האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "טיפול בתלונות בעקבות פגיעה או הטרדה מינית במהלך טיפול רפואי - חוזר משרד הבריאות"

מתוך ויקירפואה

 
(19 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{ערך בבדיקה}}
 
 
{{חוזר משרד הבריאות
 
{{חוזר משרד הבריאות
 
|שם החוזר=טיפול בתלונות בעקבות פגיעה או הטרדה מינית במהלך טיפול רפואי
 
|שם החוזר=טיפול בתלונות בעקבות פגיעה או הטרדה מינית במהלך טיפול רפואי
שורה 11: שורה 10:
 
}}
 
}}
 
{{הרחבה|היבטים רפואיים של אלימות}}
 
{{הרחבה|היבטים רפואיים של אלימות}}
==רקע==
+
== רקע ==
משרד הבריאות רואה חשיבות עליונה בשמירת הסביבה הטיפולית בכלל מערכת הבריאות, כבטוחה, מכבדת ונטולת הטרדות מיניות מילוליות או פיזיות.
+
משרד הבריאות רואה חשיבות רבה בשמירה על סביבה בטוחה ומכבדת, נטולת הטרדות מיניות מילוליות או פיזיות, עבור כלל אוכלוסיות העובדים והלומדים במוסדות הבריאות וכלל באי המערכת. על ארגוני הבריאות לנקוט באחריות ובמדיניות של אפס סובלנות כלפי כל התנהגות העלולה להתפרש כהטרדה מינית, לעודד תלונות של מי שנתקל בהטרדה כזו, לתמוך ולהגן על המלינים והמלינות.
  
הטרדה מינית היא התנהגות אסורה על פי חוק אשר הוגדרה כעבירה פלילית, שבבסיסה עומדת התנהגות בעלת אופי מיני, המופנית כלפי אדם אחר. במסגרת החוק, הוגדרה ההטרדה המינית גם כעבירה משמעתית וגם כעוולה אזרחית.
+
הטרדה מינית היא התנהגות אסורה על פי חוק אשר הוגדרה כעבירה פלילית, שבבסיסה עומדת התנהגות בעלת אופי מיני המופנית כלפי אדם אחר.
  
הטרדה מינית כוללת גם סחיטה באיומים, כאשר המעשה שהאדם נדרש לעשותו הוא בעל אופי מיני, מעשים מגונים, התייחסות מבזה ומשפילה המופנית לאדם ביחס למינו או מיניותו, הצעות או התייחסויות מיניות חוזרות מצד מטפל כלפי מטופל. זאת, גם אם המטופל לא הראה למטפל כי אינו מעוניין בהם, נוכח קיומם של יחסי תלות ומרות.
+
במסגרת החוק, הוגדרה הטרדה מינית גם כעבירה משמעתית וגם כעוולה אזרחית. הטרדה מינית כוללת גם סחיטה באיומים, כאשר המעשה שהאדם נדרש לעשותו הוא בעל אופי מיני, מעשים מגונים, התייחסות מבזה ומשפילה המופנית לאדם ביחס למינו או מיניותו, הצעות או התייחסויות מיניות חוזרות, ביחסי תלות או מרות, גם אם לא הראה למטריד שאינו מעוניין בהצעות.
  
התנהגויות אלה, יכולות להיחשב הפרה של שורת חוקים ובהם חוק זכויות החולה, התשנ״ו - 1996, החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998 (להלן: "החוק") ושל התקנות למניעת הטרדה מינית (חובות מעביד), תשנ"ח-1998 (להלן "התקנות") ובמקרים מסויימים אף עבירה על חוק העונשין.
+
במקום העבודה, על המעסיק באשר הוא, חלה חובה ואחריות לנקוט אמצעים שתכליתם למנוע את התרחשותן של התנהגויות המהוות הטרדה מינית בין עובדיו ולפעול בהתאם להגדרות החוק למניעת הטרדה מינית תשנ״ח-1998. במסגרת המניעה יש חשיבות גדולה ללמידת התרבות הארגונית והבטחת היותה מכבדת, פתוחה ומקבלת.
  
==מטרה==
+
מערכת הבריאות ייחודית בכך שהיא מורכבת ממגוון רב של ארגונים המעניקים טיפול רפואי בשגרות עבודה הכוללות, משמרות, היררכיה ויחסי כוחות בהכשרת צוותים, בה לעיתים מתרחשות הטרדות מיניות בין אנשי הצוות.
קביעת כללים למניעת פגיעה והטרדה מינית במהלך טיפול רפואי בהתאם להוראות כל דין והנחיות חוזר זה וקביעת דרכים לטיפול בתלונות בנושא.
 
  
==הגדרות לחוזר זה==
+
הוראות חוזר זה נכתבו מתוקף הוראות כל דין בנושא ובכלל זה חוקים ותקנות רלוונטיים.
*"מטפל" - העוסק במקצועות הבאים: רפואה, רפואת שיניים, במהלך סטאז' סיעוד, מיילדות, פסיכולוגיה, ריפוי בעיסוק, פיזיוטרפיה, קלינאות תקשורת, תזונה-דיאטה, קרימינולוגיה, קרימינולוגיה קלינית, פודיאטריה, פודיאטריה ניתוחית, כירופרקטיקה במוסד רפואי, עבודה סוציאלית, וכן רשימה נוספת של מקצועות בריאות טיפוליים שונים שהוכרו כמטפלים לפי חוק זכויות החולה או בתקנות שונות
 
*"נציב" - נציב קבילות הציבור למקצועות רפואיים במשרד הבריאות
 
*"נציבות" - נציבות קבילות הציבור למקצועות רפואיים במשרד הבריאות
 
*״ממונה״ - הממונה על טיפול בהטרדות מיניות ביחסי מטפל מטופל בנציבות קבילות הציבור למקצועות רפואיים במשרד הבריאות
 
*״עובד או מתנדב״ - עובדי מנהל ומשק, מתנדבים ומתנדבי שירות לאומי וכל נותן שירות אחר במסגרת הרפואית
 
*"מטופל" - אדם המבקש או מקבל טיפול או בדיקה רפואית. מטופל בהקשר לחוזר זה מתייחס לשני המינים
 
*"ממונה על השוויון המגדרי" - (במוסדות הממשלתיים) הגורם האחראי בין היתר על קבלת תלונות כנגד מי שחוק המשמעת חל עליו, העברתן לטיפול בנציבות שירות המדינה וליווי המתלונן בהליכים. "ממונה למניעה וטיפול בהטרדה מינית" - הגורם האחראי למניעה וטיפול בהטרדה מינית אשר מונה ע"י מנהל המוסד
 
*"אגף המשמעת" - (במוסדות הממשלתיים) אגף בכיר משמעת בנציבות שירות המדינה. ממונה על הטיפול בתלונות על הטרדה מינית כנגד מי שחוק המשמעת חל עליו
 
  
 +
== מטרה ==
 +
פרסום כללים ודרכי מניעה, טיפול והתמודדות עם אירועי הטרדה ופגיעה מינית על ידי איש צוות במערכת הבריאות וכן התוויות לטיפול בתלונות בהתאם להוראות כל דין והנחיות חוזר זה.
 +
 +
== הגדרות ==
 
"'''הטרדה מינית'''" על פי החוק והפסיקה היא כל אחד מאלה:
 
"'''הטרדה מינית'''" על פי החוק והפסיקה היא כל אחד מאלה:
*סחיטה באיומים - כמשמעותה בסעיף 428 לחוק העונשין, כאשר המעשה שהאדם נדרש לעשות הוא בעל אופי מיני
+
# סחיטה באיומים - כמשמעותה בסעיף 428 לחוק העונשין, כאשר המעשה שהאדם נדרש לעשות הוא בעל אופי מיני
*מעשים מגונים - כמשמעותם בסעיפים 348 ו-349 לחוק העונשין (מעשה לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים הנעשה ללא הסכמת המתלונן)
+
# [[מעשה מגונה|מעשים מגונים]] - כמשמעותם בסעיפים 348 ו-349 לחוק העונשין מעשה לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים הנעשה ללא הסכמת המתלונן
*הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, המופנות לאדם אשר הראה למטריד כי אינו מעונין בהצעות האמורות, ואם הן מופנות לאדם שיש בינו לבין המטריד יחסי תלות או מרות, גם אם לא הראה למטריד שאינו מעוניין בהצעות
+
# הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, המופנות לאדם אשר הראה למטריד כי אינו מעוניין בהצעות האמורות, ואם הן מופנות לאדם שיש בינו לבין המטריד יחסי תלות או מרות, גם אם לא הראה למטריד שאינו מעוניין בהצעות
*התייחסויות חוזרות המופנות לאדם, המתמקדות במיניותו, כאשר אותו אדם הראה למטריד כי אינו מעונין בהתייחסויות אלה, ואם הן מופנות לאדם שיש בינו לבין המטריד יחסי תלות או מרות, גם אם לא הראה למטריד שאינו מעוניין בהתייחסויות כאלה
+
# התייחסויות חוזרות המופנות לאדם, המתמקדות במיניותו, כאשר אותו אדם הראה למטריד כי אינו מעוניין בהתייחסויות אלה, ואם הן מופנות לאדם שיש בינו לבין המטריד יחסי תלות או מרות, גם אם לא הראה למטריד שאינו מעוניין בהתייחסויות כאלה
*התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו, לרבות נטייתו המינית
+
# התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו, לרבות נטייתו המינית
*פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם, המתמקד במיניותו, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל את האדם או לבזותו, ולא ניתנה הסכמתו לפרסום
+
# פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם, המתמקד במיניותו, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל את האדם או לבזותו, ולא ניתנה הסכמתו לפרסום
*הטרדה סביבתית (Hostille environment) הכוללת: שיח, שפה, בדיחות, תרבות היוצרים אוירה עויינת בעלת אופי מיני
+
# הטרדה סביבתית (Hostille environment) הכוללת: שיח, שפה, בדיחות, תרבות, היוצרים אוירה עוינת בעלת אופי מיני
 +
 
 +
'''"פגיעה מינית"''' - היא שם כולל למספר רב של עבירות מין, בטווח רחב: [[אונס|אינוס]], בעילה אסורה בהסכמה, מעשה סדום ו[[מעשה מגונה]], כולן כמוגדר בחוק העונשין. עבירות מין שנעשות תוך ניצול יחסי מרות או תלות נחשבות עבירות בנסיבות מחמירות והענישה עליהן חמורה אף יותר.
 +
 
 +
'''"מוסדות רפואיים" -''' בתי חולים, קופות חולים, מרפאות, מכונים, מוסדות גריאטריים, מוסדות פסיכיאטרים, מעבדות, וכל סוג אחר של מוסד רפואי בפיקוח או רישוי משרד הבריאות.
 +
 
 +
"'''עובד" -''' כל עובד במוסד רפואי, לרבות סטאז'רים, מתנדבים, שירות לאומי, עובדים מן החוץ, עובדי חברת כוח אדם, תלמידים/סטודנטים, וכל מי שמבצע עבודה במוסד הרפואי.
 +
 
 +
'''"מקצועות רפואיים" -''' רשימה של מקצועות רפואיים שונים שקיבלו רישוי ממשרד הבריאות.
 +
 
 +
'''"מלין" -''' כל מי שרואה עצמו נפגע על ידי עובד מקצועות רפואיים והגיש תלונה על כך.
 +
 
 +
'''"נילון" -''' עובד מקצועות רפואיים שהוגשה נגדו תלונה.
 +
 
 +
'''"נציב" -''' נציב קבילות הציבור למקצועות רפואיים במשרד הבריאות.
 +
 
 +
'''"נציבות הקבילות" -''' נציבות קבילות הציבור למקצועות רפואיים במשרד הבריאות.
 +
 
 +
'''"נש"מ" -''' נציבות שירות המדינה.
 +
 
 +
'''"ממונה ארצית" -''' הממונה על טיפול בהטרדות מיניות בנציבות הקבילות במשרד הבריאות.
 +
 
 +
'''"ממונה על השוויון המגדרי" -''' במוסדות הממשלתיים: הגורם האחראי בין היתר על קבלת תלונות בנושא הטרדה מינית כנגד מי שחוק המשמעת חל עליו, העברתן לטיפול בנש"מ וליווי המלין בהליכים.
 +
 
 +
'''"ממונה למניעה וטיפול בהטרדה מינית" -''' הגורם האחראי למניעה ולטיפול בהטרדה מינית אשר מונה על ידי מנהל המוסד הרפואי.
 +
 
 +
'''"חוק המשמעת" -''' חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג-1963'''.'''
 +
 
 +
== מניעת הטרדות מיניות ==
 +
מכוח החוק למניעת הטרדה מינית, כל מעסיק אחראי לנקוט פעולות מגוונות למניעת הטרדה מינית הכוללות הדרכות מותאמות לסקטור, מיפוי מצבים מטרידים, בחינת התרבות הארגונית ובניית תוכניות התערבות (ראה נספח הכשרה והדרכה).
 +
 
 +
=== תוכנית ארגונית בת קיימא ===
 +
כל מוסד רפואי אחראי לקבוע, תוך זמן סביר מפרסום חוזר זה ולא יאוחר מחצי שנה, תוכנית מותאמת למניעת הטרדה ופגיעה מינית לפי החוק והתקנות, בהתאם לחוזר זה.
 +
 
 +
=== גורם אחראי ===
 +
# על מנהל המוסד הרפואי במוסדות שאינם ממשלתיים למנות מטעמו ממונה למניעה וטיפול בהטרדה מינית. רצוי שהגורם האחראי ימונה מקרב אנשי המקצוע הטיפוליים
 +
# במוסדות רפואיים ממשלתיים, הממונה על השוויון המגדרי הוא הגורם האמון, בין היתר, על קבלת התלונה הראשונית והעברתה להמשך טיפולו של אגף המשמעת בנש"מ (נציבות שירות המדינה)
 +
# היקף המשרה של הגורם האחראי (להלן: הממונה) והתשתית המערכתית לטיפול בהטרדות מיניות יותאם לגודל המוסד ולפריסה הגאוגרפית, במוסדות הממשלתיים יהיה בכפוף להנחיות נש"מ
 +
# על מוסדות הבריאות להעביר לממונה ארצית את פרטי הגורם האחראי למניעה וטיפול בהטרדה מינית במוסד, היקף המשרה, ההכשרה, ההדרכה והליווי המקצועי. באמצעות דואר אלקטרוני: Tlunot.h-m@moh.gov.il
 +
# הגורם האחראי יבצע לפחות אחת לחמש שנים מיפוי מעמיק של תופעת ההטרדות המיניות הנפוצות בארגון ומאפייניהן, ויציע להנהלת הארגון דרכי מניעה והתמודדות. ניתן להסתייע בגורמים מקצועיים המומחים לנושא
 +
 
 +
=== הכשרות והדרכות ===
 +
באחריות כל מוסד רפואי לקיים הדרכות להטמעת ההנחיות והכללים בהוראות כל דין והנחיות חוזר זה, תוכניות ההכשרה וההדרכה יותאמו למגוון המקצועות והמסגרות השונות ויכללו התערבויות מסוגים שונים.
 +
 
 +
=== דיווח ===
 +
על הגורם האחראי במוסד רפואי:
 +
# לקיים פגישה אחת לשנה עם הנהלת הארגון לדיון בנושא כלל מקרי ההטרדה במוסד הרפואי. בדיון זה יוצגו בין השאר נתונים בהתאם לפירוט להלן:
 +
## מספר התלונות שהתקבלו במהלך השנה
 +
## מספר התלונות הפתוחות וסטטוס הטיפול בהן והסגורות
 +
## פירוט לגבי יחסי מרות בתלונות שהוגשו
 +
## מספר הדיווחים שלא בשלו לתלונה רשמית
 +
## פירוט ההחלטות שהתקבלו (דין משמעתי, העברה מתפקיד, חידוד נהלים, שיחת נזיפה וכדומה)
 +
## לאחר הדיון בנושא ההטרדות המיניות, כמפורט בסעיף 1, יש להוציא סיכום תוך הקפדה על הצגת נתונים ללא פרטים מזהים של המעורבים (על מנת למנוע חשיפת זהות המעורבים)
 +
## במוסדות רפואיים ממשלתיים אם יש צורך לערב גורם נוסף בסיכום הדיון, יש לקבל אישור מאגף המשמעת בנש"מ
 +
# במסגרת הבקרות העתיות שמשרד הבריאות מקיים ידרשו מנהלי המוסדות הרפואיים להציג:
 +
## תוכנית הדרכה שנתית למניעת הטרדה מינית לכלל עובדי המוסד
 +
## אמצעים הסברתיים למניעת הטרדה מינית במוסד
 +
## צעדי מניעה נוספים שננקטו או מתוכננים לעתיד, אשר בכוחם למנוע הישנות מקרי הטרדה במוסד הרפואי (כגון שינויים בתשתיות, בסידורי עבודה, או סביבות העבודה)
 +
## סיכום הדיון בהנהלת המוסד בנושא ההטרדות המיניות כמפורט לעיל
 +
 
 +
=== הגשת תלונה ישירות לממונה ארצית ===
 +
יש לידע את העובדים כי במקרים חריגים, בין היתר במצב של חשש מניגוד עניינים, ניתן להגיש תלונה ישירות לממונה הארצית: Tlunot.h-m@moh.gov.il.
 +
 
 +
במוסדות רפואיים ממשלתיים ניתן להתלונן ישירות לנש"מ גם בהיעדר נסיבות חריגות.
  
"פגיעה מינית" - היא שם כולל למספר רב של עבירות מין, בטווח רחב: אינוס, בעילה אסורה בהסכמה, מעשה סדום ומעשה מגונה, כולן כמוגדר בחוק העונשין. עבירות מין שנעשות תוך ניצול יחסי מרות או תלות נחשבות עבירות בנסיבות מחמירות והענישה עליהן חמורה אף יותר.
+
== עקרונות הטיפול בתלונה על הטרדה או פגיעה מינית ==
 +
# ככלל יש להקפיד על טיפול בתלונה מראשיתה ועד סופה בהתאם להוראות כל דין בנושא
 +
# על הגורם המברר את התלונה לפעול בהתאם לקבוע בחוק למניעת הטרדה מינית ובתקנות למניעת הטרדה מינית (חובות מעסיק), תשנ"ח-1998, להקפיד על תיעוד התלונה תוך שמירה ככל הניתן על פרטיותם של כל הנוגעים בדבר
 +
# בירור תלונה יעשה ביעילות וללא דיחוי ולא יימשך מעבר לשלושה חודשים
 +
# הטיפול המשמעתי על ידי המוסד הרפואי באירוע של הטרדה מינית שלא הועבר על ידי נש"מ לחקירה משמעתית, לא יעלה על שלושה חודשים
 +
# יש לפרסם את לוחות הזמנים כאמור לידיעת העובדים
 +
# המוסד הרפואי ונש"מ יעשו כל שלאל ידם בכדי להגן על המלין ולמנוע פגיעה נוספת או התעמרות או התנכלות על רקע הגשת התלונה
 +
# מומלץ להרחיק את הנילון מהמלין בכפוף להסכמתו של המלין. במוסדות ממשלתיים נש"מ היא הגורם המנחה לביצוע הפרדה בין המלין והנילון בהתאם להוראת פסקה 43.475 (ג) לתקשי"ר (תקנון שירות המדינה)
 +
# יש ליידע את המלין כי אם לתחושתו זכויותיו או מעמדו נפגעו, ניתן לפנות גם לממונה הארצית לבחינת סיוע: Tlunot.h-m@moh.gov.il
 +
# יש להקפיד להגן גם על זכויות הנילון, בעת הבירור ולאחריו, לפי כל דין
 +
# כל המידע שעובר בנוגע לתלונות אלו הוא מידע רגיש ויש לטפל בו ובהעברתו במסגרת ההנחיות הקיימות לאבטחת מידע
  
==עקרונות לטיפול בתלונה==
+
== טיפול בתלונות במוסדות רפואיים ==
*הגשת תלונה לא תשפיע לרעה על הטיפול במטופל ולא תמנע ממנו קבלת טיפול נאות
+
=== מוסדות רפואיים ממשלתיים ===
*יש לאפשר למטופל הפנייה לקבלת טיפול על ידי מטפל אחר, מיד עם הגשת התלונה
+
# אגף המשמעת בנש"מ אחראי באופן בלעדי על הטיפול הראשוני בפניות בנושא הטרדה מינית במוסדות רפואיים ממשלתיים. זאת, כפי שנקבע בהוראות התקשי"ר ובתקנון המותאם לשירות המדינה לפי סעיף 7 לחוק למניעת הטרדה מינית, ולפי חוק המשמעת
*יש למסור למטופל את ממצאי ומסקנות בירור התלונה שהגיש בנושא הטרדה או פגיעה מינית
+
# הממונה על השוויון המגדרי במוסד רפואי ממשלתי היא הגורם האחראי, בין היתר, על קבלת התלונה הראשונית והעברתה להמשך טיפולו של אגף המשמעת בנש"מ
*מענה מפורט ישלח למלין בתוך שבועיים מתום סיום הטיפול, ויכלול את אופן הטיפול בתלונה, הגורם המברר, תוצאות הבירור ואפשרויות ערעור אודות ההחלטה. למענה יצורף דף מידע אודות זכויות נפגעי תקיפה מינית ועמותות לסיוע
+
# על הממונה על השוויון המגדרי במוסד רפואי ממשלתי, אליו הגיע המידע בדבר חשד לאירוע של הטרדה מינית, חלה חובה לדווח על כל המידע שברשותו לאגף המשמעת. חובת הדיווח חלה גם על כל אדם בתפקיד ניהולי אחר בשירות המדינה, אליו הגיע מידע כזה
*בתלונות שהוגשו למוסדות הרפואיים הממשלתיים המענה ישלח בהתאם להוראות התקשי"ר ולנוהל "זכות היידוע וזכות ערר בתיקי הטרדה מינית בהליך המשמעת"
+
# אם תלונה בנוגע לעובד מקצועות רפואיים מורשים במוסד רפואי ממשלתי התקבלה בנציבות קבילות הציבור למקצועות רפואיים במשרד הבריאות, תועבר התלונה ישירות לאגף המשמעת בנש"מ, להמשך בירור מבלי לעשות כל בירור ביחס אליה
*במקרה שקטין או חסר ישע סיפר או התלונן על פגיעה או הטרדה מינית:
+
# המוסד הרפואי מחויב בדיווח לממונה ארצית במשרד הבריאות במקרה של התפטרות לפני בירור תלונה. משרד הבריאות יברר את התלונה בכפוף להסכמת המלין/ה
**מנהל המוסד הרפואי או מי שהוא הסמיך לכך, ישוחח עם הקטין או עם חסר הישע לצורך קבלת פרטים; לאחר השיחה ידווח על כך לאפוטרופוס
+
# כאשר תלונה לא התבררה עד תום מסיבות שונות כגון אם הנילון התפטר טרם סיום הבירור, יועבר לנציבות הקבילות במשרד הבריאות דיווח שיכלול את פרטי המלין בכפוף להסכמה ולפי הצורך, פרטי הנילון, תאריך קבלת התלונה, ותאריך סיום הטיפול, פרטי התלונה, ותיאור הנסיבות והסיבות שהובילו לכך שהבירור לא הסתיים
**מומלץ להסמיך בעל מקצוע מתמחה בטיפול בקטינים /חסרי ישע במידה וקיימת אפשרות כזאת במוסד
+
# בסיום הליך הבירור, אגף המשמעת יעביר להנהלת המוסד הרפואי את החלטתו אודות הטיפול בתלונה, כאשר יעלה הצורך אגף המשמעת יכול להעביר הנחיות למוסד הרפואי גם במהלך הליך הבירור. אגף המשמעת יעביר במקביל עדכון לראש חטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים
*במקרה של תלונה בנוגע לקטין או חסר ישע שהוגשה על ידי אפוטרופוס או אדם אחר, יש לערוך כל ברור רק לאחר קבלת אישור האפוטרופוס
+
# ממצאי ומסקנות בירור התלונה ישלחו למלין ולנילון בהתאם להוראות התקשי"ר ולנוהל "זכות היידוע וזכות ערר בתיקי הטרדה מינית בהליך המשמעת״
*על הגורם המברר את התלונה לפעול בהתאם לקבוע בחוק ובתקנות למניעת הטרדה מינית (חובות מעביד), להקפיד על תיעוד התלונה תוך שמירה ככל הניתן על פרטיותם של כל הנוגעים בדבר ועל קיום הליך בירור תלונה יעיל ובזמן סביר. יש ליידע את המתלונן על האפשרות כי תלונתו תועבר לנציב ולממונה במשרד המשפטים (ראו בהמשך), בהתאם לנסיבות, וכי זכותו לסרב לחשיפת פרטיו במסגרת הדיווח
+
# במקרים בהם החשדות מצדיקים טיפול באפיק הפלילי, אגף המשמעת בנש"מ יעביר את התלונה לטיפול משטרתי, בהתאם להנחיית המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים) מספר 2.39 בעניין "מעשים מגונים, מעשים של הטרדה מינית והתנכלות, או מעשי עבירה מתאימים אחרים - קווי התיחום שבין אכיפה פלילית לאכיפה משמעתית"
*יש להקפיד להגן על זכויות הנילון בעת הבירור ולאחריו, לפי כל דין
+
# נמצאה תלונה נגד אחד מבעלי מקצועות הרפואיים המורשים העולה כדי הטרדה מינית על פי חוק, יעביר אגף המשמעת לנציב קבילות הציבור במשרד הבריאות דיווח לגבי אופן הטיפול בה. זאת, הן אם התלונה הועברה לאגף המשמעת על ידי נציבות קבילות הציבור והן אם על ידי גורם אחר. נציב קבילות הציבור יוכל לפנות לאגף המשמעת בבקשה לקבלת חומרים נוספים רלוונטיים בהתאם להנחיית פרקליט המדינה 14.8
 +
# אגף המשמעת יעביר לנציב הקבילות דיווח בדבר השעייתו או העברתו מתפקיד של כל עובד מדינה שהוא בעל מקצוע רפואי מורשה
 +
# אם יוחלט על הגשת כתב תובענה משמעתי, העתק ממנו יועבר לידיעת נציב קבילות הציבור וליחידת הדין המשמעתי במשרד הבריאות
  
==פרסום זכויות מטופלים==
+
=== מוסדות שאינם ממשלתיים ===
*כל מוסד וארגון רפואי יפרסם הוראות בנושא מניעת פגיעה והטרדה מינית ואופן הטיפול בתלונות לגביהן בצורה גלויה, נגישה ובולטת למטופלים ולמטפלים בשפות רלוונטיות, כגון באמצעות פוסטרים, מסכי מידע, וכן באתר האינטרנט של הארגון
+
# על כל מוסד רפואי חלה האחריות לטפל בכל התלונות שהגיעו לפתחו הנוגעות למועסקים על ידו, בהתאם לחוק ולתקנות
*הפרסום יכלול את שם הממונה במוסד לנושא טיפול בהטרדה מינית ודרכי הגשת התלונה אליו ואת פרטי נציב קבילות הציבור למקצועות הבריאות במשרד הבריאות ודרכי הפניה אליו
+
# תלונה הנוגעת לאיש צוות במוסד רפואי תועבר להמשך בירור על ידי ה"גורם האחראי" במוסד הרפואי המעסיק את הנילון, בכפוף ליידוע המלין
*הנוהל חל גם על מטפלים עצמאיים ועל מטפלים פרטיים. תלונות על מטפלים עצמאיים המספקים שירות לקופה יבוררו על ידי הקופה. תלונות על מטפלים פרטיים יתבררו על ידי הנציב או המשטרה
+
# ממצאי ומסקנות בירור התלונה ימסרו למלין ולנילון. מענה מפורט ישלח למלין ולנילון בתוך שבועיים מסיום הטיפול, ויכלול את פרטי הגורם המברר, אופן הטיפול בתלונה, תוצאות הבירור ואפשרויות פנייה להליך פלילי או אזרחי
 +
# בסיום הטיפול בתלונה שהתקבלה בנציבות קבילות הציבור במשרד הבריאות והועברה לבירור הגורם המעסיק, יועבר דיווח חוזר למשרד הבריאות על תוצאות הבירור, וזאת גם אם נמצא כי התלונה אינה עולה כדי הטרדה מינית על פי חוק. הדיווח יכלול את תאריך קבלת התלונה ותאריך סיום הטיפול, פרטי התלונה, פרטי המלין בכפוף להסכמה, פירוט מלא של הליך הבירור, מסקנותיו, המלצותיו ופירוט הפעולות שננקטו בעקבותיו
 +
# בסיום הטיפול בכל תלונה נגד בעל מקצוע רפואי מורשה שהוגשה ישירות למוסד, נבדקה בו, נמצאה עולה כדי הטרדה מינית על פי חוק, וננקטו כנגד הנילון הליכים משמעתיים לרבות החלטה על השעיה, סיום העסקה/התקשרות, יעביר מנהל המוסד או מי מטעמו דווח מפורט לממונה ארצית על אופן הטיפול. הדיווח יכלול את: תאריך קבלת התלונה, ותאריך סיום הטיפול, פרטי התלונה, פרטי המלין בכפוף להסכמה, פירוט מלא של הליך הבירור, מסקנותיו, המלצותיו ופירוט הפעולות שננקטו בעקבותיו
 +
# יש ליידע את המלין על האפשרות כי תלונתו תועבר לנציב קבילות הציבור במשרד הבריאות, בהתאם לנסיבות, וכי זכותו לסרב לחשיפת פרטיו במסגרת הדיווח
 +
# המוסד הרפואי מחויב בדיווח לממונה ארצית במשרד הבריאות במקרה של התפטרות לפני בירור תלונה. משרד הבריאות יברר את התלונה בכפוף להסכמת המלין/ה
 +
# כאשר תלונה לא התבררה עד תום מסיבות שונות כגון אם הנילון התפטר טרם סיום הבירור, יועבר לנציבות הקבילות במשרד הבריאות דיווח שיכלול את פרטי המלין בכפוף להסכמה ולפי הצורך, פרטי הנילון, תאריך קבלת התלונה ותאריך סיום הטיפול, פרטי התלונה, ותיאור הנסיבות והסיבות שהובילו לכך שהבירור לא הסתיים
 +
# מנהל מוסד רפואי, או מי שהוסמך לכך מטעמו, רשאי להתייעץ עם ממונה ארצית בדבר הליכי בירור תלונות, נקיטת צעדים כלפי הנילון במהלך הבירור ואחריו
 +
# ארגון בריאות המקיים מנגנון של דין משמעתי לעובדיו באמצעות ועדת משמעת בנושא הטרדה מינית, ימנה לפחות חבר וועדה אחד שעבר הכשרה בנושא טיפול בהטרדות מיניות, ויוודא שקיים, ככל הניתן, איזון מגדרי ומגזרי בקרב חברי וחברות הוועדה
  
==הגשת תלונה וחובת דיווח במקרה של הטרדה או פגיעה מינית במטופל על ידי צוות רפואי==
+
== חובת דיווח ליועץ המשפטי לממשלה (עובדים שאינם עובדי מדינה) ==
למטופל קיימת זכות להגיש תלונה למוסד הרפואי בכל נושא הנוגע לטיפול שקיבל, ובכלל זה ביחס להטרדה או פגיעה מינית במהלך טיפול או בדיקה, או ביקור אחר במוסד רפואי. דרכי הגשת התלונה או ההתקשורת עם הממונה לטיפול בהטרדה מינית, יפורסמו במקום בולט על ידי הנהלת המוסד.
+
# בהתאם להוראות סעיפים 268–269 לחוק העונשין התשל"ז 1977, ולהנחיית פרקליט המדינה מספר 14.23 קיימת חובה לדווח ליועץ המשפטי לממשלה ו/או לב"כ (לבא כוחו) במשרד המשפטים - להלן "האחראי במשרד המשפטים" מיד עם פתיחתו או קיומו של הליך משמעתי
6.1. הטיפול במוסדות הרפואיים הממשלתיים:
+
# במקרים של חשש לעבירה של הטרדה ו/או פגיעה מינית, שדינה מאסר 3 שנים ומעלה. בין עבירות אלה נכללות: הטרדה מינית הכוללת התנכלות, מעשה מגונה, מעשה סדום, אינוס, בעילה אסורה בהסכמה ועוד
6.1.1. אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה אחראי באופן בלעדי על הטיפול הראשוני בפניות של מטופלים בנושא הטרדה מינית מצד אנשי צוות רפואי במוסדות הרפואיים הממשלתיים. זאת, כפי שנקבע בהוראות התקשי"ר ובתקנון המותאם לשירות המדינה בהתאם לסעיף 7 )ב( לחוק למניעת הטרדה מינית.
+
# האחראי במשרד המשפטים רשאי להורות על הפסקת הליך משמעתי, אולם ניתן להמשיך בבירור המידע או התלונה עד לקבלת הוראות אחרות על ידי האחראי במשרד המשפטים
6.1.2. הממונה על השוויון המגדרי במוסד רפואי ממשלתי היא הגורם האמון, בין היתר, על קבלת התלונה הראשונית והעברתה להמשך טיפולו של אגף המשמעת.
+
# הפניה לאחראי במשרד המשפטים תהיה באמצעות דואר אלקטרוני: criminal-deputy@justice.gov.il
6.1.3. הממונה על השוויון המגדרי במוסד הרפואי הממשלתי, אליה הגיע המידע בדבר החשד לאירוע של הטרדה מינית, חלה עליה חובה לדווח על כל המידע שברשותה אל אגף המשמעת. חובת הדיווח חלה גם על כל אדם בתפקיד ניהולי אליו הגיע מידע מסוג זה.
 
6.1.4. במקרים בהם החשדות מצדיקים טיפול באפיק הפלילי, אגף המשמעת בנש"מ יעביר את התלונה לטיפול משטרתי בהתאם להנחיית המשנה לפרקליט המדינה )עניינים פלילייים( מספר 2.39.
 
6.1.5. במידה ותלונה בנוגע למטפל במוסד רפואי ממשלתי התקבלה בנציבות קבילות הציבור למקצועות רפואיים במשרד הבריאות, תועבר התלונה ישירות לאגף המשמעת בנציבות שירות המדינה, להמשך בירור מבלי לעשות כל בירור ביחס אליה.
 
6.1.6. בסיום הליך הבירור, אגף המשמעת יעביר להנהלת המוסד הרפואי את החלטתו אודות הטיפול בתלונה, כאשר יעלה הצורך אגף המשמעת יכול להעביר הנחיות למוסד הרפואי גם במהלך הליך הבירור. אגף המשמעת יעביר במקביל עדכון לראש חטיבת בתי החולים הממשלתיים.
 
6.1.7. נמצאה תלונה נגד אחד מבעלי מקצועות הבריאות המורשים מוצדקת, יעביר אגף המשמעת לנציב קבילות הציבור במשרד הבריאות דיווח לגבי אופן הטיפול בה. זאת, הן אם התלונה הועברה לאגף המשמעת ע"י נציבות קבילות הציבור והן אם ע"י גורם אחר. הנציב יוכל לפנות לאגף המשמעת בבקשה לקבלת חומרים נוספים רלוונטיים בהתאם להנחיית פרקליט המדינה 14.8.
 
6.1.8. אגף המשמעת יעביר לנציב קבילות הציבור במשרד הבריאות דיווח בדבר השעייתו או העברתו מתפקיד של כל עובד מבעלי מקצועות הבריאות המורשים.
 
6.1.9. במידה ויוחלט על הגשת כתב תובענה משמעתי, העתק ממנו יועבר לידיעת נציב קבילות הציבור וליחידת הדין המשמעתי במשרד הבריאות.
 
6.2. הטיפול במוסדות רפואיים שאינם ממשלתיים:
 
במוסדות הרפואיים שאינם ממשלתיים, ימונה ע"י מנהל המוסד גורם אחראי לטיפול בתלונות אלו )"ממונה למניעה וטיפול בהטרדה מינית"(, רצוי מקרב אנשי המקצוע הטיפוליים )עבודה סוציאלית/פסיכולוגיה ( פרטי הממונה למניעה וטיפול בהטרדה מינית ודרכי התקשורת אליו יפורסמו במקום בולט על ידי הנהלת המוסד.
 
6.2.1. הגורם האחראי לטיפול בתלונות יעבור הכשרה ייעודית לטיפול בתלונות על הטרדות מיניות.
 
6.2.2. למטופל יש זכות להגיש תלונה ישירות ל"נציב" אשר תבורר באמצעות "הממונה", במסגרת בירור התלונה יובהר למטופל תהליך הבירור.
 
6.2.3. מנהל המוסד והממונה למניעה וטיפול בהטרדה מינית, יפעלו בהתאם לחוק ולתקנות למניעת הטרדה מינית.
 
6.2.4. מנהל המוסד או מי שהסמיך לכך מטעמו רשאי להתייעץ עם הנציב בדבר הליכי בירור תלונות, נקיטת צעדים זמניים כלפי הנילון במהלך בירור תלונות, ונקיטת צעדים כלפי נילון.
 
6.2.5. במידה ותלונה בנוגע למטפל במוסד רפואי שאינו ממשלתי התקבלה בנציבות קבילות הציבור למקצועות רפואיים במשרד הבריאות, תועבר התלונה להמשך בירור על ידי הממונה למניעה וטיפול בהטרדה מינית במוסד, בכפוף להסכמת המטופל.
 
6.2.6. בסיום הטיפול בתלונה שהועברה לבירור למוסד המעסיק על ידי נציבות קבילות הציבור למקצועות רפואיים, יועבר דיווח חוזר על תוצאות הבירור, גם אם התלונה נמצאה לא מוצדקת. הדיווח יכלול את התלונה, סיכום הליך הבירור, מסקנותיו, המלצותיו ופעולות שננקטו בעקבותיו.
 
6.2.7. בסיום הטיפול בכל תלונה נגד בעלי המקצועות המורשים, שהוגשה ישירות למוסד, נבדקה שם, נמצאה מוצדקת, וננקטו כנגד הנילון הליכים משמעתיים לרבות החלטה על השעייה, סיום העסקה / התקשרות, יעביר מנהל המוסד )או מי מטעמו ( דווח מפורט לנציב על אופן הטיפול בה. הדיווח יכלול את: התלונה, סיכום הליך הבירור, מסקנותיו, המלצותיו ופעולות שננקטו בעקבותיו.
 
6.2.8. כאשר התלונה לא התבררה עד תום במקרה בו נשוא התלונה התפטר טרם סיום הבירור תועבר התלונה בצירוף המסמכים והעדויות שנאספו עד לאותו מועד. פרטי המטופל יועברו בהתאם לצורך ובכפוף להסכמתו.
 
6.2.9. הנציב יבחן את המשך הטיפול בכפוף לדווח שהועבר אליו.
 
7. חובת דיווח ליועץ המשפטי לממשלה )במוסדות רפואיים שאינם ממשלתיים(
 
7.1. בהתאם להוראות סעיפים 268-269 לחוק העונשין התשל"ז 1977, ולהנחיית פרקליט המדינה מספר 14.23 )הנחיית פרקליט המדינה מספר 14.23( קיימת חובה לדווח ליועץ המשפטי לממשלה )ו/או לב"כ במשרד המשפטים-להלן "האחראי"( מיד עם פתיחתו או קיומו של הליך משמעתי1, במקרים של חשש לעבירה של הטרדה ו/או פגיעה מינית, שדינה מאסר 3 שנים ומעלה. בין עבירות אלה נכללות: הטרדה מינית הכוללת התנכלות, מעשה מגונה, מעשה סדום, אינוס, בעילה אסורה בהסכמה, יחסי מין בין מטפל נפשי למטופל ועוד.
 
1 בלשון הנחיית פרקליט המדינה 14.23 - "הליך של שפיטה" שמשמעו הליך המכוון להוצאת אדם מגוף אשר הוא חבר בו או שלילת זכות
 
) https://www.justice.gov.il/Units/StateAttomey/Guide1ines/14.23.pdf -אדם מזכויותיו בגוף )וביתר פירוט ראה ב 5
 
7.2. האחראי במשרד המשפטים רשאי להורות על הפסקת הליך משמעתי, אולם ניתן להמשיך בבירור המידע או התלונה עד לקבלת הוראות אחרות על ידי האחראי במשרד המשפטים.
 
7.3. הפניה לאחראי הינה באמצעות פניה לכתובת דואר אלקטרוני: -criminal
 
.deputy@justice.gov.il
 
7.4. החלטה על הפסקת ההליכים המשמעתיים עד לגמר ההליכים הפליליים או החלטה על המשך ניהולם על ידי המוסד או הנציב, תתקבל על פי שיקול דעתו של האחראי במשרד המשפטים.
 
8. הוראות כלליות:
 
8.1. באחריות כל מוסד / מסגרת לקיים הכשרות והדרכות להטמעת ההנחיות והכללים של חוזר זה לרבות יצירת עקרונות לשמירת הסביבה הטיפולית כבטוחה, מכבדת ונטולת הטרדות מיניות מילוליות או פיזיות, בהתאם למפורט בנספח 1 לחוזר זה, בקרב המטפלים, העובדים והמתנדבים.
 
8.2. מנהלי המוסדות יעבירו לנציב סיכום שנתי מפולח לפי קריטריונים שונים שיפורטו מעת לעת על התלונות והפעולות שננקטו ובינהם: מספר התלוננות שהוגשו, מספר התלונות שנמצאו מוצדקות, הסנקציות שננקטו, מקצוע המטפל, מגדר המטפל והמטופל, גיל המטופל וכיו"ב.
 
הסיכום יועבר ב-1 במרץ בכל שנה על גבי פורמט שישלח מבעוד מועד.
 
8.3. הנציב יגיש לוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בכנסת דיווח שנתי מפולח, המסכם את כלל התלונות והפעולות שננקטו במערכת הבריאות כולה, ללא פרטים מזהים במקרים פרטניים.
 
9. חלות:
 
כל מסגרות הבריאות בישראל ובכלל זה מטפלים עצמאיים.
 
10. היערכות ליישום:
 
על כל המוסדות להיערך ליישום מלא של החוזר בתוך חודש מיום פרסום החוזר.
 
  
 +
== טיפול בהטרדה ובפגיעה מינית בקרב סטודנטים למקצועות רפואיים על ידי צוותים רפואיים ==
 +
# על בתי הספר לרפואה ולמקצועות הרפואיים ועל המוסדות הרפואיים העוסקים גם בהכשרת צוותי מקצועות הבריאות והרפואה יש אחריות למניעה וטיפול בהטרדות ופגיעות מיניות בתקופת הלימודים. כלל מוסדות ההכשרה, בהיותם אמונים במשותף על הכשרתם, ועל ביטחונם האישי של הלומדים והלומדות בהם, הם אחראים על תיאום המענה לנושא במסגרת ההכשרות המקצועיות וזאת על מנת לוודא כי לא תהיה פגיעה בלימודים ובהכשרה של המלין. תיאום המענה יכלול קשר ישיר בין הגורם האחראי במוסד הרפואי לבין הגורם האחראי במוסד להשכלה גבוהה, לצורך גיבוש ומתן טיפול מיטבי, ובכלל זה תיאום ביחס לאופן בירור תלונה וביחס לסנקציות שיינקטו ואופן יישומם
 +
# סטודנט או סטודנטית המבקשים להגיש תלונה על הטרדה או פגיעה מינית במהלך תקופת ההכשרה, יוכלו לבחור האם לפנות לגורם המטפל בנושא בבית הספר לרפואה ולמקצועות הבריאות, או לגורם המטפל בנושא במוסד הרפואי. על הגורמים המטפלים בבתי הספר לרפואה ולמקצועות הבריאות ועל המוסד הרפואי, לעדכן זה את זה אם הגיעה אליהם תלונה של סטודנט ולעבוד בתיאום לצורך הטיפול בתלונה. בנוסף, על המוסד האקדמי ליידע את הסטודנט כי במקרה שבו הפוגע הוא עובד מדינה קיימת אפשרות להעביר את הנושא לטיפול נש"מ
  
כללים ליצירת סטנדרט של טיפול ועבודת המטפלים במערכת הבריאות על פי הוראות כל דין:
+
בכבוד רב,
)1( על כל טיפול להינתן ללא דעה קדומה וללא אפליה על רקע גזע, מין, דת, נכות, גיל, נטייה מינית, זהות מינית או מגדרית, התנהגות מינית, אמונה פוליטית או השתייכות עדתית.
 
)2( יש חשיבות עליונה למתן הסבר על הפעולות המבוצעות בבדיקה וטיפול ומטרתן.
 
)3( גם כאשר המטופל/ת קטינ/ה או בעל/ת מוגבלות הפוגעת ביכולתו/ה להבין בדבר, יש להסביר את מצבו/ה, את הטיפול ואת הפעולות המבוצעות, להשיב לשאלות ולכבד את דעותיו/ה, ככל שניתן ובהתאמה לגיל וליכולת ההבנה של המטופל/ת; יש לכבד את תפקידו של ההורה, המלווה או האפוטרופוס של המטופל הילד/הקטין, להשיב לשאלותיו ולכבד דעותיו;
 
)4( על מטפל להימנע מהבעת עמדות ואמונות אישיות שלו כלפי מינו או מיניותו של המטופל, כלפי בחירותיו או אורחות חייו והעדפותיו, כלפי גילו או מראהו. הבעת עמדה בנושאים אלה עלולה לגרום למטופל אי נוחות או לגרום לו ביזוי או השפלה.
 
)5( על המטפל לגלות מודעות ורגישות לכך שמטופל שחווה בעבר פגיעה מינית או אלימות - חוויות אלה עלולות להשפיע באופן מוגבר על חווייתו במהלך הבדיקה או הטיפול הרפואי, ולהעצים את הקושי בבדיקה או בטיפול, נפשית וגופנית.
 
)6( על המטפל לגלות מודעות גבוהה לאיתור קטינים וחסרי ישע בסיכון הסובלים מפגיעה, ולפעול על פי ההנחיות והדין, לרבות בכל הנוגע לחובות דיווח רלוונטיות.
 
)7( ככלל - יחסים אינטימיים בין מטפל למטופל נחשבים כיחסים אסורים ומהווים עבירת משמעת באשר אינם יחסים שוויוניים, וחזקה עליהם שהם כוללים אלמנטים של ניצול . מטפל לא ינצל את מעמדו המקצועי או את יחסי הכוחות בינו לבין מטופל על מנת להשיג יחסי מין, קשר אינטימי אחר, טובות הנאה כלשהן, או כל מערכת יחסים לא נאותה אחרת. כלל זה חל גם ביחס לבני משפחה, מלווים, מבקרים ואפוטרופוסים של המטופל.
 
)8( באופן מיוחד - קיום יחסי מין בין מטפל נפשי לבין מטופל שלו, בתקופת הטיפול ועד שלוש שנים לאחר תום הטיפול -אסור לפי חוק. מעשה כזה מהווה, בפני עצמו, עבירה פלילית שדינה מאסר עד ארבע שנים )ס' 347א לחוק העונשין(.
 
)9( חלה חובה על מנהל המוסד לדאוג ליצירת תקן/נורמה טיפולית )סטנדרט בנושא החוק למניעת הטרדה מינית ויישום נוהל זה( התואם את הסטנדרטים אשר נקבעו בהוראות החוק והדין ושייקבעו מעת לעת במשרד הבריאות, תוך היוועצות עם קופות החולים ועם בתי החולים. )נספח 2(
 
  
מצורפים ניירות עמדה של הר״י:
+
פרופ׳ נחמן אש, המנהל הכללי.
‏א. [[בדיקה גופנית על ידי רופאים באזורים נסתרים בגוף המטופלים]] - 2018
 
‏ב. [[יחסי מין בין רופא ובין מטופל]] - 2002
 
‏ג. [[אמנה לבדיקה גניקולוגית]] - פברואר 2021
 
  
‏ד. מהלך בדיקה / טיפול רפואי:
+
העתק: מר ניצן הורביץ, שר הבריאות.
ככלל, כל טיפול רפואי דורש הסכמת מטופל לאחר שניתן לו הסבר על מהות הטיפול.
 
1. בכל בדיקה/טיפול, יינתן למטופל הסבר מפורט, כולל התייחסות למידת החשיפה, המגע הצפוי ושימוש במכשירים במהלך הטיפול/בדיקה, על מנת להתאים את הציפיות ולמנוע מצוקה, הפתעה או הבנה שגויה של הפעולות.
 
2. בבדיקות שכוללות מגע חודרני, כגון: בדיקה גינקולוגית, וגינלית, רקטלית, אורולוגית, או הכוללת חשיפה או מגע באיברים אינטימיים כגון שדיים, עכוזים, פנים הירכיים, או באיברי המין - יש לתת הסבר על הבדיקה ולקבל הסכמה של המטופל, בטרם התחלת הבדיקה וגם במהלכה, תוך הדגשה כי המטופל זכאי לבקש להפסיק את הבדיקה בכל שלב, כולל בעקבות אי נעימות גופנית או נפשית. מומלץ לתת לכל מטופל בטרם הבדיקה "דף מידע על טיפולים רפואיים חודרניים" )בנספח דוגמא לדף מידע(. יש לתעד ברשומה הרפואית את מתן ההסבר ודף המידע.
 
3. יש ליידע באמצעות שילוט בשפות רלוונטיות על הזכות לנוכחות מלווה, ולאפשר נוכחות של אדם נוסף בחדר, לפי רצון המטופל, וככל שניתן - המטופל יוכל לבחור את מינו של אותו אדם.
 
4. אין לכפות על מטופל נוכחות של אדם נוסף בחדר, בפרט במהלך בדיקות חודרניות והפוגעות בצנעת הפרט. יש לבקש אישור המטופל לכניסת אנשים נוספים לחדר, לרבות סטודנטים / מתמחים, למעט כניסה במצבי חרום. יש להרגיל את הצוות לנקישה על דלת סגורה והמתנה למענה - בטרם כניסה בחדרים בהם מתבצעות בדיקות, ובמיוחד בחדרים בהם מתבצעים טיפולים הכרוכים בחשיפה גופנית.
 
5. אין לדרוש או לבקש פשיטת בגד מעבר לאזור הבדיקה או הטיפול הדרוש.
 
6. יש לשמור על כבודו ופרטיותו של המטופל בעת פשיטת בגדיו ולבישתם בחזרה לאחר הטיפול או הבדיקה. בחדרים בהם מתבצעות בדיקות הכרוכות בפשיטת בגדים יהיה פרגוד שהמטופל יוכל להתפשט מאחוריו ללא נוכחות אדם נוסף. בשום מקרה לא יידרש מטופל לפשוט בגדיו לנגד עיני המטפל או המלווה.
 
7. מטפל לא יפשיט בעצמו מטופל ולא יסיט את בגדו של מטופל באופן החושף את גופו, אלא אם המטופל אינו מסוגל לעשות זאת בעצמו, וזאת לאחר קבלת רשות או לבקשת המטופל. יש לבקש מהמטופל )או מהמלווה, אם יש כזה( לעשות זאת בעצמו.
 
8. יש לדאוג לחשיפה של האיבר הנבדק או מצולם ברמה המינימלית ההכרחית לצורך הבדיקה, ויש לדאוג לאפשרות של כיסוי איברים מוצנעים, בזמן הבדיקה/טיפול, ככל שהדבר אינו פוגע בבדיקה/טיפול. אם אין אפשרות לכיסוי - יש להסביר זאת למטופל.
 
9. על מוסדות הבריאות לדאוג לאספקת אמצעים הולמים להקצאת אזור המאפשר הסרת לבוש באופן מוצנע כולל פרגוד, כיסא ומקום לתליית בגדים, לכיסוי המטופלים ולאמצעים לניגוב עצמי בתום הבדיקה, לפי הצורך.
 
10. יש לאפשר למטופל/ת, במידת האפשר, לבחור שחדר הבדיקה ינעל בעת בדיקה גופנית. אין לנעול את הדלת בניגוד לרצון המטופל/ת.
 
11. יש ליצור תנאי טיפול נאותים ואוירה ראויה ומכבדת, לרבות שמירה על טמפרטורת חדר נוחה וקיום וילונות כהים על חלונות.
 
12. יש להבין ולהפנים כי התנהגויות מבין המפורטות להלן עלולות להיחשב להטרדה מינית : בדיחות גסות או מיניות; התבטאויות בעלות אופי מיני, גם אם הן מכוונות כמחמאה; התבטאויות לא מכבדות המתייחסות לאיברי גוף או לאורח החיים של המטופל או של המטפל; התייחסויות או הערות של המטפל על חיי המין של המטופל או של המטפל; התייחסויות להתנהגויות מיניות, בעיות מיניות או נטיות מיניות של המטופל או המטפל או של אחרים, שאינן רלוונטיות לטיפול; ועוד.
 
13. אם הערה או התייחסות בנושא מיני היא רלוונטית לטיפול יש להסביר זאת למטופל ברגישות ובמקצועיו.
 
14. אין להציע למטופל הצעות בעלות אופי מיני גם אם המטופל לא הראה שאינו מעוניין בהצעות כאלה, ואף אם המטופל הראה כי הוא כן מעוניין בהן.
 
15. אין להעיר למטופל הערות בנוגע לחזותו או למראה גופו שלא למטרות רפואיות רלוונטיות לטיפול. אם הערה בנושא היא רלוונטית לטיפול יש להעיר אותה ברגישות ובמקצועיות, ולהסביר את הקשר שלה לטיפול.
 
16. בעת הליכים כירורגים בהם המטופל בהכרה חלקית או בהרדמה או טשטוש חלקיים, יש להנחות את אנשי הצוות לתקשר עם המטופל ולעדכנו בדבר ההליך והפעולות המבוצעות. כן יש לשמור על תקשורת מקצועית והולמת בין אנשי הצוות, תוך רגישות למצב המיוחד והמוגבל בו נמצא המטופל.
 
17. צילום במכשיר סלולרי במהלך טיפול, לרבות במהלך הליך כירורגי בהרדמה, ייעשה אך ורק למטרות טיפוליות ורק כאשר לצילום באופן זה יש ערך מוסף לטיפול ובהסכמת המטופל ואין חלופה זמינה אחרת. הצילום יועבר לרשומה רפואית ויימחק מהטלפון הסלולרי עם סיום ההעברה.
 
18. בסיום בדיקה גופנית או בדיקה אחרת שנערכה כאמור לעיל, יסביר המטפל את ממצאי הבדיקה, רק לאחר שהמטופל התלבש.
 
כל האמור לעיל אינו גורע מחובת המטופל לנהוג בכבוד בסגל המטפל, לא לפגוע בפרטיות וצנעת הפרט של המטפלים, לא לנהוג באלימות כלשהי כלפיהם ולמסור מידע מהימן לצורך קבלת טיפול רפואי מיטבי.
 
דוגמא לדף מידע שמומלץ לתת למטופלים
 
דף מידע לביצוע בדיקות שיש בהן כדי לפגוע בצנעת הפרט
 
1. הבדיקה אותה הנך עומד/ת לעבור היא בדיקה שיש בה אפשרות לפגיעה בצנעת הפרט, בשל אחד מאלה:
 
o צורך להסיר בגדים
 
o מגע בגוף מתחת לבגדים
 
o מגע באיזורים מוצנעים בד"כ
 
o מגע באברי המין או בשדיים או בעכוז וכדומה
 
o שאלות הנוגעות לתפקוד מיני, לדימוי הגוף וכדומה
 
2. דע/י שזכותך לבקש נוכחות אדם נוסף שילווה אותך במהלך הבדיקה, כגון בן משפחה פרט למקרים בהם נוכחות המלווה מסכנת אותך או מפריעה לבדיקה. ניתן לבקש נוכחות איש צוות נוסף מהמרפאה/בי"ח, רק בהתאם לזמינות ולאפשרויות.
 
3. זכותך לבקש את הפסקת הבדיקה בכל מקרה שבו תחוש/י אי נעימות, גופנית או נפשית, מבוכה או מצוקה מכל סיבה אחרת.
 
4. חל איסור על מטפלים או אנשי צוות במוסד הרפואי לספר לך בדיחות גסות או מיניות או להתבטא כלפיך באופן מיני, גם אם הכוונה למחמאה; אסור להתבטא כלפיך באופן לא מכבד בהתייחס לאיברי גוף או לאורח החיים שלך או של איש הצוות/המטפל; אסור להשמיע באזניך התייחסויות או הערות על חיי המין שלך או של המלווים שלך או של המטפל; אסורות התייחסויות להתנהגויות מיניות, בעיות מיניות או נטיות מיניות שלך או של המטפל או של אחרים, שאינן רלוונטיות לטיפול. אם דבר מכל אלה הוא רלוונטי לטיפול, על המטפל להסביר זאת בשפה ברורה ומכבדת.
 
5. זכותך לקבל הסבר על מידת החשיפה הצפויה מהבדיקה, המגע הצפוי בגופך והצורך בשימוש במכשירים במהלך הטיפול/בדיקה.
 
6. בבדיקות שכוללות מגע חודרני, כגון: בדיקה גינקולוגית, וגינלית, רקטלית, אורולוגית, או הכוללת חשיפה או מגע באיברים אינטימיים כגון שדיים, עכוזים, פנים הירכיים, או באיברי המין, זכותך לקבל הסבר מראש על הצפוי במהלך הבדיקה.
 
7. אסור לכפות עליך נוכחות של אדם נוסף בחדר, בניגוד לרצונך, במיוחד במהלך בדיקות חודרניות והפוגעות בצנעת הפרט. יש לבקש את הסכמתך להשתתפות אנשים נוספים פרט למטפל בבדיקה ולכניסת אנשים נוספים לחדר, כולל סטודנטים )פרט למצבי חירום(.
 
8. כשהנך נמצא/ת בחדר במהלך בדיקה חודרנית על אנשי צוות אחרים לנקוש על הדלת ולחכות לתשובה בטרם כניסתם.
 
9. על המטפלים לבקש ממך לפשוט בגדים אך ורק כאשר הדבר הכרחי לצורך הבדיקה / טיפול, ובמקרה כזה יבקשו ממך לפשוט רק את הבגדים שהכרחי לפשוט בליווי הסבר לצורך.
 
10. זכותך לשמירה על כבודך ופרטיותך בעת פשיטת הבגדים וההתלבשות בחזרה, בחדר הבדיקה יהיה פרגוד שבאפשרותך להתפשט מאחוריו ולהתכונן לבדיקה, ללא נוכחות אדם נוסף )גם לא המטפל(.
 
11. ככלל עליך להתפשט בעצמך, או בסיוע מלווה מטעמך, אלא אם אינך מסוגל לעשות זאת, שאז ניתן לבקש את עזרת מטפל או איש צוות. הסטת בגד הנחוצה לשם בדיקה תיעשה בדרך כלל על ידך, אלא אם הנך מתקשה בכך.
 
12. זכותך שהאיבר הנבדק או המצולם יחשף רק ברמה המינימלית ההכרחית לצורך הבדיקה, וזכותך לקבל אמצעי לכיסוי איברים מוצנעים בזמן הבדיקה/טיפול )כגון מגבת, נייר מתאים או חלוק(, ככל שהדבר אינו פוגע בבדיקה/טיפול. אם אין אפשרות לכיסוי זכותך לקבל הסבר על כך.
 
13. זכותך לבחור ולהחליט, במידת האפשר, ביחס לתהליך של בדיקה הכוללת חשיפה של איברים. זכותך לציין האם ברצונך שהחדר יהיה נעול בזמן הבדיקה/טיפול, או לא.
 
14. זכותך שלא יופנו אליך מצד מטפל או עובד המוסד הרפואי הצעות בעלות אופי מיני, ולא חלה עליך חובה להראות שאינך מעוניינ/ת בהצעות כאלה. יודגש כי הצעות בעלות אופי מיני הן פסולות ואסורות גם אם הראית עניין חיובי בהן.
 
15. זכותך שמטפלים וצוות לא יעירו לך הערות בנוגע לחזותך או למראה הגוף שלך, שלא למטרות רפואיות רלוונטיות לטיפול. אם הערה בנושא היא רלוונטית לטיפול זכותך לקבל על כך הסבר ברגישות ובמקצועיות.
 
16. זכותך להתלונן על כל פגיעה בזכויות כאמור לעיל, על ידי הגשת תלונה.
 
הליך הגשת תלונה במקרה של חשד להטרדה או פגיעה מינית
 
קיימים מספר מסלולים בדין להגשת תלונה במקרים של הטרדה או פגיעה מינית:
 
‏א. תלונה של מטופל על פגיעה שביצע איש צוות רפואי:
 
מטופל יכול לבחור אחת או יותר מבין האפשרויות הבאות:
 
• הליך משמעתי
 
פנייה אל הממונה למניעה וטיפול בהטרדה מינית בארגון אליו משויך המוסד הרפואי/הנילון )קופת חולים, משרד הבריאות, בית חולים, נציבות שירות המדינה וכיו״ב(.
 
פנייה לנציב קבילות הציבור למקצועות רפואיים במשרד הבריאות.
 
בכל דרך שיבחר המטופל, יש ליידע אותו על האפשרויות הנוספות, ועל הליך הבירור והדיווח הצפוי בעקבות התלונה.
 
על הממונה לפעול בהתאם לקבוע בחוק ובתקנות למניעת הטרדה מינית )חובות מעביד(, ובכלל זה להקפיד על תיעוד התלונה, שמירה ככל הניתן על פרטיותם של כל הנוגעים בדבר, מניעת התנכלות בשל הגשת התלונה וקיום הליך בירור תלונה יעיל ובזמן סביר, תוך עדכון המלין על הממצאים, שלבי ההליך והתוצאות.
 
כל גורם אליו הגיעה פנייה, נדרש לדווח על קיומה ותוצאות הבירור בעניינה לגורמים שמעליו: במוסדות ממשלתיים, חלה חובת דיווח על כל מנהל אליו הגיע מידע בדבר חשד לאירוע של הטרדה מינית לממונה על השוויון המגדרי במשרד או במוסד הרלבנטי או ישירות לאגף המשמעת בנציבות שירות המדינה. ממונה על השוויון המגדרי תעביר כל תלונה וכל מידע על חשד לאירוע של הטרדה מינית לאגף המשמעת בנציבות שירות המדינה. חל איסור על מנהל או על ממונה על השוויון המגדרי אליהם הגיע מידע בדבר חשד לאירוע של הטרדה מינית לדווח על המידע לגורם כלשהו בהנהלת המשרד ו/או לממונים עליהם. מידע כאמור יועבר אך ורק על ידי אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה, אם וכאשר יהיה צורך בכך, תוך הקפדה על פרטיותם של הנוגעים בדבר.
 
• הליך פלילי:
 
הגשת תלונה במשטרה.
 
• הליך אזרחי:
 
כל אדם שהוטרד מינית יכול לבחור להגיש תביעה אזרחית כנגד המטריד/ה.
 
חשוב לציין כי, הליך משמעתי והליך האזרחי יכולים להתקיים במקביל, אולם הליך בירור משמעתי לא יתבצע או יפסק עד לסיום ההליך הפלילי, אלא אם המשטרה או פרקליט המדינה אישרו לקיימם במקביל.
 
חקירה משמעתית בנציבות שירות המדינה לא תתבצע או תיפסק אם הוגשה תלונה במשטרה. אגף המשמעת יעקב אחר ההליך הפלילי וישקול נקיטת צעדים במקביל אליו )כגון, ביצוע הפרדה בין המתלוננ/ת לנילון/ה, השעיית הנילון/ה( ולאחר סיומו )העמדה לדין לאחר הרשעה פלילית או בחינת העמדה לדין משמעתי לאחר סגירת התיק הפלילי(.
 
נפגע מהטרדה מינית יכול לבחור אם ליזום אחד או יותר מההליכים האמורים.
 
בכל אחד מן המסלולים המפורטים לעיל, יש להבטיח מתן ליווי ותמיכה למתלונן ע"י האחראי לנושא בארגון או על ידי הממונה על השוויון המגדרי במוסד רפואי ממשלתי.
 
‏ב. תלונה של מטפל על פגיעה בידי מטופל
 
במידה ומדובר בפגיעה על ידי מטופל יש לנהוג על פי הנחיות המוסד בנושא אלימות כלפי צוות. אין מניעה שהליך הבירור יהיה באמצעות הממונה על שיוויון מגדרי /הממונה למניעה וטיפול בהטרדות מיניות.
 
‏ג. תלונה של מטפל על פגיעה בידי איש צוות רפואי או עובד אחר במוסד
 
יש לפנות לממונה על השוויון המגדרי )במוסדות ממשלתיים( או לממונה למניעה וטיפול בהטרדות מיניות, במוסדות האחרים.
 
טופס מוצע לתיעוד/דווח תלונה על הטרדה מינית )במוסד שאינו ממשלתי(
 
פרטי המתלונן
 
• שם ושם משפחה
 
• ת.ז.
 
• שנת לידה
 
• טלפןן:
 
• דוא"ל
 
פרטי הנילון
 
• שם ושם משפחה
 
• טלפון
 
• דוא"ל:
 
• מקצוע:
 
• היכן התרחשה ההטרדה:
 
- קופ"ח
 
• שם הקופה:
 
• סניף: כתובת:
 
- ביה"ח:
 
• מחלקה /מרפאה /חדר מיון /אחר:
 
- מרפאה פרטית: כתובת המרפאה:
 
אחר:
 
• פרטים נוספים
 
פרטי האירוע
 
• מתי התרחש האירוע )תאריך(:
 
• איפה התרחש האירוע:
 
• פרטי האירוע )יש לתעד את השיחה באופן מדויק ככל שניתן(
 
• האם ישנן ראיות חיצוניות לתלונה ?)הודעות ווטסאפ/צילום/הקלטה(
 
• האם היו תוצאות פיסיות לאירוע ? )חבלה, נזק לרבות נפשי(
 
• האם יש עדים לאירוע?
 
• האם יש עדים שפגשת לאחר האירוע /סיפרת להם על האירוע?
 
תהליך הבירור )נא לפרט(
 
• תיאור תהליך הבירור מול הנילון
 
• היוועצות בגורמים נוספים
 
• קבלת החלטה האם מדובר בהטרדה מינית כן/לא
 
• החלטה אחרת
 
• מה ההמלצה למנהל המוסד להמשך טיפול
 
• נקיטת אמצעים משמעתיים פנים ארגוניים
 
• פיטורין /השעייה /התפטרות
 
שם ממלא התלונה ותפקידו:
 
תאריך:
 
  
 +
== נספח הכשרה והדרכה ==
 +
# '''הכשרת הממונה על הטיפול בהטרדות מיניות (במוסדות רפואיים שאינם ממשלתיים)'''
 +
## הכשרת הגורם האחראי במוסדות הרפואיים תעשה עם מינויו ותכלול ריענון אחת לשנה
 +
## ההכשרה תכלול לימוד והכרת החוק למניעת הטרדה מינית, סימולציות לטיפול בתלונות וניתוח האירוע
 +
## ההכשרה תכלול מתן כלים לביצוע הליך בירור
 +
## מומלץ להרחיב את ההכשרה ולכלול הרצאות על היבטים רגשיים של הנפגע ואודות תהליך מתן תמיכה וליווי
 +
## ההכשרה לא תפחת משמונה שעות אקדמאיות
 +
# '''הכשרת הממונה על הטיפול בהטרדות מיניות''' במוסדות רפואיים ממשלתיים תבוצע על ידי נש"מ
 +
# '''ביצוע מיפוי מעמיק של תופעת ההטרדות המיניות''', ניתן להתייעץ ולהיעזר בגורמים מקצועיים בתחום
 +
# '''הדרכת העובדים - באחריות הגורם האחראי''' חובה על ביצוע הדרכות לעובדים אחת לשנה על פי הפירוט להלן:
 +
## מגוון תוכניות התערבות קבוצתיות ואינטראקטיביות לעובדים במפגשים פרונטליים או באמצעות מפגש מקוון
 +
## תוכניות התערבות מותאמות: למנהלים, לסקטור ניהולי ומקצועי לרבות סטודנטים למקצועות רפואה, עובדי מינהל, מתנדבים, שירות לאומי וכיוצא בזה
 +
## הכנת והפצת לומדות לעובדים
 +
## עריכת תוכנית ייעודית למחלקה בה היה אירוע של הטרדה או פגיעה מינית
 +
## שילוב הנושא בתהליכי קליטה לעבודה באמצעות שיחה אישית, סדנא, הרצאה וכיוצא בזה
 +
## הנגשת המידע בדרכים שונות ובתדירות גבוהה כגון שימוש בווטסאפ, מסרון, פרסום על גבי מסכי המידע בשטחים הציבוריים ובמחשב האישי
  
 
[[קטגוריה:חוזרי משרד הבריאות]]
 
[[קטגוריה:חוזרי משרד הבריאות]]

גרסה אחרונה מ־16:30, 3 בדצמבר 2023

Ambox warning blue.png
ערך זה הוא חוזר משרד הבריאות סגור לעריכה
טיפול בתלונות בעקבות פגיעה או הטרדה מינית במהלך טיפול רפואי
Bullying Sexual.JPG
מספר החוזר mk06_2021
קישור במאגר משרד הבריאות
תאריך פרסום 29 בנובמבר 2021
 

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםהיבטים רפואיים של אלימות

רקע

משרד הבריאות רואה חשיבות רבה בשמירה על סביבה בטוחה ומכבדת, נטולת הטרדות מיניות מילוליות או פיזיות, עבור כלל אוכלוסיות העובדים והלומדים במוסדות הבריאות וכלל באי המערכת. על ארגוני הבריאות לנקוט באחריות ובמדיניות של אפס סובלנות כלפי כל התנהגות העלולה להתפרש כהטרדה מינית, לעודד תלונות של מי שנתקל בהטרדה כזו, לתמוך ולהגן על המלינים והמלינות.

הטרדה מינית היא התנהגות אסורה על פי חוק אשר הוגדרה כעבירה פלילית, שבבסיסה עומדת התנהגות בעלת אופי מיני המופנית כלפי אדם אחר.

במסגרת החוק, הוגדרה הטרדה מינית גם כעבירה משמעתית וגם כעוולה אזרחית. הטרדה מינית כוללת גם סחיטה באיומים, כאשר המעשה שהאדם נדרש לעשותו הוא בעל אופי מיני, מעשים מגונים, התייחסות מבזה ומשפילה המופנית לאדם ביחס למינו או מיניותו, הצעות או התייחסויות מיניות חוזרות, ביחסי תלות או מרות, גם אם לא הראה למטריד שאינו מעוניין בהצעות.

במקום העבודה, על המעסיק באשר הוא, חלה חובה ואחריות לנקוט אמצעים שתכליתם למנוע את התרחשותן של התנהגויות המהוות הטרדה מינית בין עובדיו ולפעול בהתאם להגדרות החוק למניעת הטרדה מינית תשנ״ח-1998. במסגרת המניעה יש חשיבות גדולה ללמידת התרבות הארגונית והבטחת היותה מכבדת, פתוחה ומקבלת.

מערכת הבריאות ייחודית בכך שהיא מורכבת ממגוון רב של ארגונים המעניקים טיפול רפואי בשגרות עבודה הכוללות, משמרות, היררכיה ויחסי כוחות בהכשרת צוותים, בה לעיתים מתרחשות הטרדות מיניות בין אנשי הצוות.

הוראות חוזר זה נכתבו מתוקף הוראות כל דין בנושא ובכלל זה חוקים ותקנות רלוונטיים.

מטרה

פרסום כללים ודרכי מניעה, טיפול והתמודדות עם אירועי הטרדה ופגיעה מינית על ידי איש צוות במערכת הבריאות וכן התוויות לטיפול בתלונות בהתאם להוראות כל דין והנחיות חוזר זה.

הגדרות

"הטרדה מינית" על פי החוק והפסיקה היא כל אחד מאלה:

  1. סחיטה באיומים - כמשמעותה בסעיף 428 לחוק העונשין, כאשר המעשה שהאדם נדרש לעשות הוא בעל אופי מיני
  2. מעשים מגונים - כמשמעותם בסעיפים 348 ו-349 לחוק העונשין מעשה לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים הנעשה ללא הסכמת המתלונן
  3. הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, המופנות לאדם אשר הראה למטריד כי אינו מעוניין בהצעות האמורות, ואם הן מופנות לאדם שיש בינו לבין המטריד יחסי תלות או מרות, גם אם לא הראה למטריד שאינו מעוניין בהצעות
  4. התייחסויות חוזרות המופנות לאדם, המתמקדות במיניותו, כאשר אותו אדם הראה למטריד כי אינו מעוניין בהתייחסויות אלה, ואם הן מופנות לאדם שיש בינו לבין המטריד יחסי תלות או מרות, גם אם לא הראה למטריד שאינו מעוניין בהתייחסויות כאלה
  5. התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו, לרבות נטייתו המינית
  6. פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם, המתמקד במיניותו, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל את האדם או לבזותו, ולא ניתנה הסכמתו לפרסום
  7. הטרדה סביבתית (Hostille environment) הכוללת: שיח, שפה, בדיחות, תרבות, היוצרים אוירה עוינת בעלת אופי מיני

"פגיעה מינית" - היא שם כולל למספר רב של עבירות מין, בטווח רחב: אינוס, בעילה אסורה בהסכמה, מעשה סדום ומעשה מגונה, כולן כמוגדר בחוק העונשין. עבירות מין שנעשות תוך ניצול יחסי מרות או תלות נחשבות עבירות בנסיבות מחמירות והענישה עליהן חמורה אף יותר.

"מוסדות רפואיים" - בתי חולים, קופות חולים, מרפאות, מכונים, מוסדות גריאטריים, מוסדות פסיכיאטרים, מעבדות, וכל סוג אחר של מוסד רפואי בפיקוח או רישוי משרד הבריאות.

"עובד" - כל עובד במוסד רפואי, לרבות סטאז'רים, מתנדבים, שירות לאומי, עובדים מן החוץ, עובדי חברת כוח אדם, תלמידים/סטודנטים, וכל מי שמבצע עבודה במוסד הרפואי.

"מקצועות רפואיים" - רשימה של מקצועות רפואיים שונים שקיבלו רישוי ממשרד הבריאות.

"מלין" - כל מי שרואה עצמו נפגע על ידי עובד מקצועות רפואיים והגיש תלונה על כך.

"נילון" - עובד מקצועות רפואיים שהוגשה נגדו תלונה.

"נציב" - נציב קבילות הציבור למקצועות רפואיים במשרד הבריאות.

"נציבות הקבילות" - נציבות קבילות הציבור למקצועות רפואיים במשרד הבריאות.

"נש"מ" - נציבות שירות המדינה.

"ממונה ארצית" - הממונה על טיפול בהטרדות מיניות בנציבות הקבילות במשרד הבריאות.

"ממונה על השוויון המגדרי" - במוסדות הממשלתיים: הגורם האחראי בין היתר על קבלת תלונות בנושא הטרדה מינית כנגד מי שחוק המשמעת חל עליו, העברתן לטיפול בנש"מ וליווי המלין בהליכים.

"ממונה למניעה וטיפול בהטרדה מינית" - הגורם האחראי למניעה ולטיפול בהטרדה מינית אשר מונה על ידי מנהל המוסד הרפואי.

"חוק המשמעת" - חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג-1963.

מניעת הטרדות מיניות

מכוח החוק למניעת הטרדה מינית, כל מעסיק אחראי לנקוט פעולות מגוונות למניעת הטרדה מינית הכוללות הדרכות מותאמות לסקטור, מיפוי מצבים מטרידים, בחינת התרבות הארגונית ובניית תוכניות התערבות (ראה נספח הכשרה והדרכה).

תוכנית ארגונית בת קיימא

כל מוסד רפואי אחראי לקבוע, תוך זמן סביר מפרסום חוזר זה ולא יאוחר מחצי שנה, תוכנית מותאמת למניעת הטרדה ופגיעה מינית לפי החוק והתקנות, בהתאם לחוזר זה.

גורם אחראי

  1. על מנהל המוסד הרפואי במוסדות שאינם ממשלתיים למנות מטעמו ממונה למניעה וטיפול בהטרדה מינית. רצוי שהגורם האחראי ימונה מקרב אנשי המקצוע הטיפוליים
  2. במוסדות רפואיים ממשלתיים, הממונה על השוויון המגדרי הוא הגורם האמון, בין היתר, על קבלת התלונה הראשונית והעברתה להמשך טיפולו של אגף המשמעת בנש"מ (נציבות שירות המדינה)
  3. היקף המשרה של הגורם האחראי (להלן: הממונה) והתשתית המערכתית לטיפול בהטרדות מיניות יותאם לגודל המוסד ולפריסה הגאוגרפית, במוסדות הממשלתיים יהיה בכפוף להנחיות נש"מ
  4. על מוסדות הבריאות להעביר לממונה ארצית את פרטי הגורם האחראי למניעה וטיפול בהטרדה מינית במוסד, היקף המשרה, ההכשרה, ההדרכה והליווי המקצועי. באמצעות דואר אלקטרוני: Tlunot.h-m@moh.gov.il
  5. הגורם האחראי יבצע לפחות אחת לחמש שנים מיפוי מעמיק של תופעת ההטרדות המיניות הנפוצות בארגון ומאפייניהן, ויציע להנהלת הארגון דרכי מניעה והתמודדות. ניתן להסתייע בגורמים מקצועיים המומחים לנושא

הכשרות והדרכות

באחריות כל מוסד רפואי לקיים הדרכות להטמעת ההנחיות והכללים בהוראות כל דין והנחיות חוזר זה, תוכניות ההכשרה וההדרכה יותאמו למגוון המקצועות והמסגרות השונות ויכללו התערבויות מסוגים שונים.

דיווח

על הגורם האחראי במוסד רפואי:

  1. לקיים פגישה אחת לשנה עם הנהלת הארגון לדיון בנושא כלל מקרי ההטרדה במוסד הרפואי. בדיון זה יוצגו בין השאר נתונים בהתאם לפירוט להלן:
    1. מספר התלונות שהתקבלו במהלך השנה
    2. מספר התלונות הפתוחות וסטטוס הטיפול בהן והסגורות
    3. פירוט לגבי יחסי מרות בתלונות שהוגשו
    4. מספר הדיווחים שלא בשלו לתלונה רשמית
    5. פירוט ההחלטות שהתקבלו (דין משמעתי, העברה מתפקיד, חידוד נהלים, שיחת נזיפה וכדומה)
    6. לאחר הדיון בנושא ההטרדות המיניות, כמפורט בסעיף 1, יש להוציא סיכום תוך הקפדה על הצגת נתונים ללא פרטים מזהים של המעורבים (על מנת למנוע חשיפת זהות המעורבים)
    7. במוסדות רפואיים ממשלתיים אם יש צורך לערב גורם נוסף בסיכום הדיון, יש לקבל אישור מאגף המשמעת בנש"מ
  2. במסגרת הבקרות העתיות שמשרד הבריאות מקיים ידרשו מנהלי המוסדות הרפואיים להציג:
    1. תוכנית הדרכה שנתית למניעת הטרדה מינית לכלל עובדי המוסד
    2. אמצעים הסברתיים למניעת הטרדה מינית במוסד
    3. צעדי מניעה נוספים שננקטו או מתוכננים לעתיד, אשר בכוחם למנוע הישנות מקרי הטרדה במוסד הרפואי (כגון שינויים בתשתיות, בסידורי עבודה, או סביבות העבודה)
    4. סיכום הדיון בהנהלת המוסד בנושא ההטרדות המיניות כמפורט לעיל

הגשת תלונה ישירות לממונה ארצית

יש לידע את העובדים כי במקרים חריגים, בין היתר במצב של חשש מניגוד עניינים, ניתן להגיש תלונה ישירות לממונה הארצית: Tlunot.h-m@moh.gov.il.

במוסדות רפואיים ממשלתיים ניתן להתלונן ישירות לנש"מ גם בהיעדר נסיבות חריגות.

עקרונות הטיפול בתלונה על הטרדה או פגיעה מינית

  1. ככלל יש להקפיד על טיפול בתלונה מראשיתה ועד סופה בהתאם להוראות כל דין בנושא
  2. על הגורם המברר את התלונה לפעול בהתאם לקבוע בחוק למניעת הטרדה מינית ובתקנות למניעת הטרדה מינית (חובות מעסיק), תשנ"ח-1998, להקפיד על תיעוד התלונה תוך שמירה ככל הניתן על פרטיותם של כל הנוגעים בדבר
  3. בירור תלונה יעשה ביעילות וללא דיחוי ולא יימשך מעבר לשלושה חודשים
  4. הטיפול המשמעתי על ידי המוסד הרפואי באירוע של הטרדה מינית שלא הועבר על ידי נש"מ לחקירה משמעתית, לא יעלה על שלושה חודשים
  5. יש לפרסם את לוחות הזמנים כאמור לידיעת העובדים
  6. המוסד הרפואי ונש"מ יעשו כל שלאל ידם בכדי להגן על המלין ולמנוע פגיעה נוספת או התעמרות או התנכלות על רקע הגשת התלונה
  7. מומלץ להרחיק את הנילון מהמלין בכפוף להסכמתו של המלין. במוסדות ממשלתיים נש"מ היא הגורם המנחה לביצוע הפרדה בין המלין והנילון בהתאם להוראת פסקה 43.475 (ג) לתקשי"ר (תקנון שירות המדינה)
  8. יש ליידע את המלין כי אם לתחושתו זכויותיו או מעמדו נפגעו, ניתן לפנות גם לממונה הארצית לבחינת סיוע: Tlunot.h-m@moh.gov.il
  9. יש להקפיד להגן גם על זכויות הנילון, בעת הבירור ולאחריו, לפי כל דין
  10. כל המידע שעובר בנוגע לתלונות אלו הוא מידע רגיש ויש לטפל בו ובהעברתו במסגרת ההנחיות הקיימות לאבטחת מידע

טיפול בתלונות במוסדות רפואיים

מוסדות רפואיים ממשלתיים

  1. אגף המשמעת בנש"מ אחראי באופן בלעדי על הטיפול הראשוני בפניות בנושא הטרדה מינית במוסדות רפואיים ממשלתיים. זאת, כפי שנקבע בהוראות התקשי"ר ובתקנון המותאם לשירות המדינה לפי סעיף 7 לחוק למניעת הטרדה מינית, ולפי חוק המשמעת
  2. הממונה על השוויון המגדרי במוסד רפואי ממשלתי היא הגורם האחראי, בין היתר, על קבלת התלונה הראשונית והעברתה להמשך טיפולו של אגף המשמעת בנש"מ
  3. על הממונה על השוויון המגדרי במוסד רפואי ממשלתי, אליו הגיע המידע בדבר חשד לאירוע של הטרדה מינית, חלה חובה לדווח על כל המידע שברשותו לאגף המשמעת. חובת הדיווח חלה גם על כל אדם בתפקיד ניהולי אחר בשירות המדינה, אליו הגיע מידע כזה
  4. אם תלונה בנוגע לעובד מקצועות רפואיים מורשים במוסד רפואי ממשלתי התקבלה בנציבות קבילות הציבור למקצועות רפואיים במשרד הבריאות, תועבר התלונה ישירות לאגף המשמעת בנש"מ, להמשך בירור מבלי לעשות כל בירור ביחס אליה
  5. המוסד הרפואי מחויב בדיווח לממונה ארצית במשרד הבריאות במקרה של התפטרות לפני בירור תלונה. משרד הבריאות יברר את התלונה בכפוף להסכמת המלין/ה
  6. כאשר תלונה לא התבררה עד תום מסיבות שונות כגון אם הנילון התפטר טרם סיום הבירור, יועבר לנציבות הקבילות במשרד הבריאות דיווח שיכלול את פרטי המלין בכפוף להסכמה ולפי הצורך, פרטי הנילון, תאריך קבלת התלונה, ותאריך סיום הטיפול, פרטי התלונה, ותיאור הנסיבות והסיבות שהובילו לכך שהבירור לא הסתיים
  7. בסיום הליך הבירור, אגף המשמעת יעביר להנהלת המוסד הרפואי את החלטתו אודות הטיפול בתלונה, כאשר יעלה הצורך אגף המשמעת יכול להעביר הנחיות למוסד הרפואי גם במהלך הליך הבירור. אגף המשמעת יעביר במקביל עדכון לראש חטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים
  8. ממצאי ומסקנות בירור התלונה ישלחו למלין ולנילון בהתאם להוראות התקשי"ר ולנוהל "זכות היידוע וזכות ערר בתיקי הטרדה מינית בהליך המשמעת״
  9. במקרים בהם החשדות מצדיקים טיפול באפיק הפלילי, אגף המשמעת בנש"מ יעביר את התלונה לטיפול משטרתי, בהתאם להנחיית המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים) מספר 2.39 בעניין "מעשים מגונים, מעשים של הטרדה מינית והתנכלות, או מעשי עבירה מתאימים אחרים - קווי התיחום שבין אכיפה פלילית לאכיפה משמעתית"
  10. נמצאה תלונה נגד אחד מבעלי מקצועות הרפואיים המורשים העולה כדי הטרדה מינית על פי חוק, יעביר אגף המשמעת לנציב קבילות הציבור במשרד הבריאות דיווח לגבי אופן הטיפול בה. זאת, הן אם התלונה הועברה לאגף המשמעת על ידי נציבות קבילות הציבור והן אם על ידי גורם אחר. נציב קבילות הציבור יוכל לפנות לאגף המשמעת בבקשה לקבלת חומרים נוספים רלוונטיים בהתאם להנחיית פרקליט המדינה 14.8
  11. אגף המשמעת יעביר לנציב הקבילות דיווח בדבר השעייתו או העברתו מתפקיד של כל עובד מדינה שהוא בעל מקצוע רפואי מורשה
  12. אם יוחלט על הגשת כתב תובענה משמעתי, העתק ממנו יועבר לידיעת נציב קבילות הציבור וליחידת הדין המשמעתי במשרד הבריאות

מוסדות שאינם ממשלתיים

  1. על כל מוסד רפואי חלה האחריות לטפל בכל התלונות שהגיעו לפתחו הנוגעות למועסקים על ידו, בהתאם לחוק ולתקנות
  2. תלונה הנוגעת לאיש צוות במוסד רפואי תועבר להמשך בירור על ידי ה"גורם האחראי" במוסד הרפואי המעסיק את הנילון, בכפוף ליידוע המלין
  3. ממצאי ומסקנות בירור התלונה ימסרו למלין ולנילון. מענה מפורט ישלח למלין ולנילון בתוך שבועיים מסיום הטיפול, ויכלול את פרטי הגורם המברר, אופן הטיפול בתלונה, תוצאות הבירור ואפשרויות פנייה להליך פלילי או אזרחי
  4. בסיום הטיפול בתלונה שהתקבלה בנציבות קבילות הציבור במשרד הבריאות והועברה לבירור הגורם המעסיק, יועבר דיווח חוזר למשרד הבריאות על תוצאות הבירור, וזאת גם אם נמצא כי התלונה אינה עולה כדי הטרדה מינית על פי חוק. הדיווח יכלול את תאריך קבלת התלונה ותאריך סיום הטיפול, פרטי התלונה, פרטי המלין בכפוף להסכמה, פירוט מלא של הליך הבירור, מסקנותיו, המלצותיו ופירוט הפעולות שננקטו בעקבותיו
  5. בסיום הטיפול בכל תלונה נגד בעל מקצוע רפואי מורשה שהוגשה ישירות למוסד, נבדקה בו, נמצאה עולה כדי הטרדה מינית על פי חוק, וננקטו כנגד הנילון הליכים משמעתיים לרבות החלטה על השעיה, סיום העסקה/התקשרות, יעביר מנהל המוסד או מי מטעמו דווח מפורט לממונה ארצית על אופן הטיפול. הדיווח יכלול את: תאריך קבלת התלונה, ותאריך סיום הטיפול, פרטי התלונה, פרטי המלין בכפוף להסכמה, פירוט מלא של הליך הבירור, מסקנותיו, המלצותיו ופירוט הפעולות שננקטו בעקבותיו
  6. יש ליידע את המלין על האפשרות כי תלונתו תועבר לנציב קבילות הציבור במשרד הבריאות, בהתאם לנסיבות, וכי זכותו לסרב לחשיפת פרטיו במסגרת הדיווח
  7. המוסד הרפואי מחויב בדיווח לממונה ארצית במשרד הבריאות במקרה של התפטרות לפני בירור תלונה. משרד הבריאות יברר את התלונה בכפוף להסכמת המלין/ה
  8. כאשר תלונה לא התבררה עד תום מסיבות שונות כגון אם הנילון התפטר טרם סיום הבירור, יועבר לנציבות הקבילות במשרד הבריאות דיווח שיכלול את פרטי המלין בכפוף להסכמה ולפי הצורך, פרטי הנילון, תאריך קבלת התלונה ותאריך סיום הטיפול, פרטי התלונה, ותיאור הנסיבות והסיבות שהובילו לכך שהבירור לא הסתיים
  9. מנהל מוסד רפואי, או מי שהוסמך לכך מטעמו, רשאי להתייעץ עם ממונה ארצית בדבר הליכי בירור תלונות, נקיטת צעדים כלפי הנילון במהלך הבירור ואחריו
  10. ארגון בריאות המקיים מנגנון של דין משמעתי לעובדיו באמצעות ועדת משמעת בנושא הטרדה מינית, ימנה לפחות חבר וועדה אחד שעבר הכשרה בנושא טיפול בהטרדות מיניות, ויוודא שקיים, ככל הניתן, איזון מגדרי ומגזרי בקרב חברי וחברות הוועדה

חובת דיווח ליועץ המשפטי לממשלה (עובדים שאינם עובדי מדינה)

  1. בהתאם להוראות סעיפים 268–269 לחוק העונשין התשל"ז 1977, ולהנחיית פרקליט המדינה מספר 14.23 קיימת חובה לדווח ליועץ המשפטי לממשלה ו/או לב"כ (לבא כוחו) במשרד המשפטים - להלן "האחראי במשרד המשפטים" מיד עם פתיחתו או קיומו של הליך משמעתי
  2. במקרים של חשש לעבירה של הטרדה ו/או פגיעה מינית, שדינה מאסר 3 שנים ומעלה. בין עבירות אלה נכללות: הטרדה מינית הכוללת התנכלות, מעשה מגונה, מעשה סדום, אינוס, בעילה אסורה בהסכמה ועוד
  3. האחראי במשרד המשפטים רשאי להורות על הפסקת הליך משמעתי, אולם ניתן להמשיך בבירור המידע או התלונה עד לקבלת הוראות אחרות על ידי האחראי במשרד המשפטים
  4. הפניה לאחראי במשרד המשפטים תהיה באמצעות דואר אלקטרוני: criminal-deputy@justice.gov.il

טיפול בהטרדה ובפגיעה מינית בקרב סטודנטים למקצועות רפואיים על ידי צוותים רפואיים

  1. על בתי הספר לרפואה ולמקצועות הרפואיים ועל המוסדות הרפואיים העוסקים גם בהכשרת צוותי מקצועות הבריאות והרפואה יש אחריות למניעה וטיפול בהטרדות ופגיעות מיניות בתקופת הלימודים. כלל מוסדות ההכשרה, בהיותם אמונים במשותף על הכשרתם, ועל ביטחונם האישי של הלומדים והלומדות בהם, הם אחראים על תיאום המענה לנושא במסגרת ההכשרות המקצועיות וזאת על מנת לוודא כי לא תהיה פגיעה בלימודים ובהכשרה של המלין. תיאום המענה יכלול קשר ישיר בין הגורם האחראי במוסד הרפואי לבין הגורם האחראי במוסד להשכלה גבוהה, לצורך גיבוש ומתן טיפול מיטבי, ובכלל זה תיאום ביחס לאופן בירור תלונה וביחס לסנקציות שיינקטו ואופן יישומם
  2. סטודנט או סטודנטית המבקשים להגיש תלונה על הטרדה או פגיעה מינית במהלך תקופת ההכשרה, יוכלו לבחור האם לפנות לגורם המטפל בנושא בבית הספר לרפואה ולמקצועות הבריאות, או לגורם המטפל בנושא במוסד הרפואי. על הגורמים המטפלים בבתי הספר לרפואה ולמקצועות הבריאות ועל המוסד הרפואי, לעדכן זה את זה אם הגיעה אליהם תלונה של סטודנט ולעבוד בתיאום לצורך הטיפול בתלונה. בנוסף, על המוסד האקדמי ליידע את הסטודנט כי במקרה שבו הפוגע הוא עובד מדינה קיימת אפשרות להעביר את הנושא לטיפול נש"מ

בכבוד רב,

פרופ׳ נחמן אש, המנהל הכללי.

העתק: מר ניצן הורביץ, שר הבריאות.

נספח הכשרה והדרכה

  1. הכשרת הממונה על הטיפול בהטרדות מיניות (במוסדות רפואיים שאינם ממשלתיים)
    1. הכשרת הגורם האחראי במוסדות הרפואיים תעשה עם מינויו ותכלול ריענון אחת לשנה
    2. ההכשרה תכלול לימוד והכרת החוק למניעת הטרדה מינית, סימולציות לטיפול בתלונות וניתוח האירוע
    3. ההכשרה תכלול מתן כלים לביצוע הליך בירור
    4. מומלץ להרחיב את ההכשרה ולכלול הרצאות על היבטים רגשיים של הנפגע ואודות תהליך מתן תמיכה וליווי
    5. ההכשרה לא תפחת משמונה שעות אקדמאיות
  2. הכשרת הממונה על הטיפול בהטרדות מיניות במוסדות רפואיים ממשלתיים תבוצע על ידי נש"מ
  3. ביצוע מיפוי מעמיק של תופעת ההטרדות המיניות, ניתן להתייעץ ולהיעזר בגורמים מקצועיים בתחום
  4. הדרכת העובדים - באחריות הגורם האחראי חובה על ביצוע הדרכות לעובדים אחת לשנה על פי הפירוט להלן:
    1. מגוון תוכניות התערבות קבוצתיות ואינטראקטיביות לעובדים במפגשים פרונטליים או באמצעות מפגש מקוון
    2. תוכניות התערבות מותאמות: למנהלים, לסקטור ניהולי ומקצועי לרבות סטודנטים למקצועות רפואה, עובדי מינהל, מתנדבים, שירות לאומי וכיוצא בזה
    3. הכנת והפצת לומדות לעובדים
    4. עריכת תוכנית ייעודית למחלקה בה היה אירוע של הטרדה או פגיעה מינית
    5. שילוב הנושא בתהליכי קליטה לעבודה באמצעות שיחה אישית, סדנא, הרצאה וכיוצא בזה
    6. הנגשת המידע בדרכים שונות ובתדירות גבוהה כגון שימוש בווטסאפ, מסרון, פרסום על גבי מסכי המידע בשטחים הציבוריים ובמחשב האישי