כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הנחיות לסיעוד בסוכרת בקהילה ובאישפוז - הפרעות קוגניטיביות אצל חולי סוכרת
הופניתם מהדף הפרעות קוגניטיביות אצל חולי סוכרת – הנחיות לסיעוד בקהילה לדף הנוכחי.
הנחיות לסיעוד בסוכרת - בקהילה ובאישפוז - מהדורת 2021
מאת המועצה הלאומית לסוכרת ועמותת אמל"י
| הנחיות לסיעוד בסוכרת - בקהילה ובאישפוז - מהדורת 2021 | ||
|---|---|---|
| ||
| שם המחבר | רוחמה כהן, סימה ארבלי, שרי דבחי, אורית ויזינגר, אורית וילנר, דליה ויסמן, מאיה חולקובסקי, רוית טמים, בושרה יונס, גילה לביא, מילנה לוי, רחל מאיר, רונית מבורך, חנית מיכאלי, איה מרום, ד"ר אהובה ספיץ, שושנה עטר, לינדה פרז, שרון קדר ברק, מיקי (מלכה) קמינסקי, פנינה שמעוני, רחל שנטל, מרים שפיגלמן.
רכזת כותבות: רוחמה כהן |
|
| שם הפרק | הפרעות קוגניטיביות אצל חולי סוכרת | |
| עורך מדעי | ד"ר אהובה ספיץ | |
| מאת | המועצה הלאומית לסוכרת, אמל"י - עמותת אחיות מומחיות לסוכרת בישראל | |
| מועד הוצאה | 2021 | |
| מספר עמודים | 134 | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – סיבוכים בסוכרת
עם הזדקנות האוכלוסייה עולה השכיחות של מחלת הסוכרת ושל דמנציה. נתונים מחקריים מצביעים על כך שסוכרת היא מחלת הזדקנות קוגניטיבית מואצת[1].
לאדם עם סוכרת יש פי 2 סיכוי לפתח דמנציה, לחוות התדרדרות קוגניטיבית מואצת ולפתח פגיעה ביכולות של למידה, זיכרון וחשיבה. כמו כן, לאדם עם סוכרת יש סיכון מוגבר לירידה במסת השריר[1] למוגבלות תפקודית, לתלות באחר ולתשישות[2].
מטרת הטיפול בסוכרת היא מניעת הסיבוכים לטווח הארוך של המחלה. שימור הכוח, שיווי המשקל, יכולות החשיבה, הלמידה, הזיכרון ומניעת דמנציה ותשישות הופכים להיות המטרות החשובות בטיפול בסוכרת, שכן תפקודים אלו הם מרכזיים בשמירה על יכולתו של האדם המבוגר עם סוכרת להיות תפקודי, עצמאי ובעל איכות חיים טובה[3].
אספקט נוסף המדגיש את החשיבות בניטור המצב הקוגניטיבי של המטופל עם סוכרת הוא הקשר בין קוגניציה והיענות לטיפול[4]. טיפול עצמי נחשב כגורם ראשון במעלה בהשפעתו על איזון הסוכרת ומניעת סיבוכים[5]. ההמלצות לטיפול עצמי בסוכרת הן מורכבות וכוללות דרישות בתחום המעקבים הרפואיים, תרופות, תזונה, סדר יום, נטילת תרופות וכדומה. חוסר הידע והמודעות של המטפלים בנוגע למצבו הקוגניטיבי והפיסי של האדם עם סוכרת, גורמים לכך שההמלצות הניתנות אינן לוקחות בחשבון את מצבו הקוגניטיבי והפיסי ויכולתו לפעול על פיהן באופן עצמאי.
מספר גופים מקצועיים[2] יצאו בהנחיות ספציפיות לטיפול בסוכרת בגיל המבוגר. בהנחיות אלו מדגישים כי הערכה קוגניטיבית ופיזית רוטינית (לצורכי סינון וניטור) בגיל המבוגר צריכה להיות חלק מהמעקב השגרתי אחר האדם המבוגר עם סוכרת.
אומדן
אנמנזה סיעודית
- יש להסתכל על מטופל כמכלול, להתייחס לגיל, מצב משפחתי, היבטים פסיכוסוציאליים, חברתיים ותרבותיים
- יש להתייחס לגיל המחלה, איזון הסוכרת, מחלות נלוות, יכולת כלכלית, מגורים, מטפל עיקרי, אביזרי עזר בבית, רשת תמיכה ועוד
- כמו כן לצורך זיהוי מצב קוגניטיבי ואבחנה מבדלת יש לבצע בדיקות סינון קוגניטיביות ותפקודיות ואף להפנות חלק מהמטופלים לבדיקות דם
- אם נמצאה ירידה קוגניטיבית או תפקודית כלשהי יש להפנות לרופא משפחה או לרופא גריאטר לצורך השלמת בירור
- יש לתת תשומת לב מיוחדת לאירועי היפוגליקמיה
אומדן גופני
- התייחסות לסימנים חיוניים, לחץ דם, סוכר בצום וסוכר שעתיים לאחר ארוחה, לכאב ולשליטה בסוגרים
- בדיקת ADL (Activities of Daily Living) ו-IADL (Instrumental Activities of Daily Living)
- מבחני סינון התנהגותיים, קוגניטיביים, רגשיים ותפקודיים:
- אומדן נפילות
- אומדן תזונתי
- אומדן שמיעה, ראיה, קריאה, מודעות, היענות לטיפול תרופתי
אבחונים נוספים:
- MOCA (Montreal Cognitive Assessment) - מבחן סינון קוגניטיבי המעריך זיכרון לטווח קצר, יכולות הבנה ויזואלית, תפקוד ביצועי, קשב, ריכוז ושפה
- DSS (Digit Symbol Substitution) - מבחן קוגניטיבי הבודק מהירות חזותית, מוטוריקה, קוארדינציה, יכולת למידה, קשב, ריכוז וזיכרון לטווח קצר
- TUG (Time Up & Go) - מבחן הבודק את רוב המיומנויות הנדרשות לניידות
- meter walk test 4-10 - מבחן הבודק מהירות הליכה למרחק של 10 מטר
- sec hair stands 5-30 - מבחן המעריך את הכוח בגפיים תחתונות
(*) מבחנים תפקודיים מתבצעים על ידי פיזיותרפיסטים ולעיתים אחיות
טיפול תרופתי
יש להתאים את הטיפול התרופתי כך שימנע היפרגליקמיה מחד גיסא ולא יגרום להיפוגליקמיה ותופעות לוואי אחרות, מאידך גיסא. טיפול תרופתי אמור להתאים לשלב המחלה, לסיבוכים נלווים, למצב הקוגניטיבי של המטופל, ליכולת הכלכלית שלו, לסדר היום ועוד.
בדיקות מעבדה רלוונטיות
בדיקות דם יכללו בדיקת ספירת דם, המוגלובין מסוכרר, פרופיל ליפידים, כימיה, TSH (Thyroid Stimulating Hormone), ויטמין B12, ויטמינים ומינרלים אחרים, תפקודי כליה וכבד, זיהוי אנמיה, רמת תרופות ועוד.
מידע מצוות רב מקצועי
הטיפול במטופל קשיש עם סוכרת עם חשד להפרעה קוגניטיבית או עם הפרעה קוגניטיבית מאובחנת, הוא רב מקצועי וכולל: רופא מטפל, גריאטר, אחות, דיאטנית, עובדת סוציאלית, פיזיותרפיסט, רוקח קליני, פסיכולוג ומרפא בעיסוק.
התייחסות להרגלי חיים
טיפול נכון במחלה דורש הבנה של משמעות השפעת התזונה, הפעילות הגופנית, מצבי דחק והטיפול התרופתי על איזון רמת הסוכר. מכיוון שערכי רמת הסוכר בגופנו דינמיים, לצורך איזון רמת הסוכר בצורה מיטבית בסביבה משתנה נדרשת הבנה של המחלה ויכולות קוגניטיביות: יכולת קליטה והבנה של המצב, זיכרון, אינטגרציה ועיבוד.
בגיל המבוגר מאוד חשובה אינטרגציה חברתית ושילוב במסגרות חברתיות, סוציאליות וטיפוליות.
תהליכי חשיבה ואבחנה
זיהוי בעיות קליניות
מטופלים אשר יעברו מבחני סינון קוגניטיביים ותפקודיים יחולקו ל-3 קבוצות סיכון (טבלה מצורפת).
- המלצות טיפול לקבוצה ברמת סיכון נמוכה: מטופלים אשר ימצאו בטווח התקין יקבלו הנחיות הכוללות מרשם לאימון גופני, תרגילי שיווי משקל, תרגול קוגניטיבי והמלצות רפואיות בהתאם לממצאים על מנת לשמר את מצבם. יעדי איזון רמות הסוכר, לחץ הדם והליפידים יקבעו בהתאם להנחיות לאוכלוסייה הכללית[3]
- המלצות טיפול לקבוצה ברמת סיכון בינונית: מטופלים אשר ימצאו במבחן אחד או יותר כבעלי רמת סיכון בינונית יוזמנו להצטרף לטיפול קבוצתי לתרגול כוח, שיווי משקל וכן מטלות קוגניטיביות. יעדי איזון רמות הסוכר יקבעו בהתאם להנחיות לאוכלוסייה הכללית תוך ניסיון להימנע מתרופות העלולות לגרום להיפוגליקמיה. יעדי איזון לחץ דם וליפידים יקבעו בהתאם להנחיות לאוכלוסייה הכללית[2]
- המלצות טיפול לקבוצה ברמת סיכון גבוהה: מטופלים אשר ימצאו במבחן אחד או יותר כבעלי רמת סיכון גבוהה יופנו למרפאת זיכרון וכן לטיפול פרטני אצל פיזיותרפיסט ו/או מרפאה בעיסוק.
יעדי איזון הסוכרת
HbA1c מתחת ל-8.5 אחוזים, FPG (Fasting Plasma Glucose) בין 180-100 מיליגרם לדציליטר וערכי הסוכר בשעות הלילה בין 200-110 מיליגרם לדציליטר. הערכה של יתרונות וחסרונות טיפול בליפידים ולחץ דם (יעד בקבוצה סיכון גבוהה של 90–150 מיליגרם אחוז) תתבצע על פי מצבו של המטופל, תוחלת החיים וערכי לחץ הדם והליפידים.
סיבוכים וסיכונים צפויים
מטופלים קשישים, במיוחד מטופלים עם הפרעות קוגניטיביות, נוטים לפתח יותר סיבוכים הקשורים למצב סוציאלי וחברתי: היפוגליקמיה, כף רגל סוכרתית, הפרעות בתזונה, דיכאון ועוד. לכן, חשוב לאבחן הפרעה קוגניטיבית ולהתייחס להיבטים אלו. הפרעה קוגניטיבית כשלעצמה גורמת לחוסר איזון ערכי סוכר.
כמו כן חשוב לערב בן משפחה או מטפל עיקרי בהיבט הטיפולי.
קביעת תוכנית טיפול
בטיפול תרופתי המומלץ למטופל המבוגר עם סוכרת יש להתייחס לתחומים הבאים: מניעת אירועי היפוגלקמיה/היפרגליקמיה, תופעות לוואי מסכנות חיים אחרות, השפעה על ירידה או עלייה במשקל, יעילות התרופות, אינטראקציות עם תרופות אחרות, הניסיון באוכלוסייה המבוגרת ומחיר התרופות.
הפניה למומחים
- גריאטר - במקרה הצורך
- פיזיותרפיסט - כולם
- תזונאי - כולם
- עובדת סוציאלית - במקרה הצורך
- פודיאטר - במקרה הצורך
- אנדוקרינולוג - במקרה הצורך
נושאים להדרכה
- הדרכת בני משפחה/מטפל עיקרי לגבי חשיבות הטיפול בסוכרת בגיל המבוגר, על היבטים הקשורים למצב קוגניטיבי וירידה במצב הפיזיולוגי והתפקודי וכתוצאה מכך מהם הסיבוכים האפשריים
- נטילת תרופות במינון ובזמן המתאימים תוך הימנעות מאירועי היפוגליקמיה
- תזונה מתאימה
- מהם יעדי רמות הסוכר, לחץ דם ושומני הדם
- ניטור רמות סוכר
- פעילות גופנית מתאימה
מדדי הערכה להתערבות
- ערכי סוכר, לחץ דם, פרופיל שומנים בטווח היעד
- ללא אירועי היפוגליקמיה והיפרגליקמיה
- שינוי התנהגותי של המטופל: ירידה בלחצים נפשיים, שמירה על תזונה נבונה ושילוב פעילות גופנית מותאמת
- הגעה לקבוצות טיפול, אם נקבעו
- הגעה לפגישות מעקב אצל רופא המשפחה, אחות וכל הגורמים הרלוונטיים
חשוב לזכור - הפרעות קוגניטיביות אצל חולי סוכרת
- מחלת הסוכרת היא מחלה המאיצה תהליכים של הזדקנות. לאדם עם סוכרת יש פי 2 סיכוי לפתח דמנציה ולחוות התדרדרות קוגניטיבית מואצת ולפתח פגיעה ביכולות של למידה, זיכרון וחשיבה
- יש קשר בין המצב הקוגניטיבי של החולה הסוכרתי להיענות לטיפול. מטופל עם סוכרת עם הפרעה קוגניטיבית יתקשה ליישם ולבצע את המטלות הכרוכות בניהול הטיפול בסוכרת באופן עצמאי
- מטופלים קשישים, במיוחד מטופלים עם הפרעות קוגניטיביות, נוטים לפתח יותר סיבוכים הקשורים במצב סוציאלי וחברתי: היפוגליקמיה, כף רגל סוכרתית, הפרעות בתזונה ודיכאון. חשוב לאבחן הפרעה קוגניטיבית ולשלוח לגורמים מקצועיים בהתאם
- בגיל המבוגר, ההנחיות הן שיש לבצע הערכה רוטינית קוגניטיבית ופיזית כחלק מהמעקב השגרתי אחר האדם המבוגר עם סוכרת
- הטיפול במטופל קשיש עם סוכרת עם חשד להפרעה קוגניטיבית או עם הפרעה קוגניטיבית מאובחנת, הוא רב מקצועי וכולל: רופא מטפל, גריאטר, אחות, דיאטנית, עובדת סוציאלית, פיזיותרפיסט, רוקח קליני, פסיכולוג ומרפא בעיסוק
ביבליוגרפיה
- רז, א' (עורך). (2019). המדריך לטיפול בסוכרת. תל אביב: פורום מדיה בע"מ
- ↑ 1.0 1.1 Cukierman T, Gerstein HC, Williamson JD. Cognitive decline and dementia in diabetes--systematic overview of prospective observational studies. Diabetologia. 9-2460:(12)48;12/2005
- ↑ 2.0 2.1 2.2 https://care.diabetesjournals.org/content/diacare/suppl/42/17/12/2018.Supplement_1.DC1/DC_42_S2019_1_UPDATED.pdf
- ↑ 3.0 3.1 Standards of Medical Care in Diabetes2019-: Summary of Revisions. Diabetes care. 40;2019 (Suppl 1):S-4S5
- ↑ Feil DG, Zhu CW, Sultzer DL. The relationship between cognitive impairment and diabetes selfmanagement in a population-based community sample of older adults with Type 2 diabetes. J Behav Med. 9-190:(2)35;2012
- ↑ Sinclair AJ, Girling AJ, Bayer AJ. Cognitive dysfunction in older subjects with diabetes mellitus: impact on diabetes self-management and use of care services. All Wales Research into Elderly (AWARE) Study. Diabetes Research & Clinical Practice 12/2000 .,12-203:(3)50
מו"ל - The Medical Group 
עורכת - רינת אלוני