כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "מדריך לאנשי מקצוע להזנת התינוק והפעוט - חוזר משרד הבריאות - Infant and toddler feeding guide for healthcare professionals"
| שורה 54: | שורה 54: | ||
|עיתוי הוספת מוצרי חלב||אין לתת מוצרי חלב לפני גיל 9 חודשים ||מוצרי חלב - מהווים מקור דל לברזל. מאידך, מוצרי חלב לא ממותקים הם חלק מהתזונה המגוונת המומלצת לתינוקות. לכן, לאחר החשיפה למוצרי חלב (לא ממותקים), חשוב להקפיד שמוצרי החלב לא יהוו מרכיב מרכזי בתזונת התינוק. בשל השכיחות הגבוהה של אנמיה בישראל, חשוב תחילה להרגיל תינוקות לאכילת מקורות עשירים בברזל (כגון: בשר, עוף, הודו) ובוויטמין C: כגון פירות וירקות. | |עיתוי הוספת מוצרי חלב||אין לתת מוצרי חלב לפני גיל 9 חודשים ||מוצרי חלב - מהווים מקור דל לברזל. מאידך, מוצרי חלב לא ממותקים הם חלק מהתזונה המגוונת המומלצת לתינוקות. לכן, לאחר החשיפה למוצרי חלב (לא ממותקים), חשוב להקפיד שמוצרי החלב לא יהוו מרכיב מרכזי בתזונת התינוק. בשל השכיחות הגבוהה של אנמיה בישראל, חשוב תחילה להרגיל תינוקות לאכילת מקורות עשירים בברזל (כגון: בשר, עוף, הודו) ובוויטמין C: כגון פירות וירקות. | ||
|- | |- | ||
| − | |טבלה מסכמת: | + | |טבלה מסכמת: |
| + | |||
קוים מנחים להזנת התינוק לפי גיל | קוים מנחים להזנת התינוק לפי גיל | ||
|4 שלבים בטבלה: | |4 שלבים בטבלה: | ||
| + | |||
לידה עד 6 חודשים (ב-4 חוד' מופיעות הטעימות); | לידה עד 6 חודשים (ב-4 חוד' מופיעות הטעימות); | ||
| + | |||
7 ח' עד 9 ח'; | 7 ח' עד 9 ח'; | ||
| + | |||
10 ח' עד שנה; | 10 ח' עד שנה; | ||
| + | |||
החל מגיל שנה; | החל מגיל שנה; | ||
|3 שלבים בטבלה (ללא שלב 7-9 ח') : | |3 שלבים בטבלה (ללא שלב 7-9 ח') : | ||
| + | |||
לידה עד 6 חודשים; | לידה עד 6 חודשים; | ||
| + | |||
תחילת 7 ח' עד שנה; | תחילת 7 ח' עד שנה; | ||
| + | |||
החל מגיל שנה; | החל מגיל שנה; | ||
| + | |||
אין שלב לטעימות אלא סוגי מזון וארוחות בלבד | אין שלב לטעימות אלא סוגי מזון וארוחות בלבד | ||
|- | |- | ||
גרסה מ־18:39, 28 בספטמבר 2013
 | ||
|---|---|---|
| מדריך לאנשי מקצוע להזנת התינוק והפעוט | ||
| תחום | תזונה , ילדים | |
| מספר החוזר | 25/12 | |
| סימוכין | 62181212 | |
| קישור | באתר משרד הבריאות | |
| תאריך פרסום | 13 דצמבר 2012 | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – תזונה
מדריך זה מתווה מדיניות להזנת תינוקות ופעוטות ומיועד לעוסקים במקצועות הבריאות בקהילה ובבתי החולים. ההנחיות מכוונות להבטחת תזונה נבונה בילדות ולקידום הבריאות, בטווח הקצר ובטווח הארוך. אין כוונת מדריך זה לתת הנחיות לתינוקות ופעוטות הזקוקים לטיפול תזונתי מיוחד או להוות תחליף לייעוץ רפואי. כמו כן, המדריך אינו מתיימר להוות סקירה של הספרות המדעית הענפה בנושא. ההמלצות המובאות במדריך מתבססות על המלצות גופים מובילים בעולם ודעת מומחים בתחום תזונת תינוקות ופעוטות [1] , [2] , [3] . חשוב לציין כי מחקרים רבים שעוסקים בתזונת תינוקות אינם מבוססים על ניסויים קליניים משום שאינם ברי-ביצוע או שאינם אתיים מסיבות שונות. במקרים בהם לא נמצאו ראיות מדעיות תומכות, מובאות המלצות המקובלות על סמך ניסיון ארוך שנים.
המדריך המובא כאן מחליף את המדריך הקודם של משרד הבריאות וההסתדרות הרפואית בנושא הזנת תינוקות (2009). פורום הועדה כלל את נציגי משרד הבריאות, וועדת התזונה של איגוד רופאי הילדים (רופאי ילדים, מומחים בנאונטולוגיה, בגסטרואנטרולוגיה ובתזונה), ונציגים משירותי בריאות כללית.
הערה: לאורך התדריך השימוש בלשון זכר (תינוק) מכוון לשני המינים (תינוק ותינוקת).
חברי הוועדה (עפ"י סדר א"ב)
- גב' עינת אופיר (מרכזת הוועדה)
- גב' חוה אלטמן
- פרופ' יורם בויאנובר
- ד"ר שרון ברנסבורג צברי
- פרופ' דוד ברנסקי
- ד"ר אילן דלאל
- פרופי צבי וייצמן
- גב' יוספה כחל (מרכזת הוועדה)
- גב' יונה פרבר
- פרופ׳ פרנסיס מימוני
- גב' אירית פורז
- ד"ר ליסה רובין
- ד"ר אריה ריסקין
- ד"ר זיוה שטל (ראש הוועדה מטעם משרד הבריאות)
- פרופ' רענן שמיר (ראש הוועדה מטעם איגוד רופאי הילדים)
מושגים
- הנקה בלעדית (exclusive breastfeeding) - הזנה בחלב אם בלבד, ללא כל תוספת של נוזלים כלשהם או מזון אחר, פרט לתוספי ויטמינים ומינרלים.
- הנקה שליטה (predominant or full breastfeeding)- הזנה בחלב אם כמקור מזון עיקרי.
- הזנה משלימה/ נוספת (complementary feeding) - תוספת מזון שאינו חלב אם או תמ"ל.
- תרכובות מזוו לתינוק (תמ"ל) - מוצר מזון הנועד לשמש כמקור תזונה לתינוקות ופעוטות, במקום חלב אם באופן מלא או חלקי (infant formula; follow-on formula). עם זאת, אין התמ"ל מהווה תחליף, במלוא המובן האיכותי, לחלב אם.
ההבדלים העיקריים בין המהדורות של המדריך להזנת התינוק
| נושאים | 2009 | 2012 |
|---|---|---|
| טעימות מזון / התחלת מזון משלים עיתוי | יש לתת טעימות מזון בכמות קטנה, אך לא לפני גיל 17 שבועות ולא אחרי גיל 26 שבועות | לאחר גיל 6 חודשים, הזנה בלעדית בחלב אם או תמ"ל אינה מספקת את כל צרכי התינוק. הכנסה מדורגת של מזונות מוצקים, תוך המשך ההנקה או ההזנה בתמ"ל, תתקיים כאשר התינוק מראה מוכנות, אך לא לפני גיל 4 חודשים.
כאשר נעשית חשיפה לפני גיל 6 חודשים החשיפה תעשה בכמויות מזעריות. לאחר גיל 6 חודשים כמויות המזון תגדלנה בהדרגה, עד להגעה לכמות המתאימה לארוחה. |
| עיתוי הוספת מוצרי חלב | אין לתת מוצרי חלב לפני גיל 9 חודשים | מוצרי חלב - מהווים מקור דל לברזל. מאידך, מוצרי חלב לא ממותקים הם חלק מהתזונה המגוונת המומלצת לתינוקות. לכן, לאחר החשיפה למוצרי חלב (לא ממותקים), חשוב להקפיד שמוצרי החלב לא יהוו מרכיב מרכזי בתזונת התינוק. בשל השכיחות הגבוהה של אנמיה בישראל, חשוב תחילה להרגיל תינוקות לאכילת מקורות עשירים בברזל (כגון: בשר, עוף, הודו) ובוויטמין C: כגון פירות וירקות. |
| טבלה מסכמת:
קוים מנחים להזנת התינוק לפי גיל |
4 שלבים בטבלה:
לידה עד 6 חודשים (ב-4 חוד' מופיעות הטעימות); 7 ח' עד 9 ח'; 10 ח' עד שנה; החל מגיל שנה; |
3 שלבים בטבלה (ללא שלב 7-9 ח') :
לידה עד 6 חודשים; תחילת 7 ח' עד שנה; החל מגיל שנה; אין שלב לטעימות אלא סוגי מזון וארוחות בלבד |
| מתן תוסף ברזל לתינוקות | החל מגיל 4 חודשים 7.5 מ"ג עד גיל 6 ח', ו-15 מ"ג עד גיל 12 ח' | אותם מינונים לפי הגילאים. מגיל 6 ח' יש להמשיך את מתן הברזל עד תום גיל 18 ח'. ניתן להפסיק את תוסף הברזל בגיל 12 חודש, בילדים שביצעו ספירות דם והם לא נמצאו אנמיים, ולא נמצאה עדות לחוסר ברזל בדמם, כפי שמתבטא בערך MCV של 74 ויותר. ילדים עם אנמיה יש להפנות לטיפול באנמיה במינון מתאים. |
הנקה
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – הנקה
1.1. המלצות: עמ׳ 6
2. תוספי תזונה: עמי 8
2.1. המלצות: עמי 8
2.2. תוסף ויטמין D: עמי 9
2.3. תוסף ויטמין A: עמי 9
2.4. תוסף ברזל: עמ׳ 9
3. תרכובות מזוו לתינוק (תמ׳׳ל): עמ׳ 10
3.1. המלצה: עמ׳ 10
3.2. סוגי תמ"ל אחרים: עמ׳ 10
4. אנמיה מחוסר ברזל: עמ׳ 11
4.1. המלצות: עמ׳ 11
5. נוזלים בהזנת תינוקות: עמ׳ 12
5.1. המלצות: עמ׳ 12
5.2. מי ברז: עמ׳ 12
5.3. נוזלים אחרים: עמ׳ 13
6. מעבר למזונות משלימים (Complementary Foods): עמ׳ 13
6.1. המלצות: עמ׳ 13
6.2. הגיל המתאים להזנה משלימה: עמ׳ 14
6.3. מזונות ראשונים המתאימים ל׳טעימות׳ מזון: עמ׳ 15
6.4. חלב פרה: עמ׳ 15
6.5. מוצרי חלב: עמ׳ 16
6.6. משקאות על בסיס סויה (שאינו תמ"ל), אורז, שקדים ושומשום: עמ׳ 16
6.7. חלב עיזים: עמ׳ 16
7. תפריט בשנה השנייה לחיים: עמ׳ 16
7.1. המלצות: עמ׳ 16
9. מלח ונתרו בתזונת תינוקות: עמ׳ 22 9.1. המלצה: עמ׳ 22 10. הזנת פגים לאחר שחרור מבית החולים: עמ׳ 22 10.1. המלצות: עמ׳ 22 10.2. מתן ברזל: עמ׳ 23 10.3. מתן ויטמין D3: עמ׳ 24 נספח מס׳ 1- קוים מנחים להזנת התינוק לפי גיל: עמ׳ 25 נספח מס׳ 2- הכנת תרכובת מזוו לתינוקות ( תמ"ל) עד גיל שנה בבית: עמ׳ 26 נספח מס׳ 3- מדריך לאנשי מקצוע להזנת הפג לאחר השחרור -2009 : עמ׳ 28
ביבליוגרפיה
- ↑ ESPGHAN Committee on Nutrition. Complementary feeding: A commentary by the ESPGHAN Committee on Nutrition. (Medical position paper). JPGN. 2008;46:99-110.
- ↑ AAP Policy Statement. Breastfeeding and the Use of Human Milk. Pediatrics.2012;129:e827-e841.
- ↑ Breast-feeding: A Commentary by the ESPGHAN Committee on Nutrition. JPGN 49:112-125, 2009.