:
הסבר: מחקרים מצביעים על מערכת של איזונים בין פעילות מרכז הרגש (אמיגדלה) ומרכז הלוגיקה הנמצאת באונה הקדמית (PFC - Pre Frontal cortex). ככל שהאמיגדלה פעילה יותר ^PFC יהיה פעיל פחות. משום שפעילות ה PFC היא זו המאפשרת תפקוד, קבלת החלטות, תיעדוף משימות ועוד, נשאף להגביר את פעולתו דרך דיבור המחייב את האדם לחשוב ונמעיט ככל האפשר בדיבור שיגביר את הרגש (פעילות האמיגדלה) - צימצום בלבול האדם דרך הסבר פשוט של האירועים:
מה התרחש לפני מספר דקות, מה מתרחש בשלב הנוכחי, מה צפוי להתרחש בדקות הקרובות. נדגיש כי האיום הקונקרטי הסתיים.
הסבר: פעילות הזיכרון במצבי חירום, עקב פעילות סימפטטית מוגברת והחידוד החושי, שונה מפעילות הזיכרון בשגרה. במצב חירום האדם קולט ומפענח מידע רב מאוד - בתדירות ורזולוציה גבוהים בהרבה מאשר בשגרה. מצב זה עלול לייצר בלבול וחוסר מסוגלות למקם בזיכרון את נקודת סיום האיום. כאשר נקודה זו אינה נמצאת במקומה המדויק, בהיבט הסובייקטיבי, לאירוע אין סיום ולכן האירוע בהיבט התחושתי מתמשך כך נוצרים מחשבות חודרניות (פלאשבקים). לכן, נסייע לאדם כבר בשטח לארגן מחדש את האירוע ונדגיש כי האיום הסתיים - יצירת מחויבות:
אמירה: "אני/ אנחנו אתך ולא עוזבים עד שהאירוע מסתיים".
הסבר: האדם הנמצא במצוקה חריפה חש מאוד בודד. הבדידות מחריפה את הפחת ותחושת חוסר המסוגלות. לכן, על מנת לצמצם במהירות את תחושת הבדידות נאמר לאדם שאנו איתו ולא הולכים עד שהאירוע יסתיים
מודל מעש"ה
נספח ב' - נוהל חרדה
נספח ג' - נוהל הפעלת מרכז חוסן
נספח ד' - נוהל פריסת אתרי דחק בבי"ח כלליים
נספח ה' - נוהל חבירה
נספח ו' - מתן מענה נפשי בקופות החולים
עקרונות הפעלת המענה לנפגעי חרדה בקופות החולים:
- בשע"ח/מצב מיוחד בעורף - יינתנו השירותים במרפאות ברה"נ בתיעדוף הבא:
- מטופלים בעלי סיכון אובדני מייד
- מצב פסיכוטי אקוטי
- נפגעי חרדה בעקבות מצב ביטחוני
פעילות אלקטיבית - פסיכותרפויטית רגילה, תינתן בהתאם להחלטות הקופה בתנאי שלא ייווצר תור המתנה עבור נפגעי חרדה.
- המרפאות יקבלו במהלך היממה מקסימום עד 100 מטופלים בסה"כ (טיפול פרטי ו/או קבוצתי). מעל כמות זו תבצע הקופה פניה לחמ"ל ברה"נ באגף לשעת חירום של משרד הבריאות לצורך הסטת המענה מרפאות סמוכות הפועלות במענה לנפגעי חרדה
- לא יופנו למרפאה יותר מ-15 מטופלים בו זמנית
- אם יוחלט על ידי הרשות העליונה לאשפוז על מעבר למשמרות של 12 שעות במערכת הבריאות - מומלץ לעבוד ב-2 משמרות (6 שעות + 6 שעות)
- צוות גרעין לכל מרפאה הוא 2 אנשי מקצוע לפחות
- במקרים של עומס - תתוגבר המרפאה במקסימום עד 6 אנשי צוות פרא-רפואי
- מקסימום שהות בתוך המרפאה היא עד שעתיים
- ההתערבות הראשונית במרפאה היא התערבות קצרה, ממוקדות טראומה על פי הגישות המקובלות
- מטופלים עם תלונות פיזיות נילוות יופנו לבתי החולים (קשיי נשימה, כאבים בחזה וכדומה) אלא אם כן קיים צוות רפואי במרפאת ברה"נ
- מטופלים אשר זקוקים להמשך התערבות מיידית טרם סיום מצב חירום יופנו למרכזי טיפול המצויים ברשימה של משרד הבריאות
- מטופלים אשר יצטרכו המשך טיפול לאחר תום תקופת מצב חירום/מצב מיוחד בעורף, יופנו למרפאות ברה"נ של הקופה בהתאם לשייכות קופתית
- במקרים שהמרפאה נמצאת בעומס מלא (כמות המטופלים מגיעה לקצה גבול היכולת הטיפולית של המרפאה מבחינת מקום, מטפלים וכו') על המרפאה:
- לעדכן את מנהל ברה"נ מחוזי של הקופה, אחראי ברה"נ של הקופה, פסיכיאטר מחוזי הרלוונטי של
הקופה והפסיכיאטר המחוזי של משרד הבריאות
- הפסיכיאטרים המחוזיים של הקופות והפסיכיאטרים המחוזיים של משרד הבריאות יפעלו להסטת המטופלים ממרפאה בתפוסה מלאה למרפאות אחרות במרחב המחוז וידווחו על השינויים שבוצעו
- מכלול ברה"נ בחמ"ל אגף שע"ח יעדכן את מד"א לצורך הפניית המטופלים למענים נוספים
- משרד הבריאות יסייע בתגבור כח אדם מתוך מרפאות ברה"נ של משרד הבריאות (ראו רשימה בנספח ו'5)
- יש לשאוף לארגון המרפאה באופן שיאפשר מתן טיפולים גם פרטניים וגם קבוצתיים (חדר אחד גדול וכ-2–3 חדרים קטנים)
- על קופות החולים לדאוג למזון ושתייה לצוות הרפואי ובמידת האפשר למטופלים
- אחריות על העברת מידע לאחר התערבות המרפאה חלה על המטופל
- יש להעמיד מזכירה ייעודית בכל מרפאה לצורך ריכוז פניות (אשר יישמר במרפאה ויועבר למנהל מחוז) וניהול יומן אירועים
- כל המטפלים ימלאו רשומה רפואית (טפסים ב-3 העתקים), כאשר טופס אחד ישמר במרפאה, השני יינתן למטופל והשלישי יועבר עם מד"א במקרים בהם נדרש פינוי לבית החולים
- על קופות החולים לתאם הכשרת מטפלים מול הממונה על שע"ח בברה"נ של משרד הבריאות בתחום עזרה ראשונה נפשית והתערבות במצבי ASD/ASR
- קופות החולים זכאים לקבלת שיפוי בגין התערבות ראשונית והמשך טיפול (עד 24 טיפולים) בהתאם ל"נוהל חרדה" של הביטוח הלאומי ומשרד הבריאות
- מומלץ לקופות החולים לדאוג לסדרנים במרפאה. תפקידו של הסדרן לוודא כי למטופל יש מלווה אחד בלבד (פרט לילדים אשר יכולים להיות מלווים ב-2 ההורים)
