מניעה וטיפול בהטרדה ופגיעה מינית המתרחשת על ידי איש צוות רפואי במערכת הבריאות - חוזר משרד הבריאות

ערך זה הוא חוזר משרד הבריאות סגור לעריכה
מניעה וטיפול בהטרדה ופגיעה מינית המתרחשת על ידי איש צוות רפואי במערכת הבריאות
מספר החוזר	mk12_2022
קישור	באתר משרד הבריאות
תאריך פרסום	21 בדצמבר 2022

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – היבטים רפואיים של אלימות

רקע

משרד הבריאות רואה חשיבות רבה בשמירה על סביבה בטוחה ומכבדת, נטולת הטרדות מיניות מילוליות או פיזיות, עבור כלל אוכלוסיות העובדים והלומדים במוסדות הבריאות וכלל באי המערכת. על ארגוני הבריאות לנקוט באחריות ובמדיניות של אפס סובלנות כלפי כל התנהגות העלולה להתפרש כהטרדה מינית, לעודד תלונות של מי שנתקל בהטרדה כזו, לתמוך ולהגן על המלינים והמלינות.

הטרדה מינית היא התנהגות אסורה על פי חוק אשר הוגדרה כעבירה פלילית, שבבסיסה עומדת התנהגות בעלת אופי מיני המופנית כלפי אדם אחר.

במסגרת החוק, הוגדרה הטרדה מינית גם כעבירה משמעתית וגם כעוולה אזרחית. הטרדה מינית כוללת גם סחיטה באיומים, כאשר המעשה שהאדם נדרש לעשותו הוא בעל אופי מיני, מעשים מגונים, התייחסות מבזה ומשפילה המופנית לאדם ביחס למינו או מיניותו, הצעות או התייחסויות מיניות חוזרות, ביחסי תלות או מרות, גם אם לא הראה למטריד שאינו מעוניין בהצעות.

במקום העבודה, על המעסיק באשר הוא, חלה חובה ואחריות לנקוט אמצעים שתכליתם למנוע את התרחשותן של התנהגויות המהוות הטרדה מינית בין עובדיו ולפעול בהתאם להגדרות החוק למניעת הטרדה מינית תשנ״ח-1998. במסגרת המניעה יש חשיבות גדולה ללמידת התרבות הארגונית והבטחת היותה מכבדת, פתוחה ומקבלת.

מערכת הבריאות ייחודית בכך שהיא מורכבת ממגוון רב של ארגונים המעניקים טיפול רפואי בשיגרות עבודה הכוללות, משמרות, היררכיה ויחסי כוחות בהכשרת צוותים, בה לעיתים מתרחשות הטרדות מיניות בין אנשי הצוות.

הוראות חוזר זה נכתבו מתוקף הוראות כל דין בנושא ובכלל זה חוקים ותקנות רלוונטיים.

מטרה

פרסום כללים ודרכי מניעה, טיפול והתמודדות עם אירועי הטרדה ופגיעה מינית על ידי איש צוות במערכת הבריאות וכן התוויות לטיפול בתלונות בהתאם להוראות כל דין והנחיות חוזר זה.

הגדרות

"הטרדה מינית" על פי החוק והפסיקה היא כל אחד מאלה:

1. סחיטה באיומים - כמשמעותה בסעיף 428 לחוק העונשין, כאשר המעשה שהאדם נדרש לעשות הוא בעל אופי מיני
2. מעשים מגונים - כמשמעותם בסעיפים 348 ו-349 לחוק העונשין מעשה לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים הנעשה ללא הסכמת המתלונן
3. הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, המופנות לאדם אשר הראה למטריד כי אינו מעוניין בהצעות האמורות, ואם הן מופנות לאדם שיש בינו לבין המטריד יחסי תלות או מרות, גם אם לא הראה למטריד שאינו מעוניין בהצעות
4. התייחסויות חוזרות המופנות לאדם, המתמקדות במיניותו, כאשר אותו אדם הראה למטריד כי אינו מעוניין בהתייחסויות אלה, ואם הן מופנות לאדם שיש בינו לבין המטריד יחסי תלות או מרות, גם אם לא הראה למטריד שאינו מעוניין בהתייחסויות כאלה
5. התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו, לרבות נטייתו המינית
6. פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם, המתמקד במיניותו, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל את האדם או לבזותו, ולא ניתנה הסכמתו לפרסום
7. הטרדה סביבתית (Hostille environment) הכוללת: שיח, שפה, בדיחות, תרבות, היוצרים אוירה עוינת בעלת אופי מיני

"פגיעה מינית" - היא שם כולל למספר רב של עבירות מין, בטווח רחב: אינוס, בעילה אסורה בהסכמה, מעשה סדום ומעשה מגונה, כולן כמוגדר בחוק העונשין. עבירות מין שנעשות תוך ניצול יחסי מרות או תלות נחשבות עבירות בנסיבות מחמירות והענישה עליהן חמורה אף יותר.

"מוסדות רפואיים" - בתי חולים, קופות חולים, מרפאות, מכונים, מוסדות גריאטריים, מוסדות פסיכיאטרים, מעבדות, וכל סוג אחר של מוסד רפואי בפיקוח או רישוי משרד הבריאות.

"עובד" - כל עובד במוסד רפואי, לרבות סטאז'רים, מתנדבים, שירות לאומי, עובדים מן החוץ, עובדי חברת כוח אדם, תלמידים/סטודנטים, וכל מי שמבצע עבודה במוסד הרפואי.

"מקצועות רפואיים" - רשימה של מקצועות רפואיים שונים שקיבלו רישוי ממשרד הבריאות.

"מלין" - כל מי שרואה עצמו נפגע על ידי עובד מקצועות רפואיים והגיש תלונה על כך.

"נילון" - עובד מקצועות רפואיים שהוגשה נגדו תלונה.

"נציב" - נציב קבילות הציבור למקצועות רפואיים במשרד הבריאות.

"נציבות הקבילות" - נציבות קבילות הציבור למקצועות רפואיים במשרד הבריאות.

"נש"מ" - נציבות שירות המדינה.

"ממונה ארצית" - הממונה על טיפול בהטרדות מיניות בנציבות הקבילות במשרד הבריאות.

"ממונה על השוויון המגדרי" - במוסדות הממשלתיים: הגורם האחראי בין היתר על קבלת תלונות בנושא הטרדה מינית כנגד מי שחוק המשמעת חל עליו, העברתן לטיפול בנש"מ וליווי המלין בהליכים.

"ממונה למניעה וטיפול בהטרדה מינית" - הגורם האחראי למניעה ולטיפול בהטרדה מינית אשר מונה על ידי מנהל המוסד הרפואי.

"חוק המשמעת" - חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג-1963.

מניעת הטרדות מיניות

1. מכוח החוק למניעת הטרדה מינית, כל מעסיק אחראי לנקוט פעולות מגוונות למניעת הטרדה מינית הכוללות הדרכות מותאמות לסקטור, מיפוי מצבים מטרידים, בחינת התרבות הארגונית ובניית תוכניות התערבות (ראו נספח הכשרה והדרכה)
2. תוכנית ארגונית בת קיימא: כל מוסד רפואי אחראי לקבוע, תוך זמן סביר מפרסום חוזר זה ולא יאוחר מחצי שנה, תוכנית מותאמת למניעת הטרדה ופגיעה מינית לפי החוק והתקנות, בהתאם לחוזר זה
3. גורם אחראי: על מנהל המוסד הרפואי במוסדות שאינם ממשלתיים למנות מטעמו ממונה למניעה וטיפול בהטרדה מינית. רצוי שהגורם האחראי ימונה מקרב אנשי המקצוע הטיפוליים
   1. במוסדות רפואיים ממשלתיים, הממונה על השוויון המגדרי הוא הגורם האמון, בין היתר, על קבלת התלונה הראשונית והעברתה להמשך טיפולו של אגף המשמעת בנש"מ
   2. היקף המשרה של הגורם האחראי (להלן: הממונה) והתשתית המערכתית לטיפול בהטרדות מיניות יותאם לגודל המוסד ולפריסה הגאוגרפית, במוסדות הממשלתיים יהיה בכפוף להנחיות נש"מ
   3. על מוסדות הבריאות להעביר לממונה ארצית את פרטי הגורם האחראי למניעה וטיפול בהטרדה מינית במוסד, היקף המשרה, ההכשרה, ההדרכה והליווי המקצועי. באמצעות דואר אלקטרוני: Tlunot.h-m@moh.gov.il
   4. הגורם האחראי יבצע לפחות אחת לחמש שנים מיפוי מעמיק של תופעת ההטרדות המיניות הנפוצות בארגון ומאפייניהן, ויציע להנהלת הארגון דרכי מניעה והתמודדות. ניתן להסתייע בגורמים מקצועיים המומחים לנושא
4. הכשרות והדרכות: באחריות כל מוסד רפואי לקיים הדרכות להטמעת ההנחיות והכללים בהוראות כל דין והנחיות חוזר זה, תוכניות ההכשרה וההדרכה יותאמו למגוון המקצועות והמסגרות השונות ויכללו התערבויות מסוגים שונים
5. דיווח: על הגורם האחראי במוסד רפואי:
   1. לקיים פגישה אחת לשנה עם הנהלת הארגון לדיון בנושא כלל מקרי ההטרדה במוסד הרפואי. בדיון זה יוצגו בין השאר נתונים בהתאם לפירוט להלן:
      1. מספר התלונות שהתקבלו במהלך השנה
      2. מספר התלונות הפתוחות וסטטוס הטיפול בהן והסגורות
      3. פירוט לגבי יחסי מרות בתלונות שהוגשו
      4. מספר הדיווחים שלא בשלו לתלונה רשמית
      5. פירוט ההחלטות שהתקבלו (דין משמעתי, העברה מתפקיד, חידוד נהלים, שיחת נזיפה וכדומה)
      6. לאחר הדיון בנושא ההטרדות המיניות, כמפורט בסעיף 4.5.1, יש להוציא סיכום תוך הקפדה על הצגת נתונים ללא פרטים מזהים של המעורבים (על מנת למנוע חשיפת זהות המעורבים)
      7. במוסדות רפואיים ממשלתיים אם יש צורך לערב גורם נוסף בסיכום הדיון, יש לקבל אישור מאגף המשמעת בנש"מ
   2. במסגרת הבקרות העתיות שמשרד הבריאות מקיים ידרשו מנהלי המוסדות הרפואיים להציג:
      1. תוכנית הדרכה שנתית למניעת הטרדה מינית לכלל עובדי המוסד
      2. אמצעים הסברתיים למניעת הטרדה מינית במוסד
      3. צעדי מניעה נוספים שננקטו או מתוכננים לעתיד, אשר בכוחם למנוע הישנות מקרי הטרדה במוסד הרפואי (כגון שינויים בתשתיות, בסידורי עבודה, או סביבות העבודה)
      4. סיכום הדיון בהנהלת המוסד בנושא ההטרדות המיניות כמפורט לעיל
6. הגשת תלונה ישירות לממונה ארצית: יש ליידע את העובדים כי במקרים חריגים, בין היתר במצב של חשש מניגוד עניינים, ניתן להגיש תלונה ישירות לממונה הארצית: Tlunot.h-m@moh.gov.il. במוסדות רפואיים ממשלתיים ניתן להתלונן ישירות לנש"מ גם בהיעדר נסיבות חריגות

עקרונות הטיפול בתלונה על הטרדה או פגיעה מינית

1. ככלל יש להקפיד על טיפול בתלונה מראשיתה ועד סופה בהתאם להוראות כל דין בנושא
2. על הגורם המברר את התלונה לפעול בהתאם לקבוע בחוק למניעת הטרדה מינית ובתקנות למניעת הטרדה מינית (חובות מעסיק), תשנ"ח-1998, להקפיד על תיעוד התלונה תוך שמירה ככל הניתן על פרטיותם של כל הנוגעים בדבר
3. בירור תלונה יעשה ביעילות וללא דיחוי ולא יימשך מעבר לשלושה חודשים
4. הטיפול המשמעתי על ידי המוסד הרפואי באירוע של הטרדה מינית שלא הועבר על ידי נש"מ לחקירה משמעתית, לא יעלה על שלושה חודשים
5. יש לפרסם את לוחות הזמנים כאמור לידיעת העובדים
6. המוסד הרפואי ונש"מ יעשו כל שלאל ידם בכדי להגן על המלין ולמנוע פגיעה נוספת או התעמרות או התנכלות על רקע הגשת התלונה
7. מומלץ להרחיק את הנילון מהמלין בכפוף להסכמתו של המלין. במוסדות ממשלתיים נש"מ היא הגורם המנחה לביצוע הפרדה בין המלין והנילון בהתאם להוראת פסקה 43.475 (ג) לתקשי"ר
8. יש ליידע את המלין כי אם לתחושתו זכויותיו או מעמדו נפגעו, ניתן לפנות גם לממונה הארצית לבחינת סיוע: Tlunot.h-m@moh.gov.il
9. יש להקפיד להגן גם על זכויות הנילון, בעת הבירור ולאחריו, לפי כל דין
10. כל המידע שעובר בנוגע לתלונות אלו הוא מידע רגיש ויש לטפל בו ובהעברתו במסגרת ההנחיות הקיימות לאבטחת מידע

טיפול בתלונות במוסדות רפואיים

מוסדות רפואיים ממשלתיים

1. אגף המשמעת בנש"מ אחראי באופן בלעדי על הטיפול הראשוני בפניות בנושא הטרדה מינית במוסדות רפואיים ממשלתיים. זאת, כפי שנקבע בהוראות התקשי"ר ובתקנון המותאם לשירות המדינה לפי סעיף 7 לחוק למניעת הטרדה מינית, ולפי חוק המשמעת
2. הממונה על השוויון המגדרי במוסד רפואי ממשלתי היא הגורם האחראי, בין היתר, על קבלת התלונה הראשונית והעברתה להמשך טיפולו של אגף המשמעת בנש"מ
3. על הממונה על השוויון המגדרי במוסד רפואי ממשלתי, אליו הגיע המידע בדבר חשד לאירוע של הטרדה מינית, חלה חובה לדווח על כל המידע שברשותו לאגף המשמעת. חובת הדיווח חלה גם על כל אדם בתפקיד ניהולי אחר בשירות המדינה, אליו הגיע מידע כזה
4. אם תלונה בנוגע לעובד מקצועות רפואיים מורשים במוסד רפואי ממשלתי התקבלה בנציבות קבילות הציבור למקצועות רפואיים במשרד הבריאות, תועבר התלונה ישירות לאגף המשמעת בנש"מ, להמשך בירור מבלי לעשות כל בירור ביחס אליה
5. המוסד הרפואי מחויב בדיווח לממונה ארצית במשרד הבריאות במקרה של התפטרות לפני בירור תלונה. משרד הבריאות יברר את התלונה בכפוף להסכמת המלין/ה
6. כאשר תלונה לא התבררה עד תום מסיבות שונות כגון אם הנילון התפטר טרם סיום הבירור, יועבר לנציבות הקבילות במשרד הבריאות דיווח שיכלול את פרטי המלין בכפוף להסכמה ולפי הצורך, פרטי הנילון, תאריך קבלת התלונה, ותאריך סיום הטיפול, פרטי התלונה, ותיאור הנסיבות והסיבות שהובילו לכך שהבירור לא הסתיים
7. בסיום הליך הבירור, אגף המשמעת יעביר להנהלת המוסד הרפואי את החלטתו אודות הטיפול בתלונה, כאשר יעלה הצורך אגף המשמעת יכול להעביר הנחיות למוסד הרפואי גם במהלך הליך הבירור. אגף המשמעת יעביר במקביל עדכון לראש חטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים
8. ממצאי ומסקנות בירור התלונה ישלחו למלין ולנילון בהתאם להוראות התקשי"ר ולנוהל "זכות היידוע וזכות ערר בתיקי הטרדה מינית בהליך המשמעת"
9. במקרים בהם החשדות מצדיקים טיפול באפיק הפלילי, אגף המשמעת בנש"מ יעביר את התלונה לטיפול משטרתי, בהתאם להנחיית המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים) מספר 2.39 בעניין "מעשים מגונים, מעשים של הטרדה מינית והתנכלות, או מעשי עבירה מתאימים אחרים - קווי התיחום שבין אכיפה פלילית לאכיפה משמעתית"
10. נמצאה תלונה נגד אחד מבעלי מקצועות הרפואיים המורשים העולה כדי הטרדה מינית על פי חוק, יעביר אגף המשמעת לנציב קבילות הציבור במשרד הבריאות דיווח לגבי אופן הטיפול בה. זאת, הן אם התלונה הועברה לאגף המשמעת על ידי נציבות קבילות הציבור והן אם על ידי גורם אחר. נציב קבילות הציבור יוכל לפנות לאגף המשמעת בבקשה לקבלת חומרים נוספים רלוונטיים בהתאם להנחיית פרקליט המדינה 14.8
11. אגף המשמעת יעביר לנציב הקבילות דיווח בדבר השעייתו או העברתו מתפקיד של כל עובד מדינה שהוא בעל מקצוע רפואי מורשה
12. אם יוחלט על הגשת כתב תובענה משמעתי, העתק ממנו יועבר לידיעת נציב קבילות הציבור וליחידת הדין המשמעתי במשרד הבריאות

מוסדות שאינם ממשלתיים

1. על כל מוסד רפואי חלה האחריות לטפל בכל התלונות שהגיעו לפתחו הנוגעות למועסקים על ידו, בהתאם לחוק ולתקנות
2. תלונה הנוגעת לאיש צוות במוסד רפואי תועבר להמשך בירור על ידי ה"גורם האחראי" במוסד הרפואי המעסיק את הנילון, בכפוף ליידוע המלין
3. ממצאי ומסקנות בירור התלונה ימסרו למלין ולנילון. מענה מפורט ישלח למלין ולנילון בתוך שבועיים מסיום הטיפול, ויכלול את פרטי הגורם המברר, אופן הטיפול בתלונה, תוצאות הבירור ואפשרויות פנייה להליך פלילי או אזרחי
4. בסיום הטיפול בתלונה שהתקבלה בנציבות קבילות הציבור במשרד הבריאות והועברה לבירור הגורם המעסיק, יועבר דיווח חוזר למשרד הבריאות על תוצאות הבירור, וזאת גם אם נמצא כי התלונה אינה עולה כדי הטרדה מינית על פי חוק. הדיווח יכלול את תאריך קבלת התלונה ותאריך סיום הטיפול, פרטי התלונה, פרטי המלין בכפוף להסכמה, פירוט מלא של הליך הבירור, מסקנותיו, המלצותיו ופירוט הפעולות שננקטו בעקבותיו
5. בסיום הטיפול בכל תלונה נגד בעל מקצוע רפואי מורשה שהוגשה ישירות למוסד, נבדקה בו, נמצאה עולה כדי הטרדה מינית על פי חוק, וננקטו כנגד הנילון הליכים משמעתיים לרבות החלטה על השעיה, סיום העסקה/התקשרות, יעביר מנהל המוסד או מי מטעמו דווח מפורט לממונה ארצית על אופן הטיפול. הדיווח יכלול את: תאריך קבלת התלונה, ותאריך סיום הטיפול, פרטי התלונה, פרטי המלין בכפוף להסכמה, פירוט מלא של הליך הבירור, מסקנותיו, המלצותיו ופירוט הפעולות שננקטו בעקבותיו
6. יש ליידע את המלין על האפשרות כי תלונתו תועבר לנציב קבילות הציבור במשרד הבריאות, בהתאם לנסיבות, וכי זכותו לסרב לחשיפת פרטיו במסגרת הדיווח
7. המוסד הרפואי מחויב בדיווח לממונה ארצית במשרד הבריאות במקרה של התפטרות לפני בירור תלונה. משרד הבריאות יברר את התלונה בכפוף להסכמת המלין/ה
8. כאשר תלונה לא התבררה עד תום מסיבות שונות כגון אם הנילון התפטר טרם סיום הבירור, יועבר לנציבות הקבילות במשרד הבריאות דיווח שיכלול את פרטי המלין בכפוף להסכמה ולפי הצורך, פרטי הנילון, תאריך קבלת התלונה ותאריך סיום הטיפול, פרטי התלונה, ותיאור הנסיבות והסיבות שהובילו לכך שהבירור לא הסתיים
9. מנהל מוסד רפואי, או מי שהוסמך לכך מטעמו, רשאי להתייעץ עם ממונה ארצית בדבר הליכי בירור תלונות, נקיטת צעדים כלפי הנילון במהלך הבירור ואחריו
10. ארגון בריאות המקיים מנגנון של דין משמעתי לעובדיו באמצעות ועדת משמעת בנושא הטרדה מינית, ימנה לפחות חבר וועדה אחד שעבר הכשרה בנושא טיפול בהטרדות מיניות, ויוודא שקיים, ככל הניתן, איזון מגדרי ומגזרי בקרב חברי וחברות הוועדה

חובת דיווח ליועץ המשפטי לממשלה (עובדים שאינם עובדי מדינה)

1. בהתאם להוראות סעיפים 268–269 לחוק העונשין התשל"ז 1977, ולהנחיית פרקליט המדינה מספר 14.23 קיימת חובה לדווח ליועץ המשפטי לממשלה ו/או לבא כוחו במשרד המשפטים - להלן "האחראי במשרד המשפטים" מיד עם פתיחתו או קיומו של הליך משמעתי
2. במקרים של חשש לעבירה של הטרדה ו/או פגיעה מינית, שדינה מאסר 3 שנים ומעלה. בין עבירות אלה נכללות: הטרדה מינית הכוללת התנכלות, מעשה מגונה, מעשה סדום, אינוס, בעילה אסורה בהסכמה ועוד
3. האחראי במשרד המשפטים רשאי להורות על הפסקת הליך משמעתי, אולם ניתן להמשיך בבירור המידע או התלונה עד לקבלת הוראות אחרות על ידי האחראי במשרד המשפטים
4. הפניה לאחראי במשרד המשפטים תהיה באמצעות דואר אלקטרוני: criminal-deputy@justice.gov.il

טיפול בהטרדה ובפגיעה מינית בקרב סטודנטים למקצועות רפואיים על ידי צוותים רפואיים

1. על בתי הספר לרפואה ולמקצועות הרפואיים ועל המוסדות הרפואיים העוסקים גם בהכשרת צוותי מקצועות הבריאות והרפואה יש אחריות למניעה וטיפול בהטרדות ופגיעות מיניות בתקופת הלימודים. כלל מוסדות ההכשרה, בהיותם אמונים במשותף על הכשרתם, ועל ביטחונם האישי של הלומדים והלומדות בהם, הם אחראים על תיאום המענה לנושא במסגרת ההכשרות המקצועיות וזאת על מנת לוודא כי לא תהיה פגיעה בלימודים ובהכשרה של המלין. תיאום המענה יכלול קשר ישיר בין הגורם האחראי במוסד הרפואי לבין הגורם האחראי במוסד להשכלה גבוהה, לצורך גיבוש ומתן טיפול מיטבי, ובכלל זה תיאום ביחס לאופן בירור תלונה וביחס לסנקציות שיינקטו ואופן יישומם
2. סטודנט או סטודנטית המבקשים להגיש תלונה על הטרדה או פגיעה מינית במהלך תקופת ההכשרה, יוכלו לבחור האם לפנות לגורם המטפל בנושא בבית הספר לרפואה ולמקצועות הבריאות, או לגורם המטפל בנושא במוסד הרפואי. על הגורמים המטפלים בבתי הספר לרפואה ולמקצועות הבריאות ועל המוסד הרפואי, לעדכן זה את זה אם הגיעה אליהם תלונה של סטודנט ולעבוד בתיאום לצורך הטיפול בתלונה. בנוסף, על המוסד האקדמי ליידע את הסטודנט כי במקרה שבו הפוגע הוא עובד מדינה קיימת אפשרות להעביר את הנושא לטיפול נש"מ

בכבוד רב,

פרופ׳ נחמן אש המנהל הכללי.

העתק: מר ניצן הורביץ, שר הבריאות.

נספח הכשרה והדרכה

1. הכשרת הממונה על הטיפול בהטרדות מיניות (במוסדות רפואיים שאינם ממשלתיים):
   1. הכשרת הגורם האחראי במוסדות הרפואיים תעשה עם מינויו ותכלול ריענון אחת לשנה
   2. ההכשרה תכלול לימוד והכרת החוק למניעת הטרדה מינית, סימולציות לטיפול בתלונות וניתוח האירוע
   3. ההכשרה תכלול מתן כלים לביצוע הליך בירור
   4. מומלץ להרחיב את ההכשרה ולכלול הרצאות על היבטים רגשיים של הנפגע ואודות תהליך מתן תמיכה וליווי
   5. ההכשרה לא תפחת משמונה שעות אקדמאיות
2. הכשרת הממונה על הטיפול בהטרדות מיניות במוסדות רפואיים ממשלתיים תבוצע על ידי נש"מ
3. ביצוע מיפוי מעמיק של תופעת ההטרדות המיניות, ניתן להתייעץ ולהיעזר בגורמים מקצועיים בתחום
4. הדרכת העובדים - באחריות הגורם האחראי: חובה על ביצוע הדרכות לעובדים אחת לשנה על פי הפירוט להלן:
   1. מגוון תוכניות התערבות קבוצתיות ואינטראקטיביות לעובדים במפגשים פרונטליים או באמצעות מפגש מקוון;
   2. תוכניות התערבות מותאמות: למנהלים, לסקטור ניהולי ומקצועי לרבות סטודנטים למקצועות רפואה, עובדי מינהל, מתנדבים, שירות לאומי וכיוצא בזה;
   3. הכנת והפצת לומדות לעובדים;
   4. עריכת תוכנית ייעודית למחלקה בה היה אירוע של הטרדה או פגיעה מינית;
   5. שילוב הנושא בתהליכי קליטה לעבודה באמצעות שיחה אישית, סדנא, הרצאה וכיוצא בזה;
   6. הנגשת המידע בדרכים שונות ובתדירות גבוהה כגון שימוש בווטסאפ, מסרון, פרסום על גבי מסכי המידע בשטחים הציבוריים ובמחשב האישי ועוד