מכאן שהרפואה המשולבת, זו המנסה לעשות שימוש בשני העולמות, הקונבנציונלי והאלטרנטיבי, מתמקדת באדם לא פחות מאשר במחלה. ...
מתוך הערך: המדריך לטיפול בסוכרת

טיפול בדיסליפידמיה - עמדת הציבור בנוגע לדיסליפידמיה - גורמים משפיעים ומשמעויות

מתוך ויקירפואה

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםהפרעה בשומני הדם

כולסטרול מהווה גורם סיכון חשוב בהגברת התחלואה והתמותה ממחלות כלי דם טרשתיות. קווי ההנחיה המובאים כאן מפרטים בהרחבה את הרקע המדעי ואת הרציונל לסיקור, להערכת הסיכון הפרטני ולטיפול באמצעים שונים, משינוי אורחות חיים ועד לטיפול תרופתי. עם זאת, הכותבים מודעים לפולמוס הציבורי בישראל ומחוץ לה בסוגיית הטיפול התרופתי בדיסליפדמיה בכלל ועל ידי סטטינים בפרט.

הציבור חשוף למידע רב במדיה הדיגיטלית, ברמות מהימנות שונות. כתבות וסרטונים העוסקים בנושא הטיפול התרופתי בדיסליפידמיה נפוצים בישראל ומחוץ לה, חלקם מטילים ספק ביעילות התרופות ובטיחותן, מעלים תהיות בנוגע למניעי המערכת הרפואית וחברות התרופות, וחלקם אף מטילים ספק בקשר שבין תחלואה לרמות כולסטרול. התקשורת הבינלאומית ואף המקומית בישראל עוסקת תכופות בנושא ונותנת במה למידע מגמתי ומטעה המשרה חוסר אמון כלפי רופאים וחשש מטיפול תרופתי[1].

החשש מפני סטטינים מהווה את אחד מההסברים לעובדה שהטיפול בדיסליפדמיה נתקל במכשולים רבים, ושהשגת יעדי הטיפול בדיסליפידמיה בתוכנית מדדי האיכות של משרד הבריאות, רחוקה מלהיות משביעת רצון. לדוגמה, אחוז המטופלים הנחשבים כבעלי סיכון גבוה לתחלואה ממחלות כלי דם טרשתיות ושלהם רמת LDL כולסטרול נמוכה מ-100 מ"ג/ד"ל עמדה בשנת 2018 על 34.4%‏[2]. הקושי בטיפול נאות בדיסליפידמיה נובע בין השאר מחשש המטופלים מהתרופות וגם מחשש הרופאים להעלות את מינון הסטטין. אפילו בחולים אשר עברו אירוע לב חד ונאלצו לעבור צינתור טיפולי או ניתוח מעקפים, אחוז המטופלים שממשיך לקחת סטטין בעצימות גבוהה כשנה לאחר האירוע הוא סביב 68%. לתקשורת יש ככל הנראה השפעה משמעותית על היענות המטופלים לטיפול ודבקותם בו. למשל, מחקרים בדנמרק ובבריטניה הראו שקיים קשר ברור בין כתבות שליליות על סטטינים להפסקה מוקדמת של הטיפול בתרופות אלו, כמו גם קשר בין הפסקת הטיפול בסטטינים לעלייה בתחלואה ותמותה מאירועי כלי דם טרשתיים[3][4][5][6][7].

האיגודים המקצועיים כותבי קווי ההנחיה, סבורים כי יש לנקוט גישה פרו־אקטיבית כדי לשפר היענות לשינוי אורחות חיים ולטיפולים תרופתיים מבוססי ראיות, המפחיתים תחלואה ותמותה :

  1. על משרד הבריאות, קופות החולים והאיגודים המקצועיים להנגיש לציבור מידע העוסק במניעת מחלות לב וכלי דם טרשתיות, ומתמקד באמצעים שיעילותם ובטיחותם הוכחה מדעית: הימנעות מעישון, תזונה נכונה, פעילות גופנית וטיפול תרופתי על פי המלצות קווי ההנחיה. יש לעודד פרסום תגובות לידיעות וכתבות בתקשורת הממוסדת המציגות מידע כוזב ועלולות לגרום למטופלים להימנע מטיפול תרופתי הדרוש להם
  2. קידום מחקר העוסק בבירור הסיבות לחשש מטיפול בדיסליפידמיה ובהשפעותיו על בריאות הציבור, ומציע דרכים להתמודד עם התופעה
  3. ביסוס ידע של מטפלים אודות בטיחות ויעילות הטיפול בדיסליפידמיה וגיבוש חומרי עזר - תומכי החלטה, אשר יסייעו למטופל לקבל החלטה מושכלת בתהליך של קבלת החלטות משותפת[8]

ביבליוגרפיה והערות שוליים

  1. J Chisnell, T Marshall, C Hyde, et.al. A content analysis of the representation of statins in the British newsprint media. BMJ Open. 2017;21;7:e012613.
  2. https://www.israelhealthindicators.org/TableOfMeasures/לב-וכלי-דם
  3. SF Nielsen, BG Nordestgaard. Negative statin-related news stories decrease statin persistence and increase myocardial infarction and cardiovascular mortality: a nationwide prospective cohort study. European Heart Journal 2016; 37:908-16.
  4. A Matthews, E Herrett, A Gasparrini et al. Impact of statin related media coverage on use of statins: interrupted time series analysis with UK primary care data. BMJ 2016;353:i3283.
  5. M Kriegbaum, KB Liisberg, H Wallach-Kildemoes.Pattern of statin use changes following media coverage of its side effects. Patient Prefer Adherence. 2017;11:1151-7.
  6. J Bezin, F Francis, NV Nguyen et al. Impact of a public media event on the use of statins in the French population. Arch Cardiovasc Dis. 2017;110:91-8.
  7. M Galliver. Media coverage of statins may have led to 2000 cardiovascular events. BMJ. 2016;30;353:i3630.
  8. K Kruger, N Leppkes, S Gehrke-Beck et al. Improving long-term adherence to statin therapy: a qualitative study of GPs' experiences in primary care. Br J Gen Pract. 2018;68:e401-e407.