כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "טיפול בדיסליפידמיה - השפעת אורחות החיים על שומני הדם"
| שורה 7: | שורה 7: | ||
ככלל, הטיפול בדיסליפידמיה צריך להיעשות בצורה מדורגת. בנבדקים עם סיכון לתחלואת כלי דם טרשתית נמוך עד בינוני ניתן לעיתים להסתפק בטיפול לא תרופתי הכולל דגש על אורח חיים בריא, ביצוע פעילות גופנית סדירה, הפחתת משקל והמלצות לטיפול תזונתי (רצוי בליווי של תזונאי/ת מוסמכ/ת). כמו-כן, חשוב לבדוק קיומם של גורמים לדיסליפידמיה משנית (כגון היפוטירוידיזם, מחלות כלייה או כבד, פרהפרוטינמיה, תסמונת מטבולית, שתיית אלכוהול בכמות מוגזמת ושימוש בתרופות מסויימות) ולטפל בגורמים אלו אם קיימים{{הערה|שם=הערה34|D Vodnala, M Rubenfire, RD.Brook. Secondary Causes of Dyslipidemia Am J Med 2012;110: 823-5.}}{{הערה|שם=הערה35|Y Henkin, JA Como, A Oberman . Secondary dyslipidemia: inadvertent effects of drugs in clinical practice. JAMA. 1992;267:961-8.}}. אם יעדי הטיפול לא הושגו בגישה זו ניתן לשקול תוספת טיפול תרופתי בהתאם לטבלה מס' 6. גם לאחר תחילת טיפול תרופתי חשוב להמשיך עם אורח חיים בריא והקפדה על תזונה בריאה. | ככלל, הטיפול בדיסליפידמיה צריך להיעשות בצורה מדורגת. בנבדקים עם סיכון לתחלואת כלי דם טרשתית נמוך עד בינוני ניתן לעיתים להסתפק בטיפול לא תרופתי הכולל דגש על אורח חיים בריא, ביצוע פעילות גופנית סדירה, הפחתת משקל והמלצות לטיפול תזונתי (רצוי בליווי של תזונאי/ת מוסמכ/ת). כמו-כן, חשוב לבדוק קיומם של גורמים לדיסליפידמיה משנית (כגון היפוטירוידיזם, מחלות כלייה או כבד, פרהפרוטינמיה, תסמונת מטבולית, שתיית אלכוהול בכמות מוגזמת ושימוש בתרופות מסויימות) ולטפל בגורמים אלו אם קיימים{{הערה|שם=הערה34|D Vodnala, M Rubenfire, RD.Brook. Secondary Causes of Dyslipidemia Am J Med 2012;110: 823-5.}}{{הערה|שם=הערה35|Y Henkin, JA Como, A Oberman . Secondary dyslipidemia: inadvertent effects of drugs in clinical practice. JAMA. 1992;267:961-8.}}. אם יעדי הטיפול לא הושגו בגישה זו ניתן לשקול תוספת טיפול תרופתי בהתאם לטבלה מס' 6. גם לאחר תחילת טיפול תרופתי חשוב להמשיך עם אורח חיים בריא והקפדה על תזונה בריאה. | ||
| + | |||
| + | ==הטיפול התזונתי== | ||
| + | במסמך זה אין באפשרותנו לפרט לעומק את סוגי התזונה המומלצים בכל סוג של מצב רפואי, ואנו ממליצים למתעניינים לקרוא את [[המלצות תזונתיות למניעת מחלות קרדיווסקולריות - נייר עמדה|קווי ההמלצה לתזונה למניעת מחלות כלי דם טרשתיות]] של האיגוד הקרדיולוגי ועמותת עתיד, שעודכנו לאחרונה בשנת 2015 (עדכון חדש אמור להתפרסם במהלך שנת 2020): | ||
| + | |||
==ביבליוגרפיה והערות שוליים== | ==ביבליוגרפיה והערות שוליים== | ||
גרסה מ־12:25, 29 בינואר 2021
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – הפרעה בשומני הדם
מטופלים רבים מתעניינים כיצד ניתן להשפיע על בריאותם בדרכים הנתפסות כטבעיות ובריאות יותר, בעיקר בתחום אורחות החיים, התזונה והתכשירים שאינם מוגדרים כתרופות. בפרק זה, נתאר בקצרה את הטיפולים השכיחים ואת הראיות ליעילותם.
ככלל, הטיפול בדיסליפידמיה צריך להיעשות בצורה מדורגת. בנבדקים עם סיכון לתחלואת כלי דם טרשתית נמוך עד בינוני ניתן לעיתים להסתפק בטיפול לא תרופתי הכולל דגש על אורח חיים בריא, ביצוע פעילות גופנית סדירה, הפחתת משקל והמלצות לטיפול תזונתי (רצוי בליווי של תזונאי/ת מוסמכ/ת). כמו-כן, חשוב לבדוק קיומם של גורמים לדיסליפידמיה משנית (כגון היפוטירוידיזם, מחלות כלייה או כבד, פרהפרוטינמיה, תסמונת מטבולית, שתיית אלכוהול בכמות מוגזמת ושימוש בתרופות מסויימות) ולטפל בגורמים אלו אם קיימים[1][2]. אם יעדי הטיפול לא הושגו בגישה זו ניתן לשקול תוספת טיפול תרופתי בהתאם לטבלה מס' 6. גם לאחר תחילת טיפול תרופתי חשוב להמשיך עם אורח חיים בריא והקפדה על תזונה בריאה.
הטיפול התזונתי
במסמך זה אין באפשרותנו לפרט לעומק את סוגי התזונה המומלצים בכל סוג של מצב רפואי, ואנו ממליצים למתעניינים לקרוא את קווי ההמלצה לתזונה למניעת מחלות כלי דם טרשתיות של האיגוד הקרדיולוגי ועמותת עתיד, שעודכנו לאחרונה בשנת 2015 (עדכון חדש אמור להתפרסם במהלך שנת 2020):