כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "לאכול ולגדול - הגדרות ומטרות"
| (20 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| + | {{ערך בבדיקה}} | ||
{{פרק | {{פרק | ||
|ספר=לאכול ולגדול - תדריך להזנת תינוקות, פעוטות וילדים במסגרת חינוכית | |ספר=לאכול ולגדול - תדריך להזנת תינוקות, פעוטות וילדים במסגרת חינוכית | ||
|מספר הפרק=2 | |מספר הפרק=2 | ||
}} | }} | ||
| − | {{ | + | {{הרחבה|ערכים=[[המלצות תזונתיות]], [[תזונה בילדים]]}} |
| − | | | + | __תוכן_עניינים__ |
| − | + | ==הגדרות== | |
| − | + | '''תזונת אלף הימים הראשונים''' - תזונה בהיריון ובשנתיים הראשונות לחיים. בעלת השפעה חיובית או שלילית על מצבו הבריאותי של התינוק/ הפעוט בהמשך חייו. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | }} | ||
| − | |||
| − | == | ||
| − | |||
| − | + | '''תזונאית במסגרת החינוכית''' - תזונאית בעלת ניסיון בתחום תזונת ילדים, אשר מלווה את המסגרת החינוכית בבניית התפריטים, אישור איכותם של חומרי הגלם וכמותם, הקניית דפוסי אכילה בריאים, התאמת התפריטים לילדים עם צרכים תזונתיים מיוחדים, הדרכת הצוות, השתתפות בערבי הורים ומעקב אחר יישום ההמלצות בפועל. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | + | '''ההנחיות התזונתיות הלאומיות 2020''' - ההמלצות העדכניות של אגף התזונה במשרד הבריאות, המבוססות על דפוסי האכילה הים תיכונית. | |
| − | + | '''מזונות טבעיים או מזונות שעברו עיבוד מינימלי''' - כמו ירקות, כולל קפואים, פירות, דגנים מלאים, קטניות, אגוזים טחונים, לחם, חלב מוצריו ותחליפיו. | |
| − | + | '''מזון אשר עבר עיבוד חלקי''' הוא מזון המיוצר בשיטות פשוטות ומסורתיות, באמצעות הוספת מלח, סוכר, שמן או חומץ למזון הטבעי, למשל: מלפפונים או ירקות אחרים משומרים במלח או בחומץ; פירות וירקות משומרים, דגים כמו סרדינים וטונה משומרים במלח, שמן / מים; גבינות ; תרכיזי עגבניות. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | ''' | + | '''מוצרים אולטרה-מעובדים''' - אלה מוצרים שעברו תהליכי עיבוד שונים כגון הוספת תוספי מזון ו/או שחלק ממרכיביו עבר תהליכים כימיים או פיזיקליים כגון: הידרוליזה, הידרוגנציה, בדרך כלל חיבור של מספר רכיבים תזונתיים לכדי יצירת מזון חדש ועשירים בטעמים דומיננטיים.{{ש}}במקרים רבים מזונות אלו אינם מאוזנים מבחינה תזונתית. אופן יצורם ופרסומם לצרכנים מביאים לצריכה עודפת שלהם במקום צריכת מזונות טבעיים או כאלה שעברו עיבוד מינימלי. מוצרים אלה נמצאו כגורמים לעלייה בתחלואה הכרונית ולהשמנה כיוון שהם מכילים בדרך כלל כמויות גדולות של סוכר, שומנים מוקשים, שמנים רוויים, מלח, וכן רכיבים מזיקים אחרים, אשר אינם משמשים בהכנה ביתית של מזונות: חומרי שימור, טעם, צבע, מחזקי טעם ועוד. שכיחות הצריכה שלהם באוכלוסייה גבוהה ביחס למזונות טבעיים. דוגמאות למזונות אלה: משקאות ממותקים ומתוקים, חטיפים, ממתקים, דגני בוקר, אבקות אינסטנט להכנה מהירה של תבשילים ומרקים, בשר מעובד - נקניקים, נקניקיות, חטיפי עוף ושניצלונים בצורות שונות, פסטרמות מוכנות כולל מנות מעובדות מהצומח, אבקות תיבול המבוססות בעיקר על מלח ומחזקי טעם ולא על תבלינים טבעיים.{{ש}}מוצרים אלה אינם מופיעים בטבלאות המצורפות למסמך זה. |
| − | + | '''דגנים מקמח מלא''' - לפחות 50% מהדגנים יהיו מלאים, כגון אורז מלא, פסטה מחיטה מלאה. | |
| − | |||
| − | |||
| − | + | '''קמחים מלאים''' - לפחות 50% מהקמח יהיה מלא - ניתן לשלב קמחים של שיפון, כוסמין, טף, קמחי קטניות ועוד. | |
| − | + | '''ביטחון תזונתי''' - ביטחון תזונתי הוגדר בפסגת המזון העולמית ברומא, 1996, כמצב בו לכל האנשים, כל הזמן, יש נגישות סבירה, פיזית וכלכלית, לכמות מספקת של מזון בריא ומזין, אשר מתאים להעדפותיהם ולצרכיהם התזונתיים והתרבותיים, ומאפשר חיים פעילים ובריאים. | |
| − | + | ==מטרות== | |
| + | *התוויית מסגרת אכילה בריאה ומקיימת ותרבות תזונתית במסגרות לגיל הרך | ||
| + | *פירוט התנאים הנדרשים לאספקת מזון נאותה במסגרות לגיל הרך בישראל, בהתאם לצרכיהם התזונתיים וההתפתחותיים של התינוקות/ילדים | ||
| + | *הכוונת אנשי מקצוע העוסקים בתזונה והזנה והכשרתם במסגרות אלה, מן ההיבטים של סביבת אכילה, תכנון תפריטים מגוונים ומתאימים לגיל הרך ובנייתם, תוך קיום היוועצות שוטפת עם תזונאית בעלת תעודה מוכרת של משרד הבריאות | ||
| − | + | ==תמיכה מדעית== | |
| − | + | ההמלצות מבוססות על [https://www.health.gov.il/Subjects/FoodAndNutrition/Nutrition/Documents/70420914_2.pdf טבלאות ה DRI's של משרד הבריאות], על [[ההמלצות התזונתיות החדשות]], משרד הבריאות 2020 ו[https://www.dietaryguidelines.gov/resources/2020-2025-dietary-guidelines-online-materials המלצות משרד החקלאות האמריקאי]. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | + | המלצות אלה מעודכנות לשנת 2022 ושמות דגש על תזונה בריאה. | |
| − | * | + | |
| − | * | + | ==למי מיועד המדריך== |
| − | + | *מפעילים של מסגרות חינוכיות לגיל הרך | |
| − | * | + | *מנהלי מעונות יום, מעונות רב תכליתיים ומשפחתונים לגילאי 3 חודשים עד חמש שנים- ציבוריים ופרטיים |
| − | * | + | *גננות, סייעות, מטפלות, מבשלות |
| + | *גופים מוסדיים ואנשי מקצוע העוסקים בתחום מצרכי מזון, עיבוד המזון, הכנתו ורכישתו במסגרות השונות למשל: - אנשי רכש, קניינים, חברות הסעדה, טבחים, מבשלים, אם בית, ספקי מזון, החברה למתנס"ים | ||
| + | *דיאטנים - תזונאים בעלי רישיון מטעם משרד הבריאות | ||
| + | *מפקחים על מזון והזנה במסגרות חינוכיות | ||
| + | *הורים | ||
| + | *מקדמות בריאות בלשכות הבריאות | ||
| + | *מנהלי מחלקות בריאות ברשויות ובאשכולות | ||
| + | *מנהלי מחלקות חינוך ברשויות | ||
| + | *כל משרדי הממשלה הנוספים הקשורים לנושא זה | ||
| + | *נספח מחייב של התקנות למעונות יום | ||
| + | |||
| + | [[קטגוריה:ילדים]] | ||
| + | [[קטגוריה:תזונה]] | ||
גרסה אחרונה מ־08:58, 23 בדצמבר 2023
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
לאכול ולגדול - תדריך להזנת תינוקות, פעוטות וילדים במסגרת חינוכית
מאת שירותי המזון והתזונה המחלקה לתזונה, דיאטניות לשכות הבריאות שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – המלצות תזונתיות, תזונה בילדים
הגדרות
תזונת אלף הימים הראשונים - תזונה בהיריון ובשנתיים הראשונות לחיים. בעלת השפעה חיובית או שלילית על מצבו הבריאותי של התינוק/ הפעוט בהמשך חייו.
תזונאית במסגרת החינוכית - תזונאית בעלת ניסיון בתחום תזונת ילדים, אשר מלווה את המסגרת החינוכית בבניית התפריטים, אישור איכותם של חומרי הגלם וכמותם, הקניית דפוסי אכילה בריאים, התאמת התפריטים לילדים עם צרכים תזונתיים מיוחדים, הדרכת הצוות, השתתפות בערבי הורים ומעקב אחר יישום ההמלצות בפועל.
ההנחיות התזונתיות הלאומיות 2020 - ההמלצות העדכניות של אגף התזונה במשרד הבריאות, המבוססות על דפוסי האכילה הים תיכונית.
מזונות טבעיים או מזונות שעברו עיבוד מינימלי - כמו ירקות, כולל קפואים, פירות, דגנים מלאים, קטניות, אגוזים טחונים, לחם, חלב מוצריו ותחליפיו.
מזון אשר עבר עיבוד חלקי הוא מזון המיוצר בשיטות פשוטות ומסורתיות, באמצעות הוספת מלח, סוכר, שמן או חומץ למזון הטבעי, למשל: מלפפונים או ירקות אחרים משומרים במלח או בחומץ; פירות וירקות משומרים, דגים כמו סרדינים וטונה משומרים במלח, שמן / מים; גבינות ; תרכיזי עגבניות.
מוצרים אולטרה-מעובדים - אלה מוצרים שעברו תהליכי עיבוד שונים כגון הוספת תוספי מזון ו/או שחלק ממרכיביו עבר תהליכים כימיים או פיזיקליים כגון: הידרוליזה, הידרוגנציה, בדרך כלל חיבור של מספר רכיבים תזונתיים לכדי יצירת מזון חדש ועשירים בטעמים דומיננטיים.
במקרים רבים מזונות אלו אינם מאוזנים מבחינה תזונתית. אופן יצורם ופרסומם לצרכנים מביאים לצריכה עודפת שלהם במקום צריכת מזונות טבעיים או כאלה שעברו עיבוד מינימלי. מוצרים אלה נמצאו כגורמים לעלייה בתחלואה הכרונית ולהשמנה כיוון שהם מכילים בדרך כלל כמויות גדולות של סוכר, שומנים מוקשים, שמנים רוויים, מלח, וכן רכיבים מזיקים אחרים, אשר אינם משמשים בהכנה ביתית של מזונות: חומרי שימור, טעם, צבע, מחזקי טעם ועוד. שכיחות הצריכה שלהם באוכלוסייה גבוהה ביחס למזונות טבעיים. דוגמאות למזונות אלה: משקאות ממותקים ומתוקים, חטיפים, ממתקים, דגני בוקר, אבקות אינסטנט להכנה מהירה של תבשילים ומרקים, בשר מעובד - נקניקים, נקניקיות, חטיפי עוף ושניצלונים בצורות שונות, פסטרמות מוכנות כולל מנות מעובדות מהצומח, אבקות תיבול המבוססות בעיקר על מלח ומחזקי טעם ולא על תבלינים טבעיים.
מוצרים אלה אינם מופיעים בטבלאות המצורפות למסמך זה.
דגנים מקמח מלא - לפחות 50% מהדגנים יהיו מלאים, כגון אורז מלא, פסטה מחיטה מלאה.
קמחים מלאים - לפחות 50% מהקמח יהיה מלא - ניתן לשלב קמחים של שיפון, כוסמין, טף, קמחי קטניות ועוד.
ביטחון תזונתי - ביטחון תזונתי הוגדר בפסגת המזון העולמית ברומא, 1996, כמצב בו לכל האנשים, כל הזמן, יש נגישות סבירה, פיזית וכלכלית, לכמות מספקת של מזון בריא ומזין, אשר מתאים להעדפותיהם ולצרכיהם התזונתיים והתרבותיים, ומאפשר חיים פעילים ובריאים.
מטרות
- התוויית מסגרת אכילה בריאה ומקיימת ותרבות תזונתית במסגרות לגיל הרך
- פירוט התנאים הנדרשים לאספקת מזון נאותה במסגרות לגיל הרך בישראל, בהתאם לצרכיהם התזונתיים וההתפתחותיים של התינוקות/ילדים
- הכוונת אנשי מקצוע העוסקים בתזונה והזנה והכשרתם במסגרות אלה, מן ההיבטים של סביבת אכילה, תכנון תפריטים מגוונים ומתאימים לגיל הרך ובנייתם, תוך קיום היוועצות שוטפת עם תזונאית בעלת תעודה מוכרת של משרד הבריאות
תמיכה מדעית
ההמלצות מבוססות על טבלאות ה DRI's של משרד הבריאות, על ההמלצות התזונתיות החדשות, משרד הבריאות 2020 והמלצות משרד החקלאות האמריקאי.
המלצות אלה מעודכנות לשנת 2022 ושמות דגש על תזונה בריאה.
למי מיועד המדריך
- מפעילים של מסגרות חינוכיות לגיל הרך
- מנהלי מעונות יום, מעונות רב תכליתיים ומשפחתונים לגילאי 3 חודשים עד חמש שנים- ציבוריים ופרטיים
- גננות, סייעות, מטפלות, מבשלות
- גופים מוסדיים ואנשי מקצוע העוסקים בתחום מצרכי מזון, עיבוד המזון, הכנתו ורכישתו במסגרות השונות למשל: - אנשי רכש, קניינים, חברות הסעדה, טבחים, מבשלים, אם בית, ספקי מזון, החברה למתנס"ים
- דיאטנים - תזונאים בעלי רישיון מטעם משרד הבריאות
- מפקחים על מזון והזנה במסגרות חינוכיות
- הורים
- מקדמות בריאות בלשכות הבריאות
- מנהלי מחלקות בריאות ברשויות ובאשכולות
- מנהלי מחלקות חינוך ברשויות
- כל משרדי הממשלה הנוספים הקשורים לנושא זה
- נספח מחייב של התקנות למעונות יום