ליסטריוזיס - מניעה, אבחון, זיהוי, וטיפול - חוזר משרד הבריאות
הופניתם מהדף ליסטריוזיס - מניעה, אבחון, זיהוי, וטיפול לדף הנוכחי.
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
| ||
---|---|---|
ליסטריוזיס - מניעה, אבחון, זיהוי וטיפול | ||
מספר החוזר | mr08_2009 | |
קישור | באתר משרד הבריאות | |
תאריך פרסום | 03 בפברואר 2009 | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – ליסטריה
ברצוננו לרענן את ההנחיות למניעה, אבחון, זיהוי וטיפול במקרים של חשד להידבקות או תחלואה בליסטריה:
רקע
המחולל Listeria monocytogenes, הוא בצילוס גרם חיובי, נפוץ. הוא מצוי באדמה, בהפרשות של חיות נגועות, במים ובמזון גולמי כגון, ירקות, חלב ומוצריו שאינם מפוסטרים ומוצרי בשר ודגים שלא עברו טיפול בחום.
חיידק זה ידוע כגורם לזיהום מזון ובודד בישראל ממוצרי בצק. על מנת להגביר את המודעות בכל הנוגע לליסטריוזיס, מפורטים להלן עיקרי התסמונת הקלינית, האבחון המעבדתי והיבטים של בריאות הציבור.
כללי
- חיידק הליסטריה עלול לפגוע בכל אדם אך קבוצות הסיכון לתחלואה משמעותית הן: יילודים, נשים בהריון, קשישים ובני אדם עם ליקוי במערכת החיסון
- תקופת הדגירה נעה מ-3 ימים ועד 70 ימים ובממוצע 3 שבועות
- טווח חומרת המחלה רחב והוא נע ממחלת חום קלה ועד למחלה סוערת המסתיימת במוות. תסימני המחלה כוללים גסטרואנטריטיס, בקטרמיה, ספסיס, מנינגיטיס או מנינגו-אנצפליטיס.
בנשים בהריון המחלה עלולה להסתיים בזיהום בעובר ו/או לידה מוקדמת. שיעור התמותה מהמחלה נע בין כ-10% במבוגרים צעירים ועד 60% ומעלה בקשישים - הסיכון לחלות במחלה לאחר אכילת מזון החשוד כמזוהם בחיידק הליסטריה נמוך מאוד. אדם שאכל מזון חשוד (גם אם הוא משתייך לאחת מקבוצות הסיכון) ואינו סובל מסימנים קליניים כלשהם, אינו זקוק לבדיקות או טיפול.
אם מופיעים סימנים קליניים המחשידים למחלה, יש לכלול ליסטריוזיס באבחנה מבדלת ולפעול בהתאם לאמור בחוזר זה.
המחלה
חום ומחלת מעי
החיידק אינו מחולל שכיח של גסטרואנטריטיס, אך בזמן התפרצות הוא עלול לגרום למספר רב יותר של מקרים. הסימנים השכיחים הם מחלה דמוית שפעת מלווה בתסמונת של מחלת מעי: חום, שלשול מימי, בחילה, הקאה, כאב ראש וכאבי שרירים ופרקים. אצל רוב החולים תסמיני המחלה אורכים כיומיים וההחלמה היא מלאה.
זיהום בזמן היריון
לאישה ההרה עלולים להופיע תסמינים של חום, צמרמורת וכאבי גב, תסימנים הדומים לשפעת. זיהום קשה באישה ההרה הוא נדיר יחסית. בשל מעבר של החיידק בשלייה, זיהום מליסטריה בהיריון עלול לגרום למות העובר, לידה מוקדמת או זיהום ביילוד. ישנם גם דיווחים של פגיעות מאוחרות בעוברים שנחשפו לליסטריה במהלך הלידה.
יש לקחת תרביות דם לאישה בהיריון עם חום ללא הסבר ברור (לדוגמה: זיהום בדרכי השתן או דלקת גרון).
לאישה הרה עם חשד לליסטריה רצוי לקחת תרבית דם ותרבית צואה אם יש שלשול.
אלח דם (ספסיס)
המחלה שכיחה יותר אצל יילודים הרוכשים את המחלה בזמן הלידה או במהלך השבוע הראשון לחייהם. סימני המחלה הם של ספסיס וליסטריה מנינגיטיס. בקרב המבוגרים המחלה פוגעת בעיקר בקשישים או בחולים עם ליקוי במערכת החיסון. תסימיני המחלה הם חום וצמרמורת.
הלם ספטי עלול להתפתח באופן משני לדלקת קרום המח. יש צורך לקחת תרביות דם לצורך קביעת האבחנה.
דלקת קרום המח והמח (מנינגו-אנצפליטיס)
מחלת מנינגואנצפלטיס הנגרמת מליסטריה, שכיחה בקרב יילודים, קשישים וחולים עם ליקוי במערכת החיסון. סימני המחלה מגוונים, החל ממחלה קלה המתבטאת בחום גבוה ושינויים מנטליים ועד מחלה סוערת מאוד עם אובדן הכרה.
טיפול
בכל מקרה של חשד למחלה הקשורה לליסטריה יש להתייעץ עם מומחה למחלות זיהומיות. החיידק עמיד לפניצילין וצפאלוספורינים. טיפול הבחירה הוא Ampicillin ובחולים עם אלרגיה לפניצילין ניתן לטפל ב- Co-trimoxazole.
מעבדה
האבחנה בין Listeria monocytogenes לבין מתגים גרם חיוביים אחרים חיונית לביסוס האבחנה. (ראו נספח א' לחוזר זה העוסק בנוהלי ביצוע האבחנה במעבדה)
דרכי מניעה ברמת הפרט
מצ"ב בנספח ב' כללים למניעת תחלואה בליסטריה.
חובת הודעה וחקירה אפידמיולוגית
חלה חובת הודעה על מקרי ליסטריוזיס ללשכת הבריאות המחוזית/נפתית המבצעת חקירה אפידמיולוגית על כל מקרה מדווח.
נספח א' - מעבדה
בידודים קליניים
עיקר הבעיה היא לא להחמיץ אבחנה של Listeria monocytogenes בעת בידוד מתגים גרם חיוביים מ- CSF, דם ושלייה.
יש להבדיל לרוב בין diphtheroids ,Listeria ו-streptococci/enterococci. זאת ע"פ התכונות המתוארות בטבלה להלן, או כאשר המתאר הקליני מחשיד. מומלץ לבדוק את הבידודים בערכות מסחריות ולהפנותם למשרד הבריאות לצורך זיהוי סופי ואפיון של החיידק:
Listeria | Diphtheroids | Strep/enterococci | |
---|---|---|---|
Gram morphology | Gram + rod | Gram + rod | Gram + cocci (may be elongated) |
Hemolysis (sheep blood) | Faint betahemolysis against transmitted light | - | +/- |
Catalase | + | + | - |
Motility (wet mount) | Tumbling | - | - |
Esculin | + | - | -/+ |
CAMP test (S. aureus, sheep blood) | Weak + | - | Group B strep produces a strong reaction |
בדיקות צואה לנשאות או במקרים של מחלת מעי בזמן התפרצות
בודקים צואה על גבי מצע סלקטיבי/דיפרנציאלי. האלטרנטיבה לבדוק בהעשרה בקור היא תהליך ארוך שאינו מועיל באירוע חריג.
ניתן להשיג מצעים מתאימים (כולל אגר כרומוגני) ממספר יצרנים מקומיים ויבואנים. חשוב לעבוד על פי הוראות היצרן. בכל מקרה ניתן לקבל מידע וסיוע ממנהל המרכז הארצי לליסטריה, במעבדות המרכזיות בירושלים.
יש להעביר כל בידוד של Listeria monocytogenes למעבדות המרכזיות של משרד הבריאות בירושלים. את החיידקים המבודדים יש לזרוע בתוך מבחנת נוטרינט-אגר ( NA ) ולהדגים למשך 24 שעות בטמפ' של 37 0C. את המבחנות יש לשלוח בתנאים המקובלים למשלוח חומר פתוגני לכתובת הבאה:
- ד"ר ולנטין וסילב
- המרכז הארצי לשיגלה וליסטריה
- המעבדות המרכזיות
- רח' יעקב אליאב 9
- ת.ד. 34410, ירושלים, מיקוד 91342
- טל. 02-6551836.
נספח ב' - כללים למניעת תחלואה בליסטריה
- צרכנות נבונה:
- יש להימנע מקניה וצריכה של מזונות ממקורות לא ידועים, הדבר נכון במיוחד לגבי מוצרי בשר ודגים ומוצרי חלב שלא עברו פסטור
- מומלץ לקנות את מוצרי המזון באריזתם המקורית
- הגיינה אישית:
- יש לרחוץ את הידיים עם מים וסבון לפני ואחרי הכנת מזון ולאחר ביקור בשירותים
- טיפול במזון:
- יש לרחוץ עם מים וסבון ולנגב במגבת נקייה ירקות ופירות לפני אכילתם או אחסונם
- אם אין בכוונתכם להשתמש במזון גולמי או מבושל תוך יומיים או יותר יש להקפיא
- להקפיד לשמור ולחמם מוצרים בהתאם להוראות היצרן
- לפני ואחרי הטיפול במזון יש לרחוץ כל ציוד שבא במגע עם המזון הגולמי כגון סכינים, קרש חיתוך וכדומה
- שמירת המזון:
- להימנע מאכילת מוצרים שעמדו זמן רב במקרר וממוצרים שפג תוקפם
- אין להשאיר מזון מבושל יותר משעתיים בטמפ' החדר
- שאריות מזון מבושל יש לחלק למנות קטנות ולארוז היטב לפני הכנסתו למקרר
- יש לשמור על ניקיון המקרר ולהקפיד על תקינותו
- בעת הפשרה או אחסון בשר ודגים גולמיים במקרר יש לאחסנם בתחתית המקרר באריזה סגורה
- הפרדה בין מזון גולמי למבושל:
- יש לשמור על הפרדה עד כמה שניתן בין מוצרי מזון גולמיים שונים לבין מוצרי מזון מבושלים או מוכנים לאכילה בעת קניה, בעת הכנה, בישול ואחסון - על מנת למנוע מעבר חיידקים מהמזון הגולמי למזון המבושל (מניעת זיהום משני)
- יש להפריד בין קרש חיתוך שמיועד למזון גולמי/לא מבושל, לבין קרש חיתוך המיועד למזון מוכן לאכילה