כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "לימפומה פוליקולארית - Follicular lymphoma"
מתוך ויקירפואה
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| + | {{ערך בבדיקה}} | ||
{{מחלה | {{מחלה | ||
|תמונה=Follicular lymphoma -- low mag.jpg | |תמונה=Follicular lymphoma -- low mag.jpg | ||
| שורה 13: | שורה 14: | ||
<big>ממתין לרשימה ביבליוגרפית</big> | <big>ממתין לרשימה ביבליוגרפית</big> | ||
{{הרחבה|לימפומה}} | {{הרחבה|לימפומה}} | ||
| − | לימפומה פוליקולרית שייכת לקבוצת לימפומות מסוג Non Hodgkin Lymphomas, ומהווה כ-20 עד 25 | + | לימפומה פוליקולרית שייכת לקבוצת לימפומות מסוג Non Hodgkin Lymphomas, ומהווה כ-20 עד 25 אחוזים מכלל הלימפומות. זו היא לימפומה זוחלנית או אינדולנטית ("בצמיחה איטית") הנפוצה ביותר, עם גיל חציוני של 60. |
| − | לימפומות זוחלניות הן לימפומות שמתפתחות באיטיות לאורך השנים ומאובחנות לרוב בשלב מתקדם (שלב | + | לימפומות זוחלניות הן לימפומות שמתפתחות באיטיות לאורך השנים ומאובחנות לרוב בשלב מתקדם (שלב 3–4). הן נחשבות כמחלה כרונית כיוון שלא ניתנות לריפוי עם טיפול כימותרפי רגיל אך ההישרדות של מרבית החולים אינה נפגעת על ידי המחלה. טיפול מוקדם עם האבחנה, בהיעדר התוויה ברורה לטיפול, אינו מביא לשיפור בהישרדות הכללית או באיכות החיים ולכן אינו מקובל. מקרה חריג הוא לימפומה פוליקולרית ממוקמת (שלב 1) אשר ניתן לרפאה לחלוטין עם קרינה, ולכן אז מקובל לטפל עם האבחנה. |
| − | יש שונות רבה במהלך הקליני של החולים: ישנם חולים עם לימפומה פוליקולרית עם מהלך התקדמות מהיר יחסית של שבועות עד חודשים אשר מצריך טיפול עם האבחנה או זמן קצר אחריה, ולעומתם ישנם מטופלים עם מהלך התקדמות איטי אשר אינו מצריך טיפול במשך שנים. | + | יש שונות רבה במהלך הקליני של החולים: ישנם חולים עם לימפומה פוליקולרית עם מהלך התקדמות מהיר יחסית של שבועות עד חודשים אשר מצריך טיפול עם האבחנה או זמן קצר אחריה, ולעומתם ישנם מטופלים עם מהלך התקדמות איטי אשר אינו מצריך טיפול במשך שנים. |
| − | + | כ־3 אחוזים מהחולים עם לימפומה פוליקולרית בשנה יכולים לפתח התמרה ללימפומה אגרסיבית מסוג Diffuse large B cell lymphoma, אשר מצריך טיפול מיידי. | |
==אבחנה== | ==אבחנה== | ||
| − | האבחנה מתבצעת על ידי ביופסיה של קשר לימפה מוגדל, עדיף ביופסיה excisional | + | האבחנה מתבצעת על ידי ביופסיה של קשר לימפה מוגדל, עדיף ביופסיה excisional (כלומר בניתוח שבו מוציאים קשר לימפה שלם) אבל לעיתים זה לא ניתן ואז מבצעים ביופסיה תחת הדמיה (Tru-cut biopsy). להערכת שלב המחלה (התפשטות המחלה), מבצעים PET/CT וביופסיית מח עצם. לעיתים לא מבצעים ביופסיית מח עצם אם זה לא משנה את הטיפול. כמו כן מבצעים בדיקות דם שכוללות [[ספירת דם]], כימיה כולל [[תפקודי כליות]], [[תפקודי כבד]], [[רמות סידן]] ו-[[LDH]]. |
== התוויות לטיפול== | == התוויות לטיפול== | ||
| − | + | בדרך כלל טיפול ניתן כשיש תסמינים, פגיעה באיכות חיים, פגיעה באיברים שונים או עומס מחלה גבוה. | |
| − | לרוב משתמשים בקריטריונים קליניים של GELF{{כ}} (The Groupe d'Etude des Lymphomes Folliculaires) או BNLI{{כ}} (British National Lymphoma | + | לרוב משתמשים בקריטריונים קליניים של GELF{{כ}} (The Groupe d'Etude des Lymphomes Folliculaires) או BNLI{{כ}} (British National Lymphoma Investigation) אשר מבוססים על מחקרים בנושא. |
'''הקריטריונים כוללים בין השאר:''' | '''הקריטריונים כוללים בין השאר:''' | ||
| − | # תסמיני B הכוללים לפחות אחד מהנזכרים לעיל: חום מעל 38 מעלות צלזיוס לפחות במשך חודש, הזעות לילה משמעותיות או ירידה במשקל לא מכוונת של 10 | + | # תסמיני B הכוללים לפחות אחד מהנזכרים לעיל: חום מעל 38 מעלות צלזיוס לפחות במשך חודש, הזעות לילה משמעותיות או ירידה במשקל לא מכוונת של 10 אחוזים במשך 6 חודשים האחרונים |
| − | # לחץ על איברים חיוניים כגון קשרי לימפה מוגדלים שגורמים ללחץ על השופכן והגדלת אגן הכליה או לחץ על כלי דם או קשרי לימפה מוגדלים במפשעה שגורמים לנפיחות של הרגל וכדומה | + | # לחץ על איברים חיוניים כגון קשרי לימפה מוגדלים שגורמים ללחץ על השופכן והגדלת אגן הכליה או לחץ על כלי דם או קשרי לימפה מוגדלים במפשעה שגורמים לנפיחות של הרגל וכדומה |
| − | # ירידה משמעותית במרכיבי ספירת דם | + | # ירידה משמעותית במרכיבי ספירת דם - בעיקר ירידת ב[[המוגלובין]] ו/או בטסיות ו/או ב[[נויטרופילים]]. לחלופין, אינדיקציה אחרת לטיפול היא מעורבות של הלימפומה בדם פריפרי מה שגורם לעליה בספירה הלבנה (לימפוציטים) |
# עומס מחלה גבוה אשר בא לידי ביטוי עם גוש מחלה אחד של לפחות 7 ס"מ ומעלה או 3 גושים של לפחות 3 ס"מ כל אחד או טחול שגדל בצורה משמעותית וגורם לתסמינים של ירידה בתיאבון | # עומס מחלה גבוה אשר בא לידי ביטוי עם גוש מחלה אחד של לפחות 7 ס"מ ומעלה או 3 גושים של לפחות 3 ס"מ כל אחד או טחול שגדל בצורה משמעותית וגורם לתסמינים של ירידה בתיאבון | ||
| שורה 42: | שורה 43: | ||
===טיפול בקו ראשון=== | ===טיפול בקו ראשון=== | ||
הטיפול הוא טיפול אימונוכימותרפי ומורכב משילוב של נוגדנים וטיפול כימי | הטיפול הוא טיפול אימונוכימותרפי ומורכב משילוב של נוגדנים וטיפול כימי | ||
| − | # נוגדנים – מדובר בנוגדנים כנגד סמן שנמצא על תאי הלימפומה ונקרא CD20. יש 2 סוגי נוגדנים של ANTICD20: {{כ}}[[Rituximab]] | + | # נוגדנים – מדובר בנוגדנים כנגד סמן שנמצא על תאי הלימפומה ונקרא CD20. יש 2 סוגי נוגדנים של ANTICD20: {{כ}}[[Rituximab]] או [[Obinutuzumab]]. טיפול עם אובינוטוזומאב הוא יעיל יותר מבחינת הישרדות ללא מחלה אך גורם ליותר תופעות לוואי בעיקר זיהומים. |
| − | # טיפול כימי – יש שלוש אפשרויות מקובלות של טיפול כימי הכוללות: [[Bendamustine]], משלב של CHOP | + | # טיפול כימי – יש שלוש אפשרויות מקובלות של טיפול כימי הכוללות: [[Bendamustine]], משלב של CHOP או CVP. משלב של CHOP כולל 4 תרופות: [[Cyclophosphamide]], [[Doxorubicin Hydrochloride]], [[Vincristine]] ו-[[Prednisone]]. משלב CVP כולל 3 תרופות: ציקלופוסאמיד, וינקריסטין ופרדניסון. |
| − | היעילות של הטיפול דומה בין סוגי הטיפולים | + | היעילות של הטיפול דומה בין סוגי הטיפולים הכימיים השונים, אך פרופיל תופעות לוואי שונה (CHOP גורם לנשירת שיער, חום נויטרופני לעומת בנדמוסטין שגורם ליותר תופעות לוואי במערכת העיכול ופחות זיהומים). בחולים עם מחלה אגרסיבית יותר או חשד להתמרה, מעדיפים לתת משלב של CHOP. בחולים קשישים, עם חשש לזיהומים או תופעות לוואי אחרות, ניתן לתת משלב של CVP. במרבית החולים מקובל לתת בנדמוסטין. |
| − | בדרך כלל הטיפול ניתן כל 3 עד 4 שבועות, | + | בדרך כלל הטיפול ניתן כל 3 עד 4 שבועות, ל־6 מחזורי טיפול. לאחר סיום הטיפול מקובל לבצע [[PET/CT]] להערכת תגובה לטיפול. כ-90 אחוזים מהחולים מגיבים לטיפול, אך אצל רובם המחלה נשנית, אצל חלקם תוך מספר חודשים ואצל חלקם לאחר שנים רבות. |
בחולים עם תגובה טובה לטיפול, מקובל לתת טיפול אחזקה עם נוגדן (ריתוקסימאב או אובינוטוזומאב) כל חודשיים למשך שנתיים. הטיפול הזה מאריך הישרדות ללא מחלה. | בחולים עם תגובה טובה לטיפול, מקובל לתת טיפול אחזקה עם נוגדן (ריתוקסימאב או אובינוטוזומאב) כל חודשיים למשך שנתיים. הטיפול הזה מאריך הישרדות ללא מחלה. | ||
===טיפול בקווים מתקדמים=== | ===טיפול בקווים מתקדמים=== | ||
| − | לרוב מדובר בטיפול ללא כימותרפיה והוא כולל : | + | לרוב מדובר בטיפול ללא כימותרפיה והוא כולל : |
| − | # שילוב של [[Lenalidomide]] עם Rituximab – לנלידומיד הוא טיפול שניתן בכדורים ויחד עם ריתוקסימאב פועל כנגד לימפומה. הטיפול בלנלידומיד ניתן בכדורים במשך 21 יום כל 28 יום במשך שנה, וטיפול עם ריתוקסימאב ניתן פעם בשבוע בחודש הראשון וב-4 חודשים לאחר מכן הוא ניתן פעם בחודש. הטיפול ניתן מקו שני לאחר טיפול אימונוכימותרפי אחד לפחות, עם קרוב ל-80 | + | # שילוב של [[Lenalidomide]] עם Rituximab – לנלידומיד הוא טיפול שניתן בכדורים ויחד עם ריתוקסימאב פועל כנגד לימפומה. הטיפול בלנלידומיד ניתן בכדורים במשך 21 יום כל 28 יום במשך שנה, וטיפול עם ריתוקסימאב ניתן פעם בשבוע בחודש הראשון וב-4 חודשים לאחר מכן הוא ניתן פעם בחודש. הטיפול ניתן מקו שני לאחר טיפול אימונוכימותרפי אחד לפחות, עם קרוב ל-80 אחוזים תגובה כוללת |
| − | #[[Mosunetuzumab]] הוא נוגדן ביספציפי, כלומר נוגדן שנקשר לתאי לימפומה דרך סמן CD20 מצד אחד, ולתאי מערכת החיסון דרך סמן CD3 מצד שני וגורם לתאי מערכת החיסון (תאי T) לפעול כנגד תאי הלימפומה ולגרום להרס שלהם. הטיפול ניתן לאחר 2 קווי טיפול, במשך 8 עד 17 מחזורים כל 3 שבועות עם 80 | + | #[[Mosunetuzumab]] הוא נוגדן ביספציפי, כלומר נוגדן שנקשר לתאי לימפומה דרך סמן CD20 מצד אחד, ולתאי מערכת החיסון דרך סמן CD3 מצד שני וגורם לתאי מערכת החיסון (תאי T) לפעול כנגד תאי הלימפומה ולגרום להרס שלהם. הטיפול ניתן לאחר 2 קווי טיפול, במשך 8 עד 17 מחזורים כל 3 שבועות עם 80 אחוזים תגובה כוללת. הטיפול מאושר ב-FDA, ועדיין לא מאושר בסל הבריאות הישראלי |
| − | # CART | + | # CART מסוג [[Tisagenlecleucel]] – זהו טיפול שמבוסס על שימוש בתאי מערכת חיסון (תאי T) של המטופל שפועלים כנגד תאי המחלה. בתהליך זה אוספים את תאי T מהמטופל, שולחים למעבדות מחוץ לישראל לצורך הנדסה גנטית. לאחר מכן התאים מוחזרים למטופל בעירוי ופועלים בגוף כנגד תאי הלימפומה. זהו טיפול חד פעמי, אשר נעשה באשפוז למשך 2 עד 3 שבועות. אחוזי התגובה הכוללת גבוהים ומגיעים עד 86 אחוזים. הטיפול מאושר ב-FDA ובסל הבריאות הישראלי |
== פרוגנוזה == | == פרוגנוזה == | ||
| − | סה"כ מרבית המטופלים עם לימפומה פוליקולרית יחיו אורך חיים נורמלי, אך כ-20 | + | סה"כ מרבית המטופלים עם לימפומה פוליקולרית יחיו אורך חיים נורמלי, אך כ-20 אחוזים מהמטופלים יהיו עמידים לטיפול או יחוו התקדמות מחלה במהלך 12–24 חודשים הראשונים לאחר טיפול בקו הראשון. אצל חלקם תהיה התמרה ללימפומה אגרסיבית והם יצטרכו טיפול בהתאם. |
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
| שורה 71: | שורה 72: | ||
*[[לימפומה עורית - חידושים בטיפול - CTCL treatment updates - 2017]] | *[[לימפומה עורית - חידושים בטיפול - CTCL treatment updates - 2017]] | ||
*[[טיפול קו ראשון בלימפומה מפושטת של תאי B גדולים - Diffuse Large B cell lymphoma]] | *[[טיפול קו ראשון בלימפומה מפושטת של תאי B גדולים - Diffuse Large B cell lymphoma]] | ||
| − | *[[לימפומה שאינה הודג'קין - Non-hodgkin | + | *[[לימפומה שאינה הודג'קין - Non-hodgkin lymphoma]] |
*[[לימפומה ראשונית של האשך - Primary testicular lymphoma]] | *[[לימפומה ראשונית של האשך - Primary testicular lymphoma]] | ||
| − | |||
[[קטגוריה:המטולוגיה]] | [[קטגוריה:המטולוגיה]] | ||
גרסה מ־19:12, 26 בפברואר 2023
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
| טיפול קו ראשון בלימפומה פוליקולרית | ||
|---|---|---|
| Follicular lymphoma - first-line treatment | ||
| ||
הגדלה מיקרוסקופית של לימפומה פוליקולרית, המראה את הזקיקים הלימפואידים החריגים האופייניים שהעניקו למחלה את שמה.
| ||
| יוצר הערך | ד"ר אראל יפה, עודכן ב-2023 על ידי ד"ר רונית גוריון | |
ממתין לרשימה ביבליוגרפית
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – לימפומה
לימפומה פוליקולרית שייכת לקבוצת לימפומות מסוג Non Hodgkin Lymphomas, ומהווה כ-20 עד 25 אחוזים מכלל הלימפומות. זו היא לימפומה זוחלנית או אינדולנטית ("בצמיחה איטית") הנפוצה ביותר, עם גיל חציוני של 60.
לימפומות זוחלניות הן לימפומות שמתפתחות באיטיות לאורך השנים ומאובחנות לרוב בשלב מתקדם (שלב 3–4). הן נחשבות כמחלה כרונית כיוון שלא ניתנות לריפוי עם טיפול כימותרפי רגיל אך ההישרדות של מרבית החולים אינה נפגעת על ידי המחלה. טיפול מוקדם עם האבחנה, בהיעדר התוויה ברורה לטיפול, אינו מביא לשיפור בהישרדות הכללית או באיכות החיים ולכן אינו מקובל. מקרה חריג הוא לימפומה פוליקולרית ממוקמת (שלב 1) אשר ניתן לרפאה לחלוטין עם קרינה, ולכן אז מקובל לטפל עם האבחנה.
יש שונות רבה במהלך הקליני של החולים: ישנם חולים עם לימפומה פוליקולרית עם מהלך התקדמות מהיר יחסית של שבועות עד חודשים אשר מצריך טיפול עם האבחנה או זמן קצר אחריה, ולעומתם ישנם מטופלים עם מהלך התקדמות איטי אשר אינו מצריך טיפול במשך שנים.
כ־3 אחוזים מהחולים עם לימפומה פוליקולרית בשנה יכולים לפתח התמרה ללימפומה אגרסיבית מסוג Diffuse large B cell lymphoma, אשר מצריך טיפול מיידי.
אבחנה
האבחנה מתבצעת על ידי ביופסיה של קשר לימפה מוגדל, עדיף ביופסיה excisional (כלומר בניתוח שבו מוציאים קשר לימפה שלם) אבל לעיתים זה לא ניתן ואז מבצעים ביופסיה תחת הדמיה (Tru-cut biopsy). להערכת שלב המחלה (התפשטות המחלה), מבצעים PET/CT וביופסיית מח עצם. לעיתים לא מבצעים ביופסיית מח עצם אם זה לא משנה את הטיפול. כמו כן מבצעים בדיקות דם שכוללות ספירת דם, כימיה כולל תפקודי כליות, תפקודי כבד, רמות סידן ו-LDH.
התוויות לטיפול
בדרך כלל טיפול ניתן כשיש תסמינים, פגיעה באיכות חיים, פגיעה באיברים שונים או עומס מחלה גבוה.
לרוב משתמשים בקריטריונים קליניים של GELF (The Groupe d'Etude des Lymphomes Folliculaires) או BNLI (British National Lymphoma Investigation) אשר מבוססים על מחקרים בנושא.
הקריטריונים כוללים בין השאר:
- תסמיני B הכוללים לפחות אחד מהנזכרים לעיל: חום מעל 38 מעלות צלזיוס לפחות במשך חודש, הזעות לילה משמעותיות או ירידה במשקל לא מכוונת של 10 אחוזים במשך 6 חודשים האחרונים
- לחץ על איברים חיוניים כגון קשרי לימפה מוגדלים שגורמים ללחץ על השופכן והגדלת אגן הכליה או לחץ על כלי דם או קשרי לימפה מוגדלים במפשעה שגורמים לנפיחות של הרגל וכדומה
- ירידה משמעותית במרכיבי ספירת דם - בעיקר ירידת בהמוגלובין ו/או בטסיות ו/או בנויטרופילים. לחלופין, אינדיקציה אחרת לטיפול היא מעורבות של הלימפומה בדם פריפרי מה שגורם לעליה בספירה הלבנה (לימפוציטים)
- עומס מחלה גבוה אשר בא לידי ביטוי עם גוש מחלה אחד של לפחות 7 ס"מ ומעלה או 3 גושים של לפחות 3 ס"מ כל אחד או טחול שגדל בצורה משמעותית וגורם לתסמינים של ירידה בתיאבון
חלק מהחולים אינם עומדים בהתוויות לטיפול ולכן הם נכנסים לקטגוריה של watch & wait, כלומר הם באים לביקורים שגרתיים אחת למספר חודשים לצורך אנמנזה (תסמינים חדשים), בדיקה גופנית ובדיקות דם הכוללות ספירת דם וכימיה מלאה כולל LDH. בדיקות הדמיה אינן מבוצעות באופן רוטיני כיון שהוכח כי הן אינן משפרות הישרדות כללית מצד אחד, וגורמות לתוצאות חיוביות כוזבות מצד שני.
בחולים מסוימים הסובלים ממצוקה קיצונית מנוכחות המחלה, ניתן לתת טיפול מוקדם יותר.
סוגי טיפול
טיפול בקו ראשון
הטיפול הוא טיפול אימונוכימותרפי ומורכב משילוב של נוגדנים וטיפול כימי
- נוגדנים – מדובר בנוגדנים כנגד סמן שנמצא על תאי הלימפומה ונקרא CD20. יש 2 סוגי נוגדנים של ANTICD20: Rituximab או Obinutuzumab. טיפול עם אובינוטוזומאב הוא יעיל יותר מבחינת הישרדות ללא מחלה אך גורם ליותר תופעות לוואי בעיקר זיהומים.
- טיפול כימי – יש שלוש אפשרויות מקובלות של טיפול כימי הכוללות: Bendamustine, משלב של CHOP או CVP. משלב של CHOP כולל 4 תרופות: Cyclophosphamide, Doxorubicin Hydrochloride, Vincristine ו-Prednisone. משלב CVP כולל 3 תרופות: ציקלופוסאמיד, וינקריסטין ופרדניסון.
היעילות של הטיפול דומה בין סוגי הטיפולים הכימיים השונים, אך פרופיל תופעות לוואי שונה (CHOP גורם לנשירת שיער, חום נויטרופני לעומת בנדמוסטין שגורם ליותר תופעות לוואי במערכת העיכול ופחות זיהומים). בחולים עם מחלה אגרסיבית יותר או חשד להתמרה, מעדיפים לתת משלב של CHOP. בחולים קשישים, עם חשש לזיהומים או תופעות לוואי אחרות, ניתן לתת משלב של CVP. במרבית החולים מקובל לתת בנדמוסטין.
בדרך כלל הטיפול ניתן כל 3 עד 4 שבועות, ל־6 מחזורי טיפול. לאחר סיום הטיפול מקובל לבצע PET/CT להערכת תגובה לטיפול. כ-90 אחוזים מהחולים מגיבים לטיפול, אך אצל רובם המחלה נשנית, אצל חלקם תוך מספר חודשים ואצל חלקם לאחר שנים רבות.
בחולים עם תגובה טובה לטיפול, מקובל לתת טיפול אחזקה עם נוגדן (ריתוקסימאב או אובינוטוזומאב) כל חודשיים למשך שנתיים. הטיפול הזה מאריך הישרדות ללא מחלה.
טיפול בקווים מתקדמים
לרוב מדובר בטיפול ללא כימותרפיה והוא כולל :
- שילוב של Lenalidomide עם Rituximab – לנלידומיד הוא טיפול שניתן בכדורים ויחד עם ריתוקסימאב פועל כנגד לימפומה. הטיפול בלנלידומיד ניתן בכדורים במשך 21 יום כל 28 יום במשך שנה, וטיפול עם ריתוקסימאב ניתן פעם בשבוע בחודש הראשון וב-4 חודשים לאחר מכן הוא ניתן פעם בחודש. הטיפול ניתן מקו שני לאחר טיפול אימונוכימותרפי אחד לפחות, עם קרוב ל-80 אחוזים תגובה כוללת
- Mosunetuzumab הוא נוגדן ביספציפי, כלומר נוגדן שנקשר לתאי לימפומה דרך סמן CD20 מצד אחד, ולתאי מערכת החיסון דרך סמן CD3 מצד שני וגורם לתאי מערכת החיסון (תאי T) לפעול כנגד תאי הלימפומה ולגרום להרס שלהם. הטיפול ניתן לאחר 2 קווי טיפול, במשך 8 עד 17 מחזורים כל 3 שבועות עם 80 אחוזים תגובה כוללת. הטיפול מאושר ב-FDA, ועדיין לא מאושר בסל הבריאות הישראלי
- CART מסוג Tisagenlecleucel – זהו טיפול שמבוסס על שימוש בתאי מערכת חיסון (תאי T) של המטופל שפועלים כנגד תאי המחלה. בתהליך זה אוספים את תאי T מהמטופל, שולחים למעבדות מחוץ לישראל לצורך הנדסה גנטית. לאחר מכן התאים מוחזרים למטופל בעירוי ופועלים בגוף כנגד תאי הלימפומה. זהו טיפול חד פעמי, אשר נעשה באשפוז למשך 2 עד 3 שבועות. אחוזי התגובה הכוללת גבוהים ומגיעים עד 86 אחוזים. הטיפול מאושר ב-FDA ובסל הבריאות הישראלי
פרוגנוזה
סה"כ מרבית המטופלים עם לימפומה פוליקולרית יחיו אורך חיים נורמלי, אך כ-20 אחוזים מהמטופלים יהיו עמידים לטיפול או יחוו התקדמות מחלה במהלך 12–24 חודשים הראשונים לאחר טיפול בקו הראשון. אצל חלקם תהיה התמרה ללימפומה אגרסיבית והם יצטרכו טיפול בהתאם.
קישורים חיצוניים
- קבוצת פייסבוק בנושא לימפומה (באנגלית)