האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "לאכול ולגדול - הגדרות ומטרות"

מתוך ויקירפואה

 
(15 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 4: שורה 4:
 
|מספר הפרק=2
 
|מספר הפרק=2
 
}}
 
}}
{{ספר|
+
{{הרחבה|ערכים=[[המלצות תזונתיות]], [[תזונה בילדים]]}}
|שם הספר=[[לאכול ולגדול]]
+
__תוכן_עניינים__
|תמונה=[[קובץ:Cover babies.jpg|220px|center]]
+
==הגדרות==
|שם המחבר=
+
'''תזונת אלף הימים הראשונים''' - תזונה בהיריון ובשנתיים הראשונות לחיים. בעלת השפעה חיובית או שלילית על מצבו הבריאותי של התינוק/ הפעוט בהמשך חייו.
|שם הפרק=עקרונות כלליים בהזנה בריאה
 
|עורך מדעי=גב' חוה אלטמן, MPH,RD, אחראית ארצית בבריאות הציבור,
 
{{ש}}גב' אורית זילברברג, BSc ,RD, המחלקה לתזונה משרד הבריאות,
 
{{ש}}טל פרילינג, BSc ,RD, לשכת בריאות תל אביב,
 
{{ש}}גב' קרן מור-רוזנברג, MS, מנהלת תוכניות קידום בריאות, עמותת אשלים
 
|מאת=|valign="top"|שירותי המזון והתזונה המחלקה לתזונה,
 
{{ש}}דיאטניות לשכות הבריאות שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות
 
|מוציא לאור=משרד הבריאות שירותי בריאות הציבור האגף לתזונה
 
|מועד הוצאה=מהדורת מאי 2020
 
|מספר עמודים=31
 
|אחראי הערך=
 
}}
 
{{הרחבה|המלצות תזונתיות}}
 
*שילוב חינוך תזונתי מותאם גיל:
 
:* יתקיימו '''פעילויות חינוך תזונתי לחיזוק התזונה הבריאה''' לקידום ולהטמעה של הרגלי אכילה בריאים
 
:* תעשה '''פעילות לעידוד אכילת ירקות, פירות דגנים מלאים וקטניות''' אם באמצעות משחק או על ידי הכנת אוכל משותפת וכדומה
 
:* תעשה '''פעילות למניעת בזבוז מזון''' תוך חשיבה על חינוך תזונתי של הילדים וההורים
 
:* הגשת '''תזונה בריאה והכללת פעילות חווייתית בריאה''' ילוו מסיבות ואירועים במסגרת. מומלץ שיתוף ויידוע הורים כבר בתחילת השנה
 
:* מומלץ לגדל '''גינת ירק''' שתספק חלק מהצרכים של הילדים ותהיה חלק מהפעילות החינוכית
 
*יעשה '''שימוש במזון טבעי''' בלבד (מחומרי גלם גולמיים, המוכנים במקום ומוגשים מיד לאחר ההכנה). לפי הטבלה בנספח 3 בה מוצגים המזונות שניתן להרכיב '''מהם בלבד''' ארוחה
 
*סלטי טחינה, חומוס סלטי/ממרחי ירקות או קטניות יהיו בהכנה ביתית בכל מקום שצוינו
 
*'''חלב ומוצריו או תחליפיהם:''' חלב 3%, גבינות 5%, לבן/ יוגורט עד 5%, טופו, משקה סויה ללא תוספות וטחינה
 
*'''ארוחת צהרים''' תכלול יום אחד בשבוע לפחות של '''מנה צמחונית''' (מקטניות כגון שעועית, אפונה, גרגירי חומוס, עדשים, סויה) לכולם. במשך החודש יופיעו לפחות 4 מנות צמחוניות מגוונות מקטניות שונות ובצורת הגשה שונה בהתאם לגיוון המופיע בטבלה של ארוחת צהרים צמחונית
 
*'''מסיבות, חגים וחגיגות ימי הולדת:''' הכיבוד יהיה בריא כמו בכל יום. הייחודיות יכולה להתבטא בקישוט המזון, במשחקים, בהפעלות, בפעילויות שונות ובהפתעות שאינם ממתקים. הכיבוד יכלול ירק, פרי, מים ומאכל סמלי אחד המותאם לחג. ראו נספח 4 להצעות למאכלים סמליים לחגים. בימי הולדת תוגש מנת עוגה לילד וגם פעילות זאת תשולב בפעילות חינוכית מתאימה בלבד
 
*חשוב '''לשבת ולאכול עם הילדים''' על מנת להוות דוגמה אישית לאכילה בריאה. חשוב מגיל צעיר '''להרגיל את הילדים לאכול כשהם יושבים ליד השולחן'''
 
*מומלץ לשלב שיח בזמן הארוחה ובוודאי ש'''אין להשתמש במסכים''' בזמן זה, לא באופן אישי, על ידי מלווה, ולא בצפייה קולקטיבית בשום צורה שהיא
 
*הגשת המזון בצורה אסתטית ומעוררת תיאבון למרכז השולחן, באווירה נינוחה ורגועה: ניתן לקשט את תבניות ההגשה או את צלחות האוכל בירקות צבעוניים, תבלינים טבעיים שונים, או עשבי תיבול טריים ועונתיים
 
*בחירת '''כלי אוכל מותאמים לגיל וכלי הגשה נאים למראה''' היוצרים אווירה מזמינה ונעימה לאכילה. כיסוי השולחן במפה מיועדת למזון בנוסף למפית נייר אישית
 
*יש להשתמש ככל שניתן ב'''כלים ובמפות רב פעמיים''' השומרים על הקיימות
 
*'''תתקיים הערכת צריכת מזון והפקת לקחים''' אחת לחודש. יש לוודא שלא נזרקות כמויות משמעותיות של עודפי מזון. חשוב לתכנן באופן מושכל את רכישת המזונות והשימוש בהם
 
  
[[קטגוריה: ילדים]]
+
'''תזונאית במסגרת החינוכית''' - תזונאית בעלת ניסיון בתחום תזונת ילדים, אשר מלווה את המסגרת החינוכית בבניית התפריטים, אישור איכותם של חומרי הגלם וכמותם, הקניית דפוסי אכילה בריאים, התאמת התפריטים לילדים עם צרכים תזונתיים מיוחדים, הדרכת הצוות, השתתפות בערבי הורים ומעקב אחר יישום ההמלצות בפועל.
[[קטגוריה: תזונה]]
+
 
 +
'''ההנחיות התזונתיות הלאומיות 2020''' - ההמלצות העדכניות של אגף התזונה במשרד הבריאות, המבוססות על דפוסי האכילה הים תיכונית.
 +
 
 +
'''מזונות טבעיים או מזונות שעברו עיבוד מינימלי''' - כמו ירקות, כולל קפואים, פירות, דגנים מלאים, קטניות, אגוזים טחונים, לחם, חלב מוצריו ותחליפיו.
 +
 
 +
'''מזון אשר עבר עיבוד חלקי''' הוא מזון המיוצר בשיטות פשוטות ומסורתיות, באמצעות הוספת מלח, סוכר, שמן או חומץ למזון הטבעי, למשל: מלפפונים או ירקות אחרים משומרים במלח או בחומץ; פירות וירקות משומרים, דגים כמו סרדינים וטונה משומרים במלח, שמן / מים; גבינות ; תרכיזי עגבניות.
 +
 
 +
'''מוצרים אולטרה-מעובדים''' - אלה מוצרים שעברו תהליכי עיבוד שונים כגון הוספת תוספי מזון ו/או שחלק ממרכיביו עבר תהליכים כימיים או פיזיקליים כגון: הידרוליזה, הידרוגנציה, בדרך כלל חיבור של מספר רכיבים תזונתיים לכדי יצירת מזון חדש ועשירים בטעמים דומיננטיים.{{ש}}במקרים רבים מזונות אלו אינם מאוזנים מבחינה תזונתית. אופן יצורם ופרסומם לצרכנים מביאים לצריכה עודפת שלהם במקום צריכת מזונות טבעיים או כאלה שעברו עיבוד מינימלי. מוצרים אלה נמצאו כגורמים לעלייה בתחלואה הכרונית ולהשמנה כיוון שהם מכילים בדרך כלל כמויות גדולות של סוכר, שומנים מוקשים, שמנים רוויים, מלח, וכן רכיבים מזיקים אחרים, אשר אינם משמשים בהכנה ביתית של מזונות: חומרי שימור, טעם, צבע, מחזקי טעם ועוד. שכיחות הצריכה שלהם באוכלוסייה גבוהה ביחס למזונות טבעיים. דוגמאות למזונות אלה: משקאות ממותקים ומתוקים, חטיפים, ממתקים, דגני בוקר, אבקות אינסטנט להכנה מהירה של תבשילים ומרקים, בשר מעובד - נקניקים, נקניקיות, חטיפי עוף ושניצלונים בצורות שונות, פסטרמות מוכנות כולל מנות מעובדות מהצומח, אבקות תיבול המבוססות בעיקר על מלח ומחזקי טעם ולא על תבלינים טבעיים.{{ש}}מוצרים אלה אינם מופיעים בטבלאות המצורפות למסמך זה.
 +
 
 +
'''דגנים מקמח מלא''' - לפחות 50% מהדגנים יהיו מלאים, כגון אורז מלא, פסטה מחיטה מלאה.
 +
 
 +
'''קמחים מלאים''' - לפחות 50% מהקמח יהיה מלא - ניתן לשלב קמחים של שיפון, כוסמין, טף, קמחי קטניות ועוד.
 +
 
 +
'''ביטחון תזונתי''' - ביטחון תזונתי הוגדר בפסגת המזון העולמית ברומא, 1996, כמצב בו לכל האנשים, כל הזמן, יש נגישות סבירה, פיזית וכלכלית, לכמות מספקת של מזון בריא ומזין, אשר מתאים להעדפותיהם ולצרכיהם התזונתיים והתרבותיים, ומאפשר חיים פעילים ובריאים.
 +
 
 +
==מטרות==
 +
*התוויית מסגרת אכילה בריאה ומקיימת ותרבות תזונתית במסגרות לגיל הרך
 +
*פירוט התנאים הנדרשים לאספקת מזון נאותה במסגרות לגיל הרך בישראל, בהתאם לצרכיהם התזונתיים וההתפתחותיים של התינוקות/ילדים
 +
*הכוונת אנשי מקצוע העוסקים בתזונה והזנה והכשרתם במסגרות אלה, מן ההיבטים של סביבת אכילה, תכנון תפריטים מגוונים ומתאימים לגיל הרך ובנייתם, תוך קיום היוועצות שוטפת עם תזונאית בעלת תעודה מוכרת של משרד הבריאות
 +
 
 +
==תמיכה מדעית==
 +
ההמלצות מבוססות על [https://www.health.gov.il/Subjects/FoodAndNutrition/Nutrition/Documents/70420914_2.pdf טבלאות ה DRI's של משרד הבריאות], על [[ההמלצות התזונתיות החדשות]], משרד הבריאות 2020 ו[https://www.dietaryguidelines.gov/resources/2020-2025-dietary-guidelines-online-materials המלצות משרד החקלאות האמריקאי].
 +
 
 +
המלצות אלה מעודכנות לשנת 2022 ושמות דגש על תזונה בריאה.
 +
 
 +
==למי מיועד המדריך==
 +
*מפעילים של מסגרות חינוכיות לגיל הרך
 +
*מנהלי מעונות יום, מעונות רב תכליתיים ומשפחתונים לגילאי 3 חודשים עד חמש שנים- ציבוריים ופרטיים
 +
*גננות, סייעות, מטפלות, מבשלות
 +
*גופים מוסדיים ואנשי מקצוע העוסקים בתחום מצרכי מזון, עיבוד המזון, הכנתו ורכישתו במסגרות השונות למשל: - אנשי רכש, קניינים, חברות הסעדה, טבחים, מבשלים, אם בית, ספקי מזון, החברה למתנס"ים
 +
*דיאטנים - תזונאים בעלי רישיון מטעם משרד הבריאות
 +
*מפקחים על מזון והזנה במסגרות חינוכיות
 +
*הורים
 +
*מקדמות בריאות בלשכות הבריאות
 +
*מנהלי מחלקות בריאות ברשויות ובאשכולות
 +
*מנהלי מחלקות חינוך ברשויות
 +
*כל משרדי הממשלה הנוספים הקשורים לנושא זה
 +
*נספח מחייב של התקנות למעונות יום
 +
 
 +
[[קטגוריה:ילדים]]
 +
[[קטגוריה:תזונה]]

גרסה אחרונה מ־08:58, 23 בדצמבר 2023

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.

BabyEating.png

לאכול ולגדול - תדריך להזנת תינוקות, פעוטות וילדים במסגרת חינוכית
מאת שירותי המזון והתזונה המחלקה לתזונה, דיאטניות לשכות הבריאות שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – המלצות תזונתיות, תזונה בילדים

הגדרות

תזונת אלף הימים הראשונים - תזונה בהיריון ובשנתיים הראשונות לחיים. בעלת השפעה חיובית או שלילית על מצבו הבריאותי של התינוק/ הפעוט בהמשך חייו.

תזונאית במסגרת החינוכית - תזונאית בעלת ניסיון בתחום תזונת ילדים, אשר מלווה את המסגרת החינוכית בבניית התפריטים, אישור איכותם של חומרי הגלם וכמותם, הקניית דפוסי אכילה בריאים, התאמת התפריטים לילדים עם צרכים תזונתיים מיוחדים, הדרכת הצוות, השתתפות בערבי הורים ומעקב אחר יישום ההמלצות בפועל.

ההנחיות התזונתיות הלאומיות 2020 - ההמלצות העדכניות של אגף התזונה במשרד הבריאות, המבוססות על דפוסי האכילה הים תיכונית.

מזונות טבעיים או מזונות שעברו עיבוד מינימלי - כמו ירקות, כולל קפואים, פירות, דגנים מלאים, קטניות, אגוזים טחונים, לחם, חלב מוצריו ותחליפיו.

מזון אשר עבר עיבוד חלקי הוא מזון המיוצר בשיטות פשוטות ומסורתיות, באמצעות הוספת מלח, סוכר, שמן או חומץ למזון הטבעי, למשל: מלפפונים או ירקות אחרים משומרים במלח או בחומץ; פירות וירקות משומרים, דגים כמו סרדינים וטונה משומרים במלח, שמן / מים; גבינות ; תרכיזי עגבניות.

מוצרים אולטרה-מעובדים - אלה מוצרים שעברו תהליכי עיבוד שונים כגון הוספת תוספי מזון ו/או שחלק ממרכיביו עבר תהליכים כימיים או פיזיקליים כגון: הידרוליזה, הידרוגנציה, בדרך כלל חיבור של מספר רכיבים תזונתיים לכדי יצירת מזון חדש ועשירים בטעמים דומיננטיים.
במקרים רבים מזונות אלו אינם מאוזנים מבחינה תזונתית. אופן יצורם ופרסומם לצרכנים מביאים לצריכה עודפת שלהם במקום צריכת מזונות טבעיים או כאלה שעברו עיבוד מינימלי. מוצרים אלה נמצאו כגורמים לעלייה בתחלואה הכרונית ולהשמנה כיוון שהם מכילים בדרך כלל כמויות גדולות של סוכר, שומנים מוקשים, שמנים רוויים, מלח, וכן רכיבים מזיקים אחרים, אשר אינם משמשים בהכנה ביתית של מזונות: חומרי שימור, טעם, צבע, מחזקי טעם ועוד. שכיחות הצריכה שלהם באוכלוסייה גבוהה ביחס למזונות טבעיים. דוגמאות למזונות אלה: משקאות ממותקים ומתוקים, חטיפים, ממתקים, דגני בוקר, אבקות אינסטנט להכנה מהירה של תבשילים ומרקים, בשר מעובד - נקניקים, נקניקיות, חטיפי עוף ושניצלונים בצורות שונות, פסטרמות מוכנות כולל מנות מעובדות מהצומח, אבקות תיבול המבוססות בעיקר על מלח ומחזקי טעם ולא על תבלינים טבעיים.
מוצרים אלה אינם מופיעים בטבלאות המצורפות למסמך זה.

דגנים מקמח מלא - לפחות 50% מהדגנים יהיו מלאים, כגון אורז מלא, פסטה מחיטה מלאה.

קמחים מלאים - לפחות 50% מהקמח יהיה מלא - ניתן לשלב קמחים של שיפון, כוסמין, טף, קמחי קטניות ועוד.

ביטחון תזונתי - ביטחון תזונתי הוגדר בפסגת המזון העולמית ברומא, 1996, כמצב בו לכל האנשים, כל הזמן, יש נגישות סבירה, פיזית וכלכלית, לכמות מספקת של מזון בריא ומזין, אשר מתאים להעדפותיהם ולצרכיהם התזונתיים והתרבותיים, ומאפשר חיים פעילים ובריאים.

מטרות

  • התוויית מסגרת אכילה בריאה ומקיימת ותרבות תזונתית במסגרות לגיל הרך
  • פירוט התנאים הנדרשים לאספקת מזון נאותה במסגרות לגיל הרך בישראל, בהתאם לצרכיהם התזונתיים וההתפתחותיים של התינוקות/ילדים
  • הכוונת אנשי מקצוע העוסקים בתזונה והזנה והכשרתם במסגרות אלה, מן ההיבטים של סביבת אכילה, תכנון תפריטים מגוונים ומתאימים לגיל הרך ובנייתם, תוך קיום היוועצות שוטפת עם תזונאית בעלת תעודה מוכרת של משרד הבריאות

תמיכה מדעית

ההמלצות מבוססות על טבלאות ה DRI's של משרד הבריאות, על ההמלצות התזונתיות החדשות, משרד הבריאות 2020 והמלצות משרד החקלאות האמריקאי.

המלצות אלה מעודכנות לשנת 2022 ושמות דגש על תזונה בריאה.

למי מיועד המדריך

  • מפעילים של מסגרות חינוכיות לגיל הרך
  • מנהלי מעונות יום, מעונות רב תכליתיים ומשפחתונים לגילאי 3 חודשים עד חמש שנים- ציבוריים ופרטיים
  • גננות, סייעות, מטפלות, מבשלות
  • גופים מוסדיים ואנשי מקצוע העוסקים בתחום מצרכי מזון, עיבוד המזון, הכנתו ורכישתו במסגרות השונות למשל: - אנשי רכש, קניינים, חברות הסעדה, טבחים, מבשלים, אם בית, ספקי מזון, החברה למתנס"ים
  • דיאטנים - תזונאים בעלי רישיון מטעם משרד הבריאות
  • מפקחים על מזון והזנה במסגרות חינוכיות
  • הורים
  • מקדמות בריאות בלשכות הבריאות
  • מנהלי מחלקות בריאות ברשויות ובאשכולות
  • מנהלי מחלקות חינוך ברשויות
  • כל משרדי הממשלה הנוספים הקשורים לנושא זה
  • נספח מחייב של התקנות למעונות יום